בפניי בקשה לביטול פסק דין, שניתן נגד המבקשת בהעדר הגנה ביום 19/10/09. המבקשת אינה מכחישה כי פסק הדין נמסר לה ביום 29/10/09, והבקשה הוגשה ביום 28/7/10. את האיחור נימקה המבקשת בכך שפנתה לחייב העיקרי (הנתבע מס' 1), שהבטיח להסדיר את החוב על מנת לפטור אותה ממנו. 1. הטעם לביטול פסק דין הינו כי המבקשת לא קיבלה את כתב התביעה, שהודבק על דלת ביתה לאחר 3 ביקורים, בעת ששהתה בחו"ל, וכששבה לא מצאה דבר מודבק על השער. 2. נימוקי ההגנה לגוף התביעה: (1) לא מוצו ההליכים נגד החייב העיקרי; (2) לא הודע למבקשת על חובו של החייב העיקרי; (3) הטעיית המבקשת בעת ההחתמה על כתב הערבות. הוגשו תגובות של המשיב ושל המבקשת וניתן לתת החלטה ללא דיון. א. הארכת מועד לאחר שהמבקשת הפקידה בקופת בית המשפט את מלוא סכום החוב נגדה, ולאחר שיש בפיה נימוקים טובים לביטול פסק הדין, אני מאריכה את המועד להגשת הבקשה, לאחר שהמבקשת האמינה כי הנתבע מס' 1 יסדיר את החוב. ב. הבקשה לביטול פסק דין 1. הטעם למחדל לא נסתרה טענת המבקשת כי לא קיבלה את כתב התביעה, שנמסר לה בדרך של הדבקה. המבקשת צירפה צילום דרכון ממנו עלה כי שהתה מחוץ לארץ במועד ההדבקה, ובדרך כלל מסירה בהדבקה הינה מוטלת בספק (ר' י. זוסמן "סדרי הדין האזרחי" מהדורה שביעית, עמ' 231-232). די היה בכך כדי להביא לביטול פסק הדין מחובת הצדק, אך לאור האיחור המשמעותי בהגשת הבקשה, אדון גם בנימוקי ההגנה. 2. נימוקי ההגנה (1) מעמדה של המבקשת כ"ערב מוגן" או "ערב יחיד" נקבע על פי סעיף 19 לחוק הערבות, התשכ"ז-1967. סכום הערבות, 75,000 ₪, היה בזמנים הרלוונטיים לחתימתה גבוה מהסכום של 60,000 ₪ בתוספת השיערוך שנקבע בסעיף 20(א) לחוק, ולא מזכה אותה בהגנת "ערב מוגן". הסעיף המחייב "תובענה מהחייב תחילה", סעיף 27 לחוק הערבות חל רק על מי שהינו "ערב מוגן". משנקבע כי המבקשת אינה "ערב מוגן", אין הטענה כי לא מוצו ההליכים נגד החייב העיקרי מהווה טענת הגנה לטובתה. (2) הטענה כי המבקשת לא קיבלה מהמשיב כל התראה על אי עמידת החייב העיקרי בהלוואה הינה טענה שלא נסתרה, ואף לא היה נסיון לסתור אותה. המשיב לא הגיש כל העתק מכתב התראה שנשלח למבקשת, ויש לשמוע את טענת המבקשת, לפיה המשיב הפר את חובותיו לפי סעיף 26 לחוק הערבות, המתייחס ל"ערב יחיד", שהוא מעמדה של המבקשת ללא עוררין (ראה נספח ד' לכתב התביעה, שסומן מאוחר יותר כנספח ג' לתגובה, "הודעה לערב יחיד" מיום 10/10/07). בהודעה זו פורטו פרטי הערבות, ונכתב שם במפורש כי החייב העיקרי עומד בהתחייבויותיו, דבר שהיה נכון כמובן למועד החתימה על הערבות. על המשיב להודיע לערב על אי קיום החיוב הנערב, תוך 90 יום, אחרת יופטר הערב כדי הנזר שנגרם לו בשל כך. לא ניתן לדעת כעת מתי החל החייב העיקרי לפגר בתשלומי ההלוואה הנערבת, אך לאור יתרת החוב בהלוואה, כמעט במלוא סכום הקרן, וסכום הפיגורים, ניתן להניח כי מדובר בפיגור שהחל זמן רב לפני הגשת התביעה. אמנם המבקשת לא טענה מה הנזק שנגרם לה עקב אי קבלת ההודעה, אך פירטה כי ידעה כי לחייב העיקרי משאבים לפרעון החוב, ולא ניתן לקבוע כעת כי אין לה הגנה ולו בדוחק. המשיב גם לא הזמין את המבקשת לשלם את ההלוואה בתשלומים נוחים כפי שהיו לחייב העיקרי. אנקדוטה משעשעת ניתן למצוא במסמך שצורף ע"י המבקשת ביום 10/10/10, והוא מכתב של המשיב, נושא תאריך 14/9/10, ובו נמסרת למבקשת הודעה על אי קיומו של החיוב הנערב ע"י החייב העיקרי. איני מקבלת את המסמך כמעמיד את המבקשת במעמד של "ערב מוגן", אך לעניין אי קבלת הודעה על אי קיום, אין ספק כי הגנת המבקשת איתנה. הסיכום הינו כי העובדה שהמבקשת לא קיבלה כל התראה על אי עמידת החייב העיקרי בתשלומים מעמידה לה הגנה בפני התביעה, גם אם בתנאי הפקדה, מאחר ולא פירטה את נזקה, עקב המחדל. (3) בתגובה לתגובה העלתה המבקשת טענת הגנה נוספת, אשר לא יכלה להעלותה לפני העיון בתגובה, לפיה החתמתה על ערבות בסך 75,000 ₪ כאשר הסכום, שהיה מעמיד אותה במצב של "ערב מוגן" היה נמוך במאות ₪ מסכום זה, מהווה הטעייה והפרת חובות הגילוי של המשיב. בנוסף הערבות נחתמה ביום 10/10/07 בעוד שהסכם פתיחת החשבון עם החייב העיקרי נחתם רק ביום 16/11/07. הדבר אומר דרשני, ונתמך גם במראית פני כתב הערבות, שלא צויינו בו כלל פרטי החזר ההלוואה, אלא רק סכומה. רק בטופס גילוי מידע לערב מולאו הפרטים עם תיקונים שונים. אני מוצאת כי טענות אלו מעמידות למבקשת הגנה ראוייה לבירור, שאפשר שתגיע אף למלוא סכום התביעה. הסיכום הינו כי המבקשת זכאית להארכת מועד, לביטול פסק הדין מחובת הצדק, ואף משיקול דעת בית המשפט. אני גם נותנת למבקשת רשות להתגונן, ללא צורך בדיון, כפי שהוסמכתי לעשות בתקנה 214(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, סמכות המקבלת משנה תוקף, משתוקנה תקנה 205(ג) לתקנות. בנסיבות אלו, ולאור האיחור בהגשת הבקשה מצד אחד, והעובדה שלא נדרש דיון במעמד הצדדים, אין צו להוצאות הבקשה. מנימוקי ההחלטה אני מחליטה להקטין את הסכום המופקד בקופת בית המשפט לסך 75,000 ₪, ומורה למזכירות להשיב למבקשת את יתרת הסכום המופקד. ערבים (ערבות)