1. בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד ניתן ביום 19.3.2014 פסק דין בגדרו חויבה המבקשת לשלם למשיבות סך של 37,641,631 ש"ח, בתוספת הפרשי ריבית והצמדה מיום 26.12.2007. בנוסף חויבה המבקשת בהחזר אגרת משפט, וכן בתשלום הוצאות ושכר טרחת עורך-דין בסכום של 1,180,000 ש"ח (ת"א 17362-03-11; כב' השופט ע' גרוסקופף). 2. לאחר מתן פסק הדין, הגישה המבקשת לבית המשפט המחוזי בקשה לעיכוב ביצועו של פסק הדין עד להגשת ערעור, ולחלופין בקשה להארכת מועד לביצועו. ביום 10.4.2014 דחה בית המשפט את הבקשה לעיכוב הביצוע, וקבע כי המקרה דנא אינו נמנה על אותם המקרים החריגים המצדיקים עיכוב ביצועו של פסק דין כספי. מאידך, קיבל בית המשפט את הבקשה להאריך את המועד לביצוע פסק הדין, זאת בשים לב לגובה הסכום שנפסק, וקבע כי המועד לביצוע פסק הדין יוארך עד ליום 15.6.2014. 3. על פסק דינו של בית המשפט המחוזי הגישה המבקשת ערעור ובצידו "בקשה להארכת מועד לביצוע פסק דין (עיכוב ביצוע זמני עד ליום 1.8.2014)". בבקשה נטען כי על אף שהמבקשת חולקת על פסק הדין ותוצאתו היא עושה כל מאמץ על מנת לקיימו ולשלם את הסכום "העצום" שנפסק במסגרתו. לטענת המבקשת, על אף שהמועד לביצוע פסק הדין הוארך, היא זקוקה לפרק זמן נוסף, עד ליום 1.8.2014, על מנת לגייס את מלוא הסכום. בתשובתן התנגדו המשיבות לבקשה. המשיבות תמכו התנגדותן זו בקביעותיו של בית המשפט המחוזי בדבר אופן התנהלותה של המבקשת וכן בפרק הזמן (שלושה חודשים) שכבר עמד לרשות המבקשת לביצוע פסק הדין. לחלופין טוענות המשיבות כי אם תתקבל בקשת המבקשת, אזי יש להורות לה לשלם עד ליום 15.6.2014 לכל הפחות מחצית מהסכומים בהם חויבה. 4. דין הבקשה להתקבל באופן חלקי. נוכח גובהו יוצא הדופן של הסכום שנפסק ופרק הזמן הנוסף, הקצר יחסית, המתבקש על ידי המבקשת לשם גיוס הכספים וקיום פסק הדין במלואו, סבורני כי יש להיעתר לבקשתה באופן חלקי. איני מוצא מקום לעכב את תשלום אגרת המשפט, ההוצאות ושכר הטרחה שנפסקו לטובת המשיבות. אלו ישולמו עד ליום 15.6.2014. כמו כן, עד למועד זה (15.6.2014), תשלם המבקשת למשיבות סכום של 12,500,000 ש"ח בתוספת ריבית והפרשי הצמדה על סכום זה מיום 26.12.2007. היתרה על-פי פסק הדין תשולם עד ליום 1.8.2014. אין צו להוצאות. ביצוע פסק דיןהארכת מועד