בפני ערר על החלטת בית משפט השלום באילת (כב' השופט י. עדן) מיום 26.2.12 לפיה הורה בית משפט קמא על החזרת פיקדון למפקיד אלא אם יוגש תצהיר לעניין קיומם של עיקולים או נושים. במ"ת 2412/08 הופקד סך של 7,000 ₪ להבטחת קיום תנאי השחרור. בתיק זה השייך לת.פ. 1766/08 הסתיימו ההליכים וניתנה החלטה על ידי כב' השופט עדן, ביום 26.6.11, שככל שקיים פיקדון בתיק הוא יושב למפקידו לאלתר. ב"כ העורר הגיש ביום 1.2.12 "בקשה להחזרת פיקדון כחלק משכר טרחה" וצירף לה ייפוי כוח של העורר להחזרת הפיקדון לבא כוחו. בית משפט קמא קבע בהחלטתו מיום 25.2.12 כי "ככלל פיקדון יש להשיב למפקידו. לפני מתן החלטה בבקשה להשבת הפיקדון לאחר, תוגש הודעה במסגרתה יפורט האם קיימים עיקולים ו/או נושים לנאשם וזאת בתוך חמישה ימים מהיום". לאחר החלטה זו הודיע ב"כ העורר לבית משפט קמא כי אין ביכולתו או באפשרותו לבדוק אם קיימים עיקולים או נושים לעורר והדגיש שוב את העובדה שהעורר ייפה את כוחו לקבל בשמו את הכספים שהופקדו כפיקדון כחלק משכר הטרחה. בהחלטתו נשוא הערר, חזר בית משפט קמא וקבע כי: "הכלל הוא כי פיקדון יושב למפקידו" אך הוסיף כי - "הצורך בבדיקת קיומם של עיקולים/נושים ברור, על מנת שלא לאפשר עקיפתם, ככל שהם קיימים. בנסיבות אלו, כפי שהוגש ייפוי הכוח להחזרת הפיקדון, חתום על ידי הנאשם, ניתן להחתימו גם על תצהיר לעניין קיומם של עיקולים או נושים. ככל שלא יוגש תצהיר כאמור בתוך 30 יום מהיום, יושב הסך המופקד לידי ולפקודת המפקיד בלבד. ככל שיוגש תסקיר יובא הוא בפני למתן החלטה". מכאן הערר שבפני. בערר נטען כי טעה בית משפט קמא משהורה על החזרת הכסף לעורר בניגוד לרצונו שלו. יודגש, כי בית משפט קמא הורה על החזרת הכסף למפקיד. אלא שבית משפט קמא דרש בהחלטותיו כי המפקיד המבקש להעביר הכסף לאחר יפרט בבקשתו אם קיימים עיקולים ו/או נושים. נראה, כי אכן נפלה טעות בהחלטות בית משפט, שהרי מלכתחילה הורה בית משפט קמא על החזרת הפיקדון למפקידו מבלי לדרוש כי המפקיד יודיע אם קיימים לו נושים ו/או עיקולים. לא ברור מדוע נדרשת דרישה זו כאשר המפקיד מבקש להעביר הפיקדון לאחר. על כן, בהנחה שהעורר הוא המפקיד במקרה זה ודבר זה יבדק על ידי מזכירות בית משפט קמא ובכפוף לאישורה שכך הוא המצב, ולאור ייפוי הכוח של העורר להחזרת הפיקדון לעו"ד זילברברג, יוחזר הפיקדון לעו"ד זילברברג. פיקדון