בקשה לסילוק חוב

בפניי בקשת המנהל המיוחד לביטול הליכים בעניינו של החייב, כמו גם הודעה עדכנית מטעמו לעניין מצב מחדלי החייב. בין לבין ובטרם ניתנה החלטתי בבקשת המנהל המיוחד, הגיש החייב בקשה מטעמו להפחתת צו התשלומים החודשי לכדי 600 ₪ וכן פריסת חוב הפיגורים מטעמו, העומד על כ-12,000 ₪ לכדי 60 תשלומים. נדמה, כי עניינו של החייב הינו מאותם המקרים, בהם די לציין את השתלשלות העניינים, על מנת להעיד, כאלף עדים, על חוסר תום ליבו של החייב בהליך זה, כפי שיפורט להלן. ביום 15.7.10, כחודש לאחר מועד מתן צו הכינוס, עתר החייב להפחתת צו התשלומים בעניינו. בהחלטה מיום 11.10.10, הופחת התשלום החודשי לכדי 700 ₪, זאת לתקופה בת שלושה חודשים, כאשר בסופה, הוריתי על השבת צו התשלומים המקורי על כנו , קרי- 1,200 ₪. ביום 17.1.11, עתר החייב בשנית להפחתת צו התשלומים בעניינו, עתירה אשר באה בפניי, עת נדרשתי לשאלת הכרזתו של החייב במסגרת דיון שנקבע בעניינו. או אז התברר, כי החייב טרם שילם לקופת הכינוס ולו אגורה שחוקה אחת (אף לא במסגרת צו התשלומים המופחת). במסגרת אותו דיון, הוריתי לחייב, בין היתר, כי בתוך 14 יום יפקיד 2,500 ₪ ע"ח חוב הפיגורים שצבר, או אז יופחת צו התשלומים לכדי 700 ₪, ולו באופן רטרואקטיבי, החל ממועד מתן צו הכינוס ואילך. באשר לחוב הפיגורים "המתוקן" (בהתאם לצו התשלומים המופחת) קבעתי, כי זה ישולם לשיעורין בדמות 150 ₪, אשר יתווספו לצו התשלומים החודשי ע"ס 700 ₪. כן הוריתי לחייב להגיש בתוך 30 יום, מלוא הדוחות הכלכליים החסרים, שטרם הוגשו על ידו. בהחלטה מיום 8.6.11 וחרף העובדה כי טרם הוגשה הודעת החייב לעניין הסרת המחדלים מטעמו, הוריתי על ביטול הגבלות וביטולים, אשר הוטלו על החייב במסגרת הליכי הוצל"פ פרטניים, ולו על מנת שלא לסכל מראש ניסיונות החייב לשוב ולהשתלב במעגל עבודה וכל שכן באופן סדיר. בהודעה מטעם המנהל המיוחד, כפי שהוגשה לעיוני ביום 27.6.11, למדתי, כי הגם שהחייב פעל לשלם סך של 2,500 ₪, כמתחייב מהחלטתי מיום 17.1.11, הרי שהחייב עודנו צובר פיגור בשיעור ניכר ובהחלטתי מיום 4.7.11, ניתנה בידי החייב שהות נוספת ואחרונה בת 10 ימים לצורך גיבוש הצעה מטעמו לסילוק חוב הפיגורים בתיק, אשר עמד, נכון למועד ההחלטה, ע"ס 12,000 ₪. ביום 2.8.11, זמן רב לאחר המועד בו הותר לחייב להגיש הצעתו לסילוק חוב הפיגורים, הגיש החייב בקשה מפורטת מטעמו, נתמכת בערב רב של מסמכים, במסגרתה עתר להפחתה נוספת בצו התשלומים, הפעם לכדי 600 ₪ וכן לסילוק חוב הפיגורים, העומד על 12,000 ₪ לכדי 60 תשלומים. ביום 10.8.11, עתר המנהל המיוחד לביטול ההליכים בעניינו של החייב, היא הבקשה שבפניי. הנה כי כן, המדובר בחייב, המבקש לראות בהליכי פשיטת רגל משום "קרדום לחפור בו" ,כאשר החייב מנסה את מזלו ואת רחמי ביהמ"ש, ע"י הגשת בקשה נוספת להפחתה, ולו בדמות מענה לבקשה לביטול הליכים, העומדת נגדו. אף כאשר ידע החייב כי כלו כל הקיצין בעניינו, הפליא להגיש בקשה נוספת להפחתה, הגם שלא מצאתי כל שינוי וכל שכן, מהותי בנסיבותיו האישיות של החייב וכן הצעה, אשר אינה אלא בבחינת לעג לרש, לסילוק חוב הפיגורים בתוך תקופה שלא תפחת מ-5 שנים. בנסיבות אלה וכאשר ברי כי המדובר בחייב, העושה ככל שביכולתו, על מנת לדחות הקץ בעניינו, אשר החלטותיו השיפוטיות של בית המשפט זה אינן אלא בגדר "המלצה" עבורו, הנני נעתרת לבקשתו של המנהל המיוחד ומורה על ביטול ההליכים בעניינו של החייב. צו ביטול הליכים פורמאלי ינתן, בד בבד עם החלטתי זו. צו ביטול הליכי פשיטת רגל בהמשך להחלטתי דלעיל ולנוכח בקשת המנהל המיוחד, הנני מורה כדלקמן: צו כינוס הנכסים ועיכוב ההליכים שניתן בתאריך 08.06.10, להגנתו של החייב - בטלים. בקשת החייב להכריז עליו כפושט רגל - נדחית. צו עיכוב היציאה מן הארץ נגד החייב יבוטל בתוך 60 יום, על מנת לאפשר לנושים לפעול להשגת צו כאמור בהליכים הפרטניים. פוסקת למנהל המיוחד לפי תקנה 8 (א) לתקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם), התשמ"א -1981. כן זכאי הכונס הרשמי לשכר השגחה. הכונס הרשמי יחלק את יתרת הכספים לנושים שתביעותיהם אושרו, בהתאם לסדרי הקדימה שבדין ו/או יעביר הכספים ללשכת ההוצאה לפועל. כל סכום נוסף שיתקבל בחשבון פשיטת הרגל של החייב בשל הפרשי ריבית, ייזקף כשכר טרחת המנהל המיוחד. המנהל המיוחד משוחרר מתפקידו ככונס לנכסי החייב. מחיקת / סילוק חובחוב