בקשה לשינוי גיל

1. זוהי בקשה לתיקון גיל בה מתבקש בית המשפט להצהיר ששנת לידתו של המבקש היא 1937 ולא 1940, כמופיע בתעודת הזהות שלו ובמרשם האוכלוסין. 2. המבקש לא צרף לבקשתו תצהיר לפי טופס 44 כנדרש בתקנה 351(א) תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984, אלא תצהיר מפורט פחות ולמרות הקבוע בתקנה 351(ג), לא סורבה קבלת הבקשה במזכירות בית המשפט. 3. העובדות המוסכמות הן: א. המבקש עלה ארצה מעיראק בשנת 1951 (סעיף 3 לתצהיר המבקש ונ/4). ב. בעת עלייתו ארצה נרשם במסמכי משרד הפנים שהמבקש הוא יליד שנת 1937. ג. בשנת 1954 פנה אחיו של המבקש למשרד הפנים וביקש לשנות את תאריך הלידה הרשום של המבקש משנת 1937 לשנת 1940 (סעיף 4 לתצהיר המבקש, סעיף 4 לתצהיר אחי המבקש ו- נ/1). ד. שינוי תאריך הלידה נעשה תוך הטעיית הרשויות (עדות אחי המבקש עמ' 4 למטה עד עמ' 5 למעלה) כדי לדחות את שירותו הצבאי של המבקש ולאפשר לו לעבוד לרווחת המשפחה (שם, עמ' 4 שורה 17-18). ה. הנימוק שניתן לשינוי שנת הלידה היה: "סיבת הטעות לא ידועה היות והם אינם בקיאים בתאריכים לועזיים" (הכוונה כנראה להוריו של המבקש, הערה שלי, ש"א) (נ/1). ו. במשך כל השנים ידע המבקש מהו גילו האמיתי אך לא דאג לתקן את הרישום. (עמ' 1 שורה 20). ז. במועדים שונים הגיש המבקש בקשות שונות למשרד הפנים: בקשה לקבלת תעודת זהות ב- 24.3.58 (נ/6). הודעה על שינוי כתובת ב- 8.2.61 (נ/8). הודעה של שינוי המעון ב-1967 (נ/11). בקשה לדרכון ב- 11.12.68 (נ/4). הודעה על שינוי המעון ב-1968 (נ/12). בקשה לתעודה המעידה על אזרחות ישראלית, ב-1975 (נ/5). בקשה לקבלת תעודת זהות ב- 23.1.81 (נ/7). הודעה בדבר שינוי שם ב- 1.11.92 (נ/14). ח. בכל הפניות והבקשות למשרד הפנים רשם המבקש את שנת לידתו כשנת 1940 ובמשך כל השנים לא ביקש לתקן את הטעות שבתאריך לידתו. ט. בבקשה לשינוי גיל, לא נימק המבקש מדוע ברצונו לבצע את תיקון הגיל ולא צרף כמשיב את המוסד לביטוח לאומי. במהלך הדיון התברר שעתה יש למבקש אינטרס ב"החזרת העטרה ליושנה" וזאת הן משום שלדבריו אין מקבלים אותו לעבודה, עקב גילו והן משום שברצונו להקדים את קבלת קצבת הזיקנה מאת המוסד לבטוח לאומי (עדות המבקש עמ' 3 שורה 23, עמ' 4 שורה 6). כאשר נתבקש המבקש להסביר מדוע לא כתב בבקשה שהסיבה לשינוי הגיל היא רצונו לזכות בתגמולי המל"ל השיב "אולי לא נזכרתי. לא נזכרתי" (ראה שם). 4. טענות הצדדים: טוען ב"כ המשיב שלא ייתכן שהמבקש לא היה שותף לפניה השקרית של אחיו לשלטונות שכן היה בגיל 17, בעת פניית אחיו למשרד הפנים ושנה לאחר מכן התגייסו חבריו לצבא ומן הסתם הבחין בעובדה שהוא לא גויס. לא רק זאת, אלא שבכל פניותיו של המבקש למשרד הפנים רשם את תאריך לידתו לפי התאריך המתוקן ולא לפי התאריך שהוא טוען שהוא תאריך הלידה הנכון. מעובדות אלה מבקש ב"כ המשיב ללמוד שהמבקש לא בא לבית המשפט בידיים נקיות והואיל וסעד הצהרתי הוא בשיקול דעת בית המשפט, אין להיעתר לבקשה. גם העובדה שהמבקש המתין בהגשת בקשתו עד לאחר שמיצה את יכולת עבודתו היא, בעיני המשיב, נימוק לדחיית הבקשה. ב"כ המשיב מזכיר שלפני כ-10 שנים פנה המבקש בבקשה למשרד הפנים לשנות את שמו הפרטי וגם אז לא ראה לנכון לבקש תיקון הגיל. בניסיון לבסס את טענתו שכל הפונה לבית המשפט בבקשה לסעד הצהרתי חייב לבוא בידים נקיות, מסתמך ב"כ המשיב על פסק הדין בע"א (ת"א יפו) 1256/96 משרד הפנים נ' רחל לוי (לא פורסם). אף באותו מקרה היה מדובר בבקשה לתיקון גיל, גם שם קדמה לפניה לבית המשפט בקשה לשינוי הגיל הנכון ואף הבקשה הקודמת נעשתה במרמה. השונה בין שני המקרים הוא בכך שבמקרה דנן הטענה היא שאחיו של המבקש יזם את השינוי ברישומי משרד הפנים ושם הפונה הייתה המבקשת עצמה. שוני נוסף הוא בכך שבעניין לוי בוצעה התרמית בהליך בבית המשפט ובענייננו התרמית בוצעה במשרד הפנים. פסק דין נוסף עליו מנסה ב"כ המשיב להסתמך הוא ע"א 423/59 היועץ המשפטי והמוסד לבטוח לאומי נ' יצחק גבאי, פ"ד יד, 32. (אגב, פסק דין זה משמש בסיס לפסק הדין בעניין לוי הנ"ל אך מספר ההליך שנרשם שם בטעות הוא 423/95 במקום 423/59) אף באותו מקרה היה מדובר בהגשת בקשה לתיקון גיל לבית המשפט וכפי שנאמר (שם בעמוד 34 מול האות ג') "אין בית המשפט יכול להתייחס בסבלנות למעשי מסירת הצהרות כוזבות והצהרות בשבועה לפני שופט כשהמצהירים באים לאחר מכן וטוענים כי ההצהרות בשבועה שמסרו בשקר יסודן. יחס סלחני לתחבולות על ידי מסירת תצהירים כוזבים, או הסתמכות על טענה שתצהיר שנמסר לבית המשפט בשקר יסודו, עלול לעודד הפקרות ולא יהיה ערך של ממש לתצהירים..." (ההדגשות לא במקור). עוד יש להתייחס לע"א 94/58 היוהמ"ש נ' שיינקמן פ"ד יב תשי"ח/תשי"ט - 1958, ע' 1691. באותו מקרה התאזרחה המבקשת בשנת 1942 ונרשמה כילידת 1890. בשנת 1952 הגישה המבקשת בקשה למרשם התושבים לתקן את הרישום של שנת לידתה משנת 1890 לשנת 1885, וזה על מנת להשיג מזון נוסף, או טוב יותר, מטעמי מחלה. מבוקשה ניתן לה, לאחר שהצהירה שבזמנו רשמה את שנת הלידה 1890 מפני סיבות הקשורות עם סיכוייה להינשא שנית. 5 שנים אחר כך הגישה בקשה לבית המשפט לתקן את הרישום ולחזור לשנת הלידה המקורית וזאת על מנת להשיג טובות הנאה לפי חוק הבטוח הלאומי. בקבעו שהמבקשת שיקרה לפני השלטונות הן בבקשתה בשנת 1952 והן בבקשה בפני ביהמ"ש המחוזי בטענה שהבקשה לשינוי הגיל הוגשה ע"י בנה, שלא בידיעתה ושלא בהסכמתה, קיבל בית המשפט העליון את ערעור היוהמ"ש וביטל את החלטת בית המשפט המחוזי, אשר נעתר לבקשה. לעומתו, טוען ב"כ המבקש שמטרת הגשת הבקשה היא לתקן מעוות ושהואיל ולדבריו אין מחלוקת בעובדה שתאריך הלידה הנכון הוא בשנת 1937, יש להיעתר לבקשה. אשר לטענת הרווח שהמבקש הפיק לכאורה מההמתנה בהגשת הבקשה - טוען ב"כ המבקש שלא הופק רווח שכזה, שכן עבודתו של המבקש בצעירותו (מכירת תאנים) לא זיכתה אותו בצבירת זכויות סוציאליות. עוד יש להתעלם, לדבריו, מהפניות המרובות של המבקש למשרד הפנים, בהן נזכרה שנת הלידה 1940, וזאת משום שזו היתה השנה הרשומה בכל המסמכים, ובין היתר בתעודות הזהות של ההורים ועל כן אין לזקוף לחובת המבקש את העובדה שהשתמש בתאריך זה. ב"כ המבקש מבקש לאבחן את הפניה לשינוי השם מהבקשה לתיקון גיל וזאת משום הבדלי הפרוצדורה בין שתי הבקשות והצורך בפניה לבית המשפט בבקשה לתיקון גיל על העלויות הכספיות הכרוכות בכך. 5. השאלות העומדות על הפרק הן: א. האמנם נכון שהמבקש נולד בשנת 1937 ולא בשנת 1940. לא נטען בבקשה ולא בתצהיר שצורף לה על סמך מה נרשמה שנת הולדתו של המבקש בעת עלייתו ארצה, אם כי אין חולק שבעת העלייה נרשם המבקש כיליד 1937. המבקש מבקש לשכנע את בית המשפט שהוא יליד 1937 ולא 1940 וזאת באמצעות עדותו הוא ובאמצעות עדות אחיו. הא ותו לא. לגבי עדותו של המבקש עצמו כבר נקבע בפסיקה שהואיל והמבקש הוא בעל עניין יש להתייחס בביקורתיות כלפי עדותו (ע"מ (חיפה) 195/99 היוהמ"ש נ' סלימאן מבדא חמדאן תק-מח 2000(1) 973) יש לזכור שבמקרה זה הוגשה בעבר בקשה לתיקון גיל למשרד הפנים וזוהי בקשה לשנות את התיקון שבוצע. עד אחר עליו מתבקש ביהמ"ש לסמוך הוא אחיו של המבקש. לפי גרסת המבקשת אדם זה הוא אשר פנה בשעתו למשרד הפנים בבקשה לתיקון גיל והצהרתו השקרית היא שהביאה לתיקון. אומנם ניתן לזקוף לזכותו של עד זה את תשובתו הכנה לשאלה אם ניתן לסמוך עתה על עדותו ("אתה צודק..." (עמ' 5 שורה 1)), אולם די אין בעובדה זו כדי לחזק את האמון בו. ב. האם המבקש היה שותף למעשה המרמה שבוצע בעבר בפנייה לתיקון הגיל בשנת 1954? לגרסתו היה המבקש בן 17 עת פנה אחיו למשרד הפנים בבקשה לשינוי גילו וקשה להניח שהבקשה לשינוי גיל נעשתה מאחורי גבו. ג. כאשר המדובר במעשה מרמה מסוג זה, האם יש להבחין בין מקרה בו נעשה מעשה המרמה בפניה למשרד הפנים לבין פניה כוזבת לבית המשפט? לדעתי התשובה לכך שלילית. שקר הוא שקר הוא שקר. 6. בבואי לכתוב פסק הדין זה מצאתי, ממוצג נ/1, שתיקון הגיל ע"י אחיו של המבקש בוצע, לכאורה, על סמך פספורט מעיראק שמספרו 20324. לאור עובדה זו, הוריתי למבקש להמציא לבית המשפט את הדרכון האמור תוך שאני מתיר לו ללוות את הדרכון בתצהיר מטעמו, אם ימצא מקום לכך. עוד הוריתי שלאחר המצאת הדרכון אשקול אם יש צורך בקיום דיון נוסף או בקבלת תגובה מצד המשיב. במענה להחלטה זו, הודיע ב"כ המבקש כי הדרכון בו מדובר, אינו מצוי בידי מרשו. עוד הוסיף ב"כ המבקש כי "הן על-פי חקירתו של המבקש והן על-פי חקירתו של המצהיר השני (אחיו)... ברור לחלוטין כי תאריך לידתו של המבקש בדרכון היה שנת 1937, ואילו לאחר מכן כאשר נוצר הצורך לשנות את תאריך לידתו במשרד הפנים, כי אז נטען ע"י אחיו של המבקש שנרשם לראשונה כ- 1937 ושזהו גילו האמיתי, בתרגום מערבית לאנגלית נעשה טעות וכי יש לרשום זאת על שנת 1940, וכפי שנראה משרד הפנים דאז קיבל זאת". לתגובה זו לא צורף תצהיר ולא ביקשתי תגובת המשיב עליה. בתצהיר המבקש, שהוגש בתמיכה לבקשה לשינוי הגיל, לא נזכר הדרכון כלל וגם קריאת הפרוטוקול מגלה שהמבקש לא העיד שתאריך לידתו הרשום בדרכון היה 1937. אף בתצהיר אחי המבקש, נחום יונס, שהוגש עפ"י החלטתי מיום 25.8.02, אין זכר לדרכון. כאשר נשאל העד על סמך מה נרשמה שנת הלידה 1937, השיב: "רשמו אותו, נדמה לי על פי פספורטים של עיראק. נדמה לי שביקשו אותם ושהבאתי להם אותם" (עמ' 5 שורה 5). תשובה זו מעוררת מספר תמיהות: - א. לא נטען בשום מקום שרישום שנת הלידה 1937, נעשה על פי דרכונים. ב. לא נטען בשום מקום שאחי המבקש היה צד לרישום שנת הלידה 1937 (אלא 1940) ולכן העד לא היה אמור להציג במשרד הפנים דרכון לצורך רישום שנת הלידה האמיתי. ג.מנ/1 מסתבר שדווקא רישום שנת הלידה השקרית, 1940, נעשה עפ"י פספורט מעיראק שמספרו 20324. המסקנה העולה היא שאחיו של המבקש פנה למשרד הפנים בבקשה לשינוי גילו של המבקש ועל מנת להצדיק את שינוי הגיל, הציג בפני פקיד הרישום דרכון בו צויינה שנת הלידה 1940, היא שנת הלידה הרשומה כיום במסמכי משרד הפנים. אף אם טעיתי במסקנתי זו עדיין הנטל להציג את הדרכון ולהוכיח את שנת הלידה, היה מוטל על המבקש והוא לא עמד בו. המסקנות העולות מהראיות שהובאו בפני: - לא נטען ולא הוכח על סמך מה נרשם גילו של המבקש בעת עלייתו ארצה. תיקון הגיל בוצע על סמך הדרכון שהוא תעודה רשמית מארץ עלייתו של המבקש. לא נטען ולא הוכח שמה שנרשם בתעודה זו אינו אמת וכשם שניתן להסתמך על נתוני מרשם האוכלוסין הרשמיים מארץ הולדתו של המבקש לצורך תיקון גיל (ראה 32310/98 דדון יעקב נ' היוהמ"ש תק-מש 2000 (1) 128) כן ניתן לסמוך עליהם לצורך דחיית הבקשה לתיקון גיל. אשר על כן אני דוחה את הבקשה ומחייב את המבקש בהוצאות המשפט ובשכ"ט עו"ד בסכום כולל של 3,000 ₪ בתוספת מע"מ. הסכום ישא הצמדה וריבית חוקית מרבית אם לא ישולם בתוך 30 יום ממתן פסק הדין. שינוי גיל