דחיה על הסף בשל השתק - הפסיקה עמדה רבות על חשיבות יישום הכלל של "מעשה בית דין", "העובדה שלא ניצל הזדמנות זו כהלכה, מחמת ניהול כושל של המשפט, כגון מחדלו להביא ראיה או להעלות טענה כלשהי, ואפילו נעשה הדבר מתוך טעות כנה או שכחה, אינה משמשת צידוק לפתיחת ההתדיינות מחדש. די שהיה לבעל דין "יומו בבית המשפט" ואין רלוונטיות לשאלה כיצד בחר לנהוג ולמצות את יומו זה". (ע"א 417/89 אע'בריה ואח' נ' האפוטרופוס לנכסי נפקדים ואח', פ"ד מה(4) 641, 645-644). לכלל של מעשה בית דין שני ענפים, המבטאים את אותו רעיון ומבוססים על אותם שיקולים, והם השתק עילה והשתק פלוגתא. השתק עילה מקים מחסום דיוני לפני כל תביעה נוספת באותה עילה שמוצתה בפסק הדין קודם, בין שזכה התובע בפסק הדין ובין שתביעתו נדחתה, ומונע בעדו מלחזור ולתבוע בשל אותה עילה, אפילו אם מבקש הוא להעמיד למחלוקת פלוגתאות שלא הועלו בתובענה הראשונה. השתק פלוגתא מקים מחסום דיוני לפני כל אחד מבעלי הדין המבקש להתדיין שוב באותה פלוגתא שנדונה והוכרעה בפסק דין קודם, גם כאשר מבוססת ההתדיינות השניה על עילת תביעה שונה. כך שטענת ההשתק עשויה לקום בכל התדיינות אחרת בין אותם צדדים ואינה מוגבלת לעילה שעליה נשענה התובענה הראשונה, ובלבד שהמדובר בפלוגתא שנדונה והוכרעה בפסק דין קודם בין המתדיינים. (נ. זלצמן, מעשה בית דין בהליך אזרחי, הוצאת רמות אוניברסיטת תל אביב עמ' 9 (להלן - נ. זלצמן) כוחו המחייב של פסק הדין כמעשה בית דין, על כל אחד משני ענפיו, מותנה בשלוש דרישות: א. סופיותה של ההכרעה השיפוטית שמשמעותה, לצורך מעשה בית דין, היא שההכרעה השיפוטית הינה סופית מבחינת הערכאה שנתנה אותה, במובן שהיא מביאה לידי סיומה של ההתדיינות ואינה ניתנת עוד לשינוי או לביטול על ידי אותה ערכאה שיפוטית. ב. פסק הדין ניתן בסמכות והוא תקף. ג. פסק הדין הכריע במחלוקת נשוא התובענה לגופו של ענין. (נ זלצמן, שם, עמ' 10-11). כן כותבת נ. זלצמן - "על בעל הדין הטוען להשתק מחמת מעשה בית דין, נדרש להוכיח קיומם של התנאים החיוניים, להיווצרותו של ההשתק. הוכחת הטענה תעשה בהבאתו של פסק הדין כראיה, ובית המשפט יעיין לצורך הכרעתו בתיק בית המשפט, כולל כתבי הטענות שהוחלפו, הליכי ביניים אם היו ופרוטוקול הדיון. יכול שבעל הדין שכנגד יבקש להדוף את טענת ההשתק בהתדיינות הנוכחית בטענות המכוונות לשלול את כוחו המחייב של פסק הדין, בין השאר, בטענות המצדיקות את אי הפעלתו של הכלל במקרה הנדון, כגון שהצדדים הסכימו ביניהם שאין בכוחה של ההכרעה הקודמת למנוע התדיינות נוספת, או שיהא זה בלתי צודק, בנסיבות המיוחדות של המקרה, להשתיקו באמצעות מעשה בית דין. נטל השכנוע בטענות מסוג זה, שתכליתן להצביע על עילה לסטייה מכלל המניעות בהתדיינות הנוכחית, מוטל על כתפי בעל הדין שכנגד". (נ. זלצמן, שם, עמ' 24). השתק עילהדחיה על הסףהשתק / דיני מניעות