העותר מרצה עונש מאסר של 11 חודשים שהוטל עליו בגין הרשעתו בעבירות שונות על חוק מס ערך מוסף. משהגיע עניינו לועדת השחרורים והחליטה הוועדה (בראשות כב' השופט בדימוס ח. אפרתי) שלא לשחררו שחרור מוקדם. הוועדה הנכבדה נימקה החלטתה בכך שמדובר בעבירות מס, שהן עבירות חמורות, בכך שהעונש שהוטל על העותר על ידי בית המשפט הינו קל ביותר לטעמה ובכך שהעותר לא השיב עד היום לרשויות המס את הסכומים שבקשר אליהם הוא הורשע. בעניין זה סמכה הוועדה הנכבדה את החלטתה על פרשנותה שלה את הוראת סעיף 10 (א) לחוק שחרור על תנאי תשס"א - 2001 ואת סמכותה שלה לשיטתה בעניין זה. בפנינו עתירת העותר כנגד החלטת הוועדה. לטענת ב"כ העותר בכתב העתירה שגתה הוועדה בפירוש שנתנה לעניין הפעלת סעיף 10 (א) לחוק וליישום המוטעה שיישמה את הדברים בעניינו של העותר. לשבחה של המדינה נציין כי בתגובתה לעתירה זו, מסכימה היא עם עמדת ב"כ העותר כי עניינו של העותר דנן איננו עניין להוראת סעיף 10 (א) לחוק הנ"ל. המדינה מוסיפה בתגובתה כי לא טענה טענה כלשהי בעניין זה במהלך הדיון בוועדה ואין היא טוענת טענה בעניין זה גם עתה. אכן, מוצאים אנו כי הנמקת הוועדה את החלטתה לוקה בטעות משפטית ופרשנית ברמה המחייבת התערבות ערכאה זו. וועדת השחרורים איננה טריבונל שיפוטי שאמור לפסוק את דברו בשאלת רמת הענישה או לחוות את דעתו האם עונש שהוטל על ידי בית משפט הינו חמור יתר על המידה, מקל יתר על המידה וכל כיוצא באלה. קביעת רמת הענישה בעניינו של כל נאשם ונאשם מסורה מראשית ועד אחרית לבתי המשפט הדנים בעניינו ולהם בלבד. השיקולים עליהם מופקדת וועדת השחרורים בבואה לבחון בקשה לשחרור מוקדם אינם כוללים בחובם בחינת מידת העונש שהוטלה על האסיר כקריטריון איזה שהוא לנמק בו שחרור על תנאי או דחיית בקשה לשחרור על תנאי. עניינו של סעיף 10 (א) לחוק השחרור על תנאי איננו מקים לוועדת השחרורים קריטריון או שיקול לבחינה מחודשת של מידת העונש שהוטלה. עניינו של סעיף זה בסמכות הנתונה לוועדה לשקול "במקרים בעלי חומרה ובנסיבות מיוחדות שבהם סברה הוועדה כי שחרורו של האסיר על תנאי יפגע במידה חמורה באמון הציבור במערכת המשפט...", לשקול במקרים חריגים שכאלה שיקול זה כאחד מהשיקולים אותם תבוא לאזן בהחלטתה. לא כך הדבר בעניין דנן ולדעתנו עניינו של העותר אינו בא בכלל בגדרו של השיקול האמור בסעיף 10 (א) לחוק. שמחים אנו כי זו גם עמדתה של המדינה כפי שהובאה בפנינו. אשר על כן, דין ההחלטה להתבטל. בנסיבות עניינו של העותר ולאור ההסכמות אליהן הגיעו ב"כ הצדדים במהלך הדיון היום, אנו מבטלים בזאת את החלטת הוועדה ומורים כי העותר ישוחרר שחרור מוקדם ממאסרו מיד עם הינתן החלטה זו, בכפוף לנוהל השחרור הטכני של שב"ס. תנאי השחרור המוקדם, משך תקופת השחרור המוקדם, יהיו בהתאם לתנאים הקבועים בסעיף 13 לחוק שחרור על תנאי ממאסר. בנוסף לכך, יחולו בעניינו של העותר תנאי השחרור הנוספים כדלהלן: א. יציאתו את הארץ תיאסר עד לתום השחרור המוקדם - 5.9.12. ב. העותר לא יצא את פתח דירת מגוריו ברחוב רמב"ם 62/24 בבאר שבע מדי לילה בין השעות 22:00 עד 06:00 למחרת. ג. העותר יתייצב תוך ארבעה ימים משחרורו לתחילת עבודתו אצל המעסיק "אדי יזמות בנייה ושיווק בע"מ" במושב ברוש. העותר באמצעות בא-כוחו יעבירו לקצינת השחרורים במחוז דרום של שב"ס, תוך שבוע מיום שחרורו, אישור המעביד בדבר התייצבותו של העותר לעבודה כאמור. ד. תוך 10 ימים מיום שחרורו יתייצב העותר בלשכת הרווחה של עיריית באר שבע . היה ואנשי הרווחה יגיעו למסקנה כי מן הראוי שתתקיים פגישה בין העותר לבין אנשי רש"א תתואם פגישה שכזו בהקדם האפשרי והעותר ימלא אחר הנחיות אנשי רש"א. ה. העותר יציג בפני וועדת המעקב של וועדת השחרורים, שתתקיים בעוד כחודשיים, אישורים בדבר התייצבותו למפגשים הנ"ל ויציג גם תלושי שכר ממעבידו האמור. כמפורט לעיל, העותר ישוחרר ממאסרו על תנאי ככל הניתן עוד היום וזאת בהתאם לנוהל שחרור של שב"ס. מאסרשחרור מוקדם מהכלא