דחיית בקשת הפטר

מבוא: 1.בפני בקשת גב' ר' כ' (להלן: "החייבת") למתן הפטר. רקע עובדתי: 2. ביום 21/2/08 ניתן צו כינוס לנכסי החייבת על פי בקשתה בגין חובות מוצהרים בסך של 779,865 ₪ ל - 8 נושים והושת עליה תשלום חודשי בסך של 100 ₪ החל מיום 10/3/08. 3. ב"כ הכנ"ר ציין בחוות הדעת אשר הוגשה בעניינה של החייבת כי השתכנע כי החייבת הסתבכה בחובות בתום לב וכי יש להכריז עליה פושטת רגל. עוד סבר ב"כ הכנ"ר כי על בית המשפט ליתן לחייבת הפטר לאלתר מאחר ולא תצמח תועלת לנושים מהמשך ניהול ההליך. 4. החייבת הוכרזה כפושטת רגל בהחלטת כב' השופט מ. רניאל בדיון שנערך בעניינה ביום 12/2/09. לנוכח המלצת הכנ"ר הורה כב' השופט מ. רניאל על העברת התיק להחלטתה של כב' השופטת ד. סלע בהפטר לפי סעיף 18ה (א)(3) לפקודה. 5. ביום 12/3/09 ניתנה החלטת כב' השופטת ד. סלע, לפיה נתבקש הכנ"ר ליתן עמדתו באם ניתן לעשות שימוש במנגנון "ההפטר לאלתר" בנפרד מהכרזת חייב כפושט רגל, קרי בהליך נפרד על ידי שופט אחר או שיש צורך בהגשת בקשה נוספת להפטר. 6. ביום 23/3/09 ניתנה עמדת ב"כ הכנ"ר. ב"כ הכנ"ר ציינה כי לדיון הקבוע בבקשת החייבת לא התייצבו נושים, לא הוגשו התנגדויות נושים וההכרזה התבססה אך על האמור בחוות הדעת. ב"כ הכנ"ר סברה כי החייבת הינה המקרה המובהק המתאים לעשיית שימוש בסמכות שסעיף 18 ה(3) לפקודה מקנה לבית המשפט. ב"כ הכנ"ר ציינה כי חיוב החייבת להגיש בקשה נוספת להפטר יחטיא את מטרת סעיף 18ה(3) לפקודה וסברה כי אין לנקוט בדרך פרוצדוראלית שונה אך מאחר ומדובר בפיצול דיון בין שני שופטים שונים ובשל סיבות שאינן תלויות בחייבת. 7. החייבת פנתה ביום 23/4/09 במכתב למזכירות בית המשפט באשר להליך בעניינה תוך שנפנתה לעמדת ב"כ הכנ"ר ליתן לה הפטר לאלתר והעברת התיק מכב' השופט מ. רניאל לכב' השופטת ד. סלע. 8. כב' השופטת ד. סלע הורתה בהחלטתה מיום 27/4/09 כי המלצת הכנ"ר ליתן לחייבת הפטר תידון ביום 10/9/09. 9. ביום 3/5/09 ניתנה תגובת החייבת באמצעות ב"כ דאז ובזיקה להחלטת בית המשפט מיום 12/3/09. החייבת טענה כי ניתן לעשות שימוש במנגנון "ההפטר לאלתר" וכי בנסיבות התיק ולנוכח המלצת הכנ"ר יש מקום ליתן לה הפטר לאלתר. 10. ביום 13/7/09 הגיש בנק לאומי לישראל בע"מ (להלן: "הבנק") בקשה לביטול צו כינוס ולחלופין התנגדות למתן צו הפטר. הבנק טען, בין היתר, כי החייבת לא פעלה להודיעו אודות מתן צו הכינוס, כי הגיש תביעת חוב בצירוף בקשה להארכת מועד וכי לו היה מודע להליך היה מתנגד להכרזתה כפושטת רגל. עוד טען הבנק כי יש תועלת לנושים מניהול ההליך, כי החייבת צעירה בגילה וחרף מגבלותיה הרפואיות תוכל להגדיל הכנסותיה וכי הינה מצוייה בהליך אך שנה וחצי. 11. החייבת השיגה בתגובתה מיום 9/8/09 אחר טענות הבנק בבקשה וטענה כי יש לדחותה על כל חלקיה. החייבת צירפה לתגובתה את הודעתה לבנק בדבר מתן צו הכינוס ואישורי משלוח בדואר רשום, לרבות ללשכות ההוצל"פ וטענה, בין היתר, כי בקשת הבנק אינה נתמכת בתצהיר. 12. ב"כ הכנ"ר ציינה בהודעתה מיום 12/8/09 כי עמדתה לא השתנתה וכי הינה סבורה כי יש ליתן לחייבת הפטר לאלתר. ב"כ הכנ"ר טענה כי יש בתגובת החייבת מענה לטענות הבנק וכי הכנ"ר מיידע כבשגרה את המוסדות הבנקאיים בדבר מתן צו הכינוס. עוד צויין כי ביום 11/8/09 נשלחה לבנק הודעה בדבר דחיית בקשתו להארכת מועד להגשת תביעת חוב. 13. ביום 9/9/09 הגיש הבנק בקשה חוזרת לביטול צו כינוס. הבנק טען כי הינו שומר על זכותו לערער על החלטת ב"כ הכנ"ר בבקשתו להארכת מועד להגשת תביעת חוב. הבנק הוסיף וטען כי יש להורות על ביטול צו הכינוס שניתן לחייבת לאור יצירת חובותיה בחוסר תום לב. נטען כי החייבת עשתה שימוש לרעה בכרטיס אשראי זמן קצר עובר להגשת בקשתה למתן צו כינוס וכי חרף חסימת כרטיס האשראי ביצעה החייבת עסקאות בסכומים לא מבוטלים תוך אדישות ליצירת חובותיה לבנק ובניגוד לדין. 14. בזיקה לנ"ל הורה כב' השופט מ. רניאל בהחלטתו מיום 30/9/09 כי באם לא יוגש אישור מסירת הבקשה לצד שכנגד עד יום 15/10/09 תמחק הבקשה. 15. ביום 10/9/09 נערך דיון בפני כב' השופטת ד. סלע בעניין הפטר החייבת. ב"כ הבנק טען כי הינו יכול להעביר מידע רלוונטי כצד ג' אולם הינו טוען בשם ב"כ בנק טפחות והבנק הבינלאומי, המהווים כ- 90% ממסת החובות. ב"כ הבנק חזר וטען לשימוש החייבת בכרטיס האשראי, לרבות לאחר חסימתו וכן כי החיוב האחרון בוצע ב- 2/12/07 בגין עסקה בסך של 900 ₪ שנפרשה על פני 8 תשלומים. עוד טען ב"כ הבנק, בין היתר, לפיגורי החייבת בתשלומים החודשיים וכי אין ליתן לחייבת הפטר לאלתר. ב"כ החייבת השיג אחר אפשרות שימוש בכרטיס אשראי לאחר חסימתו כנטען וכמו כן טען כי השימוש בכרטיס האשראי אינו עולה על צרכי מחייה רגילים. בעלה של החייבת שנכח בדיון ציין כי לא בוצעה קנייה בכרטיס האשראי שלא לצורכי הבית וכי לאחר שהודע על ביטול הכרטיס לא עשה בו שימוש. כן ציין כי העסקאות בוצעו בצוותא עם אשתו. 16. בתום הדיון הורתה כב' השופטת ד. סלע בהחלטתה על דחיית בקשת החייבת להפטר. כב' השופטת ד. סלע קבעה, בין היתר, כי מתברר כי החייבת נתנה את כרטיס האשראי שלה לבעלה אשר היה פושט רגל על מנת שיבצע עסקאות עם הכרטיס וכי התנהלות זו אינה מצביעה על תום לב. עוד קבעה כי אם לחייבת פיגורים ולא שילמה אותם, אזי יבוטל צו הכינוס ללא קיום דיון נוסף בעניינה. 17. החייבת הגישה ביום 1/10/09 בקשה לדיון מחדש בבקשה להפטר לאלתר ולחלופין בקשה להפטר. החייבת טענה, בין היתר, כי הבנק אינו בעל מעמד בתיק וב"כ אינו מייצג את הנושים, המהווים 90% ממסת החובות. החייבת השיגה אחר טענות הבנק לשימוש בכרטיס האשראי לרבות לאחר חסימתו כנטען. לטענת החייבת נחסם הכרטיס על ידי הבנק ביום 6/12/07 וביום 21/12/07 הודיעה חברת האשראי במכתב שנתקבל מספר ימים לאחר מכן על סיום חוזה האשראי עם החייבת נוכח החלטת הבנק. החייבת טענה וביחס לקביעת בית המשפט בהחלטתו מיום 10/9/09, בין היתר, כי בעלה החזיק עבורה את כרטיס האשראי הואיל והינה עיוורת ובעלה סובל מבעיות נפשיות ולא היה אותה העת פושט רגל. עוד נטען כי הרכישות בוצעו כחודשיים וחצי לפני הכרזת הכינוס וכי לא היתה מניעה לבצע רכישות בסיסיות לצרכי מחיה. החייבת הוסיפה וטענה כי לא נחקרה ולא מסרה את גרסתה לטענות הבנק. 18. בהחלטתה מיום 11/10/09 הורתה כב' השופטת ד. סלע, בין היתר, כי החייבת תצרף את הנושים שהתייצבו לדיון כמשיבים נוספים ותעביר את הבקשה לתגובתם. 19.ב"כ הכנ"ר הביעה עמדתה וביחס לבקשתה זו של החייבת כי הינה מסכימה לכל אחת מן החלופות המבוקשות תוך שציינה כי ככל שיחליט בית המשפט לדון בבקשה כבקשת הפטר רגילה, אזי יש צורך בקביעת מועד לדיון. בזיקה לנ"ל הוריתי בהחלטה מיום 16/11/09 על קביעת מועד לדיון בבקשת החייבת למתן הפטר. 20. ב"כ הכנ"ר ציינה בתסקיר כי הינו מוגש למען הזהירות ומאחר וכב' השופט מ. רניאל סבר עוד ביום 12/2/09 כי יש ליתן לחייבת הפטר לאלתר. ב"כ הכנ"ר ציינה כי הוגשו כנגד החייבת 8 תביעות חוב בסכום של 879,932 ₪ וכי תביעת החוב שהוגשה על ידי הבנק בסך של 30,181 ₪ הוגשה באיחור והבקשה להארכת המועד נדחתה. עוד ציינה כי החייבת אינה מפגרת בתשלומים החודשיים וכי בקופת הפש"ר נצבר סך של כ - 3,100 ₪. ב"כ הכנ"ר ציינה כי ביום 10/9/09 החליט בית המשפט על דחיית בקשת החייבת להפטר לאור עמדת ב"כ הבנק, אשר תביעת החוב שהגיש באיחור נדחתה, לפיה החייבת ובעלה נהגו שלא בתום לב בהליך. עוד ציינה ב"כ הכנ"ר כי בבקשתה המחודשת של החייבת להפטר ניתנו הסברים לטענות אשר הביאו לדחיית בקשתה הראשונה להפטר. ב"כ הכנ"ר ציינה כי נכון למועד התסקיר לא התקבלו התנגדויות מנושי החייבת. ב"כ הכנ"ר ציינה כי לאור מצבה הסוציו - אקונומי ומצבה הבריאותי של החייבת הינה סבורה כי אין סיכוי בעתיד הנראה לעין כי החייבת תצליח להשתקם מבחינה כלכלית וממילא לא נראה כי תוכל לשלם את חובותיה ולא נראה כי תצמח כל תועלת לנושים מהמשך ההליך. ב"כ הכנ"ר ציינה כי לפיכך ומאחר ולא נמצא חוסר תום לב באופן יצירת החובות נראה כי ניתן לאפשר לחייבת לפתוח דף חדש על ידי צו הפטר. 21. ביום 24/12/09 נערך בפני דיון בבקשת ההפטר של החייבת, בנוכחות החייבת ובא כוחה, ב"כ הבנק, אשר נרשם כמייצג אף את בנק מזרחי טפחות והבנק הבינלאומי הראשון וב"כ הכנ"ר. ב"כ הבנק שב והתנגד למתן הפטר לחייבת נוכח שימוש החייבת בכרטיס האשראי ונטילת התחייבויות על ידה בסמוך למתן צו הכינוס. עוד טען ב"כ הבנק כי מדיון שנערך בעניין הליך הפש"ר הנוגע לבעלה של החייב עלה כי יש צורך בבירור מצב קנייני ביחס לנכס מקרקעין, אשר ייתכן והחייבת הינה בעלת זכויות בו מכוח חזקת השיתוף ומעמדה כרעייה. ב"כ הבנק הוסיף וטען כי כב' השופטת ד. סלע נתנה החלטתה בדיון שנערך בפניה ומבלי להידרש לטענה לנטילת אשראי בסמוך לצו הכינוס. כן נטען כי יש לדחות את הבקשה אף מהטעם הפרוצדוראלי שכן המדובר בעיון חוזר על החלטה שניתנה על ידי כב' השופטת ד. סלע. ב"כ הכנ"ר טען כי אין מניעה לדון בבקשת ההפטר שכן הכנ"ר פעל לעניינה כפי הנוגע להגשת בקשה חדשה להפטר. עוד טען ב"כ הכנ"ר ולאחר עיון במכתב ב"כ בנק מזרחי טפחות והבנק הבינלאומי הראשון כי הטענה היחידה הרלוונטית לבקשת ההפטר הינה נכס המקרקעין הרשום על שם בעלה של החייבת. ב"כ החייבת ציין כי החייבת מוחלת ומוותרת לטובת הנושים על כל זכות הנובעת מחיי הנישואין בכל דרך שהיא ושקדמה לצו פשיטת הרגל. ב"כ החייבת טען ובלשונו (עמ' 4 לפרוטוקול) "שכל אותם 90% ומשהו הם חובות חופפים לחוב של הבעל ואי אפשר יהיה להפרע מהם פעמיים אלא רק פעם אחת". עוד טען ב"כ החייבת כי החוב של החייבת אינו חוב עצמאי ונמצא במצבת חובות בעלה ומבחינת איזון האינטרסים הנושים אינם מאבדים זכויותיהם. ב"כ החייבת השיג אחר התנהלות ב"כ הבנק, אשר תביעת החוב שהגיש נדחתה וטען, בין היתר, כי הינו מתנדב לייצג את משרד ב"כ בנק מזרחי טפחות והבנק הבינלאומי הראשון ומבלי שקיבל ייצוג מטעמם. עוד טען ב"כ החייבת כי השימוש האחרון בכרטיס האשראי היה עובר למתן צו הכינוס שניתן ביום 21/2/08 וכי המדובר ברכישת מוצרי מזון. ב"כ החייבת הוסיף וטען , בין היתר, כי הבנק זנח את בקשתו לביטול צו הכינוס ויש להתייחס אך לבקשת ההפטר וכמו כן כי לא הוצגה בפני כב' השופטת ד. סלע הטענה בדבר היות החייבת עיוורת באשר לאופן השימוש בכרטיס האשראי. בהקשר לאמור ציין ב"כ הכנ"ר כי למיטב הבנתו חובות החייבת ובעלה הינם ביחד ולחוד וכי בכפוף לוויתור החייבת על הנכס ובהמחאת זכות לטובת הנאמן ביחס לנכסי בעלה של החייבת לא יתנגד למתן ההפטר. עוד ציין ב"כ הכנ"ר כי לא נמצאו נכסים אחרים לזכות החייבת וכן כי לא נמצא כי לחייבת יכולת השתכרות נוכחית או עתידית. באשר לטענה לביטול ההליך טען ב"כ הכנ"ר כי יש להגיש בקשה לביטול ההליך תוך פירוט נימוקיה. ב"כ הבנק הוסיף וטען כי בעקבות החלטת כב' השופטת ד. סלע שדחתה את בקשת ההפטר לא נתבקש דיון בבקשה לביטול הכרזה ואולם אם ב"כ החייבת מצא את הזכות להגיש עיון חוזר, אזי הבנק שומר על זכותו לחדש את הבקשות שבתיק בית המשפט שלא נדונו ולא נדחו. דיון: 22. הליכי פשיטת הרגל נועדו לאפשר כינוס נכסי החייב וחלוקתם בין נושיו בדרך היעילה ביותר, וכן ליתן לחייב שאיתרע מזלו ואינו מסוגל לשלם את חובותיו הזדמנות לפתוח דף חדש בחייו על ידי קבלת הפטר. (ע"א 6416/01 בנבנישתי נ' הכנ"ר, פ"ד נז(4) 197, 205-206; ע"א 4892/91 אשכנזי נ' הכנ"ר, פ"ד מח(1) 45, 55; ע"א 501/67 הכנ"ר נ' ולנסי ואח', פ"ד כב(1) 23, 28; וכן ראה א' פרוקצ'יה, פשיטת רגל על פי בקשת חייב, הפרקליט ל' (תשל"ו) 271, 272). הוראת סעיף 62 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש] , תש"ם-1980 (להלן: "הפקודה") המסמיכה את בית המשפט ליתן צו הפטר לחייב קובעת כדלקמן: "62(א) בית המשפט בדונו בבקשה רשאי לשמוע את הכונס הרשמי ואת הנאמן, ואת כל נושה, ולהציג לחייב שאלות ולקבל ראיות, כפי שימצא לנכון, והוא יביא בחשבון את תסקיר הכונס בדבר התנהגות החייב ועסקיו, לרבות התנהגותו במשך הליכי פשיטת הרגל. (ב) בית המשפט רשאי, בכפוף להוראות סעיפים 63 ו-64, ליתן צו הפטר, להתלות הפטר או להתנותו בתנאים שיש לקיימם לפני מתן ההפטר או לאחריו, לרבות תנאים לענין תשלומים שעל פושט הרגל לשלמם במשך תקופה שלא תעלה על ארבע שנים מיום מתן צו ההפטר, או, מטעמים מיוחדים שיירשמו, אף למשך תקופה ארוכה יותר; לא מילא פושט הרגל את התנאים שנקבעו - רשאי בית המשפט, מיזמתו, לבקשת הכונס הרשמי, הנאמן או לבקשת נושה של החייב, לבטל בכל עת את צו ההפטר." בית המשפט נדרש לבחון מכלול של שיקולים, בבואו לאשר או לדחות בקשת הפטר. בין היתר ישקלו החשיבות שבמתן הפטר לחייב, תום ליבו של החייב בכל שלבי הליכי פשיטת הרגל, היקף החובות ופוטנציאל הפירעון העתידי של החייב וכן עמדת הנושים. מעל לכל נדרש בית המשפט לאזן בין הזכות הקניינית העומדת לנושים לבין זכותו של החייב, כי בתנאים מסוימים תינתן לו האפשרות לפתוח דף חדש בחייו. (ראה: ע"א 6416/01 בנבנישתי נ' הכנ"ר, פד נז(4), 197 וכן פש"ר 24/92 המ' 982/06 הנרי אסרף נ. שמעון אורי ואח', דינים - מחוזי, כו(7) 659). דרישת תום לב מצד חייב שזורה כחוט השני לאורך הליכי פשיטת הרגל, בין לצורך כניסת החייב להליך פשיטת רגל ובין לצורך הפטרו. אופן התנהגות החייב בהליכי פשיטת רגל ומידת תום ליבו מהווים שיקול מהותי בבוא בית המשפט לקבוע באם יש ליתן לחייב צו הפטר. [ראה: ע"א 6021/06 דגנית פיגון נ' כונס הנכסים הרישמי (פרסום נבו) (להלן: "עניין פיגון") וכן לוין וגרוניס, עמ' 194] . הנכונות לאזן בין אינטרס החייב ואינטרס נושיו קמה אך בחייב תם לב, בעוד שחייב שצבר חובותיו בחוסר תום לב או נהג בחוסר תום לב במהלך הליכי פשיטת הרגל, אינו ראוי להגנת הליכי פשיטת רגל ומתן הפטר ואינו זכאי כי עניינם של הנושים במיצוי אינטרס נשייתם כלפיו ייגרע. (ראה עניין פיגון). נסיבותיו האישיות של החייב מהוות אף הן שיקול אשר יש לקחתו בחשבון שעה שנבחנת בקשה למתן צו הפטר. באשר לכך ראה ע"א 3004/07 עזריה דוד נ' כונס הנכסים הרשמי: "דעתנו היא כי אכן ראוי ליתן הפטר למערערים. נראה כי בית המשפט המחוזי ראה לנכון ליתן משקל יתר לעניינם של הנושים על פני האינטרס של המערערים-החייבים. עצם העובדה שהדיוידנד שישולם יהא בשיעור של כ-10% בלבד אינה בגדר טעם מספיק לדחייתה של הבקשה להפטר, על רקע הנתונים השונים הנוגעים למערערים. בין היתר נציין כי מדובר באנשים מבוגרים הסובלים מבעיות רפואיות שונות, אשר לפי ממצאיו של הכונס הרשמי פעלו בתום לב." ומן הכלל אל הפרט: 23. ממכלול טיעוני הצדדים עולה כי הצדדים אינם חלוקים באשר להתנהלות החייבת בתום לב משך ההליך, כי אם באשר להתנהלותה עובר למתן צו כינוס בעניינה. כן נטען כי יתכן ולחייבת זכויות בנכס מקרקעין מכוח חזקת השיתוף וכי אין ליתן צו הפטר אף בשל כך. 24. החייבת הינה אם ל- 6 ילדים קטינים סובלת ממחלת עיניים בגינה נקבעה לה דרגת אי כושר בשיעור של 75%. בנה של החייבת סובל מאוטיזם בגין כך נקבעה לו נכות במל"ל בשיעור של 100% ונטען כי אף בעלה, המצוי בהליך פשיטת רגל, סובל מבעיות פסיכיאטריות. בחוות דעת הכנ"ר צויין כי החייבת נכה בשיעור של 100% ובתסקיר צויין כי החייבת סובלת מעיוורון. 25. הכנ"ר אשר המליץ ליתן לחייבת הפטר לאלתר שב ודבק בעמדתו כי יש ליתן לחייבת הפטר נוכח מצבה הבריאותי, מצבה הסוציו - אקונומי והעדר התועלת לנושים מהמשך ניהול ההליך ולאחר שלא מצא חוסר תום לב ביצירת חובותיה. עם זאת, בדיון שנערך בפניי סייג ב"כ הכנ"ר את המלצתו למתן הפטר לחייבת בכך כי תוותר על נכס המקרקעין ותמחה זכויותיה לטובת הנאמן ביחס לנכסי בעלה וזאת בשל טענה לזכויותיה, לכאורה, בנכס. 26. ב"כ החייבת ציין בדיון שנערך בפני כי החייבת נותנת את הסכמתה למחול ולוותר לטובת הנושים על כל זכות הנובעת מחיי הנישואין בכל דרך שהיא ושקדמה לצו פשיטת הרגל. 27. בנסיבות דנן, סבורני כי אין בקיומה של זכות לכאורית זו של החייבת בנכס מקרקעין הנובעת מחיי נישואיה למנוע מתן צו הפטר לחייבת. ויתור החייבת, כאמור, מהווה איזון ראוי בין אינטרס החייבת להפטירה מחובותיה ובין אינטרס הנושים. טענת החייבת כי חובותיה חופפים לחובות בעלה בהליך המנוהל בעניינו לא נסתרה ועולה כי לא נמצאו נכסים נוספים לזכותה של החייבת. 28. נראה, איפוא, כי כל שנותר לבחון הינו באם יש ממש בטענה כי החייבת פעלה בחוסר תום לב באופן שימושה בכרטיס האשראי עובר למתן צו הכינוס שניתן בעניינה ביום 21/2/08. 29. הטענה לשימוש מצד החייבת בכרטיס האשראי תוך אדישות לחובותיה הועלתה בבקשתו החוזרת של הבנק לביטול צו הכינוס. יחד עם זאת וחרף החשיבות אשר ביקש הבנק לייחס להתנהלותה של החייבת, נמנע הבנק מלעמוד על מתן החלטה בבקשתו לביטול צו הכינוס בדיון שנערך בפני כב' השופטת ד. סלע ביום 10/9/09 ו/או במועד מאוחר יותר. למעלה מכך כי יש באמור ללמד אודות זניחת הבנק את בקשתו לביטול צו הכינוס, הרי שעולה שהבנק לא נפנה לבקשתו בשל החלטת כב' השופטת ד. סלע הדוחה את בקשת החייבת להפטר ובלשון ב"כ הבנק (עמ' 7 לפרוטוקול): "נחה אז דעתנו ולא שבנו או יותר נכון לא ביקשנו שיקבע דיון בבקשה". הבנק הוסיף וטען, כאמור, כי יש בזכות לעיון חוזר מצד המבקשת לשמור על זכותו לבקש את ביטול ההליך ולדון בבקשות שטרם הוכרעו והמצויות בתיק בית המשפט. מעבר לכך כי אין לבנק זכות קנויה לדון בבקשתו שעה שעולה כי נזנחה ולא הוגשה כל בקשה נוספת בעניינה, הרי שאין לקבל טענתו זו אף מהטעם כי בקשת החייבת להפטר נדונה כבקשת הפטר שלא על דרך עיון חוזר והכנ"ר פעל בהתאם ליתן הודעות לנושים ולהגיש תסקיר לעניינה. 30. זאת ועוד, הבנק לא התייצב למועד הדיון שנקבע בבקשת החייבת להכריזה כפושטת רגל בפני כב' השופט מ. רניאל ולא נטען על ידו כי השיג אחר ההחלטה הדוחה את תביעת החוב שהגיש כנגד החייבת בשל איחור בהגשתה ו/או כי השיג אחר ההחלטה והשגתו נתקבלה. יתר על כן, הבנק אף לא ראה ליתן תגובה בכתב לבקשת החייבת מיום 1/10/09 אשר נטען כי הומצאה לו כדין וחרף החלטת כב' השופטת ד. סלע מיום 11/10/09. יחד עם זאת,ב"כ הבנק ראה להתייצב לדיון שנערך בפניי, לטעון אף בשם בנק המזרחי טפחות והבנק הבינלאומי הראשון, המהווים למעלה מ-90% ממסת חובות החייבת ולהביע התנגדות למתן הפטר לחייבת בשל שימושה הנטען בכרטיס האשראי העולה, לכאורה, מתדפיסי לאומי קארד בע"מ ותדפיס הבנק. הגם כי יש לתמוה אחר התנהלות הבנק בנסיבות דנן ולא כל שכן שעה שאינו מהווה חלק ממצבת נושי החייבת בהליך, הרי שסבורני כי יש להיזקק לבחינת הטענה לשימוש החייבת בכרטיס האשראי שעה שהועלתה במכתב ב"כ בנק המזרחי טפחות והבנק הבינלאומי הראשון, בו נתבקש כי ב"כ הבנק יופיע לדיון בפני מטעמם. 31. מעיון בפירוט העתק תדפיסי חשבון לאומי קארד בע"מ הנוגעים לחייבת עולה כי העסקה האחרונה שביצעה החייבת בכרטיס האשראי הינה עסקת קרדיט על סך של 900 ₪ ביום 2/12/07 . קרי, שימוש החייבת בכרטיס האשראי היה למעלה מחודשיים וחצי עובר למועד מתן צו כינוס לנכסיה במסגרת הליך פשיטת הרגל ואין איפוא לקבוע כי החייבת נטלה התחייבויות בסמוך למתן צו הכינוס ו/או תוך אדישות לחובותיה לנושיה. 32. יתר על כן, מעבר לכך כי טענת הבנק לחסימת כרטיס האשראי של החייבת ביום 21/10/07 אינה מתיישבת עם גרסת בא כוחו בדיון שנערך בפניי לביטול הכרטיס ב- 12/07 ו/או עם יכולת החייבת להוסיף ולבצע עיסקאות בכרטיס האשראי לאחר יום 21/10/07, הרי שלא הובאה בפניי כל אסמכתא באשר למועד בו הודעה החייבת על ידי הבנק אודות חסימת הכרטיס. זאת ועוד, ההודעה מטעם לאומי קארד בע"מ בדבר ביטול כרטיס האשראי של החייבת נושאת תאריך 21/12/07 וצויין כי ניתנה בהמשך להחלטת הבנק מיום 6/12/07, כאשר מעיון בתדפיס חשבון החייבת בבנק עולה כי בתאריך 6/12/07 בוצע חיוב בגין עמלת חסימת כרטיס. בנסיבות דלעיל ומשעה שלא בוצעה על ידי החייבת עסקה בכרטיס האשראי לאחר יום 2/12/07, אין אלא להסיק כי החייבת לא ביצעה שימוש בכרטיס האשראי בניגוד לדין, כנטען. 33. יתרה, מעיון בתדפיס פירוט החיובים בחשבון כרטיס לאומי קארד עולה כי החייבת ביצעה מספר רכישות בסך של כ- 10,000 ₪ בבית העסק "שכונתית של שאול" במהלך חודש 11/07. טענת החייבת כי הרכישות בוצעו לצרכי מזון לא נסתרה ואף ב"כ הבנק טען כי "מדובר במרכולית". (עמ' 3 לפרוטוקול). מחוות דעת הכנ"ר עולה כי הוצאות המחייה החיוניות של החייבת ומשפחתה גבוהות יותר מאשר במשפחה "רגילה", בין היתר, מהסיבה שמשפחת החייבת מונה 8 נפשות שסמוכות על שולחנם של החייבת ובעלה. לפיכך, אין בהתנהלותה זו של החייבת ובנסיבות שהובאו בפניי משום חוסר תום לב ובאופן אשר ימנע מתן הפטר בעניינה. 34. זאת ועוד, משנתברר שבעלה של החייבת עשה שימוש בכרטיס האשראי בהיותו בהליך פשיטת רגל בנוכחות החייבת בהיותה עיוורת הנזקקת לסיוע מצד בעלה לרבות בשימוש בכרטיס האשראי לא ראיתי בהתנהלותה זו של החייבת בנסיבות שתוארו ותוך שאפשרה לבעלה לבצע בנוכחותה פעולות בכרטיס האשראי בשל נכותה משום היעדר תום לב. סוף דבר: 35. לאחר ששקלתי את עמדת הכנ"ר ואת מלוא טענות הצדדים, בהתחשב במצבה הבריאותי, עיוורונה של החייבת ובנסיבותיה האישיות הקשות ביותר של החייבת ומשעה שעולה כי אין תועלת לנושים מהמשך ניהול ההליך , ראיתי ליתן לחייבת הזדמנות לפתוח דף חדש בחייה וליתן לה הפטר בכפוף לאמור: החייבת תמציא לכנ"ר תוך 14 יום תצהיר מטעמה ערוך כדין, לפיה הינה מוחלת ומוותרת לטובת נושיה, הנמנים במצבת חובות בעלה בהליך פשיטת הרגל המנוהל בעניינו, על כל זכות הנובעת מחיי הנישואין בכל דרך שהיא ושקדמה לצו פשיטת הרגל שניתן בעניינה. כן תמציא החייבת לכנ"ר תוך 14 יום את הסכמתה להמחאת כל זכות הנובעת מחיי הנישואין בכל דרך שהיא ושקדמה לצו פשיטת הרגל שניתן בעניינה לטובת הנאמן בהליך פשיטת הרגל המנוהל בעניין בעלה. 36. הכנ"ר יודיע לבית המשפט על מילוי התנאי האמור לצורך מתן הפטר חלוט לחייבת. 37. בנסיבות העניין אין צו להוצאות. 38.הפטר