1. בפנינו בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בירושלים (השופט דניאל גולדברג ונציגת הציבור רמה חפץ; ע.ב. 2410/07). פסק הדין של בית הדין האזורי ניתן ביום 2.8.10. המועד להגשת ערעור על פסק הדין, בהתחשב בפגרת הקיץ חל ביום 10.10.10. הבקשה להארכת מועד הוגשה ביום 16.9.10. 2. בבקשה להארכת מועד ציינה המבקשת כי החליפה ייצוג משפטי, ובשל מורכבות התיק מושא הבקשה, וכמות המסמכים הרבה, היא זקוקה לשהות נוספת להגשת כתב הערעור המנומק. 3. המשיב התנגד לבקשה. לטענתו מדובר בתיק שמתנהל משנת 2007, והימשכות ההליכים גורמת למשיב הוצאות רבות ומיותרות. לטענת המשיב המבקשת לא הראתה טעם מיוחד המצדיק הארכת המועד להגשת הערעור. עוד טען המשיב כי לבקשת המבקשת לא צורף תצהיר כנדרש על פי דין. וכן, טען המשיב כי המבקשת לא הראתה כי סיכוייה הלכאוריים לזכות בערעור גבוהים. מכל הטעמים הללו טוען המשיב כי יש לדחות את הבקשה. 4. להשלמת התמונה נציין כי ביום 5.10.10 הגיש המשיב בקשה לבית הדין קמא לתיקון טעות חישוב בפסק הדין. לבקשת המבקשת, בהחלטה מיום 21.10.10 עוכבה ההחלטה בבקשה שבפנינו עד לאחר מתן החלטה בבקשה לבית הדין קמא, שכן החלטה על תיקון פסק הדין היה בה כדי לייתר את הצורך בהחלטה בבקשה שבפנינו להארכת מועד. ביום 1.11.10 הודיע המשיב כי הבקשה לתיקון פסק הדין על ידי בית הדין קמא נדחתה בהחלטה מיום 19.10.10. בהחלטת בית הדין קמא צויין כך: "סמכותו של בית הדין לתקן טעות סופר פוקעת בחלוף 21 ימים מיום מתן פסק הדין, כאמור בסעיף 81(א) לחוק בתי המשפט. לפיכך הבקשה נדחית." משכך, שבים אנו להידרש לבקשה להארכת מועד המונחת בפנינו. הכרעה 5. המועד להגשת ערעור על פסק דין של בית דין אזורי נקבע בתקנה 73 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב - 1991 (להלן: "התקנות"): "המועד להגשת ערעור על פסק דינו של בית דין אזורי הוא שלושים ימים מיום השימוע, או מהיום שבו הומצא למערער פסק הדין אם ניתן בהעדר הצדדים, והוא כשאין הוראת חיקוק אחרת הקובעת מועד להגשת ערעור." 6. סמכות בית הדין להארכת מועד נקבעה בתקנה 125 לתקנות, הקובעת כי: "מועד או זמן שקבע בית הדין או הרשם לעשיית דבר שבסדר הדין או שבנוהג, רשאי הוא, לפי שיקול דעתו ובאין הוראה אחרת בתקנות אלה, להאריכו מזמן לזמן, אף שנסתיים המועד או הזמן שנקבע מלכתחילה; נקבע המועד או הזמן בחיקוק, לרבות בתקנות אלה, רשאי הוא להאריכם מטעמים מיוחדים שיירשמו". 7. לעניין "הטעמים המיוחדים" שבגינם ניתן להאריך מועד הקבוע בחוק או בתקנות נקבע בעא"ח (ארצי) 56/05 "אין בנמצא, בחוק או בפסיקה, רשימה סגורה של טעמים העולים כדי "טעם מיוחד". ספק אף אם ניתן לגבש נוסחה נוקשה אשר כוחה יפה לכל המקרים. אשר על כן, יש לבחון כל מקרה על נסיבותיו הוא". לעניין זה נקבעו על ידי בית המשפט העליון בע"א 6842/00 עקרונות מנחים להגדרת "טעמים מיוחדים" שהינם: "...במקרה שבו סוכלה הכוונה להגיש ערעור, עקב אירועים שהנם מחוץ לשליטה הרגילה של בעל הדין (מוות, מחלה). טעם מיוחד קיים אף במקרה בו התחולל אירוע שאינו צפוי מראש, ולא ניתן להיערך אליו מראש. גם מצב דברים שבו טעה בעל הדין ביחס למצב המשפטי או העובדתי, כלול בקטגוריה זו, ובלבד שהטעות אינה טעות מובנת, מאליה טעות הניתנת לגילוי על ידי בדיקה שגרתית, שהגשת כל כתב טענות מחויבת בה". 8. טענת המבקשת בדבר החלפת ייצוג כ"טעם מיוחד" אינה יכולה להתקבל. כבר נפסק כי החלפת ייצוג אינה טעם מיוחד המצדיק הארכת מועד, שכן לא מדובר בנסיבות שאינן בשליטת בעל הדין. 9. יחד עם זאת, במקרה שבפנינו יש לשים לב כי הבקשה להארכת מועד הוגשה בתוך פרק הזמן הקבוע בחוק להגשת הערעור. לעובדה זו ישנה משמעות מכרעת בענייננו. ביסודה של ההחלטה בבקשה להארכת מועד להגשת ערעור עומדת שאלת האיזון בין אינטרסים מנוגדים של הצדדים בתיק. מחד האינטרס של המבקשת כי ערעורה ישמע, וכי ההליכים המשפטיים ימוצו, ומאידך האינטרס של המשיב לסופיות הדיון, שלא להיות מוטרד עוד מהליך משפטי שהסתיים. בית המשפט העליון פסק זה מכבר, כי אף הודעתו של בעל דין לצד שכנגד על כוונתו להגיש ערעור, הינה טעם מיוחד להארכת המועד להגשת ערעור, כיוון שיש בה כדי לשלול התגבשותה של "מעין חסינות" מפני המשך ההליכים. ברוח זה, נקבע בשורה ארוכה של פסקי דין כי הגשת בקשה להארכת מועד בתוך המועד להגשת הערעור שוללת את הציפייה של הצד שמנגד לסופיות הדיון ומשכך מהווה טעם מיוחד לכשעצמו להארכת מועד. בהקשר זה נקבע עוד, כי הגשת הבקשה בתוך המועד להגשת הערעור מעידה על שקידתו של המערער לטפל בעניינו. 10. מן המקובץ עולה, כי הגשת הבקשה להארכת המועד תוך המועד להגשת ערעור מהווה טעם מיוחד המצדיק קבלתה. 11. אשר על כן הבקשה מתקבלת. 12. כתב ערעור יוגש עד ליום 10.12.10. 13. אין צו להוצאות. עורך דיןהארכת מועדהחלפת ייצוגייצוג