1. תביעה שעניינה תאונת דרכים אשר ארעה ביום 25.5.10 בשד' רוקח בתל אביב. עסקינן בתאונת שרשרת בה היו מעורבים שלושה רכבים, הרכב הראשון הוא רכב התובעת, אחריו רכב הנתבע 1 אשר בוטח בזמנים הרלבנטיים ע"י נתבעת 3 (להלן: "היונדאי") והרכב האחרון היה רכב הנתבע 2 (להלן: "השברולט"). 2. יצוין, כי בעניין התאונה דנן נפתח תיק משטרה וכל המעורבים נתנו במסגרתה עדויות בדבר אופן קרות התאונה. תיק המשטרה הוגש לבית המשפט. 3. התובעת העידה בבית המשפט באשר לאופן קרות התאונה - לפי גרסתה היא נסעה באיטיות (כ - 10 קמ"ש) בפקק בנתיב הימני, כ-30-40 מ' לפני הגשר בשד' רוקח. לפתע, ראתה התובעת את היונדאי מגיעה במהירות מאחוריה ופוגעת ברכבה מאחור. התובעת העידה בעדותה הראשית, כי לא זכור לה כמה מכות חשה או שמעה במסגרת התאונה. בחקירתה הנגדית השיבה התובעת כי חשה מכה אחת חזקה מאוד במסגרת התאונה. עוד העידה התובעת, כי שניות לפני התאונה, כאשר ראתה את היונדאי, הוא היה מאחוריה בנתיב הימני. עדותה של התובעת עולה בקנה אחד עם עדותה במשטרה. מטעם התובעת העידה גם נוסעת ברכב - גב' גל שדר, אשר העידה כי רכב התובעת נחבט מאחור. יצוין, כי בעדותה בבית המשפט העידה גב' שדר כי "הייתה דפיקה ממש חזקה" (עמ' 5 ש' 15) בעוד שעל פי גרסתה בהודעתה במשטרה היא חשה חבטה אחת וכעבור מספר שניות הרגישה חבטה נוספת, עזה מאוד. ניתן ליישב בין הגרסאות בכך, כי גב' שדר לא נשאלה בבית המשפט כמה חבטות חשה והיא העידה על החבטה העזה ביותר שחשה בתאונה. כמו כן, יש לזכור, כי גרסתה של גב' שדר במשטרה ניתנה בסמוך לתאונה ועל כן, סביר כי באותו מועד זכרה במדויק יותר את פרטי התאונה. הנוסעת הנוספת ברכב התובעת (גב' צנעני) לא הובאה לעדות שכן היא נמצאת בחו"ל. מעיון בהודעתה במשטרה עולה כי גרסתה בהודעתה הייתה זהה לגרסת גב' שדר בהודעתה, שכן אף היא ציינה כי חשה חבטה ולאחר מספר שניות חבטה עזה יותר. 4. נתבע 1 העיד כי, נסע בנתיב הימני ביותר בשד' רוקח מכיוון מערב לכיוון מזרח באזור העלייה לאיילון צפון, אשר מתחת לגשר רוקח. נתבע 1 העיד, כי התכוון לצאת לאיילון צפון. במקום היה פקק והתנועה התנהלה במהירות של 5- 10 קמ"ש. רכב התובעת (שהיה לפניו) התקדם, ואילו היונדאי, בה נהג נתבע 1, טרם התקדמה והייתה עדיין בעצירה מוחלטת, אז הגיע רכב השברולט מאחור, פגע בעוצמה ברכב היונדאי והדפו אל רכב התובעת. עיון בעדותו של נתבע 1 במשטרה מלמד, כי גרסתו במשטרה הייתה מעט שונה, שכן שם העיד כי "רכב שנסע לפניי בלם. אני בלמתי אחריו במרחק של כשני מטר לערך ונעצרתי עצירה מוחלטת. רכב שנסע אחריי פגע ברכבי בחוזקה בחלק האחורי שלי עם חזית רכבו. רכבי נהדף קדימה ופגע ברכב שעצר לפניי" (עמ' 1 ש' 5-10 בהודעה). לבית המשפט הוגשה חוו"ד באשר לנזקים שנגרמו לרכב היונדאי כתוצאה מן התאונה. מחוות הדעת עולה, כי לרכב היונדאי נגרם נזק בכנף קדמית ימנית וכן באחורי הרכב. עיון בתמונות הנזק שנגרם ליונדאי מלמד, כי בחלק הקדמי נגרמה ליונדאי פגיעת מעיכה משמעותית מאוד ואילו פגיעת המעיכה בחלק האחורי הינה מינורית. אציין, כי בנוסף לעובדה כי גרסאותיו של נתבע 1 באשר לאופן קרות התאונה היו שונות במשטרה ובבית המשפט, הרי שגרסתו כי נהדף ע"י השברולט אל עבר רכב התובעת אינה עולה בקנה אחד עם תמונות הנזק לרכבו, מהן עולה כי נזק הפח באחורי רכב היונדאי הינו מינורי בעוד שנזק הפח בקדמת היונדאי הינו משמעותי. זאת ועוד, לפי גרסתו של נתבע 1 במשטרה, הוא עצר כשני מטרים אחרי רכב התובעת. פגיעת הפח המינורית שנגרמה ליונדאי באחורי הרכב מלמדת על כך כי מהירות נסיעתו של השברולט כאשר פגעה ביונדאי לא הייתה גבוהה ועל כן, לא הגיוני בעיניי כי כתוצאה מפגיעת השברולט נהדף היונדאי כשני מטרים קדימה. 5. נתבע 2 העיד כי, התאונה ארעה לא מתחת לגשר רוקח, אלא 30-40 מ' לפני הגשר, בסמוך לרמזור שלפני הגשר. לפי גרסת נתבע 2, הוא נסע בנתיב הימני במרחק רב אחרי התובעת. מימינו נפתח נתיב נוסף, הוא נתיב המיועד ליציאה לאיילון דרום. לפי גרסת נתבע 2, רכב היונדאי נסע בנתיב הימני ביותר (העולה לכיוון איילון דרום) בעוד שרכב התובעת, ואחריו רכב השברולט, נוסעים בנתיב הנסיעה הימני ביותר שכיוונו ישר. רכב היונדאי צפר ונסע במהירות בנתיב שמימין לנתיב נסיעת שני הרכבים האחרים ולפתע סטה פתאומית שמאלה לתוך נתיב נסיעתם של רכב התובעת והשברולט ונכנס ביניהם. עם כניסתו המהירה פגע היונדאי ברכב התובעת ורכב השברולט (נתבע 2), לא הספיק לעצור ופגע ביונדאי מאחור. גרסתו של נתבע 2 עולה בקנה אחד עם גרסתו במשטרה. 6. בדיון העיד גם עד ראיה, אשר עמד בסמוך למקום וראה את אופן קרות התאונה, מר משה קריצר. מר קריצר העיד כי, ראה רכב נוסע בנתיב הימני, העולה לכיוון איילון דרום, כשהוא צופר. בשלב מסוים, סטה הרכב פתאומית שמאלה ונכנס בין שני רכבים ופגע ברכב הראשון. הרכב האחרון לא הספיק לעצור ונכנס ברכב לפניו וכך ארעה התאונה בין שלושת הרכבים. העד העיד כי, אין לו היכרות עם מי מהנהגים ונקלע למקום במקרה כאשר המתין שיאספו אותו מן הצומת. הואיל והעד אינו מכיר אף אחד מן הנהגים, התייחסתי לעדותו כאל עדות נייטראלית. 7. שמעתי את עדויות כל העדים ועיינתי בכל המוצגים אשר הוגשו לביהמ"ש ואני מקבלת את גרסת נתבע 2 לאופן קרות התאונה. גרסת נתבע 2 הייתה אמינה ונתמכה בעדותו של עד ניטראלי, אשר היה במקום וראה את התאונה בעת התרחשותה. גרסתו עלתה בקנה אחד עם גרסת התובעת באשר למיקום התאונה, שכן גם התובעת העידה כי התאונה אירעה כ-30-40 מ' לפני הגשר. גרסתו של נתבע 2 עלתה בקנה אחד גם עם גרסת שתי הנוסעות ברכב התובעת לפיה, חשו חבטה ברכב ולאחר מכן חבטה נוספת. גרסתו גם עלתה בקנה אחד עם הנזק שנגרם ליונדאי בכנף הקדמית ימנית, המצביע על כך, כי ברגע קרות התאונה בדיוק סיים רכב היונדאי את השתלבותו בנתיב מן הנתיב שמימין. מאידך, גרסתו של נתבע 1 באשר לאופן קרות התאונה הייתה שונה מגרסתו במשטרה, גרסתו כי רכבו נהדף כשני מטרים קדימה לא הייתה הגיונית וגם לא עלתה בקנה אחד עם הנזקים אשר נגרמו לרכבו. אם כן, מצאתי כי התאונה ארעה כאשר רכב נתבע 2 נוסע במרחק אחרי רכב התובעת, רכב נתבע 1 סטה פתאומית אל נתיב נסיעת רכב התובעת והיונדאי, פגע ברכב התובעת מאחור וקיצר את מרחק הבלימה של נתבע 2 באופן שגרם לפגיעתו של נתבע 2 ברכב היונדאי מאחור. נוכח כל האמור לעיל, אני קובעת כי האחריות לקרות התאונה רובצת על כתפיו של נתבע 1. 8. אשר על כן, אני מחייבת את הנתבעים 1 ו - 3 לשלם לתובעת סך 16,850 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 29.1.13 וכן הוצאות משפט בסך 250 ₪ (כולל אגרה). התביעה כנגד נתבע 2 נדחית. נתבעים 1 ו - 3 ישלמו לנתבע 2 הוצאות בסך 400 ₪. הסכומים ישולמו בתוך 30 יום. ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום. רכבתאונת דרכיםתל אביברוקחותנזק לרכב