1.תחילתו של הדיון בתיק העיקרי ובתיק הסעד הזמני, בעסקת ירקות שבין המבקשת מיטב השדה בע"מ (להלן: "המבקשת") לבין המשיבה א.ב אילת קטיף גלאט עלים יצרני ומשווקי עלים נקיים למהדרין בע"מ (להלן: "המשיבה"). במהלך עסקה זו מסרה המבקשת למשיבה שיקים שונים המפורטים ברשימה המופיעה במבוא לבקשות (להלן: "השיקים"). סה"כ - 12 שיקים. 2.לטענת המבקשת היא מסרה למשיבה את השיקים הנ"ל, אך לא קיבלה כל תמורה בגינם. עקב כך פנתה המבקשת למשיבה ודרשה לקבל חזרה את השיקים. כאשר דרישה זו לא נענתה, הבינה המבקשת כי השיקים עשויים להיות מסוחרים לצד שלישי ובכך לחייבה לשלם את סכומם, שכן כנגד צד ג' האוחז בשיקים בתמורה ובתום-לב אין לה - כמושכת השיקים - כל הגנה. (מוסכם כי על פני השיקים אין כל הגבלה מבחינת סחרותם). 3.המבקשת פנתה, אפוא, בהליך מיוחד ולא שגרתי בענייני שיקים וביקשה, בהמרצת-פתיחה, סעד הצהרתי לפיו המשיבה לא נתנה כל תמורה בגין השיקים ואין לה, על-כן, זכות לסחרם או להסב אותם או להציגם לפרעון, "וכי המבקשת אינה חייבת לפרוע את השיקים האמורים וכי על המשיבה להחזיר למבקשת את כל השיקים אשר ברשימה...". אלו הם הסעדים בתיק העיקרי. 4.ב- בש"א 1741/04 נתבקש סעד זמני, במעמד צד אחד, "האוסר על המבקשת (צ"ל "המשיבה" - ה.פ) להציג לבנק לפרעון, את השיקים אשר המבקשת הנפיקה לה והמפורטים ברשימה... או להסב אותם או לסחר אותם או לעשות פעולה כלשהיא בשיקים אשר יטילו חבות, מסוג כלשהוא, על המבקשת...". הבקשה נדונה על ידי השופטת שטמר, כשופטת מוקד. השופטת החליטה להעתר לבקשה בתנאי שהמבקשת תפקיד ערבות בנקאית בסך -.240,000 שקל הוא סכום כל השיקים. (12 שיקים X -.20,000 שקל סכום כל שיק). המבקשת הגישה בקשה "לבטל את החיוב בהפקדת ערבות בנקאית" אולם השופטת שטמר דחתה בקשה זו בציינה כי נימוקי הדרישה לערבות בנקאית מפורטים בהחלטתה, וכי אין בבקשה הנוספת "כדי לשנות הימנה". 5.ביום 27.6.04 הורתה השופטת שטמר כי הדיון בבש"א הנוכחית יישמע בפניי ביום 8.7.04 וכך הַוָה. 6.בין לבין הגישה המשיבה תשובה עבת-כרס לבקשה לצו מניעה זמני. התגובה כוללת שלושה ראשים, היינו, דחיית טענת המבקשת כאילו לא ניתנה תמורה בגין השיקים; בקשה להעביר הדיון להליכי תביעה רגילים במקום המרצת פתיחה; בקשה לחיוב המבקשת בהוצאות. התגובה נתמכת בתצהירו של אבנר ביתאן סמנכ"ל המשיבה. 7.הקטע הרלבנטי לענייננו, בשלב הזה, הוא הצהרתו של מר ביתאן לפיה הוסבו כבר כל השיקים לחברת ב. כהן ובניו בע"מ מ- נתיבות. האסמכתא להסבה הינה קבלה של חברת כהן הנ"ל מיום 7.5.04. (כנראה 7.5.04 שכן הצילום של הקבלה קטוע). הקבלה נושאת מספר 1289 ומהווה נספח י"ד לתצהירו של מר ביתאן. 8.בדיון בבית המשפט חזר עו"ד רז, ב"כ המשיבה ואישר כי השיקים הוסבו לצד ג' ועו"ד צנעני, ב"כ המבקשת, קיבל הצהרה זו ללא עוררין. למרות זאת, ביקש עו"ד צנעני להמשיך בהליכים במסגרת המרצת הפתיחה תוך שהוא מסתמך על שני מסמכים נוספים אשר לא צורפו ע"י מר קלורגלוס המצהיר מטעם המבקשת. עו"ד רז הצהיר בדיון כי לא ראה אותם כלל. עו"ד רז חזר גם על עמדתו כי ההליך של המרצת פתיחה אינו יאה למקרה הנוכחי הואיל ומדובר בתובענה מורכבת, וברצון מרשתו לזמן עוד מספר עדים, בנוסף לעדות מר ביתאן. לדעת עו"ד צנעני עסקינן בעניין פשוט וקצר הראוי להישמע בהמרצת פתיחה. כיוון שהודעתי לצדדים כי לא אוכל להחליט על אתר בשאלת סוג ההליך ביקש עו"ד רז לצרף אסמכתאות לעניין ההליך הראוי וכמובן שהסכמתי לכך. במקביל, הגיש גם עו"ד צנעני רשימת אסמכתאות וצילום פסקי-דין התומכים, לדעתו, באפשרות לקיים את הדיון בדרך של המרצת פתיחה. 9.לאחר שעברתי על הספרות המשפטית אליה הפנו הצדדים ועל פסקי-הדין של בית המשפט העליון בנדון, הגעתי למסקנה כי אין זה אפשרי לקיים את הדיון במסגרת המרצת פתיחה. 10.המכנה המשותף של כל ההלכות המשפטיות הנ"ל, הוא כי שאלת סוג ההליך נתונה לשיקול דעתו של בית המשפט בפניו מתנהל הדיון. שנית, השימוש בהמרצת פתיחה מתאים להליך מהיר, ממוקד, העשוי להביא את הסכסוך לידי סיום עם מתן פסק-הדין ההצהרתי. פשיטא שאין כך המצב בתיק הנוכחי. כאמור, המשיבה מבקשת לזמן עוד עדים וגם המבקשת תזמן את מנהלת החשבונות שלה, על פי הצהרת עו"ד צנעני לפרטיכל. הוויכוח בין הצדדים יהיה לא קצר, ובסופו אצטרך להחליט האם נפרע כל חובה של המבקשת למשיבה, אם לאו. מתוך עיון בחומר הרב שבפני, חוששני כי אאלץ להיעזר במומחה כדי שיסייע לי לצאת מן הלבירינט החשבונאי הזה. זאת ועוד; פסק-הדין ההצהרתי לא יסיים את המחלוקת שבין הצדדים והוא יהיה לגמרי תאורטי. הבה נניח לצורך הדיון האקדמי (ולצורכו בלבד), כי המבקשת תזכה בעתירתה העיקרית. ואז? כלום בכך יתבטלו חיוביה של המבקשת מול אוחז השיקים? ברור שלא מכיוון שהשיקים עצמם לא נשאו - כאמור - הגבלה על פניהם ולכן ניתן היה להסב אותם. גם אם היה פגם בהסבה, כנטען על-ידי המבקשת, אין פגם זה יוצר פגם באחיזתו של צד ג' תם-לב ונותן-תמורה (ראה רע"א 6553/97 חגאי ואח' נ. חב' עבודי בע"מ, פד"י נ"ב (2) 345). בשלב הזה נהנית חברת כהן הנ"ל מחזקת האחזקה כשורה. אם תבקש המבקשת לתקוף את מעמדה זה עליה לצרפה כמשיבה נוספת להמרצת הפתיחה, וממילא עסקינן בחזית חדשה, רחבת-היקף. אם, מנגד, תימנע המבקשת מתקיפה שכזו, ותניח, לצורך הדיון כי חברת כהן הינה אוחזת כשורה בשיקים, עדיין הדרא קושיא לדוכתיה. כלום פסק-הדין ההצהרתי (בהנחה שיינתן), יסיים את הסכסוך? פשיטא, שהתשובה לשאלה זו שלילית היא הואיל והמבקשת "החמושה" בפסק-דין הצהרתי תפנה, בהליך חדש, כנגד המשיבה ותתבע ממנה את שווי השיקים ששילמה לצד ג', עם כל ההוצאות הנלוות שנגרמו לה (למבקשת) במהלך הדרך. ובדיוק לכך כיוון המכוון: המרצת פתיחה נועדה לסיים סכסוך בהליך מהיר. המרצת פתיחה אינה מיועדת לשמש כעמדת פתיחה לסכסוך נוסף, ארוך ומתמשך. ר' למשל רע"א 207/87 הוועדה מקומית לתכנון ולבנייה נתניה נ. לוטקר ואח', פד"י מ"א (2) 304. ראה גם סיכום ההלכות בספרו של אורי גורן "סוגיות בסדר דין אזרחי" מהדורה שביעית בעמודים 369 ואילך. 11."סופו - של הדיון - המוכיח על תחילתו" (כלשון מסכת נדרים), הוא כי אין אפשרות לדון בתובענה הנוכחית במסגרת המרצת פתיחה. אני מורה, על כן, על פי הרשות הנתונה בתקנה 258 לתקנות סדרי הדין האזרחי, כי התובענה הנוכחית תועבר להליכי תביעה רגילה. 12.בשלב זה אין צו להוצאות אולם הצדדים רשאים לטעון בנדון בסיכומיהם הסופיים לקראת פסק-הדין. המרצת פתיחה