הצדדים התייצבו היום בפני לדיון בבקשת הנתבע לביטול פסק דין שניתן נגדו בתיק זה ביום 13.1.11 בהיעדר בקשת רשות להתגונן. ניסיון להביא את הצדדים לידי הסכם דיוני לא צלח ולכן יש צורך להכריע על פי הדין. הובהר לצדדים בפתח הדיון כי במידה ואחליט לבטל את פסה"ד תידון גם בקשת הרשות להתגונן. ב"כ המשיבה ויתר על חקירת הנתבע על תצהיריו התומכים בבקשה לביטול פסק דין ובבקשת הרשות להתגונן. ב"כ הצדדים סיכמו בתום הדיון טענותיהם בעל פה. יצוין כי המבקש לא היה מיוצג עד כה בשלב הגשת כתבי הטענות על ידי עו"ד אך לדיון היום התייצב כשהוא מיוצג, וב"כ המבקש נדרש כאמור בפרוטוקול להמציא לתיק ביהמ"ש יפוי כוח והודעה על הייצוג. לא אחזור על ההלכות הידועות היטב הנוהגות הן בבקשה לביטול פסק דין והן בבקשת רשות להתגונן. אשר לבקשה לביטול פסק דין: מדובר בבקשה לביטול פסק הדין לפי שיקול דעת ביהמ"ש כאשר המבקש מודה בפה מלא כי הוא קיבל את כתב התביעה במועד שמצוין במסמכי הבקשה למתן פס"ד בהיעדר בר"ל. כידוע נדרש נתבע במקרה כזה להראות שני דברים: האחד - סיבת מחדל אי הגשת הבר"ל במועד כאשר בעניין זה עליו להראות כי לא זלזל בהליכים, והשני - להראות כי יש לו הגנה אפשרית בפני התביעה. באשר לסיבת מחדל אי הגשת הבר"ל - המבקש מודה בפה מלא כי מדובר בטעות שלו. מנסיוני לא פעם נתבעים שלא מגישים כתב הגנה במועד טוענים טענות שונות בניסיון לחפות על מחדלם אולם כאן המבקש בחר להציג את האמת מבחינתו והיא כי טעה והתבלבל. לא מדובר באיחור רב בהגשת בקשת הרשות להתגונן ויצוין כי המשיבה לא פתחה עד כה תיק הוצל"פ לביצוע פסה"ד כך שלא נראה שקיימת הסתמכות מצידה על פסה"ד. מכל מקום ודאי שלא שוכנעתי שקיים פה זלזול בביהמ"ש ובהליכים משפטיים ובאופן כללי ניתן וראוי לכפר על מחדל לא גדול זה בהטלת הוצאות. באשר לטענות ההגנה - בין הצדדים נכרת הסכם למתן שירותים על ידי המשיבה למבקש. המבקש טוען כי במשך כשנה וחצי ניתנו לו שירותים על הצד הטוב ביותר בהתאם למוסכם ובאותו פרק זמן שילם כל הדרוש, ואילו בחודשים האחרונים של תקופת ההתקשרות חלה נסיגה משמעותית באיכות השירות שסופק על ידי המשיבה באופן שגם לא תואם את המוסכם בין הצדדים לשיטת המבקש. בשל כך ובכל הנזקים הנטענים שנגרמו למבקש הוא סיים את ההתקשרות בין הצדדים. עוד מציין המבקש כי המשיבה לא מסרה לו בניגוד לדין ולמוסכם את מאגר הנתונים אותו צברה ביחס למבקש במהלך תקופת ההתקשרות. מדובר במאגר נתונים הנוגע ללקוחותיו של המבקש כאשר השירותים אותם נתן המשיבה למבקש הינם מעין שירותים משרדיים. בדיון בבקשת רשות להתגונן וגם בבקשה לביטול פסק דין לא נדרש נתבע להראות כיצד יוכיח את טענתו במשפט ולא נדרש לספק ראיות והמבחן היחיד הוא מבחן אי קריסת תצהירו בחקירה הנגדית. במקרה שלנו כלל לא נחקר המבקש על תצהיריו ולכן האמור בהן לא נסתר בחקירה. טענות המבקש הינן למעשה משני סוגים: האחד - נוגע להפרת ההסכם על ידי המשיבה והנזקים שנגרמו בשל ההפרה. והשני - נוגע לקיזוז נזקים שנגרמו למבקש בגין התנהגותה של המשיבה. ב"כ המשיבה העלה בסיכומיו טענה שהמבקש מושתק מלהעלות טענת קיזוז נוכח סעיף 8 להסכם בין הצדדים. על כך יאמר שראשית טענות המבקש נסמכות לא רק על קיזוז אלא גם על טענות של הפרת ההסכם מצד המשיבה והנזקים שנגרמו בשל ההפרה וגם כי בדיון בבקשת רשות להתגונן רשאי נתבע להעלות טענות הגנה בעל פה כנגד מסמך בכתב. ב"כ המשיבה העלה בסיכומיו גם טענה שהמבקש לא תמך את תצהירו בראיות ובמסמכים אך כאמור בשלב דיוני זה אין כל צורך לספק ראיות ולהצביע עליהן ודי לטעון את הדברים בגדר טענה בתצהיר. לסיכום: הבקשה לביטול פסק דין מתקבלת. הבקשה למתן רשות להתגונן מתקבלת אף היא, כאשר המבקש כבר הגיש לתיק למעשה בקשת רשות להתגונן ביום 20.1.11, עוד בטרם הגיש בקשתו שבנדון מיום 31.1.11 לביטול פסק הדין. בנסיבות העניין כולן איני עושה צו להוצאות לטובת אף אחד משני הצדדים, כאשר היה ראוי כאמור לחייב את המבקש בהוצאות בגין האיחור בהגשת בקשת הרשות להתגונן אך מנגד היה ראוי לזכותו בהוצאות בגין קבלת בקשת הרשות להתגונן, כך שההוצאות מתקזזות. המזכירות תפתח מחדש את תיק ביהמ"ש. תצהירו של המבקש התומך בבקשה רשות להתגונן ישמש ככתב הגנה. התביעה תעבור לפסים של תביעה בסדר דין רגיל. הצדדים יגישו לתיק והאחד לשני רשימת מסמכים רלוונטים בתוך 30 יום מהיום ובתוך 45 יום מהיום יגישו תצהירי עדות ראשית לתיק והאחד לשני, ויצרפו אליהם עותקים מן המסמכים הנ"ל. המזכירות תנתב את התיק לקביעה לדיון בפני שופט. הגזברות תחזיר למבקש את העירבון שהפקיד לצורך עיכוב ביצוע פסק הדין. חוזההסכם למתן שירות