1.בפני בקשה לדחית התביעות על הסף בשל מעשה בית דין (להלן - הבקשה לדחיה על הסף). 2. התובעת בתיק העיקרי לוין אינה (להלן- המשיבה) הגישה תביעה כנגד הנתבעת - עמותת קרן דורי דורות (להלן- המבקשת) לפיצויי פיטורים, שכר עבודה וזכויות סוציאליות נוספות. 3. בכתב ההגנה נרשם, בין היתר, כי תביעת המשיבה נדונה בתיק דמ 6937/06 ומשהושג הסכם פשרה אשר קיבל תוקף של פסק דין, מנועה ומושתקת המשיבה מכח מעשה בית דין מלתבוע את תביעתה ויש לדחותה על הסף ולחייבה בהוצאות. 4. המבקשת הגישה כאמור בקשה לדחיית התביעה על הסף בשל מעשה בית דין (בש"א 1520/08) בה נטען, בין היתר, כי תביעת המשיבה לשכר עבודה זהה לחלוטין על כל עילותיה, רכיביה וסכומיה לתביעה שהוגשה בדמ 6937/06, והתביעה לפיצויי פיטורים בדמ 9078/07 זהה לחלוטין על כל רכיביה, עילותיה וסכומיה לתביעה בדמ 6936/06. עוד נטען כי ביחס לתביעות בתיקים דמ 6936-7/06 הגיעו הצדדים להסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין ביום 30.4.07 ומשכך מנועה המשיבה ומושתקת מכח מעשה בית דין לתבוע מהמבקשת את הסכומים הכספיים הנזכרים בתביעותיה ודינן להידחות. בנוסף, הגישה המשיבה בקשה לביטול הסכם הפשרה שקיבל תוקף של פסק דין (בש"א 5587/07) , והבקשה נדחתה ע"י בית הדין. 5. בתביעות שבפניי אין כל טענות בדבר הפרתו ו/או אי קיומו של ההסכם ע"י המבקשת, כן אין כל טענה לפגם שנפל בהליך השיפוטי. כמו כן טענות כגון אלה לא מצוינות בתגובה לבקשה לדחיה על הסף. לאחר עיון בכתבי בי דין המצויים בתיק, כמו גם בבקשה לדחיה על הסף ובתגובה לה, הנני מחליטה לקבל את הבקשה ולדחות את התביעה על הסף, בין היתר, מהטעמים כלהלן - 6. א. בשתי דרכים יכול בעל דין להשיג על פסק דין שבהסכמה- האחת היא ערעור והשניה תביעה לביטול פסק דין; ב. אין זו ברירה שניתנה לבעל דין אלא הדבר תלוי בעילה בה רצה בעל דין להשיג על פסק הדין ולבטלו; ג. פסק דין שבהסכמה הוא יציר כפיו של הסכם בין בעלי הדין ומורכב משני חלקים- האחד ההסכם שבין הצדדים והשני- הגושפנקא שנתן השופט להסכם זה; ד. בע"ע 300058/98 נקבע כי - ".... לפסק דין הנותן תוקף לפשרה יש פן הסכמי ופן של פסק דין. על מנת לבטל את ההסכם אין די בכך שצד מודיע לצד השני כי הוא מבטל את ההסכם. שני דרכים פתוחים בפניו. האחד, לפנות להוצאה לפועל על מנת לאכוף את ביצוע פסק הדין שבידו, והשני, לפנות לבית הדין בתביעה נפרדת לביטול פסק הדין מחמת פגם בהסכם. אך כל עוד קיים פסק הדין אין כוחו נופל מכל פסק דין אחר ( ד"ר יואל זוסמן, "סדרי הדין האזרחי", מהדורה שביעית, 1995, סעיף 446 בעמ' 549) ברי אם כן שהיה על העובד , או לפנות ללשכת הוצאה לפועל על מנת להוציא לפועל את פסק הדין , או להגיש תביעה נפרדת לביטול פסק דין בגין הפרתו של ההסכם וזאת לא עשה". (ע"ע 300058/98 עזרא נגבקר- שמואל כהן , פ"ד מיום 29.3.22) מהאמור עולה כי אין די בבקשת צד לביטול הסכם פשרה עקב הפרתו, אלא עליו לפנות לבית הדין בתביעה לביטול הפסק בשל אי קיומו או לחילופין יכול הוא לפנות ללשכת ההוצאה לפועל בבקשה להוציא את פסק הדין לפועל. 7. במקרה שבפנינו פנתה המשיבה, בתחילה, בבקשה לביטול פסק דין. בבקשה זו ניתנה החלטה ע"י הרשמת רכטמן ובין היתר נקבע בה - "ביום 30.4.07 נחתם הסכם פשרה ע"י התובעת לאחר שבית הדין ערך בנוכחות התובעת חישוב כימות כל סכומי התביעה, הבהיר לתובעת כל עילה ועילה מעילות התביעה, את דרך ואופן חישוב הסכום שהוצע על ידו בהסכם פשרה. התובעת חתמה, הבינה את הנערך באולם הדיונים. יוער כי תביעה לביטול הסכם פשרה בעילה של טעות הטעיה אמורה להיות מוגשת בדרך של הגשת תובענה חדשה. ... לאור האמור, הנני מורה על מחיקת הבקשה נשוא תיק 5587/07" 8. משלא צלחה דרכה של המשיבה באופן הגשת הבקשה לביטול פסק דין הגישה היא תביעות חדשות לבית הדין - התביעות מושא בקשה זו, וזאת מבלי לציין שבין הצדדים כבר התקיימו הליכים קודמים שבסופם הושג הסכם פשרה אשר ניתן לו תוקף של פסק דין. כמו כן בתביעות לא נטענו טענות כנגד ההסכם - טענות כגון טעות, הטעיה וכד'. 9. יש להורות על דחית התביעה מחמת מעשה בית דין. וביתר פירוט , על פי ההלכה הפסוקה, לצורך החלתו של "מעשה בית דין" אין הבדל, בין פסק דין שנתן תוקף להסכמת צדדים לבין פסק דין בו הוכרע נושא שבמחלוקת לאחר שמיעת ראיות "הטעם לכך פשוט בתכלית; פסק דין בהסכמה, שלא כפסק דין אחר, הוא יציר כפיהם של הצדדים ואינו מושתת אלא על הסכם שעשו; הסכם כזה אין בית המשפט רשאי לבטל או לשנות כל עוד אין פגם בו" (ע"א 597/69 ישראל רייכמן ואח' נ' פקיד השומה תל-אביב 2, פ"ד כד (2) 826). עוד נפסק כי: "חרף שוני זה בין פסק דין בהסכמה לבין פסק דין "רגיל", ניתן לכללי ההשתק על ענפיהם השונים, תוקף גם בנסיבות שבהן יושב סכסוך על ידי פסק דין בהסכמה... ביסוד גישה זו עומד השיקול של סופיות הדיון; משניתנה גושפנקא שיפוטית להסכמת הצדדים בדבר הדרך ליישוב הסכסוך, שוב אין מקום לאפשר להם להחזיר את הגלגל אחורנית ולפתוח מחדש את חזית המריבה, שאם לא כן, לא יהיה בכוחו של פסק הדין למלא את התכלית שלה נועד, קרי - יישובם הסופי של סכסוכים" (ע"א 601/88,609/88,4365/90 עזבון המנוח מיכאל רודה ז"ל נ' ורדה שרייבר ואחרים פ"ד מז(2) 441, 450 ; דב"ע נה/103-3 עוויסאת מחמוד - הוד חפר בע"מ, עבודה ארצי, כרך כט (1), 317). כן כותבת המלומדת נ. זלצמן בספרה כי בעל דין הטוען להשתק מחמת מעשה בית דין, נדרש להוכיח קיומם של התנאים החיוניים, להיווצרותו של ההשתק. הוכחת הטענה תעשה בהבאתו של פסק הדין כראיה, ובית המשפט יעיין לצורך הכרעתו בתיק בית המשפט, כולל כתבי הטענות שהוחלפו, הליכי ביניים אם היו ופרוטוקול הדיון. יכול שבעל הדין שכנגד יבקש להדוף את טענת ההשתק בהתדיינות הנוכחית בטענות המכוונות לשלול את כוחו המחייב של פסק הדין, בין השאר, בטענות המצדיקות את אי הפעלתו של הכלל במקרה הנדון, כגון שהצדדים הסכימו ביניהם שאין בכוחה של ההכרעה הקודמת למנוע התדיינות נוספת, או שיהא זה בלתי צודק, בנסיבות המיוחדות של המקרה, להשתיקו באמצעות מעשה בית דין. נטל השכנוע בטענות מסוג זה, שתכליתן להצביע על עילה לסטייה מכלל המניעות בהתדיינות הנוכחית, מוטל על כתפי בעל הדין שכנגד. (ההדגשות הוספו- א.ס.) (נ. זלצמן, מעשה בית דין בהליך אזרחי, הוצאת רמות אוניברסיטת תל אביב עמ' 24) 10. ומן הכלל אל הפרט, עיון בפסק הדין מעלה כי מדובר בפסק דין שנתן תוקף להסדר פשרה אשר נכתב בו בין היתר "לסילוק סופי ומוחלט של כל תביעות התובעת מהנתבעת וכל תביעות הנתבעת מהתובעת , מכל מין וסוג שהוא, עקב תקופת עבודתה וסיום עבודתה של התובעת אצל הנתבעת" מלשון הסדר הפשרה עולה כוונתם הברורה והמפורשת של הצדדים שהסכם זה יביא לסיום כל המחלוקות שבין הצדדים. כמו כן לא נטען, ולבטח לא הוכח, כי קיימת עילה לסטות מכללי המניעות. 11. נוכח האמור- הבקשה לדחית התביעות על הסף בשל מעשה בית הדין מתקבלת. 12. לפנים משורת הדין ומשהמשיבה איננה מיוצגת אין צו להוצאות. חוזהמעשה בית דיןהסכם פשרהפשרה