1.עניינה של בקשת הצד בסכסוך קיבוצי והבקשה למתן סעד זמני דחוף, בתיק שבפנינו, הינו סירובם של עובדי הבנק הבינלאומי הראשון (להלן- "המבקש או הבנק"), הן הפקידים והן המנהלים ומורשי החתימה, לבצע הדרכה וחניכה לעובדי בנק אוצר החייל על תוכנת המחשב עליה עובדים בבנק, ואשר גם בנק אוצר החייל אמור להשתמש בה לאחר הסבת מערכת המחשוב שלו. 2.במסגרת הבקשה ביקש הבנק, כי ינתן צו המורה למשיבים, על יחידיהם, לבטל כל צעד ארגוני בו נקטו ולחזור לעבודה מלאה כוללת חניכת עובדי בנק אוצר החייל בסניפי הבנק המבקש עד ל- 27.5.10, מועד בו אמורה להתבצע ההסבה בבנק אוצר החייל, וכן לחנוך את עובדי בנק אוצר החייל בסניפי בנק אוצר החייל לאחר 27.5.10, תוך ביצוע העבודה כנדרש בהתאם להסכמי העבודה. 3.עיקר תגובת המשיבים היתה, כי אינם נוקטים בעיצומים אלא מבצעים את עבודתם הרגילה אשר אינה כוללת הדרכה על תוכנת המחשב וחניכת עובדי בנק אוצר החייל ועל כן, אין מקום למתן צווים כלשהם, כאשר דרך המלך הינה בניהול משא ומתן בין הבנק לבין נציגות העובדים. 4.המשיב 3 אף הדגיש בתגובתו את עומס העבודה הכבד המוטל על המנהלים ומורשי החתימה, עוד בלא קשר לחניכת עובדי בנק אוצר החייל, וטען כי חניכת העובדים הינה בגדר תוספת מטלה שאין אפשרות לעמוד בה. המשיב 3 אף הדגיש, כי אותם מנהלים ומורשי חתימה, העובדים במחלקות ההדרכה, המחשוב והשילוב, מבצעים את העבודה הנדרשת שעניינה הסבת מערכת המחשב של בנק אוצר החייל, לשילובה עם מערכת המחשב של הבנק הבינלאומי, אולם יתר העובדים שאינם עובדים ממחלקות אלה, אינם אמורים לבצע עבודות הדרכה הקשורות בהסבת המחשב. בתאריך 4.5.10 התקיים דיון במעמד הצדדים ובסופו ביקש ב"כ המבקש, כי החלטת בית הדין בתיק, תהווה למעשה פסק דין ותתייחס הן לבקשה בתיק העיקרי והן לבקשה לסעד זמני, כאחד, וב"כ המשיבים ביקשו שהות עד לתאריך 9.5.10, ליתן הודעתם, האם הם מבקשים כי ההחלטה תינתן אך ורק בהתייחס לסעד הזמני, או שהם מסכימים כי יינתן פסק דין בהתייחס לבקשה לסעד זמני ובהתייחס לתביעה העיקרית, כאחד. כל המשיבים הודיעו לבית הדין, כי הם מבקשים שהחלטת בית הדין תהא גם בהתייחס לתביעה העיקרית (הודעת המשיבים 1 ו-2 מ-6.5.10 והודעת המשיב 3 מ-9.5.10). 5.רקע עובדתי: א.המבקש הינו בנק מסחרי המעניק שירותי בנקאות למאות אלפי לקוחות פרטיים. בתאריך 24.1.06 רכש המבקש את השליטה בבנק אוצר החייל. בתאריך 25.9.07 רכש המבקש את השליטה בבנק מסד. בחברות הנכללות בקבוצת הבנק המבקש קיימים גם בנק פועלי אגודת ישראל ויו-בנק, מעבר לבנק מסד ולבנק אוצר החייל. ב.המשיב 2 הינו נציגות הפקידים של הבנק. המשיב 3 הינו נציגות המנהלים ומורשי החתימה של הבנק. ג.על מערכת היחסים בין המבקש לבין הפקידים והמנהלים ומורשי החתימה, חלה מערכת של הסכמים קיבוציים מיוחדים הכוללת את חוקת העבודה משנת 1974 וכן הסכמים קיבוציים מיוחדים שנחתמו לאחר תאריך זה. ד.בתאריך 7.12.06 נחתם בין המבקש לבין ההסתדרות והמשיב 2 הסכם קיבוצי מיוחד המאריך את תוקפם של הסכמים קודמים. במסגרת הסכם זה הסכימו הצדדים על מתן שירות לחברות בקבוצות הבנק וללקוחותיהם. נציין ונדגיש, כי ההסכם נחתם לאחר רכישתו של בנק אוצר החייל והסעיף המהווה חלק מההסכם, ואשר יפורט להלן, מתייחס לעניין. לשונו של סעיף 5 להסכם זה הינה כדלקמן: " 5.מתן שירות לחברות בקבוצת הבנק וללקוחותיהם 5.1העובדים יתנו, במקום עבודתם הרגיל, כל שרות נדרש לחברות בקבוצת הבנק, לרבות לבנק אוצר החייל ויו-בנק וללקוחותיהם. 5.2מבלי לגרוע מכלליות האמור לעיל יתנו עובדי הבנק, ביחידות המטה וביחידות השירות (דהיינו לא כולל בסניפים), שרות לחברות בקבוצת הבנק גם בשעת סכסוך עבודה/עיצומים בבנק. 5.3עובדי חברות בקבוצת הבנק לא יועסקו בבנק, בסניפיו ובמשרדיו, אלא אם התקבלו כעובדי הבנק ויועסקו על-פי הסכמי העבודה בבנק. בהסכם מ- 7.12.06 קיים סעיף שקט תעשייתי לתקופה של שנתיים ימים מיום חתימת ההסכם, אשר נוסחו זהה בחלקים הרלוונטיים לנוסח סעיף השקט התעשייתי בהסכם 2009, שיפורט להלן. הסכם דומה להסכם עם נציגי המשיב 2, נחתם ב- 7.12.06 גם עם נציגי המשיב 3, כאשר הסעיף הרלוונטי בהסכם עם נציגי המשיב 3 לעניין מתן שרות לחברות בקבוצת הבנק וללקוחותיהם, הינו סעיף 3 והסעיף הרלוונטי לעניין שקט תעשייתי הינו סעיף 8. ה.בתאריך 7.1.09 נחתם בין המבקש לבין ההסתדרות והמשיב 2 הסכם קיבוצי מיוחד. במסגרת הסכם זה קיים סעיף שעניינו מיצוי תביעות ושקט תעשייתי ואשר זו לשונו: "9.מיצוי תביעות ושקט תעשייתי 9.1בהסכם זה מוצו כל תביעות העבר של הועד. 9.2הצדדים מסכימים על קיום שקט תעשייתי מלא בכל נושא שהוא ומכל עילה שהיא (לרבות בנושאים כספיים ובנושאי המעבר לבניין החדש), וזאת עד ליום 7.6.2010; זאת למעט באחד המקרים הבאים: (1)קיום שביתה ארצית או ענפית שהוכרזה כדין. (2)שביתה שהוכרה כדין ואשר עילתה אירוע קיצוני בחיי הבנק, כגון מכירת גרעין השליטה או מיזוג הבנק עם ו/או לתוך בנק אחר, או פגיעה יוצאת דופן בעובדי הבנק וזכויותיהם או אירוע בסדר גודל דומה בלבד. ו.בתאריך 29.1.08 נחתם הסכם קיבוצי מיוחד בין המבקש לבין נציגי המשיב 3. בסעיף 6 לאותו הסכם נקבע: "השקט התעשייתי הקיים למשך שנתיים, עפ"י ההסכם הקיבוצי מיום 7.12.06, יוארך החל מ- 7.12.08 למשך 18 חודשים היינו עד ליום 7.6.2010 באותם תנאים". ז.בנק אוצר החייל ובנק מסד שהשליטה בהם נרכשה ע"י המבקש, קיבלו בעבר את שירותי המחשוב מבנק הפועלים בע"מ שהיה הבעלים הקודמים של בנקים אלה. המבקש החליט כי הבנקים האחרים בקבוצת חברות הבנק שבשליטתו יקבלו את שירותי המחשב מהבנק המבקש, או יסבו את מערכות המחשב שלהם לזו של המבקש. הסבת המחשב דורשת, מעבר למישור הטכנולוגי, גם הכשרה של עובדי הבנק המוסב, כך שיכירו את תוכנות המחשב החדשות וזאת באמצעות חניכתם ע"י עובדים המשתמשים כבר במערכות אלה. פעולת החניכה וההדרכה של עובדי הבנק המוסב אמורה להתבצע בשני שלבים, השלב הראשון בסניפי הבנק המבקש, כאשר הדרכה זו דומה להדרכה שמקבל עובד חדש בבנק המבקש, והשלב השני הינו תמיכה של עובדי הבנק המבקש ועובדי הבנק המוסב, בסיפי הבנק המוסב, עד להטמעת המערכת. ח.בין המבקש לבין נציגות העובדים קיים הסכם, לפיו פעולות של שיווק האמורות להתבצע מחוץ לסניפי הבנק ע"י הפקידים, תתבצענה רק לאחר שהועד הארצי יסכים ליציאתם של העובדים מהסניפים והמבקש בסעיף 6.5 לבקשתו, מודה בכך, וזאת מעבר לניסוח הסעיף בהסכם הקיבוצי המיוחד המדבר על עבודת העובדים במקום עבודתם הרגיל. גם בתגובת המשיב 2 קיימת התייחסות לנוהג זה, לעניין ההסכמה הנדרשת ליציאת עובדים מחוץ לתחומי הסניפים- עיין סעיף 17 לתגובה. ט.נעשתה פניה של נציגי המבקש ליו"ר ועד הפקידים, מר לוין, ב- 19.1.10 לעניין ההדרכה של עובדי הבנק המבקש לעובדי בנק אוצר החייל בהקשר להסבת תוכנת המחשב של בנק אוצר החייל ושל בנק מסד. ב- mail שנשלח לנציג הועד ע"י נציגי המבקש צויין, כי משך החונכות הינו כ-3 שעות ולעיתים נדרש תגבור, בהתאם להתקדמות החניך. בהתייחס לתקופה לאחר ההסבה, דובר על ליווי במשך כשבועיים של עובדי המבקש את עובדי הבנקים המוסבים, אם כי צויין ב- mail, שמספר העובדים שידרשו לצורך ביצוע החונכות לאחר ההסבה, בבנק אוצר החייל אינו ידוע עדיין, וכי הנתונים לגבי הסבת בנק אוצר החייל, יהיו ברורים יותר לאחר הפקת לקחים מהסבת בנק מסד. עולה, כי במועד משלוח ה-mail, לא היה ברור לאיזה מספר עובדים של המבקש יזדקק המבקש לצורך פעולת ההסבה של מחשב בנק אוצר החייל. בסיפא של ה- mail ביקש נציג המבקש-מר ציון מימון, מנהל מחלקת משאבי אנוש, את אישורו של יו"ר הועד כי הסיכום מקובל עליו, ויו"ר הועד- מר חנוך לבנה אישר ב- mail מתאריך 20.1.10 כי הסיכום מקובל וביקש המצאת המכתב חתום. יו"ר הועד, מר לבנה, לא סייג את תגובתו כי הסיכום מקובל, בסייג כלשהו. בתגובת המשיב 2, לרבות בטיעוני בא כוחו בפנינו, לא הובהר לבית הדין מדוע חל שינוי בעמדת המשיב, ככל שהמדובר בהסבת בנק אוצר החייל, אולם במועד ההסכמה, כפי שבאה לידי ביטוי ב- mail, עדיין לא היו נתונים ברורים לגבי מהות ההסבה וכמות העובדים, עניינים שנלמדו לאחר מכן מתוך ההסבה של בנק מסד. יצויין, כי לא הוכח בפנינו, כי קיים קשר בין עניין ההנחיה וההדרכה על תוכנת המחשב, לבין עניין הקידום לעובדי הבנק מכח הסכם ההצמדה לבל"ל והאמור לעניין זה בתגובת המשיב 2, כמפורט בסעיף 21ב' לתגובה, מקובל עלינו. י.בפועל, ביצעו עובדי המבקש, הן הפקידים והן המנהלים ומורשי החתימה, את ההדרכה לעובדי בנק מסד, אשר חניכתם הסתיימה במהלך חודש 2/10. מועד ההסבה של בנק אוצר החייל למערכת המחשוב של הבנק המבקש נקבע ליום 27.5.10, אלא שבתאריך 11.3.10 הורו נציגי המבקש 2 לעובדים להפסיק את ההדרכה. כמפורט בנספח לסעיף 7.1, הוציא הועד הארצי-המשיב 2, הודעה לכל חבריו, האוסרת עליהם להדריך עובדים של בנק אוצר החייל המגיעים לסניפי הבנק, הדורשת מהעובדים לדווח כאשר מגיעים עובדים של בנק אוצר החייל סניפי המבקש, והמורה לכל ועד סניף שאליו מגיעים עובדים מבנק אוצר החייל, להורות לעובדי בנק אוצר החייל לעזוב את סניפי המבקש. כמו כן, נאסר על חברי המשיב 2 לצאת לבצע עבודת חניכה והדרכה בסניפי בנק אוצר החייל. הוראה דומה ניתנה למנהלים ומורשי החתימה ע"י המשיב 3 וזאת בתאריך 15.3.10 (עיין בנספח לסעיף 14). המשיב 3 הורה לכל חברי ארגון המנהלים ומורשי החתימה, לא לשמש חונכים בשום דרך וצורה, לעובדי בנק אוצר החייל. ההנמקות המפורטות בהוראות הועדים השונים הינן אי מימוש הבטחות הנהלה, בהתייחס להסכמים רב שנתיים והפרות הסכם העבודה, מבלי לפרט במה מדובר, וזאת בהתייחס למשיב 2, ואי התייחסות לדרישות בקשר לבונוס השנתי וללחץ העבודה בבנק וזאת, בהתייחס למשיב 3. גם בהודעת ועד המנהלים מ-15.4.10 היתה התייחסות להתעלמות ההנהלה מדרישות שעניינן עומס עבודה ומכך שהנהלת המבקש לא נותנת לעובדי תגמול כספי הולם לעבודה הקשה, למרות שהיא מחלקת דיווידנד לבעלי המניות בשווי של 800,000,000 ש"ח ועל כן הודגש, כי ההוראה שלא לחנוך את עובדי בנק אוצר החייל הינה בתוקף ועל כך הוסיפו הוראה לא להשתתף בימים ללא פיצול בפעילות מעבר לשעות העבודה הרגילות, לרבות כנסים, ישיבות הנהלת וכו'. נדגיש כי בהודעות הועד לא נאמר שעבודת ההדרכה אינה חלק מהעבודה הנדרשת מהעובדים, ועולה מההודעות שצורפו לבקשה כי הסיבה להוראה שנתן הועד הינה העדר התייחסות ההנהלה לדרישות העובדים, לרבות בענין הבונוסים והעומס.(עיין בנספחים לסעיף 14). יא.כמפורט בבקשה ובדברי ב"כ המבקש בפנינו, אי ביצוע ההדרכה, יגרום לעיכוב בהסבת מערכת המחשוב של בנק אוצר החייל למערכת המחשוב של המבקש, והמדובר בנזק של מיליונים, כאשר לגירסת המבקש המעבר של בנק אוצר החייל למערכת המחשוב של הבנק הבינלאומי יהא בו משום חסכון של 26,000,000 ש"ח. 6.האם עובדי המבקש, חברי המשיבים 2 ו-3, נוקטים בעיצומים? א.אין למעשה מחלוקת בין הצדדים בדבר קיומו ותוקפו של סעיף שקט תעשייתי, ואין אף מחלוקת שלא ניתנה הודעה על שביתה או עיצומים. טענת המשיבים הינה כי הם מבצעים את עבודתם הרגילה וכי אינם מחוייבים במסגרת עבודתם הרגילה לבצע הדרכה לעובדים של בנק אוצר החייל, לא בסניפי הבנק המבקש ולא בסניפי בנק אוצר החייל, ועל כן אינם שובתים ואינם מפרים את סעיף השקט התעשייתי עליו הם חתומים. ב.איננו סבורים כי הדין עם המשיבים, ובמסגרת הפררוגטיבה הנתונה למעביד, לנהל מפעלו, הוא יכול לדרוש מהעובדים, כחלק מעבודתם, אף להדריך עובדים אחרים, ולמעשה גם המשיבים לא חלקו על כך, שככל שהמדובר בהדרכת עובד חדש של המבקש, עליהם לעשות כן, והם הדריכו בעבר, הן עובדים חדשים של הבנק המבקש או עובדים שעברו לתפקיד אחר והמעבר דרש הדרכה, והן את עובדי בנק מסד. בית הדין לא קיבל הסבר מניח את הדעת מדוע הדרכה של עובד אחר של הבנק המבקש, הינה בגדר עבודתם של עובדי המבקש בעוד שבדיוק אותה הדרכה של עובד של בנק מסד או אוצר החייל, שהינם עובדי בנקים במסגרת חברות בקבוצת הבנק, אינה חלק מעבודתם, למרות התחייבותם בהסכם הקיבוצי. מובן, כי על המעביד לעשות שימוש בתום לב בזכות הניהולית ולדרוש דרישות סבירות מהעובדים ועל כן, ככל שביצוע ההדרכה, יגרום לעומס ניכר, אשר יביא לדחיית מטלות אחרות, על המעביד למצוא את הפתרון המתאים על מנת לסייע לעובדים לעמוד בכל המטלות המוטלות עליהם, אולם עצם הדרישה להדריך עובדים אחרים, במקום עבודתם הרגיל של עובדי המבקש, דהיינו בסניפי הבנק המבקש, הינה דרישה סבירה, בתחום הזכות הניהולית של המעביד. בעניין ויליאם זביידה נ' בנק לאומי, פד"ע יט 346, נפסק כי העובד חייב למלא אחר הוראות הבנק ושמורה לו הזכות לערער עליהן במסגרת הליך יישוב סכסוכים שנקבע בהסכם הקיבוצי, או לפנות לבית הדין, אולם אין בפניות אלה כדי לפתור את העובד מחובתו לקיים את הוראות ההנהלה, ואין הוא רשאי שלא לבצע את הוראות ההנהלה בשל הוראות שקיבל מהארגון היציג. בעניינינו העובדים התחייבו במסגרת ההסכם הקיבוצי לתת כל שרות נדרש לחברות בקבוצת הבנק, ואיננו סבורים כי פרשנות מילים אלה הינה, כי המדובר אך ורק בשרות בנקאי, אלא המדובר בכל שרות במסגרת יחסי העבודה ובמסגרת עבודתו של הפקיד, לרבות הדרכת חבר למקצוע. ג.במונח "עבודה" או "מתן שירות" כלולים מטבע הדברים הן אותן פעולות במסגרת העבודה המהוות את החלק הארי של העבודה, והן אותן פעולות נילוות לעבודה העיקרית, אשר יש והינן מבוצעות בתדירות פחותה, אך גם הן חלק מהעבודה הנדרשת (כגון השתלמות של העובד עצמו שלעיתים היא חלק מחוייב המציאות מעבודתו, הדרכת עובד אחר וכד'). ד.סירוב מאורגן לבצע עבודה , הינו בגדר פעולת לחץ הננקטת על ידי קבוצת עובדים, וכאשר הסיבה לסירוב הינה למעשה טענותיהם בדבר אי מילוי דרישות, ועל כן המדובר ב"שביתה". נדגיש כי המשיבים בתגובתם לא ציינו שבשום תנאי הם לא יבצעו את פעולת ההדרכה, אלא שעולה שיש להם דרישות שונות על מנת לבצע זאת. ככל שהמחלוקת לגישת המשיבים הינה באשר להגדרת מהות עבודתם או להגדרת המונח "כל שירות" בהסכם הקיבוצי, הרי אין מדובר במחלוקת כלכלית אלא במחלוקת משפטית. כאשר מעביד מפר התחייבות משפטית קיימת, כך לטענת העובדים, והפרה כזו לא הוכחה בפנינו בשלב זה, יכולים העובדים לאכוף התחייבות קיימת באמצעות פניה מתאימה לבית הדין, אולם אין בהעלאת טענה כי המעביד הפר הסכם קיים, משום הצדקה להמנע ממחוייבות העובדים לבצע את עבודתם על כל חלקיה, כאשר אין קשר בין שני הדברים. עד כאן באשר להדרכה של עובדי בנק אוצר החייל בתוך סניפי הבנק המבקש. ה.ואולם - בשונה מההדרכה של עובדי חברות בקבוצת הבנק, בתוך סניפי הבנק עצמו, הרי לצורך חיוב עובדי המבקש לצאת ולבצע הדרכה בסניפי בנק אוצר החייל לצורך הטמעת מערכת המחשב החדשה, נדרשת הסכמת המשיבים, בהתאם לנהוג בבנק, ועל כן בענין זה על המבקש לנהל מו"מ ולהגיע להסכמות עם המשיבים. גם לשון ההסכם הקיבוצי עליו חתומים הצדדים, אשר צוטט לעיל, תומכת בכך שמחוייבות העובדים ליתן כל שירות נדרש לחברות בקבוצת הבנק, הינה במקום עבודתם הרגיל ולא מחוצה לו. אי לכך, אין בסירובם של העובדים חברי המשיב 2 והמשיב 3, לבצע עבודת הדרכה מחוץ לסניפי המבקש ובתוך סניפי בנק אוצר החייל, משום נקיטה בעיצומים או סירוב לבצע את עבודתם הרגילה או סירוב לבצע התחייבויותיהם מכוח ההסכם הקיבוצי, וכפועל יוצא מכך, אין המדובר בעיצומים או בנקיטת פעולה ארגונית אסורה, בהתייחס לפעולת ההדרכה מחוץ לסניפי המבקש. 7.קיומו של סעיף "שקט תעשיתי": בענייננו, כפי שפורט לעיל, חתומים הצדדים על סעיף שקט תעשייתי אשר אינו מוגבל אך ורק לעניינים שנדונו בהסכם הקיבוצי, והוא מוגבל רק למקרים בהם קיימת שביתה ארצית או ענפית שהוכרזה כדין או שביתה שהוכרזה כדין ושעילתה ארוע קיצוני בחיי הבנק וכד', ואף המשיבים אינם טוענים כי חל אחד מהחריגים להתחייבותם לשקט תעשייתי. סעיף "שקט תעשייתי" בהסכם קיבוצי נועד להבטיח כי לא תהיה שביתה או עיצומים מסוג כלשהו בתקופת ההסכם. בדב"ע מט/4/16, הוצאת עיתון הארץ בע"מ נ. ועד העיתונים והארץ, פד"ע כ' 198 נפסק כי: "סעיף שקט תעשיתי גורף... אינו מאפשר נקיטת אמצעים ארגונים גם כאשר מדובר בזכות העומדת למשיב. המשיב רשאי לממש את זכויותיו המשפטיות באמצעות הליך גישור סכסוכים או עתירה לבית הדין... ארגון עובדים החותם על הסכם קיבוצי הכולל סעיף שקט תעשייתי גורף ובצדו הצהרות כי נתמלאו כל תביעותיו, מתחייב שלא לשבות במהלך ההסכם, הן כאשר התביעה היא משפטית והן כאשר מדובר בתביעה כלכלית..." אשר על כן בענייננו חירות השביתה מוגבלת מכח התחייבות חוזית ל"שקט תעשייתי" בהסכם הקיבוצי שבין הצדדים. עיין גם בעס"ק 18/08 הסתדרות העובדים הכללית החדשה ואח' נ. מכתשים מפעלים כימים בע"מ, בפסק דינה של כב' השופטת וירט לבנה בעניין משמעויות סעיפי השקט התעשייתי, הן הסעיפים היחסים והן הסעיפים המוחלטים. 8.ככלל צווי מניעה כנגד שביתות, כאשר המדובר בשביתות כלכליות במגזר הפרטי או לכל הפחות אצל מעסיק שאינו מספק לציבור שירות חיוני, ניתנים ביד קמוצה, אולם בנסיבות העניין התקיימו מספר סייגים המצדיקים את הגבלת חירות השביתה, וזאת בהתייחס לסירוב העובדים, הן הפקידים והן המנהלים ומורשי החתימה, לבצע עבודת הדרכה של עובדי בנק אוצר החייל, בתוך סניפי הבנק המבקש. בענייננו קיימת התחייבות לשקט תעשייתי, המדובר בביצוע עבודה נדרשת על ידי המעסיק, כאשר קיימת לגביה התחייבות בהסכם הקיבוצי, המדובר בסירוב לבצע עבודה שלא ניתנה לגביו הודעה כחוק, ולאור הנזק העשוי להיגרם למבקש, יש הצדקה להוצאת הצו, בהתייחס להדרכה בתוך סניפי הבנק המבקש. נוסיף בעניין זה כי בתאריך 7.6.2010 יסתיים תוקף ההתחייבות לשקט תעשייתי. 9.לאור האמור לעיל ניתן בזאת צו המורה לעובדים (הן הפקידים והן המנהלים ומורשי החתימה) לבצע עבודתם הרגילה, לרבות הדרכה על תוכנת המחשב, בתוך סניפי המבקש, של עובדי בנק אוצר החייל, בהתאם לצורך ולדרישות ההנהלה. איננו נעתרים לבקשה למתן צו שעניינו חניכת עובדי בנק אוצר החייל בסניפי בנק אוצר החייל לאחר ההסבה. נדגיש, כי תפקידם העיקרי של בתי הדין בסכסוכי עבודה, הינו להחזיר את הצדדים לשולחן המשא ומתן, תוך הפסקת השביתה, ובענייננו, מן הראוי כי הצדדים ינהלו ביניהם משא ומתן, באשר להדרכת עובדי בנק אוצר החייל בסניפי בנק אוצר החייל. 10.מאחר ומדובר בסכסוך קיבוצי, אין צו להוצאות. חוזהבנקצבאהסכם קיבוציחיילים