עניינה של החלטה זו, בקשה שהגישה חברת יוניליוור שפע ישראל בע"מ (להלן: "המבקשת") ביום 13.12.2010 לסעדים זמניים (להלן: "הבקשה") כמפורט להלן. הצדדים והרקע לבקשה: 1. המבקשת הינה חברת בת של יוניליוור ישראל בע"מ המפעילה מפעל לייצור מוצרי מזון תחת המותג "תלמה" בערד (להלן: "המפעל") ובו מועסקים כ-200 עובדים. 2. הסתדרות העובדים הכללית החדשה (להלן: "המשיבה") הינה ארגון העובדים היציג של עובדי המבקשת במפעל. 3. יחסי העבודה אצל המבקשת מוסדרים במישור הקיבוצי בכפוף להסכמים הקיבוציים הכלליים עליהם חתומה התאחדות התעשיינים, ההסכם הקיבוצי בענף המזון ובהסכם שכר קיבוצי מפעלי שתוקפו פג ביום 31.12.08. 4. נקצר ונאמר כי נכון להיום יחסי העבודה במפעל מצויים במשבר עמוק. משבר הבא לידי ביטוי בבקשת צד לסכסוך קיבוצי שהגישה המשיבה כבר בחודש מרץ 2009, במסגרתו טענה לפגיעה בנציגות העובדים ולפגיעה חד צדדית בתנאי שכרם של כלל העובדים במפעל; ובהודעה לפי סעיף 5(א) ו-5(ב) לחוק ליישוב סכסוכי עבודה תשי"ז-1957 מיום 30.3.09 ועניינה התנכלות לחברי וועד העובדים, טענה להתנהלות בחוסר תום לב מצד הנהלת המבקשת וטרפוד המאמצים לחתימה על הסכם קיבוצי מפעלי לתקופה שמיום 1.1.09 ופגיעה חד צדדית בזכויות והטבות מהם נהנו עובדי המבקשת במשך שנים רבות. 5. בדיון שהתקיים בבקשת המשיבה בסכסוך קיבוצי ביום 29.3.09, הוסכם כי הטענות על פגיעה בנציגות העובדים יתבררו בהליך פריטטי. 6. באוגוסט 2010 הודיעו הצדדים לבית הדין על הסכמה אליה הגיעו לקיום משא ומתן אינטנסיבי ורציף בנושאים שבמחלוקת בניסיון להגיע להסכם קיבוצי מפעלי חדש. כן הסכימו הצדדים, כי ככל שלא יגיעו להסכמה בסוגיות שבמחלוקת המתייחסות לפגיעה החד צדדית הנטענת בהטבות מהם נהנו עובדי המפעל במשך שנים (להלן: "המחלוקת בסוגיות המשפטיות") תועבר ההכרעה במחלוקת זו לבוררות. ההודעה קיבלה תוקף של החלטה . 7. נכון להיום לא הגיעו הצדדים לעמק השווה בדיון על ההסכם הקיבוצי המפעלי, כמו גם לפתרון מוסכם במחלוקת בסוגיות המשפטיות. בשלב זה טרם הועבר הסכסוך במחלוקות המשפטיות להכרעת הבוררת המוסכמת. 8. ביום 25.11.2010 הגישה המשיבה הודעה על שביתה או השבתה לפי סעיפים 5(א) ו-5(ב) לחוק יישוב סכסוכי עבודה תשי"ז-1957. במסגרת ההודעה מסרה המשיבה את הפרטים הבאים ביחס לסכסוך: "1. המעביד/המפעל: יוניליוור שפע ערד. 2. מספר העובדים שהסכסוך נוגע להם: כ-200; מספר העובדים העתידיים לשבות: כ-200. 9. להשלמת העובדה יש להוסיף את העובדות הבאות: כאמור לעיל, המבקשת הינה חברת בת של חברת יוניליוור ישראל בע"מ, שהיא חלק מקונצרן יוניליוור העולמי. התשלובת מפעילה בישראל תחת כנפי חברת האם, כשישה מפעלים אשר בכל אחד מהם נציגות עובדים נפרדת ומערך של הסכמים והסדרים קיבוציים המיוחד לו. יחסי העבודה בחברת האם מוסדרים אף הם במישור הקיבוצי בהסכמים קיבוציים שבין נציגות העובדים בחברת האם והנהלת החברה. במסגרת חברת האם פועל אגף לוגיסטיקה האחראי על המוצר המוגמר מרגע סיום הייצור ועד להגעתו למדף בחנות. אגף הלוגיסטיקה מפעיל מערך של מחסנים הכולל מחסן בשם "מחסן ממן" (להלן: "מתחם ממן") בקיבולת של כ-5,000 משטחים, הנמצא במרחק של כקילומטר מהמפעל בערד. ממתחם ממן משונעת הסחורה, בהיקף של כ- 500 משטחים ביום לארבעה מחסנים ומרכזי הפצה, מהם מופצת התוצרת לחנויות. מתחם ממן מופעל בשגרה על ידי חברת לוגיסטיקה הנותנת שירותים לחברת האם והתוצרת המוגמרת מועברת למחסנים ולמרכזי ההפצה הממוקמים בחיפה ובקריית שדה התעופה בלוד על ידי חברת הובלה חיצונית. 10. ביום 12.11.2010 נכשלו המאמצים לגישור בין המבקשת ונציגות העובדים. אין מחלוקת כי ערב הגשת הבקשה השביתו עובדי המבקשת את הפעילות במפעל וקיימו נוכחות של כחמישים עובדים ברחבה שבתוך תחומי המפעל. במקביל, מונעים עובדי המבקשת הוצאת סחורה ממתחם ממן. 11. על רקע זה הוגשה הבקשה נשוא החלטה זו, בבקשה שהוגשה כאמור ביום 13.11.2010 התבקש בית הדין ליתן צו זמני לפינוי העובדים השובתים מתוך תחומי המפעל, וצו המורה למשיבה להסיר לאלתר כל חסימה או הפרעה של דרכי הכניסה והיציאה למפעל; ולמתחם ממן. יודגש כי בבקשה לא התבקש בית הדין ליתן סעד המתייחס לעצם קיום השביתה. 12. הדיון בבקשה נקבע במעמד הצדדים עוד לאותו היום ובסיומו ניתנה החלטה המאשרת את זכותה של המבקשת להוציא סחורה ממתחם ממן והמורה על פינוי העובדים השובתים מתחומי המפעל. 13. בהתאם להחלטה מיום 13.11.2010 התקיים בפנינו היום דיון בבקשה הזמנית במעמד הצדדים. טענות הצדדים: 14. בדיון שהתקיים היום, חזרה המבקשת על הטענה המופיעה בגוף הבקשה ולפיה זכות השביתה איננה מקנה לעובד השובת חזקה בתחומי המפעל. לפיכך ביקשה המבקשת לחזור ולאשר את החלטת בית הדין מיום 13.12.2010 המורה על פינוי העובדים השובתים מחצרי המפעל. 15. המבקשת הוסיפה כי ההלכות הקובעות את המותר והאסור בסכסוך ארגוני דוגמת זה שלפנינו, מתירות למעביד להמשיך בפעילות המבוצעת כרגיל בידי עובדים אשר אינם חלק מסכסוך העבודה. לפיכך טוענת המבקשת, כי הינה רשאית להמשיך בהוצאת הסחורה ממתחם ממן (באופן שהדבר נעשה ערב השביתה) - ולמשיבה אין את הכוח והזכות למנוע או לעכב הוצאת הסחורה כאמור. בנסיבות הללו ביקשה המבקשת מבית הדין צו זמני המבהיר כי במסגרת הסכסוך הארגוני, אסור למשיבה לפעול לעיכוב ולמניעת הוצאת הסחורה ממתחם ממן. 16. לטענת המשיבה דין הבקשה להידחות. בהקשר זה טוענת המשיבה כי העובדה שמשא ומתן שניהלו הצדדים ביניהם במשך קרוב לשנתיים טרם הבשיל לכדי הסכם, מלמדת כי אין מנוס מנקיטתם של צעדים ארגוניים. בנסיבות אלו התערבותו של בית הדין בדרך של מתן סעד זמני המבוקש - רק יפגע באפקטיביות של השביתה עצמה ובאופן זה יוביל להחרפת והארכת הסכסוך. על כן סוברת המשיבה כי מכוח שיקול הדעת המוקנה לבית הדין, יש לדחות את הבקשה אף אם היה בבקשה ממש. לדעת המשיבה הכירה הפסיקה בזכותם של העובדים להימצא בתוך תחומי המפעל במהלך שביתה. לפיכך גורסת המשיבה, כי כל מטרתה של הבקשה לפנות עובדים מתחומי המפעל, היא לפגוע באותם עובדים תוך סיכון בטחונם האישי. אליבא המשיבה, הפגיעה בצדדים שלישיים בשל מניעת הוצאת הסחורה ממתחם ממן, איננה מעניינה של המבקשת ומכאן וכל עוד אותם צדדים שלישיים אינם חלק מהליך זה, אין מקום כי בית הדין יתייחס בצו מטעמו לנעשה במתחם ממן. המשיבה הוסיפה כי ככל שיש לראות בחברת האם על שלוחותיה השונות כאישות אחת, הרי שחירות השביתה מצדיקה את הפגיעה באותם אינטרסים כלכליים של קונצרן יוניליוור בישראל בדרך של מניעת הוצאת סחורה ממתחם ממן. דיון והכרעה: 17. אין חולק כי במסגרת שיקול הדעת הנתון לבית הדין בהליך קיבוצי, לא ימהר בית הדין להתערב בדרך של מתן סעד זמני האוסר ומונע נקיטתם של צעדים ארגוניים, גם אם לכאורה מתקיימים התנאים למתן סעד כאמור. 18. עם זאת יש לעשות הבחנה בין סעד זמני המונע או המגביל נקיטתם של צעדים ארגוניים, לבין סעדים זמניים אשר אינם פוגעים בזכות השביתה לכשעצמה, אלא מטרתם למנוע פעולות אשר אינן מותרות ואינן חוסות תחת הזכות של העובד לשבות. במקרים כגון אלה השימוש בשיקול הדעת שלא להיעתר לסעד הזמני המבוקש, על אף והוכחו לכאורה התנאים לנתינתו - צריך להיעשות בזהירות יתר; שאם לא כן - הרצון להימנע ממשטר של צווים בסכסוך ארגוני יוביל למצב שבו גבולות המותר והאסור בשביתה נפרצים ומה שאסור והוא החריג היום, מותר והוא השגרה מחר. הכל בשם שיקול הדעת הנתון לבית הדין להימנע ממתן צווים במהלך הסכסוך. 19. בענייננו, הסעדים המבוקשים במסגרת הבקשה נשוא החלטה זו אינם מופנים ואינם מכוונים אל מול זכותם של העובדים לשבות. נזכיר כי בית הדין לא התבקש ולא נעתר ליתן צו המורה על השבתם של העובדים לחזור לעבודתם הרגילה. נוסיף עוד, כי הצווים המבוקשים מכוונים, אליבא המבקשת, למניעת התנהגות שהיא אסורה אף במסגרת שביתה כדין וכפי שנבהיר להלן, הגשמת תכלית השביתה איננה מחייבת הפעלת שיקול הדעת של בית הדין באופן המחייב דחיית הבקשה. לפיכך אין מקום לדחות את הבקשה בטענה כי שיקול הדעת המוקנה לבית הדין בבואו להיעתר לבקשה בסעד זמני; דורש את דחיית הבקשה. 20. מקובלת עלינו עמדת המבקשת כי במקרים הבודדים בהם הכירה הפסיקה בזכותם של העובדים להימצא בתוך חצרי המפעל במהלך שביתה הדבר נעשה באותם מצבים בהם הימצאותם של העובדים בחצרי המפעל נחוצה ומחויבת למנוע פגיעה בחירות השביתה בדרך של ביצוע עבודתם הרגילה של העובדים השובתים על ידי עובדים או מבצעי עבודה חלופיים (ע"ע 742/05, הסתדרות העובדים הכללית החדשה נ' תדיראן מערכות בע"מ, פסקה 9 לפסה"ד) (להלן: "פסק דין תדיראן"). 21. לא זה המקרה שבפנינו, משאין מחלוקת כי נכון להיום ונכון בכלל וכך מרגע פרוץ השביתה, לא נעשה ניסיון לחידוש עבודות הייצור במפעל על ידי מבצעי עבודה חלופיים. 22. עם זאת מבקשים אנו לסייג את הבקשה לפינוי העובדים השובתים ממתחם המפעל, כך שהצו לא יחול על חברי נציגות העובדים בלבד אשר יהיו רשאים לעשות שימוש בחדר וועד העובדים הממוקם בתוך חצרי המפעל; זאת כביטוי לקשר שבין העובדים למקום העבודה שהוא לרבים מהם, ביתם השני. 23. ההלכה העקבית היא כי במסגרת השביתה רשאי המעביד להפעיל את המפעל על ידי העובדים העובדים במקום כרגיל ואשר אינם חלק מהסכסוך. בהקשר זה רק נביא מדבריו של הנשיא אדלר בפסק הדין תדיראן ולפיהם: "עם זאת ולמען הסר ספק, יובהר כי עובדים שובתים אינם רשאים למנוע בכוח מעובדי המפעל שאינם שובתים לעבוד או להוציא סחורה מהמפעל." פסקה 10 לפסה"ד. 24. מכאן ברור כי במסגרת חירות השביתה אסור על העובדים השובתים למנוע כניסה ויציאה מהמפעל. כך לגבי המפעל נשוא הסכסוך, קל וחומר ביחס למתחם אשר אינו מרכיב חלק מהיחידה שבמרכז סכסוך העבודה נשוא הבקשה והחלטה זו. 25. לפיכך מניעת הוצאת הסחורה ממתחם ממן היא אסורה במסגרת המותר והאסור בסכסוך ארגוני; גם אם היה מדובר במתחם שהוא חלק אינטגרלי ובלתי נפרד מהמפעל נשוא הסכסוך. קל וחומר שעה שמדובר במתחם חיצוני שאיננו גובל בתחומי המפעל. 26. לאמור לעיל יש להוסיף. במסגרת ההודעה על שביתה והשבתה מיום 25.11.2010 הגדירה המשיבה את קבוצת העובדים נשוא הסכסוך לקבוצת עובדי המבקשת (להבדיל מקבוצת העובדים של חברת האם, ובכלל זה עובדי אגף הלוגיסטיקה שעבודתם מושפעת ממניעת הוצאת הסחורה ממתחם ממן) ואת מקום העבודה נשוא הסכסוך למפעל המבקשת. נזכיר עוד כי ארגון העובדים היציג של כלל העובדים בקונצרן יוניליוור בישראל ובכלל זה עובדי חברת האם, היא המשיבה; ומשכך היה בכוחה לכלול את עובדי חברת האם במסגרת ההודעה על סכסוך העבודה המוכרז. 27. משתחמה המשיבה את גדרי הסכסוך למפעל ולעובדיו, להוציא את מתחם ממן אין המשיבה יכולה לטעון כי פעולות המחאה הננקטים היום לשיטתה על ידי העובדים במתחם ממן היא חלק ונכללת בסכסוך העבודה. 28. יוצא מכאן כי פעולות הננקטות על ידי העובדים השובתים המקבלות ביטוי במניעת הוצאת הסחורה ממתחם ממן, אינן פעולות ליגטמיות ומותרות במסגרת סכסוך העבודה הנוכחי. 29. מכוח סמכותו של בית הדין לקבוע את כללי המשחק, את המותר והאסור במסגרת שביתה שהוכרזה כדין - רשאי בית הדין ליתן צו המורה כי במסגרת הסכסוך הארגוני האמור, פעילות מסוימת של ארגון העובדים ובענייננו מניעת הוצאת הסחורה ממתחם ממן - איננה מעוגנת ומוגנת במסגרת זכות העובדים לשבות. 30. מכאן שאין לקבל את טענת המשיבה לפיה משלא צורפה חברת האם המפעילה בפועל את מתחם ממן באמצעות גופים חיצוניים, להליך שבפנינו - אין בית הדין רשאי להתייחס בצו לפעילות המשיבה במתחם האמור. 31. בפסק הדין בעניין תדיראן עמד כב' הנשיא אדלר על מגבלות חירות השביתה ובין היתר, התייחס כב' הנשיא לזכותו של המעסיק "לקדם סיכון של פרוץ שביתה באמצעות הכנת מלאי מספיק לתקופת השביתה, להתקשר בקשרים עסקיים חלופיים ולהעביר את פעילותו לאתרים אחרים של עסקו, בהם אין מתקיימת שביתה" פסקה 5 לפסה"ד. 32. משהוכרה זכותו של המעסיק להיערך לקראת פרוץ שביתה ובכך לפגוע במידת האפקטיביות של השביתה, אין המשיבה יכולה להישמע היום בטענה כי בשם הפגיעה בתכלית השביתה - על בית הדין להימנע ממתן צו האוסר על פעולות הננקטות על ידי העובדים למניעת הוצאת סחורה ממתחם ממן. קל וחומר נכונים הדברים בענייננו, משלא נטען ולא הוכח כי המבקשת אכן נקטה בפעולות מנע לקראת פרוץ השביתה, בדרך של בניית מלאים. 33. למותר להוסיף כי אליבא לטעמנו השביתה היום היא שביתה אפקטיבית שיש בה כדי לפגוע במעביד, שעה שהמפעל נשוא הסכסוך הוא מפעל מרכזי בפעילות הקונצרן יוניליוור בישראל ומספק כ-40% ממוצרי המדף המשווקות על ידה. מעדויות עדי המבקשת עולה עוד, כי מלאי המוצרים במתחם ממן מוגבל ויש בו כדי להבטיח אספקה לכעשרה ימי עבודה בלבד. במפעל מופעלים יחידות של אנרגיה ומחזור, דבר הכרוך בעלויות ישירות למבקשת גם אם הייצור מושבת כפי שהוא מושבת נכון להיום. 34. מכאן שבמתן הצו המבוקש המתייחס למניעת הוצאת הסחורה ממתחם ממן, אין כדי לאיין ולפגוע בזכות השביתה של עובדי המבקשת. 35. משנמצא לכאורה כי יש בסיס למתן צו המורה על פינוי העובדים השובתים ונציגי המשיבה מחצר המפעל ולמתן צו הצהרתי ולפיו הפעולות הננקטות על ידי העובדים השובתים למניעת הוצאת הסחורה ממתחם ממן, אינן מותרות במסגרת סכסוך העבודה שהוכרז, יש להידרש לשאלת מאזן הנוחות. 36. בהקשר זה רק נציין כי לצד הפגיעה בזכויותיה של המבקשת וצדדים שלישיים הגלומה בהתנהלות נשוא הבקשה על ידי העובדים השובתים, השארת המצב על כנו בדרך של הימנעות ממתן הצו, פירושה מתן הכשר בפועל לדרכי פעולה אשר אינם מקובלים ואינם מותרים במסגרת סכסוך ארגוני, דבר שלכשעצמו עלול להוביל להסלמה נוספת ביחסי העבודה במקום. מכאן שמאזן הנוחות מחייב להיעתר לבקשה. סוף דבר: 37. לאור האמור לעיל הבקשה מתקבלת כדלקמן: ניתן בזה צו זמני המאשר את החלטת בית הדין מיום 13.12.2010, המורה על פינוי העובדים השובתים ונציגי המשיבה מתחומי מפעל המבקשת בערד; זאת להוציא חברי וועד העובדים בלבד, אשר יהיו רשאים לקיים נוכחות בחדר וועד העובדים במפעל. כן ניתן בזה צו הצהרתי זמני ולפיו הפעולות הננקטות על ידי העובדים השובתים במניעת הוצאת סחורה ממתחם ממן אינן מותרות במסגרת סכסוך העבודה שהוכרז במפעל המבקשת. ב"כ המבקשת תמציא החלטה זו למשטרת ערד אשר תפעל בהתאם לשיקול דעתה, לאור האמור לעיל. 38. המבקשת תגיש בקשה עיקרית עד ליום שני ה-20.12.2010 בשעה 16:00; העתק מהבקשה תומצא למשיבה, טרם הגשתה לבית הדין. תשובת המשיבה תוגש עד ליום ראשון ה-26.12.2010. דיון בבקשה נקבע ליום 29.12.2010 שעה 11:00. חוזההסכם קיבוצי