תביעה כספית ע"ס 16,244 ₪ שעניינה דרישה לקבלת תמורה עבור שירותי מיחשוב שנתנה לטענתה התובעת לנתבעת במהלך השנים 2003-2005 ולא שולמה. עמדת התובעת: התובעת זכתה ב - 1999 במכרז למתן שירותי מיחשוב לבתי ספר בתחום המועצה המקומית ג'ת וסיפקה את השירות בין השנים 1999-2005. התמורה עבור השירותים שסופקו לשנים 2003-2004, 2004-2005 לא שולמו. השירות סופק ל - 4 בתי ספר ובגינו הוצאו שתי חשבוניות: האחת, מס' 11366 מיום 1.9.03 ע"ס 5,900 ₪ והשניה מס' 11679 מיום 1.9.04 ע"ס 6,458 ₪. הסכומים כוללים מע"מ. לכתב התביעה צרפה התובעת הסכם שירות מ - 2.5.00 שלו צורף כנספח א' פירוט חבילת שירותים ומחירים ללקוח. ההסכם חתום ע"י חברה בשם מלם מערכות בע"מ הזכיין והמועצה המקומית ג'ת. עוד צורף נספח ד' להסכם שבו פירוט בתי הספר למתן השירות. בנוסף לכך צרפה התובעת מכתב התראה מיום 5.9.08 ותצהיר מנהל התובעת לתמיכה בעובדות כתב התביעה אשר הוגשה בסדר דין מהיר. עמדת הנתבעת: דין התביעה להידחות על הסף ולחילופין לגופה. טענות הסף נשענות על העדר יריבות בין הצדדים הנקובים בכתב התביעה ומכיוון שהזכיינית החתומה על ההסכם אשר צורף לכתב התביעה איננה התובעת ובנוסף לכך נטענות טענות התיישנות ושיהוי. עוד טוענת הנתבעת כי התביעה הוגשה כאשר היא איננה ערוכה כדין ולא צורפה לה רשימת מסמכים כמתחייב מהוראות תקנות סדר הדין לעניין תביעה המוגשת בסדר דין מהיר. לגופו של עניין נטען כי ההסכם משנת 2000 תקף על פי דין לשנה בלבד בעוד שהתביעה הינה לשנים 2003-2005 כאשר בשנים הללו לא היה כיסוי תקציבי להוצאה הכרוכה בהסכם ולמעשה לא עמד בתוקף הסכם ערוך כדין ומחייב בין הנתבעת לבין התובעת. מוכחשת טענת התובעת כי סופקו שירותים לנתבעת כנטען בכתב התביעה. הנתבעת ציינה כי מכחישה היא תוכנם וקבילותם של המסמכים אשר צורפו לכתב התביעה ודרשה להציג לעיונה מקור ההסכם. לחילופין טענה הנתבעת כי בתאריך 22.4.08 סוכם בין מנהל התובעת לבין נציג הנתבעת כי לפנים משורת הדין תשלם הנתבעת לתובעת לסילוק כל חובותיה של הנתבעת לתובעת ללא יוצא מהכלל סך של 47,000 ₪ אשר ישולמו באמצעות תקבולים חודשיים ל - 3 תיקי הוצל"פ שמנהלת התובעת נגד הנתבעת. עד למועד הגשת כתב ההגנה שולם סכום של 40,000 ₪ בתיקי ההוצל"פ. בעת שמיעת הראיות ציין גזבר הנתבעת כי שולמו למעלה מ - 60,000 ₪ עד לאותו מועד. דיון: לאחר הגשת כתבי הטענות הגישו הצדדים עדויות ראשיות בתצהירים. לעדות מנהל התובעת מר שאהין ראמי צורף בין השאר מסמך שכותרתו "הסכם הארכת שירות ואחריות למנב"ס" (מינהל בתי ספר - מיחשוב). מדובר בהסכם מיום 6.8.02 חתום על ידי המועצה המקומית ג'ת והחברה התובעת.בסעיף 1 נרשם כי חוזה השירות יחודש לשנה נוספת לפי תנאי החוזה בפיקוח משרד החינוך. בסעיף 2 מוסכם כי החוזה יתבצע כהמשך להתחייבויות בחוזה המקורי בין הלקוח והזכיין ויכלול שירותים נקובים. בסעיף 4 נרשם כי בתום כל שנה החוזה יוארך ויתחדש כל פעם לשנה נוספת אלא אם כן מודיע אחד הצדדים בהודעה כתובה לצד השני על הפסקת החידוש 30 יום לפני סוף תקופת החידוש. עוד צורפו לתצהיר מסמכים רבים על מנת להוכיח מתן השירות בתקופה שבמחלוקת. בסעיף 10 לתצהירו של מר שאהין הסביר מנהל התובעת שמלבד התובענה דנן מנהלת התובעת כנגד הנתבעת שלושה תיקי הוצל"פ וכי בתאריך 5.11.07 נערכה ישיבה שבה השתתפו נציגי הנתבעת והוא עצמו וסוכם להעמיד את החוב הכולל ע"ס 47,000 ₪ אלא שהנתבעת לא עמדה בהסכמה, לא שילמה את הסכום הנ"ל ולכן המשיכה התובעת לנהל את תיקי ההוצל"פ כנגד הנתבעת. בפתח מועד הדיון אשר נקבע לצורך שמיעת הראיות ביקש ב"כ הנתבעת לרשום לפרוטוקול הערת הסתייגות מראיות בלתי קבילות וכן כנגד שינוי חזית הטיעון או הרחבת חזית הטיעון על ידי התובעת. בכתב סיכומיה של הנתבעת דורשת היא להתעלם כליל מן המסמך הנ"ל שכותרתו "הסכם הארכת שירות ואחריות למנב"ס" אשר צורף לראשונה בהעתק צילומי לתצהירו של מנהל התובעת במקום עדות ראשית, לא נזכר בכתב התביעה וממילא אין התביעה מתבססת עליו. טענה זו של הנתבעת מקובלת עליי, התובעת מציגה את עילת תביעתה בסופו של יום באופן שונה לחלוטין מעילת התביעה כפי שהוצגה במסגרת כתב התביעה. "שרשרת המזון" העוברת בין זכייתה של חברת מל"מ מערכות בע"מ בהסכם לאספקת שירותי מחשוב בשנת 1999 לבין הדרישה הכספית מן הנתבעת, שאף שמה אינו מוגדר במדויק, בגין מתן שירותי מחשוב בשנים 2003-2005, איננה מוסברת כלל בכתב התביעה, העיקר חסר מן הספר, ולמעשה הנתונים היסודיים הנחוצים לצורך ביסוס עילת התביעה במתכונתה הסופית לא הוצגו כלל במסגרת התביעה. מתברר שההסכם הראשוני מ - 2.5.00 שרק חלקים ממנו צורפו לכתב התביעה לא נכרת עם התובעת ואף הנתבעת לא הייתה כלל צד לו שכן לא הייתה קיימת באותה תקופה. את העובדה שהתובעת לא הייתה צד להסכם ניתן להסיק מהודעת מינהל התקשוב במשרד החינוך מיום 9.12.99 המופנית אל מנהלי בתי הספר ורכזי המחשוב ברשויות, מסמך שצורף לתצהיר במקום עדות ראשית מטעם התובעת, ממנו עולה לענייננו כי חברת מל"מ מערכות בע"מ היא זאת אשר זכתה במכרז כאשר החברה התובעת מוגדרת אך כספקית משנה של החברה הזכיינית. עוד מתברר כי ההסכם משנת 2000 שעליו נשענת התביעה איננו רלוונטי כלל לתובענה דנן וההסכם הנכון הינו הסכם ההארכה מיום 6.8.02 אשר צורף לראשונה לתצהיר במקום עדות ראשית בחתימת מנהלה של התובעת מר שאהין ראמי שהוגש לביהמ"ש ב - 16.6.09. בסעיף 4 לתצהיר מסביר המנהל כי בכל עת רלוונטית לתובענה זכתה חברת מל"מ מערכות בע"מ יחד עם התובעת במכרז להספקת שירותי תמיכה למערכות המנב"ס מטעם משרד החינוך. בסעיף 6 מוסבר כי מחירי השירות נקבעו על ידי משרד החינוך וכי בתאריך 2.5.00 נחתם הסכם סטנדרטי עם הנתבעת, הסכם המנוסח על ידי משרד החינוך. בסיפא לסעיף 6 לתצהיר מוזכר בפעם הראשונה כי בתאריך 6.8.02 הוארך ההסכם המקורי "לשנים שלאחר מכן" ולראשונה מוצג כנספח לתצהיר מסמך שכותרתו "הסכם הארכת שירות ואחריות למנב"ס" שעליו חתומים התובעת מצד אחד והנתבעת מצד שני. בסעיף 1 להסכם הוגדרה תקופת החוזה לשנה נוספת, בסעיף 2 הוגדרו השירותים שעל הנתבעת לספק, בסעיף 3 המחירים ובסעיף 4 נרשם: "בתום כל שנה החוזה יוארך ויתחדש כל פעם לשנה נוספת אלא אם הודיע אחד מהצדדים בהודעה כתובה לצד השני על הפסקת החידוש 30 יום לפני סיום תקופת החידוש". זהו למעשה ההסכם עליו נסמכת התביעה כולה ואשר אמור היה להיות מצורף מלכתחילה לכתב התביעה. מדובר בהסכם בכתב שבו לראשונה מוגדרת התובעת כצד בהסכם ובמסמך מהותי לתביעה אשר חובה הייתה לצרפו גם על פי הוראת תקנה 75 לתקנות סדרי הדין ראו: ע.א. 109/84 מנחם ורבר נ' אורדן תעשיות בע"מ פ"ד מא(1)577 ועמ' 584. תשומת הלב מופנית לכך שתקופת ההסכם היא לשנה דהיינו עד ל - 5.8.03 ומכיוון שהתביעה מתייחסת לשנים 2003-2004, 2004-2005, הרי שהתביעה נסמכת על הוראת סעיף 4 להסכם הארכה שלפיה מוארך ההסכם באופן אוטומטי לתקופות נוספות מדי שנה, אלא אם כן נמסרה הודעה על הפסקת החידוש. מכללא ניתן להסיק שלטענת התובעת לא נמסרה עד לתאריך 5.7.02 הודעה על הפסקת השירות. העובדות הרלוונטיות הללו לא נזכרו ולו ברמז בכתב התביעה. מתברר כי באוקטובר 2003 אוחדו שתי הרשויות המקומיות - באקה אלג'רבייה ומועצה מקומית ג'ת לעירייה אחת בשם עיריית באקה - ג'ת על פי חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו - 2004) (מספר 2). הסכם ההארכה נכרת בין התובעת לבין המועצה המקומית ג'ת ועל מנת להסביר מדוע הופנתה התביעה אל הנתבעת היה צורך לפרט ולבאר את השתלשלות העניינים הנ"ל, פירוט שאיננו בנמצא כלל. התובעת "הצליחה" לתמצת פרשה מסועפת ומורכבת בשתי שורות ומחצה בסעיף 3 לכתב התביעה באופן שלא ניתן להבין כלל על סמך מה ולמה דורשת התובעת כהגדרתה בכתב התביעה מן הנתבעת כהגדרתה בכתב התביעה תשלום עבור שירות שניתן על פי הטענה בשנים 2003-2005 וכך רשמה התובעת בסעיף 3 לכתב התביעה המכיל את כל העובדות אשר לדעת התובעת רלוונטיות לפירוט עילת התביעה: "התובעת תטען כי על פי הסכם למתן שירותי מחשבים שנחתם בינה לבין הנתבעת טרם שילמה הנתבעת עבור שירות שנתי - מנב"ס לשנים 2003-2005 המסתכם בסך כולל של 12,358 ₪". לכתב התביעה צורף כמבואר הסכם שירות מ - 2.5.00 בין: מל"מ מערכות ואינפורמטיקה בע"מ (להלן: הזכיין) לבין מועצה מקומית ג'ת המשולש. במסגרת אותה נטיה חסכנית צורף רק העמוד הראשון והעמוד האחרון להסכם אשר על אף שבכותרתו מופיעה התובעת (לא בשמה המלא והנכון) הרי שבמקום המיועד לחתימת הזכיין מצוין רק שמה של מל"מ מערכות בע"מ שהקשר שבינה לבין התובעת דנן לא בואר בכתב התביעה. מכיוון שהתביעה הוגשה בסדר דין מהיר צורף לה תצהיר מנהל התובעת אשר באופן כללי מאמת את הנטען בסעיפים 3 ו - 4 לכתב התביעה. תקנה 214ח לתקנות סדרי הדין שכותרתה "גילוי מסמכים מוקדם" מורה כדלקמן: "(א) כתב טענות בתובענה בסדר דין מהיר יצרף בעל דין רשימה של המסמכים הנוגעים לעניין הנדון, המצויים או שהיו מצויים ברשותו או בשליטתו ושאותרו על ידו לאחר חקירה ודרישה. (ב) היה המסמך מצוי ברשות מגיש כתב הטענות יצרף העתק או תצלום שלו לכתב הטענות. לא היה המסמך מצוי ברשותו יציין בתצהיר בידי מי למיטב ידיעתו הוא מצוי. (ג) הוראות פרק ט' לא יחולו על תובענות בסדר דין מהיר, למעט תקנות 102, 103 ו - 119 בשינויים המחויבים. לא צרף בעל דין מסמך כאמור בתקנת משנה (ב) תחול לגביו תקנה 114א בשינויים המחויבים". תקנה 114א מורה כדלקמן: "בעל דין שאינו מגלה מסמך שיש לגלותו לפי תקנה 112 וכו', לא יהא רשאי להגיש את המסמך כראיה מטעמו באותה תובענה אלא ברשות שנתן ביהמ"ש לאחר שנוכח כי היה לבעל הדין הצדק סביר למחדלו. הרשה ביהמ"ש את הגשת המסמך, רשאי הוא להורות לכל הנוגע להוצאות או לעניינים אחרים". הסכם ההארכה איננו מהווה חלק מכתב התביעה והוא צורף כמפורט לראשונה לתצהיר במקום עדות ראשית וזאת מבלי לבקש לתקן את כתב התביעה ומבלי לבקש לצרף את ההסכם שבבסיס התביעה ותוך הרחבת חזית אשר לה התנגד מראש ב"כ הנתבעת כאשר בפתח הדיון אשר נקבע לשמיעת הראיות רשם "הערת אזהרה" בזו הלשון: "אני מבקש לרשום לפרוטוקול התנגדות לראיות בלתי קבילות וגם להרחבות חזית ולשינוי חזית ואני מבקש שחקירתי לא תתפרש כהסכמה וכו'. אני מתנגד גם לכל הגשה של מסמך שלא הוגש כפי שאמור היה להיות מוגש על פי דיני הראיות". לא למותר לציין כי קיומו של הסכם ההארכה לא היה ידוע לנתבעת ואיננו נמצא בין מסמכיה על אף שגזבר הנתבעת אישר בעדותו כי: "כאשר מוזגו הרשויות, הגוף החדש אמור לשאת בהתחייבויות של הגופים הנפרדים שמרכיבים אותו". הנתבעת איננה מאשרת כי הסכם ההארכה נחתם כדין על ידי מי שמורשה לחתום עליו ואף מצביעה על תוכנו הבעייתי כאשר מדובר בהסכם המתחדש אוטומטית בגוף החייב בתקצוב כל הוצאה בכל שנה. הדרישה הכספית של התובעת איננה מתייחסת לתקופת השנה הראשונה של הסכם ההארכה אלא לתקופת החידוש האוטומטי. כך הסביר גזבר הנתבעת: "לא היה לי חוזה בתוקף לשנים 2003-2004 שחתומים עליו גזבר, חשב מלווה וראש עיר. הבעיה שלי עם החוזה הזה שזה חוזה עם מועצה מקומית ג'ת ולא עם המועצה המאוחדת. אנחנו לא חותמים חוזים לנצח אלא לשנה אחת כי היא שנה מתוקצבת. בשנה שלאחר מכן מחדשים את החוזה. זו הבעיה שלי". גם מתשובותיו של מנהל התובעת ניתן להסיק שאיננו יודע מי מטעם המועצה המקומית ג'ת חתום על חוזה ההארכה וכפי שהעיד: "לשאלתך איך עושים הסכם עם רשות מקומית ומי צריך לחתום ולהיות נוכח, אני משיב לך שהרשויות המקומיות חותמות על ההסכם שהם הגזבר וראש המועצה אם יש חשב מלווה אז גם החשב המלווה. אני לא קובע את הדברים האלה. הם קובעים. מי שמציג את עצמו כמורשה חתימה אני מאמין לו. אני לא עושה חקירה. לרוב הגזבר וראש המועצה הם מורשי החתימה וכו'. אתה מציג לי את ההסכם מיום 6.8.02 שהוא הסכם הארכה, אני מניח שמקור ההסכם נמצא אצלי או שהוא נשלח בפקס. עליי לבדוק". מכל מקום מקבל אני עמדת הנתבעת שבנסיבות אלה מנועה התובעת מלהציג כראיה ולהסתמך על הסכם ההארכה. ההסכם לא הוצג בכתב התביעה כפי שהוגש במקורו או בין נספחיו, לא ידוע מי חתם על ההסכם המקורי בהנחה שמסמך כזה קיים ועל סמך מה נוסח ההסכם באופן המאפשר הארכתו באופן אוטומטי ללא הגבלת זמן. המסמך הוצג לראשונה במסגרת תצהיר במקום עדות ראשית בלא שתוקנה התביעה ובלא שניתן רשות להציגו תוך הרחבת חזית הטיעון ונרשמה התנגדות הנתבעת להצגת המסמך שעליו למעשה נסמכת התביעה כולה. יש לציין כי גם מרבית שאר המסמכים אשר צורפו לתצהיר במקום עדות ראשית ובפרט אלה אשר אמורים לבסס את הדרישה הכספית, לא גולו בעת הגשת התביעה ואף לצירופם התנגדה הנתבעת. מטעם זה בלבד דין התביעה להידחות. מטעמי זהירות אוסיף שגם אלמלא הטעם הדיוני הנ"ל יש לדחות מרבית התביעה הכספית. אומנם גזבר הנתבעת אישר שעם מיזוג הרשויות אמור הגוף החדש אשר הוקם באוקטובר 2003 לכבד התחייבויות שניתנו כדין של הגופים הנפרדים המרכיבים אותו ואולם מנגד הודה מנהל התובעת כי: "לשאלתך האם לשיטתי החוזה ממשיך לחול עד היום כיוון שלא הייתה הודעה (הודעה על הפסקת השירות לפי סעיף 4 לחוזה ההארכה, א.ש.) אני משיב לך שהזכיינות שלי הסתיימה ב - 2007. ב - 2005 המועצה התמזגה עם באקה אלגרבייה ואז הפסקנו לתת שירותים. כבר לא הייתה הרשות המקומית. לשאלתך האם מסרתי הודעה, אני משיב לך שלא. יכול להיות שמסרתי לבתי הספר עצמם. יכול להיות שלמישהו אחר. אני לא זוכר. אתה אומר לי שהרשויות אוחדו ב - 2003, יתכן. אתה שואל האם זה משנה את עמדתי לנוכח תשובתי כי משאוחדו הרשויות הופסקו השירותים, אני משיב לך שהיה שם אי סדר ולא היה עם מי לדבר. שנתיים הייתה שביתה, בתי הספר היו מתחננים שאתן שירות ואני ברוחב לב נתתי להם. אתה מציע לי שהיה צורך לעשות הסכם עם הרשות המאוחדת, אני משיב לך שאם היה גוף מסודר והיה עם מי לדבר ולהתדיין ולנהל מו"מ ולחתום על מסמכים, אז הכל היה בסדר. אבל לא כך היה. במצב שנוצר המנהלים נאלצו לבקש ממני טובה". מכאן שלכל היותר זכאית הייתה התובעת לשיטתה לדרוש את התשלומים המגיעים לתקופה שבין אוגוסט 2002 לאוגוסט 2003 משלא נמסרה הודעת הפסקה על ידי המועצה המקומית ג'ת עד ל - 5.7.02. במקרה כזה היה סכום התביעה מועמד על סכום החשבונית הראשונה בלבד. בין כך ובין כך דין התביעה להידחות מן הנימוקים הנ"ל. סוף דבר - התביעה נדחית והתובעת תשלם לנתבעת שכ"ט עו"ד בסך 5,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד ליום התשלום בפועל. בקביעת הסכום התחשבתי בכך שככל הנראה העניקה התובעת לבתי הספר שירותי מחשוב שונים שאת עלותם חייבת היא לספוג. חוזה שירותחוזהמחשבים ואינטרנטמחשב שולחני (תביעות)