1. בפני תביעה כספית, בסדר דין מהיר, על סך של 50,000 ₪ בהקשר לעסקת מכר של דירה בין התובעים, כקונים, לנתבע, כמוכר על פי חוזה מכר מיום 15/7/07 בהקשר לדירה בת 4 חדרים בבנין מס' 314, דירה מס' 10 בגוש 401006, חלקה 5 בבניין 23 ברחוב נחום שריג 23 בבאר שבע. הסעדים המבוקשים הם הבאים: השבת סך של 1,800 ₪ ששולמו ע"י התובעים במקום הנתבע; השבת 4,000 ₪ פיצוי על הפרת חיוב שהוסכם לשלם לנתבע מחמת טעות; סך של 49,750 ₪ פיצוי מוסכם בגין הפרת חוזה; פיצוי של 10,000 ₪ על מזגן וכן 3,000 ₪ עלות תיקון סדקים. ברקע התביעה חוזה מכר שהורד ע"י המוכר, הנתבע, מהאינטרנט והצדדים עשו את העסקה ללא עורך דין, דבר שגרר תקלות. 2. הדרישה להשבת 1,800 ₪ לפני שהעסקה בוצעה קיבל הנתבע מהחברה המשכנת, דרישה לשלם 1,800 ₪ עבור מדידות ותשריטים לצורכי איחוד וחלוקה ורישום הבית כבית משותף ע"פ החוזה בין הקבלן, החברה המשכנת האחים אוזן חברה לבנייה פיתוח וייזום בע"מ לבין הנתבע (נספח 2 לכתב התביעה). התשלום לא בוצע בטרם נכרת חוזה המכר בין הצדדים. בעת שהתובעים פנו לאחים אוזן לרשום את זכויותיהם התברר להם שקיים חוב כאמור בחוזה המכר אין התייחסות מפורשת לחיוב זה שקיומו לא גולה בעת חתימת החוזה. לטענת התובעים הנתבע סירב לשאת בחיוב ובלית ברירה הם שילמו את הסכום לחברה המשכנת. לטענת הנתבע החיוב באופן טבעי נופל על הנהנים לעתיד שהם הרוכשים, דהיינו התובעים. לטענת ב"כ התובעים הזכות של התובעים כי הנתבע ישלם את הסך של 1,800 ₪ מעוגנת בחיוב המוכר למכור את הדירה לקונים כשהיא חופשית ונקייה, בין היתר, מכל חוב (סעיף 2 (ג) לחוזה המכר). ההיגיון של הנתבע כי הקונים יהיו הנהנים מהפרצלציה אינו משולל יסוד, אולם החיוב לשאת בעלות זאת הייתה שלו כלפי הקבלן, שמכר לו את הדירה. לכן היה עליו לגלות זאת מראש לתובעים ולהשיג את הסכמתם כי הם יישאו בעלות. תחת זאת הנושא לא הועלה, והנתבע כמוכר חתם על חוזה שהוריד מהאינטרנט ובו סעיף שמשמעותו לא הוסברה לו עד תום (סעיף 2 (ג) לחוזה). ב"כ התובעים צודק שהחיוב החוזי משתרע על כל חוב. בנסיבות אלה אני מקבלת את התביעה להשבת 1,800 ₪. השבת 4,000 ₪ לטענת התובעים הם הוטעו ע"י הנתבע לחשוב שהם הפרו עמו את החוזה באשר לתשלום על סך של 395,500 ₪. כי הנתבע טען שאיחרו. התובעים לא חולקים על המועד ששילמו שהיה לאחר המועד החוזי ולאחר מסירת החזקה והטעם לכך היה נעוץ בבנק למשכנתאות. לטענתם הם הוטעו לחשוב שהפרו את החוזה ועל כן בפשרה מוסכמת הועמד הפיצוי על 4,000 ₪ כפי שעולה מנספח ח' לכתב התביעה. הצדדים אינם חולקים על תשלום הפיצוי, ותוכן נספח ח' לכתב התביעה, אבל התובעים טוענים כי על פי יעוץ משפטי מאוחר להסכמה והתשלום התברר להם שהנתבע הפר את חוזה המכר ולא הם, כפי שעולה מראש הנזק של התביעה לפיצויים מוסכמים. המחלוקת המאוחרת נעוצה בעסקה שהצדדים עשו כאמור ללא יעוץ משפטי. על פי חוזה המכר התמורה בסך של 497,500 הייתה צריכה להשתלם כדלקמן: 50,000 ₪ במעמד החתימה והיתרה בסך של 447,500 ₪ עד ליום 31/7/07, בכפוף להמצאת אישורים המפורטים בסעיף 5 (ב) לחוזה ע"י המוכר, הנתבע. האישור שלא הומצא היה אישור מס שבח. אישור על פטור ממס שבח התעכב מהטעמים הנעוצים בהעדר הייצוג, כמפורט בסעיף 3 להלן. בפועל התשלום השני שולם ביום 29/8/07 והאישום בדבר פטור ממס שבח הוא מיום 17/9/08. התובעים טוענים לטעות בהסכמתם לשלם 4,000 ₪ פיצוי על הפרת החוזה כי הם לא היו צריכים לשלם עד להמצאת מלוא האישורים, ובכלל זה אישור על תשלום או פטור ממס שבח (סעיף 5 (ב) לחוזה). אכן כך כתוב בחוזה, אולם צד יכול לוותר על תניה שהיא לזכותו. התובעים נכנסו לעסקת מקרקעין ללא ליווי של עורך דין מלכתחילה וגם בהמשך השתכנעו מנימוקי הנתבע מדוע עליהם לפצות אותו. הנתבע הסביר שמסר את החזקה בטרם קיבל את עיקר התמורה כדי לבוא לקראת הקונים, והוא נקלע למצוקה. הסבר זה שכנע את התובעים לתת לו פיצוי. בנסיבות אלה, התובעים אינם יכולים לחזור בהם מהפשרה ולבטלה בדיעבד כי יעוץ משפטי מאוחר הפנה את תשומת לבם לתנאי המקדים של הסעיף החוזי. על כן התביעה להשבת 4,000 ₪, נדחית. פיצוי מוסכם 3. התובעים עותרים לפיצוי המוסכם ע"פ סעיף 9 (א) לחוזה כי הנתבע לא המציא את אישור התשלום ו/ או הפטור ממס שבח עד ליום המוסכם שהוא - 1/8/07, בניגוד להוראות סעיפים 4 (ג) ו-7 (ב) לחוזה המכר. הטיעון המשפטי הוא הבא: בסעיף 4 (ג) לחוזה המכר נקבע כי מסירת החזקה יחד עם כל האישורים הדרושים לצורך העברת הזכויות תהווה את הדרך הנאותה לקיום התחייבויות המוכר לפי סעיף 2 (ג) לחוזה המכר. הוראות סעיף 2 (ג) קובעות כי מלוא הזכויות יועברו במנהל מקרקעי ישראל ו/או בלשכת רישום המקרקעין עד ליום 1/8/07, בתנאי שהקונה ישלם את כל התמורה. סעיף 7 (ב) לחוזה עוסק בחיוב הקונה לשלם מס רכישה ולכן על פניו אינו רלבנטי למחלוקת. הנתבע הסביר כי פנה מספר פעמים למשרדי מס שבח ולבסוף הוא הופנה לחתום על טופס ורוד בבית נועם אצל עורך דין. הוא לא ידע ולא היה ער לחובת הדיווח על העסקה למס שבח או למיליו טופס בקשה לפטור. בחוזה ישנה הצהרה כי מדובר ב"דירת מגורים מזכה" ע"פ הגדרתה בחוק מס שבח מקרקעין ועל כן היא פטורה מתשלום מס שבח בגין מכירתה- המוכר התחייב לשלם את המס אם יידרש במועד השומה הראשונה. לוח הזמנים שהצדדים בחרו, מחוסר ידע, היה על פניו בלתי אפשרי בפני עצמו, גם אילו העסקה לוותה על ידי עורך דין ודווחה כחוק מיד עם חתימת החוזה ביום 15/7/07. הוראות סעיף 2 (ג) לחוזה מפנות לסעיף 5 (ב) לחוזה המתנות את מלוא תשלום התמורה החוזית. כלומר תנאי להעברת הזכויות הוא שהדירה נקייה מחובות וזכויות צדדים ג' והתמורה המלאה שולמה. מועד ביצוע הרישום הוא כשבידיי המוכר כל האישורים הנדרשים. בא בשעה שבסעיף 2 (ג) לחוזה המוכר התחייב להעביר את כל הזכויות הרי בסעף 4 (ג) לחוזה נקבע כי "מסירת החזקה לקונה יחד עם כל האישורים הדרושים לצורך העברת הזכויות בדירה בלשכת המקרקעין ע"ש הקונה תהיה הדרך הנאותה לקיום התחייבויות המוכר לפי סעיף 2 (ג).." כלומר, המוכר יכול להסתפק למסור את החזקה ואת כל האישורים הנדרשים להעברת הזכויות ואין הוא נדרש בפועל לבצע את העברת הזכויות. בענייננו המוכר מסר את החזקה ביום 31.7.07 ואישור מס שבח הנדרש להעברת הזכויות הומצא באיחור של כשנה. ככל שניתן ליישב את הוראות סעיף 2 (ג) עם הוראות סעיף 4 (ג) נראה על פניו שמוכר המוסר את החזקה ואת האישורים פטור מהעברה בפועל ומעמידה בלוח הזמנים מושא סעיף 2 (ג). לוח הזמנים שבענייננו היה בלתי אפשרי מלכתחילה. אלא שסעיף 4 (ג) מתייחס רק להעברת זכויות בלשכת רישום המקרקעין ולכאורה למועד העסקה וסמוך לכך הבית טרם נרשם כבית משותף והיה רחוק ממצב שבו ניתן היה לבצע העברת זכויות בלשכת רישום המקרקעין. אכן המוכר, הנתבע, לא המציא אישור מס שבח עד ליום 1.8.07, אך גם הקונים, הנתבעים, לא שילמו את התמורה עד לאותו מועד. הקונים, הנתבעים, קיבלו את החזקה בדירה לפני תשלום התמורה המלאה, ובכך התאימו הצדדים את העסקה לצורכיהם. אני מקבלת את הסבר הנתבע שלא הבין מה נדרש ממנו בפועל, והוא גם לא נקנס על ידי שלטונות מס שבח על הדיווח המאוחר. לפיכך אני דוחה את התביעה לפיצוי מוסכם. המזגן 4. לטענת התובעים הם הוטעו באשר לטיב המזגן, מיני מרכזי, שהושאר בדירה והם סברו שמדובר במזגן של חברת תדיראן בא בשעה שהתברר בדיעבד שמדובר בחברה אחרת "עלומת שם". סוגיית המזגן לא מופיעה בחוזה המכר כלל. הנתבע העיד שקיבל את המזגן מתנה והוא ביטח את המזגן לשרות אצל תדיראן מוצרי צריכה בע"מ וכתוב על השלט שמדובר במוצר של CARRIER שהיא החברה הזרה של תדיראן. לפי עדות הנתבע הוא לא כתב דבר על המזגן בחוזה וסמוך למסירת החזקה החליט להשאיר את המזגן בדירה. התובעים טוענים שהתרשמו מהמסמכים שמדובר במזגן תדיראן אך הם לא טענו שזה היה פרט מהותי בעסקה. אין מחלוקת שהחוזה לא מתייחס לזהות המזגן. לא השתכנעתי שהנתבע הטעה את התובעים לרכוש ממנו את המזגן, או לקנות את הדירה עם מזגן מחברה מסוימת. עד לתום שמיעת הראיות לא הוברר של איזו חברה המזגן ומכל מקום מזגן דווקא מחברת תדיראן אינו מהווה אחד מהרכיבים שעל הנתבע היה להשאיר בדירה. לפיכך התביעה בראש נזק זה נדחית. התביעה לפיצוי על סדקים 5. טען כי חצי שנה לאחר מסירת החזקה התגלו סדקים משמעותיים שכוסו והוסתרו בעת כריתת החוזה. התובעים טענו שפנו לחברת האחים אוזן, הקבלן, שהפנה אותם לנתבע. הנתבע לא שלח נגד חברת האחים אוזן הודעת צד שלישי. הנתבע טען כי הדירה חדשה והחובה לתקן היא של האחים אוזן. הוא לא עמד על התיקון ובכל מקרה לא מדובר על סדקים ענקיים. לא הובאה חוות דעת. הנתבע לא חלק שהם היו בדירה. לא ברורה טענת התובעים להעדר עילת תביעה נגד הקבלן, בפרט כאשר הם היו מיוצגים לפני הגשת התביעה. יחד עם זאת מאחר והנתבע לא חלק על כך שהיו סדקים והוא לא חלק על הצעת המחיר - מצאתי לנכון לקבל את התביעה על סך של 3,000 ₪. סוף דבר 6. הנתבע ישלם לתובעים סך של 4,800 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה 7.1.10 ועד ליום התשלום המלא בפועל. אינני פוסקת לתובעים עגמת נפש. הפיצוי לעיל הוא על פריטים מינוריים בעסקה. התובעים, כמו הנתבע, בחרו לבצע עסקת מקרקעין לבד, על פי חוזה מהאינטרנט מבלי לקחת בחשבון את הסיכונים בכריתת חוזה שתוכנו לא הוברר להם עד הסוף בכלל ובביצוע עסקת מקרקעין בדרך זו, בפרט. ככל שהם סבלו מעוגמת נפש, הם הסתכנו מרצונם. לאור התוצאה אינני מחייבת את הנתבע בתשלום האגרה או שכ"ט עו"ד. לטעמי שני עורכי הדין היו יכולים לפתור את הויכוח על הסוגיות הנ"ל מבלי לערב את בית המשפט. זכות ערעור תוך 45 יום לבית המשפט המחוזי בבאר - שבע. מקרקעיןהעברת זכויותרישום מקרקעין