זוהי בקשה למחיקת ערעור על הסף. ביום 8.11.01 ניתן פס"ד על ידי בית המשפט המחוזי (כב' השופט קלינג). על פסק דין זה הוגש ערעור, ובגדרו נקבע על ידי בית משפט זה כי "במצב הקיים, אין ברירה אלה לבטל את פסק הדין ולהחזיר את הדיון לבית המשפט המחוזי, למען יכריע בטענות המפורטות לעיל". התיק הוחזר לבית המשפט המחוזי. המשיבים בהליך זה פנו לנשיא בית המשפט וביקשו כי זה יקבע את זהותו של השופט שידון בהמשך ההליכים. הם ציינו כי אין זה ראוי לבקש משופט שכבר דחה את התביעה להכריע בפלוגתאות המרכזיות שבהליך שיבחן מחדש את החלטתו. חרף דברים אלה נקבע הדיון בפני כב' השופט קלינג וזה יידע את בעלי הדין "שהנשיא יודיע לי שהוא החליט להשאיר את העניין לשיקול דעתי". לאחר שמיעת טענות הצדדים החליט כב' השופט קלינג כי אין הוא רואה אפשרות "להמשיך ולדון בתובענה זו, והיא תועבר לנשיאו של בית משפט זה על מנת שייקבע את השופט שידון בתובענה". על החלטה זו שניתנה ביום 5.1.03 הוגש הערעור כערעור על החלטת פסלות. המשיבים טוענים כי אין מדובר בהחלטת פסלות אלה בהחלטה מנהלית לפי סעיף 38 שם, חוק בתי המשפט, התשמ"ד-1984. אכן, לעיתים החלטות על העברת תיק משופט לשופט הן החלטות מינהליות, שאין עליהם זכות ערעור (ע"פ 7412/02) ואולם במקרה זה ברור מתוך נימוקיו של כב' השופט קלינג כי החלטתו היתה החלטת פסלות. בשולי החלטתו הוא אומר כי "לכשלעצמי, סברתי כי בבוא בית המשפט לשקול את טענת הפסלות, במסגרת איזון האינטרסים נוטות היו כפות המאזניים לדחייתה של טענת הפסלות. אלא שכאמור חזקה עלי דעתו של בית המשפט העליון כפי שנפסקה בענין ישקר". מכאן שכב' השופט קלינג השקיף על פרשת ישקר - בגדרה הורה בית משפט זה כי תיק שהוחזר לבית הדין לעבודה ידון בפני מותב אחר - כהלכה הנוגעת לענייני פסלות, הוא פסל עצמו בהתאם להגיונה של אותה הנחה. טענת המשיבים כי מדובר בהחלטה מינהלית איננה תופסת. העובדה כי כב' השופט קלינג ציין כי נשיא בית המשפט המחוזי הותיר את העניין לשיקול דעתו (לאחר שהם פנו אל הנשיא לפי סעיף 38 של חוק בתי המשפט), איננה יכולה לשנות את אופי ההחלטה כהחלטת פסלות. הבקשה למחיקת הערעור על הסף - נדחית. שופטיםפסלות שופט