הבקשה 1. לפניי בקשה מטעם התובעים (להלן:"המבקשים") למחיקת כתב ההגנה מטעם הנתבע (להלן:"המשיב"), וליתן נגדו פסק דין על יסוד כתב התביעה המתוקן; לחלופין הם מבקשים להאריך להם את המועד להגשת תצהירי עדות ראשית מטעמם, עד ל-30 יום מיום השלמת הליכי הגילוי והעיון במסמכים ע"י המשיב. עסקינן בתביעה כספית לתשלום פיצויים בסכום של 454,711 ₪ בגין נזקים שנגרמו למבקשים, לטענתם, בעקבות הפרת ההסכם למכירת הדירה, המצויה ברח' ששת הימים 16 ת"א. Law במסגרת החלטה, מיום 24/03/2011, ניתן צו גלוי מסמכים הדדי, כללי וספציפי, ומענה על שאלונים תוך 45 ימים (להלן:"צו גילוי המסמכים"). ביום 19/06/11 הגישו המבקשים בקשה זהה לזו שבפניי, בטענה כי המשיב לא מילא אחר הצו, אלא שלאחר הגשתה, הגיעו הצדדים להסדר דיוני, לפיו הבקשה למחיקת כתב ההגנה תימחק ללא צו להוצאות, והמועד להשלמת גלוי מסמכים יוארך עד ליום 15/09/11. ביום 06/11/11 הגישו המבקשים בקשה זו. לטענתם, המשיב טרם מילא אחר צו גילוי המסמכים, ואף התעלם מדרישותיהם מיום 15/08/11, ומיום 13/09/11, להמצאת תצהיר גילוי מסמכים מפורט, והמצאת עותק המסמכים, שפורטו בתצהיר גילוי מסמכים מטעמו. לפיכך, דרשו המבקשים למחוק את כתב ההגנה של המשיב וליתן נגדו פסק דין. ביום 20/11/11 הוגשה תגובה מטעם המשיב, במסגרתה טען המשיב, כי יש למחוק את הבקשה על הסף. לטענתו, תצהיר גילוי מסמכים מטעמו הועבר לידי ב"כ המבקשים זה מכבר, וכל המסמכים מצויים בשליטתם של המבקשים ובא כוחם עוד טרם הגשת התביעה. המסגרת הנורמטיבית 2. הרעיון העומד בבסיסו של הליך גילוי המסמכים והעיון בהם הינו גילוי מרבי, כנאמר ברע"א 1412/94 הסתדרות מדיצינית הדסה עין-כרם נ' ע' גלעד ואח' פ"ד מט (2) 516, 522: "המשפט עומד על האמת. ביסוד ההליך השיפוטי עומדת חשיפת האמת..." (ראו גם א. גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה עשירית , עמ' 200). אל מול עיקרון הגילוי יש מקום להתחשב בעקרונות אחרים, ועקרון לא פחות חשוב הוא היעילות משפטית. (רע"א 9243/08 מועצה מקומית כפר שמריהו נ. חב' אויר רום (לא פורסם, ניתן ביום 01/12/2008) תקנה 122 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 קובעת לאמור: "בעל דין שאינו מקיים צו להשיב על שאלון או צו לגילוי מסמכים או לעיון במסמכים, הרי אם הוא התובע ימחק בית המשפט או הרשם את תובענתו, ואם הוא הנתבע ימחק בית המשפט או הרשם את כתב הגנתו ודינו כדין מי שלא הגיש כתב הגנה, אלא שרשאי בית המשפט או הרשם להאריך את המועד לקיום הצו". בית המשפט נרתע, ככל האפשר, מלהגיב בחומרה על הפרת צו הגילוי, ולא ישתמש בכוחותיו לפי תקנה 122 הנ"ל , אלא אם שוכנע כי המשיב מסרב בזדון לעשות את המוטל עליו. הפעלת הסנקציה המנויה בסעיף 122 לתקנות, לפיה ימחוק בית המשפט כתב טענותיו של בעל דין בשל אי ציות לצווי בית המשפט, מהווה סנקציה חמורה שבית המשפט לא ימהר להפעילה, ולרוב יסתפק בחיובו של המפר בהוצאות, ויקצוב את המועד לקיום הצווים. עוד יודגש, כי הסנקציה של מחיקת כתב הגנה חמורה מזו של מחיקת כתב תביעה (כשהתובע הוא זה שאינו מציית לצו), כיוון שהיא אינה מונעת מהתובע לחזור ולהגיש תביעתו מחדש, בעוד, שמחיקת כתב הגנה של נתבע, פירושה מתן פסק דין נגדו. כך שיש לנקוט בה ביתר איפוק. בעניין זה התבטא כב' השופט חשין בע"א 2271/90 ג'מבו חברה לבנין ומסחר (קרני שומרון) בע"מ ואח' נ' אמיר מרדכי ואח', פ"ד מו(3) 793, 800: "מחיקת כתב-הגנה פירושה - הלכה למעשה - פסק-דין נגד הנתבע ...אין פלא בדבר איפוא, שבתי-משפט חזרו שוב ושוב על האזהרה כי אין מוחקים כתב-הגנה אלא במקרים קיצוניים הראויים לכך, והוא במקום שהנתבע פועל בזדון או שהתנהגותו מגלה זלזול חמור בבית המשפט. ואילו במקום שהנתבע פועל בתום-לב אך מתוך חוסר הבנה - ולו ברשלנות - לא ילקה במחיקת כתב ההגנה. מובן ששאלת תום הלב תוכרע בנסיבותיו של כל עניין ועניין, ויש שתום-לב יהפוך עורו ויעטה גלימת חוסר תום-לב, לאחר מתן ארכה והמשך המריית פי בית המשפט. מכל מקום, הכלל הוא, שמחיקת כתב-הגנה - בשל אופייה הדראסטי - בית-משפט לא ינקוט אותה אלא אם שוכנע, שכלו כל הקצין וכי אין להבין את התנהגות הנתבע אלא כהסתוללות ביריבו ובבית המשפט וכזלזול ברור וגלוי בחובתו... זה דינו של תובע וזה דינו של נתבע" מן הכלל אל הפרט 3. ביום 26/06/11, העביר המשיב למבקשים תצהיר גילוי מסמכים כללי, כמפורט להלן: "1. כתבי דין על כל צרופותיהם 2. מסמכים הנוגעים למשא ומתן שבין הצדדים לרבות טיוטות הסכם והשיק שנערך על ידי התובעים 3. התכתבויות בין הצדדים ובאי כוחם 4. תכתובות דואר אלקטרוני 5. אישורים על ריביות 6. חוות דעת שמאית" לטענת המבקשים, התצהיר, כפי שהוגש, אינו עומד בדרישת התקנות, ולכן נדרש המשיב לפרט באופן ספציפי כל מסמך ומסמך הנזכרים בסעיפים 2, 3 ו-4 לתצהירו, ובנוסף נדרש המשיב להמציא למבקשים עותק מהמסמכים הנזכרים בסעיפים 5 ו-6 לתצהירו. לטענת המשיב, המסמכים הנזכרים בסעיפים 2, 3 ו-4 היו מצויים בשליטת המבקשים עוד טרם תחילת ההליך המשפטי. לגבי המסמך המצוין בסעיף 5, לא עלה בידיו לאתר את טבלת הריביות, ועל כן מסמך זה יוסר מרשימת המסמכים, שבהם יעשה שימוש. אינני מקבל את טענת המבקשים, לפיה התעלם המשיב בזלזול ובמופגן מצו גילוי המסמכים. אמנם המשיב לא עמד בזמן אשר הוקצב לו בצו גילוי המסמכים, בשל סיבות בריאותיות הקשורות לאשתו, לטענתו, אך ביום 26/06/11, העביר המשיב למבקשים תצהיר גילוי מסמכים כללי, וכבר אז, ציין כי המסמכים מצויים בשליטת המבקשים. יתרה מכך המשיב, במסגרת תגובתו לבקשה, צירף את כל המסמכים, כאמור בתצהירו. אין צריך לומר כי במקרה דנן, אין בסיס והצדקה למתן הסעד הקיצוני של מחיקת כתבי טענות, ולפיכך יש לדחות את הבקשה למחיקת כתב ההגנה. עם זאת, אני מורה למשיב להגיש תצהיר גילוי מסמכים מפורט, המפרט את המסמכים הנזכרים בסעיפים 2, 3 ו-4 לתצהיר גילוי המסמכים הכללי מטעמו, על אף שהמסמכים צורפו לתגובתו לבקשה. סוף דבר 4. לאור האמור לעיל, הנני דוחה את הבקשה. המשיב ימציא למבקשים תצהיר גילוי מסמכים מפורט, כאמור לעיל, עד ליום 06/12/12. תצהירי עדות ראשית מטעם המבקשים יוגשו עד ליום 08/01/12, ותצהירי עדות ראשית מטעם המשיב יוגשו עד ליום 15/02/12. מועדי ישיבות ההוכחות יתקיימו כאמור בהחלטתי מיום 16/08/11 (21/02/2012 ו-26/02/2012). בנסיבות העניין, אינני רואה מקום ליתן צו להוצאות. גילוי מסמכיםצו גילוי מסמכיםמסמכיםצווים