רקע 1 .מר אברהם סעדו ומר תמים יוסף כהן מעובדי חפציבה (להלן: "העובדים") עותרים להכיר בהם כעובדי חברה בפירוק, על מנת שיוכלו לפנות אל המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל") למימוש זכויותיהם. 2 .ראשיתו של הליך זה, בבקשה מטעם 62 עובדי קבוצת חפציבה, למתן הוראות למנהל המיוחד ולקצוב מועד אחרון לבדיקת תביעות החוב שהוגשו על ידי עובדי חפציבה, והעברתן אל המל"ל, על מנת שיוכלו למצות שם את זכויותיהם. נכון להיום עניינם של מרבית העובדים מול המל"ל, בא על פתרונו, והבקשה המונחת לפניי, עוסקת בעניינם של שני העובדים הנ"ל שהם עובדיה לשעבר של חברת "ג'רוזלם גולד", אחת מאשכול חברות חפציבה, שבעניינה ניתן צו הקפאת הליכים, אך טרם ניתן צו פירוק. עיקרי טענות הצדדים 3 .לטענת העובדים, המל"ל מסרב להעניק להם את הזכויות המגיעות לעובדי חברה שבפירוק, בהתאם להוראות פרק ח' לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה - 1995 (להלן: "החוק"), שכן, לטענת המל"ל, הוראות אלה חלות אך ורק כאשר ניתן צו פירוק ולא במצב בו ישנו צו הקפאת הליכים, כבעניינה של חברת ג'רוזלם גולד. 4 .עוד טענו העובדים, כי הם עובדים ותיקים שהועסקו שנים ארוכות בחברת "חפציבה" (מר סעדו, מאז שנת 98', הועסק תחת "חפציבה בע"מ" (כך על פי תלוש המשכורת שצורף - י.צ) ומר כהן, מאז שנת 93', הועסק תחת החברה "חפציבה חברה לבניה פיתוח והשקעות בע"מ"). בינואר 2007 הועברו השניים לעבוד תחת החברה "ג'רוזלם גולד בע"מ". לטענתם, מדובר בהפרדה מלאכותית בלבד בין החברות, שכן הם הועברו ל"ג'רוזלם גולד" ללא שיקול דעת וללא הסכמתם. לשיטתם, נוצר מצב בלתי שוויוני, לפיו, עובדים אחרים של חפציבה, שבמקרה הועסקו דרך חברות אחרות מקבוצת חפציבה (שאינן "ג'רוזלם גולד"), אשר ניתן בעניינן צו פירוק, קיבלו את זכויותיהם מהמל"ל, בעוד שהם, נותרו ללא סעד. לפיכך, עותרים העובדים להכיר בהם כעובדים של חברה בפירוק, על מנת שיוכלו לממש את זכויותיהם מהמל"ל. 5 .העובדים מבססים את טענתם על החלטתה של כב' השופטת ו' אלשייך מיום 7.11.07 במסגרת בש"א 24176 (בתיק פש"ר (ת"א) 1700/05. להלן: "עניין קלאבמרקט") בה נקבע, כי אין כל אבחנה מהותית בין מצב של הקפאת הליכים לבין מצב של פירוק, בכל הנוגע לזכאות העובדים לגמלה מהמל"ל, ולפיכך יש להכיר בזכויות עובדי חברה המצויה בהקפאת הליכים כעובדי חברה בפירוק. 6 .בתגובה שהגיש ביום 1.2.10, טען המל"ל כי הוראות פרק ח' לחוק אינן חלות על עובדי חברות המצויות בשלב של הקפאת הליכים, אלא בשלב של פירוק בלבד. עוד ציין, כי קיים ערעור תלוי ועומד בבית המשפט העליון על החלטתה הנ"ל של כב' השופטת אלשייך. 7 .בתגובתו מיום 3.3.10, סבר המנהל המיוחד כי אין לפגוע בזכויות העובדים, אך בשל העובדה כי משיקולים כאלה ואחרים טרם הוגשה כנגד חברת ג'רוזלם גולד בקשת פירוק. לשיטתו, המקרה דנן הינו מקרה מובהק להחיל את החלטת כב' השופטת אלשייך הנ"ל. דיון והכרעה 8 .תכליתו של פרק ח' לחוק, שכותרתו: "ביטוח זכויות עובדים בפשיטת רגל ובפירוק תאגיד", הינה לדאוג לכך שעובד אשר מעבידו נמצא בהליך של פשיטת רגל או פירוק, וכתוצאה מכך אינו עומד בחובותיו כלפי העובד, יקבל את זכויותיו מהמל"ל (במקום מהמעביד), בכפוף לתנאים ולמגבלות שנקבעו בחוק. 9 .סעיף 182(2) לחוק, קובע תנאי לזכאותו, כאמור, של עובד חברה, והוא - מתן צו פירוק על ידי בית המשפט כנגד החברה המעבידה. הסעיף אינו מתייחס למצב של הקפאת הליכים. ואולם, בעניין קלאבמרקט הנ"ל, נקבע בצורה ברורה על ידי כב' השופטת אלשייך, כי פרשנות תכליתית של סעיף זה, מחייבת את המסקנה כי זכאותו של עובד לקבל סעד מהמל"ל קיימת גם במצב של הקפאת הליכים ולא רק במצב בו ניתן צו פירוק. שכן, הלכה למעשה קיים עיקרון יסוד משותף הן למצב בו חברה נמצאת בפירוק והן למצב של הקפאת הליכים, והוא, החסימה של העובדים מגביית המגיע להם, בסיטואציה אליה הגיעה החברה. משכך, אין כל עילה לקיומו של שוני בין זכאות העובדים במצב של פירוק לבין זכאותם במצב של הקפאת הליכים (רא' בהרחבה החלטתה המלומדת של כב' השופטת אלשייך בה ישנה התייחסות מפורטת ונרחבת לשיקולי מדיניות משפטית, שיקולי פרשנות ועוד). 10 .דעתי כדעתה של כב' השופטת אלשייך. אין לטעמי יסוד להבחנה אותה מבקש המל"ל לערוך בין מצב של פירוק למצב של הקפאת הליכים מהנימוקים שפורטו בהרחבה בהחלטה הנ"ל. מעבר לכך, במקרה דנן, ההתייחסות אל מכלול עובדיה של "חפציבה", על שלוחותיה וחברותיה השונות, צריכה להיות אחידה ושוויונית. על כן, לא ייתכן כי עובדים אשר הועסקו על ידי חפציבה באמצעות חברה פלונית, שבמקרה ניתן בעניינה צו פירוק, יזכו לקבלת סעד מהמל"ל, בעוד שעובדים שבאורח מקרי בלבד הועסקו על ידי חפציבה באמצעות חברה אלמונית, אשר בעניינה טרם ניתן צו פירוק, יוותרו עומדים בפני שוקת שבורה. אפנה בהקשר זה לתגובת המנהל המיוחד מיום 3.3.10 בה נאמר, כי מרבית תביעות החוב של עובדי חפציבה הוגשו כנגד "חברות חפציבה" באופן כללי, מבלי לציין את שם החברה הספציפית אליה מתייחסת כל תביעת חוב. 11 .בנסיבות אלה, דין הבקשה להתקבל. הנני מורה כי אף שטרם ניתן בעניין חברת ג'רוזלם גולד צו פירוק, זכאים העובדים למיצוי זכויותיהם מהמל"ל, בדומה ליתר עובדי חברות חפציבה האחרות, שבגינן ניתן צו פירוק, בכפוף כמובן להוראות החוק ובאופן דומה בו טופל עניינם של יתר עובדי חפציבה. הקפאת הליכים