השתק עילה הוצאה לפועל

כללי 1. התובעת (להלן: גברת מרום) הגישה נגד הנתבע (להלן: עו"ד גיל) כתב תביעה בסדר דין מקוצר לתשלום סך של 486,682 ₪ (נכון ליום הגשת התובענה) המהווה תמורת המכירה של נכס מקרקעין, שנמכר בהליכי הוצאה לפועל שננקטו נגדה ונגד בן זוגה לשעבר, ונתקבל על ידי האחרון בתוקף תפקידו ככונס נכסים. 2. עו"ד גיל הגיש בקשה לסילוק התובענה על הסף מחמת העדר עילה, מעשה בי-דין (השתק עילה והשתק פלוגתא), נקיטת הליך משפטי שגוי והעדר סמכות מקומית של בית משפט זה לדון בתובענה. לחלופין עתר למחיקת הכותרת בסדר דין מקוצר, ולחלופי חלופין, למתן רשות להתגונן. 3. כעובדות רקע יצוין, כי בנק מזרחי-טפחות בע"מ (להלן: הבנק) העניק לגברת מרום ולבן זוגה לשעבר הלוואה מובטחת במשכנתא שנועדה לרכישת נכס מקרקעין המצוי בחלקה 99/26 בגוש 10744 בחיפה (להלן: הדירה). משלא עמדו הלווים בתנאי החזר ההלוואה הגיש הבנק בקשה למימוש המשכנתא בתיק הוצל"פ 26-03542-06-0 (להלן: תיק ההוצאה לפועל או תיק המימוש) במסגרתו מונה עו"ד גיל לכונס נכסים על הדירה, שנמכרה בהליכי ההוצאה לפועל. מחיקת התובענה מחמת חוסר עילה 4. בהתאם לתקנה 100(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: התקנות) רשאים בית המשפט או הרשם לצוות בכל עת ".. על מחיקת כתב תביעה נגד הנתבעים, כולם או מקצתם, על יסוד אחד הנימוקים האלה: (1) אין הכתב מראה עילת תביעה". 5. השאלה אם כתב תביעה מגלה עילה נבחנת על סמך האמור בו בלבד ללא הפניה לטענות ההגנה של הנתבע. על בית המשפט (או הרשם) להניח שכל העובדות המפורטות בכתב התביעה אמת וכי יעלה בידי התובע להוכיחן. אם נהיר ונעלה מכל ספק שגם בהנחות אלו לא יוכל התובע לזכות בסעד המבוקש, וגם תיקון כתב התביעה לא יועיל, תמחק התובענה מחמת חוסר עילה. שעה שניתן להציל את ההליך על ידי תיקונו לעולם תהא עדיפה דרך זו על פני הסעד הדרסטי של מחיקתו. אלה מושכלות ראשונים ואין צורך להרחיב בסוגיה. ראה היתר בע"א 642/89 עזבון המנוח מאור שניידר ז"ל נ' עיריית חיפה, פ"ד מו(1) 470 [1992]; ע"א 280/84 עפרי נ' מדינת ישראל, פ"ד מ(3) 358 [1986]. 6. בהתאם לעובדות המפורטות בכתב התביעה, נפתח תיק המימוש ועו"ד גיל מונה כונס נכסים על הדירה. לאחר מכירת הדירה קיבל עו"ד גיל בתוקף תפקידו 291,040 ₪ ולא דיווח על כך ללשכת ההוצאה לפועל, לא העביר סכום זה לקופת ההוצאה לפועל "ולא ליעודו". לאחר מכן שוחרר עו"ד גיל מתפקידו, "והתיק [תיק ההוצאה לפועל] נסגר ללא דורש לכספים האמורים". על כן, לטענת גברת מרום, על עו"ד גיל להעביר סכום זה לידיה, משוערך ליום התשלום. 7. בכתב תביעתה לא הציגה גברת מרום משנה סדורה ואף נאמר בו דבר והיפוכו. מצד אחד נאמר שעו"ד גיל לא דיווח על קבלת הכספים, לא העבירם לקופת ההוצאה לפועל וגם לא ליעדם ומצד שני טוענת שתיק ההוצאה לפועל נסגר "ללא דורש לכספים האמורים". לא זו אף זו, מנספחי כתב התביעה, המהווים חלק מהתמונה הכוללת, עולה כי בניגוד לנאמר בגוף כתב התביעה, הכספים הגיעו ליעדם, קרי, לבנק. ממסמכי הבנק ומהחלטות רשם ההוצאה לפועל, שצורפו כנספחים, עולה כי התמורה שנתקבלה בקופת הכינוס הועברה לידי הבנק, לאחר ניכוי הוצאות. די בחוסר הבהירות בכתב התביעה כמו גם מעיון בתוכן הנספחים המצורפים לו כדי להגיע למסקנה כי כתב התביעה אינו מגלה עילה. 8. ואולם, גם אם נניח שכספים אשר הגיעו לקופת הכינוס לא הועברו ללשכת ההוצאה לפועל או לבנק - הנחה שאין לה יסוד - הרי שאין לגברת מרום עילת תביעה נגד עו"ד גיל. מכתב התביעה עולה כי גברת מרום אינה מתכחשת לעצם קיומו של החוב בעטיו ננקטו נגדה הליכי הוצאה לפועל למימוש המשכנתא. כמו-כן, היא מודה שלאחר מכירת הדירה תיק המימוש נסגר. מכאן, מודה כי הליכי ההוצאה לפועל במסגרת תיק המימוש הסתיימו. 9. אין חולק, כי כונס נכסים נושא באחריות לפעולות המבוצעות על ידו במסגרת תפקידו. תפקידו של כונס הנכסים מורכב למדיי. מצד אחד, משמש כזרועה הארוכה של בית המשפט - ובמקרה זה של רשם ההוצאה לפועל - ופועל מטעמו ולכן מחויב בכללי התנהגות מיוחדים. מצד שני, הוא מייצג את הנושה (או אחד הנושים) ברם עליו לנהוג כצד אובייקטיבי, תוך שמירה על האינטרסים של כלל הנושים ושל החייב. מחובתו של כונס נכסים לנהוג בנאמנות, ביושר, בהגינות, בתום לב ושלא ברשלנות כלפי כל המעורבים. על חובותיו של כונס הנכסים ראה בהרחבה בספרו של ד' בר אופיר "הוצאה לפועל - הליכים והלכות" מהדורה שביעית (2009), חלק שני פרק כ"ד, עמ' 915 ואילך. כן ראה בין היתר בע"א 509/00 לוי נ' מ' ברכה עו"ד נאמן בפשיטת רגל לנכסי יצחק בילו, פ"ד נה(4) 410 [2001] הדן אמנם בחובות נאמן בהליכי פשיטת רגל ברם הדברים ישימים גם כאשר מדובר בכונס נכסים שמונה בהליכי הוצאה לפועל. לענייננו, רלוונטיות חובותיו של כונס הנכסים כלפי החייב. בין היתר, כונס אשר מונה לצורך מימוש נכס, דוגמת המקרה דנן, מחויב לפעול על מנת להגדיל ככל שניתן את התמורה המתקבלת כך שחובו של החייב יופחת במידה המירבית או אף ייפרע במלואו. על כונס הנכסים לדאוג לקבלת הסכמת החייב לעסקה המסתמנת וכן לעשות את הפעולות הדרושות כדי להביא לפרעון חוב החייב, כולו או חלקו. 10. לענייננו, אין טענה כי עו"ד גיל לא פעל להשגת התמורה המירבית האפשרית או כי לא נתקבלה הסכמת החייבים לעסקה. הטענה היחידה הנה כי פדיון המכירה לא דווח ולא הועבר ליעדו. כמו-כן, לא זו בלבד שאין טענה לפיה המשיך הבנק לנקוט בהליכי הוצאה לפועל לגביית סכומים שאמורים היו להיות מכוסים על ידי פדיון המכירה שנתקבל בקופת הכינוס אלא שיש אמירה פוזיטיבית לפיה תיק ההוצאה לפועל נסגר (ולפי הנטען, אין דורש לכספים שנתקבלו). 11. אין חולק, כי אי-דיווח על קבלת כספים או אי-העברת הכספים לידי הנושה מהווים הפרת חובת הנאמנות המוטלת על כונס נכסים. השאלה הנה האם הפרת חובת נאמנות זו מצמיחה עילת תביעה לחייב לקבל לידיו את הכספים שנתקבלו ממכירת הנכס. התשובה על כך הנה שלילית. גברת מרום הודתה בקיומו של חוב בעטיו ננקטו נגדה הליכי ההוצאה לפועל. ברי אפוא כי פדיון המכירה אמור להגיע לידי הבנק (הנושה המובטח) ולא לידיה, כך שבמקרה של הפרת חובותיו על ידי הכונס שלא דיווח על קבלת כספים או לא העביר אותם לקופת ההוצאה לפועל או לנושה (ויודגש, אין זה המקרה דנן), תצמח עילת תביעה לנושה לקבלת הכספים שנתקבלו. יתכן כי גם לחייב תהא עילת תביעה, כגון תביעת נזק שנגרם לו עקב התנהגות הכונס או לקבלת סעד אשר יחייב את הכונס להעביר את הכספים לידי הנושה, ברם בשום מקרה לא יהיה זכאי לקבלת כספים שנתקבלו ממכירת נכס שמומש בהליכי הוצאה לפועל על מנת לכסות חוב שלו לנושה. גברת מרום אינה טוענת כי נגרם לה נזק ואינה תובעת לחייב את עו"ד גיל להעביר את הכספים לידי הבנק, אלא תובעת אותם לידה. מעבר לכך, אם תיק ההוצאה לפועל נסגר (כפי שנטען בכתב התביעה) אזי נפסקו הליכי מימוש הדירה נגדה. בהעדר טענה לפיה הבנק לא הפחית מחובהּ לו את הסכום שנתקבל ממכירת הדירה, הרי שמבחינתה באה גברת מרום על סיפוקה וכל נזק שנגרם ליתר הצדדים לכינוס אינו בר תביעה על ידה. 12. אף אם נניח, הנחה שאין לה יסוד, כי עו"ד גיל ביקש את סגירת תיק ההוצאה לפועל ללא ידיעת הבנק או אף בניגוד לרצונו, לא תצמח בשל כך עילת תביעה לגברת מרום. הפרת החובה במקרה זה אינה כלפי החייב, שקיבל את מבוקשו (סילוק החוב עד כדי שווי הדירה בניכוי הוצאות וסגירת תיק ההוצאה לפועל נגדו) אלא כלפי הבנק הנושה. 13. דין התובענה אפוא להמחק מחמת חוסר עילה. דחייה התובענה על הסף מחמת מעשה בי-דין 14. עו"ד גיל העלה טענה נוספת, והיא, כי דין התובענה להדחות מחמת מעשה בי- דין בשל קיום השתק עילה והשתק פלוגתא לאחר שלגברת מרום היה יומה בערכאת ההוצאה לפועל. רשם ההוצאה לפועל דן באותן טענות המועלות נגדו בהליך דנן ולאחר שדחה אותן אחת לאחת ניתן על ידו פסק דין המהווה מחסום דיוני המונע מגברת מרום להעלותן שוב, הפעם בבית המשפט, על ידי הגשת תובענה חדשה באותו עניין. 15. בבסיס הכלל של מעשה בי-דין ניצב הרעיון של סופיות הדיון, ומקפל בתוכו השתק עילה והשתק פלוגתא. וכך נקבע : "משנתן בית משפט מוסמך פסק דין סופי בהתדיינות כלשהי, מקים פסק דין מחסום דיוני לפני בעלי הדין המונע כל התדיינות נוספת ביניהם בנושא או בשאלה שהוכרעו בפסק הדין. כל עוד לא בוטל פסק-הדין, בין על ידי ערכאת ערעור ובין על ידי בית-המשפט שנתנו, מחייב פסק-הדין את הצדדים לו ביחס לכל קביעה עובדתית או משפטית הכלולה בו, ואין איש מהם יכול להעלות, במסגרת התדיינות אחרת כלשהי ביניהם, טענה העומדת בסתירה לקביעה זו". ראה ספרה של נ' זלצמן, מעשה-בית-דין בהליך אזרחי, הוצאת רמות- אוניברסיטת תל-אביב, עמ' 4. 16. להכרעה בטענה זו אניח, כי כתב התביעה מראה עילה. על יסוד הנחה זו, הייתי דוחה את הבקשה לדחייה על הסף, ככל שהיא מושתתת על קיומו של השתק עילה. בעניין זה יפים הדברים שנאמרו בע"א 1872/05, ע"א 1909/05, בש"א 11410/06 המועצה המקומית פרדס חנה-כרכור נ' אחימן, דינים מחוזי לו(7) 467, המצוטט בספרו של ד' בר אופיר: "מערכת ההוצאה לפועל נועדה לבצע פסקי דין ולא לפתור מחלוקות הנעוצות בעילות חוזיות או בעילות אחרות מורכבות מאוד, ממושכות מאוד ואף לא בעתירות רבות שההכרעה בהן מצריכה התדיינות ארוכה. עצם ההגדרה של ההוצאה לפועל כמוסד המוציא לפועל פסקי דין, מקפל בתוכו את הדברים האמורים. ולכן ראוי להדגיש כי הכרעתו של הרשם איננה מקימה מעשה בית דין מכוחו של השתק עילה אולם היא כן מקימה "השתק פלוגתא" אשר מונע הגשת בקשות חוזרות ונישנות למשל בטענת "פרעתי", תוך חזרה על טענות שכבר הוכרעו בהחלטה סופית על ידי הרשם (השופטת י' שטופמן ע"א 1872/05, ע"א 1909/05, בש"א 11410/06 המועצה המקומית פרדס חנה- כרכור נ' שמואל אחימן, דינים מחוזי לו(7) 467)". שם, בעמ' 298. 17. יתכן כי היה מקום להגיע למסקנה שונה לוּ הגישה גברת מרום תובענה לתשלום פיצויים עקב הנזק שנגרם לה (לטענתה) בעטיה של התנהגות עו"ד גיל. הסמכות לפסוק פיצוי בגין נזק שגרם כונס נכסים מסורה לרשם ההוצאה לפועל מכח הוראות סעיף 58 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967. אם נתייחס לבקשותיו הרבות שהגישה גברת מרום לרשם ההוצאה לפועל, או חלקן, כבקשה לפסיקת פיצויים כאמור, ניתן היה לומר שהמדובר בעילה שמוצתה במסגרת הליכי ההוצאה לפועל. ואולם, לענייננו עילת התביעה (ככל שזו קיימת, ונקבע לעיל כי כתב התביעה אינו מראה עילה) מושתתת למעשה על דיני עשיית עושר ולא במשפט, שהרי עו"ד גיל נתבע להשיב כספים שקיבל מחמת הפרתו את חובת הנאמנות המוטלת עליו ככונס נכסים. 18. לעומת זאת, טענת עו"ד גיל לפיה קיים השתק פלוגתא מבוססת כדבעי. התנאים לקיומו של השתק פלוגתא כפי שהותוו בהלכה הפסוקה התקיימו במקרה דנן - הפלוגתא העולה בכל אחת מההתדיינויות היא אותה פלוגתא, על רכיביה המשפטיים והעובדתיים; בין הצדדים התקיימה התדיינות בכל הנוגע לפלוגתא שהסתיימה בהכרעה מפורשת ונקבע ביחס לאותה פלוגתא ממצא פוזיטיבי; ההכרעה בפלוגתא היתה חיונית לצורך פסק הדין שניתן על ידי רשם ההוצאה לפועל; ולבסוף המדובר באותם בעלי דין. ראה בסוגיה ע"א 246/66 קלוז'נר נ' שמעוני, פ"ד כב (2) 561 [1968]; ע"א 181/67 גרינשפן נ' שרעבי, פ"ד כא(2) 630 [1967] ; ע"א 1041/97 סררו נ' נעלי תומרס בע"מ, פ"ד נד(1) 642 [2000]; ע"א 8558/01 המועצה המקומית עילבון נ' מקורות חברת המים בע"מ פ"ד נז(4) 769 [2003]). 19. גברת מרום הגישה לרשם ההוצאה לפועל בקשות מבקשות שונות בהן העלתה אותן טענות המועלות בהליך דנן, הרשם דן בהן והכריע באותה פלוגתא בהסתמך על חומר הראיות שהיה מונח בפניו תוך קביעת ממצא פוזיטיבי שהיתה חיונית לצורך החלטתו, הרי שהכרעת רשם ההוצאה לפועל סופית ויוצרת מחסום דיוני המונע מגברת מרום מלהעלות שוב אותה פלוגתא בהליך דנן. כאן המקום לציין, כי מהחלטותיו של רשם ההוצאה לפועל עולה באופן חד-משמעי כי עו"ד גיל העביר ללשכת ההוצאה לפועל את התקבולים שנתקבלו בקופת הכינוס ואלה הועברו לידי הבנק. החלטות רשם ההוצאה לפועל אף עמדו בביקורת ערכאת הערעור, שאישרה אותן. מעבר לדרוש יצוין, כי מתגובת עו"ד גיל על נספחיה עולה כי פעולות עו"ד גיל נעשו בהתאם להוראות רשם ההוצאה לפועל ואושרו על ידו כך שההחלטות לפיהן אין למצוא פגם במילוי תפקידו מבוססות כדבעי. 20. החלטת רשם ההוצאה לפועל יוצרת אפוא השתק פלוגתא המהווה מחסום דיוני המונע הגשת תובענה חדשה על יסוד אותה תשתית עובדתית שהוכרעה על ידו. לולא היה מקום למחיקת התובענה מחמת העדר עילה דינה היה להדחות מחמת מעשה בי-דין בשל קיומו של השתק פלוגתא. הטענות הנוספות 21. לנוכח המסקנה אליה הגעתי, אין צורך לדון ביתר טענותיו של עו"ד גיל. בקצירת האומר ייאמר, כי צודק עו"ד גיל, ולבית משפט זה אין סמכות מקומית לדון בתובענה, שכן לא התקיימה אף לא אחת מהחלופות הרלוונטיות המנויות בתקנה 3 לתקנות על פיהן נקבעת הסמכות המקומית - כתובתו של עו"ד גיל במחוז המרכז, לשכת ההוצאה לפועל בו מונה לכונס נכסים מצויה אף היא במחוז המרכז וכך גם המקום שנקבע לקיום ההתחייבות. כמו-כן, צודק עו"ד גיל והתובענה, ככל שהראתה עילה, לא היתה ראויה להתברר בסדר דין מקוצר. אין המדובר בתובענה מכוח חוזה או התחייבות מפורשים או מכללא שיש עליה ראיה בכתב, כמצוות תקנה 202 לתקנות, אלא בתובענה להשבת כספים שנתקבלו במסגרת הליכי מימוש משכנתא. אין צורך לומר, כי לולא הוחלט על סילוק התובענה על הסף היה מקום ליתן לעו"ד גיל רשות להתגונן על סמך כל אחת מהטענות המפורטות בבקשתו. סוף דבר 22. על יסוד האמור לעיל, אני מורה על סילוק התובענה על הסף. 23. אף כי לכאורה סובלת גברת מרום מחסרון כיס הגעתי למסקנה כי אין מקום לסטות מהכלל לפיו צד הזוכה בהליך זכאי לפסיקת הוצאות לטובתו. אמנם נכון, גברת מרום אינה מיוצגת ברם, אין זה ההליך הראשון בו מעלה טענות זהות. ההליך דנן מהווה נסיון נוסף לזכות בסעד שאינו זכאי לה, תוך התעלמות מהחלטות מנומקות של רשם ההוצאה לפועל, שאושרו כאמור על ידי ערכאת הערעור, שדחו לגופן אותן טענות שהעלתה בהליך דנן. מאחר שההליך סולק על הסף, אין למצות את הדין עמה. אשר על כן, על התובעת לשלם לנתבע הוצאות משפט בסכום כולל של 4,000 ₪. השתק עילההוצאה לפועלהשתק / דיני מניעות