השתק עילה חליפיהם

רקע ותמצית טענות הצדדים: לפניי בקשה לדחיית התובענה על הסף מחמת מעשה בית דין בהתאם לתקנה 101 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד- 1984 (להלן:"תקנות סדר הדין האזרחי"). עסקינן בתובענה נזיקית-כספית אשר הגישה המשיבה, חברה בע"מ נגד המבקש, בנק דיסקונט. התובענה הוגשה על סך של 251,000 ₪. מכתב התביעה עולה, כי חשבונה של המשיבה וחשבונו של הפרטי של מנהלה מר יובל פרדקין מתנהלים בסניף המבקש בעפולה. במסגרת כתב התביעה טוענת המשיבה, כי במסגרת הליך גירושים בין מנהלה לגרושתו ניתנו, ביום 26.3.08 וביום 14.5.08, שני צווים- האחד לעיקול זמני של מחצית זכויות מנהל המשיבה בחשבונו הפרטי ובחשבונותיו העסקיים וצו שני לפיו נאסר על מנהל המשיבה לבצע דיספוזיציה במחצית זכויותיו והנכסים בבנק. לטענתה, ביום 5.10.08 ניתנה החלטה לפיה יוסרו העיקולים מחשבונו הפרטי של מנהלה ומהחשבונות העסקיים. המשיבה טוענת, כי המבקש עיקל את מלוא זכויותיו ונכסיו של מנהלה ולא מחצית בלבד כפי שהורה הצו. כמו כן, המבקש הקטין את מסגרת האשראי אשר עמדה לזכותה וביטל את מסגרת הערבויות שעמדה לזכותה. עוד טוענת, כי המבקש מנע ממנה וממנהלה לבצע דיספוזיציה, להנפיק מניות, למכור ולרכוש ניירות ערך במלוא זכויותיה ונכסיה ולא במחציתם בלבד כפי שהורה הצו. לטענתה, ביום 5.10.08 ניתן צו לפיו הוסרו העיקולים המפורטים לעיל אולם המבקש הותיר את העיקולים על כנם. המשיבה טוענת, כי התנהלות המבקש בעת הטלת הצווים ובעת הסרתם לא הייתה ראויה והפרה את הוראות בית המשפט לענייני משפחה. לטענתה, פעולות המבקש גרמו לה לנזק כלכלי כבד והביאו אותה כדי פשיטת רגל. המבקש טוען, כי ביום 1.11.09 הגיש מנהלה של המשיבה מר יובל פרדקין תביעה כספית על סך 30,000 ₪ בבית המשפט לתביעות קטנות בעפולה. המבקש טוען, כי במסגרת התובענה האמורה טען מנהל המשיבה, כי המבקש עיקל את מלוא זכויותיו, הן בחשבון הפרטי והן בחשבון העסקי, בניגוד לאמור בצווים אשר ניתנו על ידי בית המשפט לענייני משפחה והותיר את העיקולים על כנם אף לאחר שניתן צו לפיו העיקול מהחשבון הפרטי והעסקי בוטל. התביעה האמורה נדחתה על ידי כבוד ס.נ. השופט בן חמו. פסק הדין האמור בוטל על ידי כבוד השופט חטיב, בעקבות בר"ע אשר הוגשה על פסק דינו של כבוד ס.נ. השופט בן חמו. בהתאם לפסק דינו של כבוד השופט חטיב נקבע, כי מנהל המשיבה זכאי לפיצוי בסך 15,000 ₪ בגין הנזקים אשר נגרמו לו בעקבות התנהלות המבקש. המבקש טוען, כי בהתאם לכלל מעשה בית דין הרי שבכוחו של פסק דין אשר ניתן בסיומו של הליך, להביא לסיומה המוחלט של ההתדיינות בין הצדדים, כך שלא יהיה בידם לחזור ולהתדיין ביניהם בבית המשפט בעניין או שאלה אשר נדונו והוכרעו בפסק הדין. לטענתו, כוחו של המעשה השיפוטי כמעשה בית דין פועל בכל הליך שיפוטי אחר בין אותם צדדים או חליפיהם. לטענתו, דין התובענה נשוא בקשה זו להדחות מחמת השתק עילה. המבקש ציין, כי הכלל בדבר השתק עילה מבוסס על שני נימוקים עיקריים- הפעלה יעילה של מערכת המשפט ומניעת הכרעות סותרות העלולות לפגוע ביציבות המשפט ושיקול של צדק לפיו אין להטריד בעל דין על ידי התדיינות חוזרת בעניין שכבר נפסק. עוד ציין המבקש, כי בכדי שיחול הכלל בדבר השתק עילה צריכים להתקיים שלושה תנאים מצטברים: קיומה של עילה זהה, הייתה הכרעה לגופו של עניין בתביעה וזהות בין בעלי הדין או חליפיהם. לטענתו, שלושת התנאים האמורים מתקיימים בענייננו. לטענתו, שתי התובענות הוגשו בגין אותה תשתית עובדתית והתובענה נדונה לגופה והוכרעה. לעניין זהות בעלי הדין או חליפיהם טוען המבקש, כי די בכך שהצדדים בהליך המאוחר הם בעלי זיקת עניין לבעלי הדין אשר התדיינו בתובענה הראשונה. הקרבה האמורה כוללת יחסי חליפות או יחסים המבוססים על זהות אינטרסים. לטענתו, בהליך הקודם תבע אותו מנהלה והבעלים היחיד של המשיבה והתובענה הוגשה בגין פגיעה בפעילות העסק וחוסר יכולת להעמיד ערבויות למכרז גינון, דבר המלמד, כי עסקינן באותו התובע. לטענתו, קיימים יחסי חליפות וזהות אינטרסים. המבקש טוען, כי המשיבה עשתה בחירה מושכלת וביקשה להגיש את התביעה בבית משפט לתביעות קטנות ועל כן הגישה את התביעה באמצעות בעל מניותיה. לטענתו, תובע המוותר על חלק מהסעד או שאינו כולל אותו בתובענה אשר הוגשה על ידו לא יהיה רשאי להגיש תובענה נפרדת בגין החלק האמור. המשיבה מתנגדת לבקשה וטוענת, כי דינה להידחות. לטענתה, המבקש מתעלם מהעובדה שבהיותה חברה אין בידה להגיש תביעה בבית משפט לתביעות קטנות ובמסגרת ההליך הקודם היא אוזכרה ברקע הדברים לצורך הבהרת התמונה הכללית בלבד. לטענתה, אין ממש בטענה לפיה דין התובענה להדחות מחמת השתק עילה. המשיבה טוענת, כי אין עסקינן באותו תובע ואין זהות בין התובעים. לטענתה, בפסק הדין אליו התייחס המבקש לא מוזכר הביטוי השתק עילה ולטענתה, מהבקשה עולה, כי לעיתים די בנימוקים מפורטים על ידו בכדי לטעון לקיומו של השתק עילה ומהאמור עולה, כי ישנם מקרים בהם לא די בנימוקים האמורים. המשיבה טוענת, כי היה על המבקש להבדיל בין סוגי המקרים השונים. לטענתה, אין זהות בין התובעים בשתי התובענות שכן התובע בהליך הקודם היה ישות משפטית אחרת. כן טוענת, כי אין בין התובעים בשתי התובענות זהות אינטרסים. דיון ומסקנות האם התובענה אשר הגיש מנהל המשיבה במסגרת תביעה קטנה, ואשר נדונה והוכרעה, מהווה השתק עילה בתובענה נשוא בקשה זו אם לאו. זו השאלה העומדת לפתחי. בהתאם לכלל של השתק עילה הרי ש"מקום שתביעה נדונה לגופה והוכרעה על ידי בית משפט מוסמך, שוב אסור להיזקק לתביעה נוספת בין אותם צדדים או חליפיהם, אם זו מבוססת על עילה זהה" (ע"א 246/66 קלוזנר נ' שמעוני, (פד"י כ"ב(2) 561). בבסיס הכלל של השתק עילה עומדות שתי מטרות. האחת, מניעת הטרדתו של בעל דין להתדיין שוב בעניין שכבר נדון והוכרע. השנייה, מניעת העמסת-יתר על מערכת המשפט לקיים התדיינויות נוספות בעניינים שכבר הוכרעו (ע"א 2360/99 בחר נ' דיור בנין ופיתוח, פד"י נה(4)). בכדי שיתגבש השתק עילה צריכים להתקיים שלושה תנאים מצטברים. נדרש, כי העילה בתובענה הראשונה והשנייה תהיה זהה, כי הייתה הכרעה לגופו של עניין בתביעה וכי קיימת זהות בין בעלי הדין או חליפיהם. במסגרת התובענה שלפניי והתובענה אשר הוגשה על ידי בעל המניות בתביעה הקטנה, הועלו טענות באשר לנזקים אשר נגרמו לתובעים בשתי התובענות האמורות, בשל התנהלות המבקש והאופן בו יישם צווים אשר ניתנו על ידי בית המשפט לענייני משפחה. המסכת העובדתית העומדת בבסיס שתי התובענות זהה. במסגרת התובענה נשוא הבקשה שלפניי עותרת המשיבה לפיצוי בגין נזקים אשר נגרמו לה בגין ההגבלות אשר הוטלו על חשבונה, הקטנת מסגרת האשראי אשר עמדה לזכותה, ביטול מסגרת הערבויות שעמדה לזכותה ונזקים אשר נגרמו לה בשל כך שנמנע ממנה להנפיק ערבויות ולמכור ולרכוש ניירות ערך. במסגרת התובענה אשר הגיש בעל מניותיה של המשיבה נטען, כי בהתנהלותו מנע ממנו המבקש לפעול בחופשיות בחשבונות, מנע ממנו למכור ולרכוש ניירות ערך ולא אפשר לו להנפיק ערבויות למכרזי גינון. למונח עילת תביעה פרשנויות שונות בהקשרים שונים. כאשר עסקינן במעשה בית דין הרי שהפירוש הניתן למונח עילת תביעה הינו פירוש רחב. זאת בשל הרצון שלא להטריד נתבע על ידי ניהול מספר תביעות בגין אותו מעשה. המבחן לקיום זהות בין עילות תביעה לעניין מעשה בית דין הינו האם התובע יכול וחייב היה לרכז כל טענותיו הנוגעות למעשה בגינו הוגשו התובענות, בתובענה אחת (א. גורן סוגיות בסדר דין אזרחי (סיגא הוצאה לאור בעמ, תשס"ג- 2003), 90-91). הנה כי כן, שתי התובענות אשר הוגשו נגד המבקש, על ידי המשיבה ועל ידי בעל מניותיה, הוגשו בשל אותו מעשה- האופן בו יישם המבקש את הצווים אשר הוטלו על החשבונות של השניים. מהפסיקה עולה, כי ההשוואה בין רכיביהן של שתי התביעות איננה השוואה מתמטית והכלל של השתק עילה יחול גם במידה ובתביעה השנייה נכללו רכיבים אשר לא פורטו בתביעה הקודמת (ע"א 8/83 גורדון נ' כפר מונאש, פ"ד לח (4) 797). לא זו אף זו, שתי התובענות הוגשו בגין נזקים כספיים אשר נגרמו לתובעים בשל אותה מסכת עובדתית. לא הייתה מניעה, כי התובענות יוגשו במאוחד, באופן שהמבקש לא ייאלץ להיגרר פעם נוספת לבית המשפט. הגשת התובענות בנפרד הינה בבחינת פיצול הנזק אשר נגרם לתובעים בגין מעשהו האחד של המבקש. ברי, כי לא ניתן לערוך פיצול כאמור. על תובע להגיש תביעה בגין מלוא נזקיו ואין בידו לפצל את נזקיו ולהגיש בגינן מספר תביעות. באשר לשאלת זהות הצדדים, הרי שיש לבחון האם קיימת זהות בין הצדדים בשתי התובענות בכדי לבדוק, כי אכן היה לבעל הדין יומו בבית המשפט. בראשית הדרך דרשה הפסיקה זהות מוחלטת של הצדדים בשתי ערכאות הדיון. בהמשך אימצה הפסיקה את עמדת המלומדים והקלה בדרישת ה"זהות" כך שמעשה בית דין יחול גם על חליפים שונים של הצדדים בהתדיינות קודמת (בש"א 3971/00 קוקיא נ. עירית חיפה). מעשה בית דין חל גם כאשר צד בתובענה הראשונה לא היה צד לתובענה הקודמת אולם הוא בעל זיקת עניין לדיון הקודם או שהוא חליפו של מי שהיה בעל דין בתובענה הראשונה. תחולתו של מעשה בית דין הורחבה בפסיקה מעבר לצדדים להליך המקורי. אחד המקרים בהם ניתן לקבוע, כי קיים מעשה עילה אף שצד לתובענה השנייה לא היה צד להליך הראשון הינו כאשר קיימים יחסי "קרבה משפטית" בין מי שהיה צד להליך ראשון ומי שהינו צד להליך במסגרתו הועלתה טענת השתק עילה. בפסיקה הועלתה האפשרות, לפיה פסק דין שניתן במסגרת הליך אשר חברה הייתה צד לו, יהווה מעשה בית דין כלפי בעלי השליטה באותה חברה (ע"א 7401/00 יחזקאלי נ' גלוסקה, פ"ד נז(1) 289). סבורני, כי ניתן לומר, כי קיימים יחסי "קרבה משפטית" בין חברה בע"מ לבין בעל מניותיה, באופן שבמיצוי זכות ההתדיינות של בעל המניות מוצתה זכות ההתדיינות של החברה שבבעלותו. התשובה לשאלה האם צד זר להליך קשור בהכרעה שניתנה במסגרת התדיינות בה נטל חלק צד קרוב אליו, תיקבע בהתחשב במכלול גורמים. בין יתר השיקולים יובאו בחשבון קירבת האינטרסים בין הצדדים, מידת התועלת שיכול זר להליך הקודם להפיק מפסק הדין ומידת יכולתו של אותו זר להצטרף להליך. (נ. זלצמן, מעשה בית דין בהליך אזרחי, (תשנ"א) 486-485). בענייננו אין מחלוקת, כי קיימת קירבת אינטרסים משמעותית בין המשיבה ובעל מניותיה היחיד. אין מחלוקת, כי לא היה בידי המשיבה להצטרף להליך אשר הוגש על ידי בעל מניותיה, מאחר וההליך האמור הוגש לבית המשפט לתביעות קטנות ולאור העובדה שחברות מנועות מלהגיש תביעות לבית המשפט האמור. עם זאת מצאתי, כי אין בכך כדי להועיל למשיבה מאחר ולא ניתן לאמר, כי לא ניתן היה להגיש את תביעתה ותביעת בעל מניותיה במאוחד, בבית המשפט המוסמך, קרי בית משפט שלום. במסגרת כתב התביעה אשר הוגש מטעמה טענה המשיבה, כי פסק הדין אשר ניתן בתובענה אשר הוגשה על ידי בעל מניותיה כנגד המבקש יוצר השתק פלוגתא בענייננו. בין היתר טענה המשיבה, כי בין הצדדים התקיימה התדיינות בנוגע לפלוגתא. סבורני, כי טענת המשיבה תומכת בעמדתי לפיה עסקינן באותם צדדים או חליפיהם. לאור האמור לעיל מסקנתי היא, כי התובענה אשר הוגשה על ידי בעל מניותיה של המשיבה, במסגרת ת.ק 09-11-162 יצרה השתק עילה בענייננו. לפיכך, הרי שדין הבקשה שלפניי להתקבל. בנסיבות אלו, אני מורה על דחיית התובענה על הסף מחמת מעשה בית דין. אני מחייבת את המשיבה בסכום כולל בגין הוצאות המבקש ושכר טירחת עו"ד בסך 2,500 ₪. הסכום האמור ישולם בתוך 30 ימים ממועד המצאת החלטה זו שאם לא כן ישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד מועד התשלום בפועל. ניתן לסגור את התיק. השתק עילההשתק / דיני מניעות