התנגדות לביצוע אוחז כשורה

מונחת בפני התנגדות לביצוע שיק מיום 29.11.09, בסך של 12,100 ₪ (להלן: "השיק"), משוך על ידי המבקשת לפקודת תכשיטי סיידר בע"מ (להלן: "סיידר") ומוסב לטובת המשיב. תמצית ההתנגדות המבקשת הינה חברה העוסקת בהפעלת חנויות למכירת מוצרי אופנה, פופ וכד' ברחבי הארץ. במסגרת פעילות זו יצרה המבקשת קשר עם סיידר, אשר עסקה במכירת תכשיטי יוקרה, וסיכמה עימה על רכישת תכשיטים בסך של 66,000 ₪ ואשר יסופקו בשלושה מועדים שונים החל מיום 19.10.09. במעמד חתימת ההסכם מסרה המבקשת לסיידר ששה שיקים מעותדים, אחד מהם הינו השיק נשוא בקשה זו. ההסכם שבין המבקשת לסיידר ואשר צורף להתנגדות נושא תאריך 8.10.09. לטענת המבקשת, סיידר לא עמדה בהתחייבותה ולא סיפקה כלל את התכשיטים בגינם נמסרו לה השיקים. השיק הראשון מהשיקים שמסרה המבקשת לסיידר נפרע ביום 12.10.09 אולם בסמוך לאחר מכן הוסכם בין המבקשת לסיידר כי ההסכם יבוטל וכל השיקים יוחזרו למבקשת. גם בהתחייבות זו לא עמדה סיידר, השיקים לא הוחזרו, התברר שסידר קרסה והשיקים בוטלו, בהם גם השיק. בנסיבות אלו, טוענת המבקשת כי יש לדחות את הבקשה לביצוע השיק מהסיבות הבאות: א. ראשית לכל, לטענת המבקשת יש להעביר את הדיון בהתנגדות לבית משפט השלום באשדוד, שלו הסמכות המקומית לדון בבקשה לביצוע השיק. ב. כשלון תמורה מלא הנובע מהפרת התחייבויותיה של סיידר בעסקת היסוד. ג. בעת שנמסרו השיקים לסיידר סוכם עימה שהשיקים לא יסוחרו ולפיכך סיחורם למשיב מהווה מעילה באמון המבקשת עד כדי רמאות ופגם בזכות הקניין בשיק. ד. המשיב פעל בחוסר תום לב שכן ידע אודות מצבה הרעוע של סידר וידע שלא תעמוד בהתחייבויותיה כבר בעת סיחור השיקים למשיב או לחילופין - היה עליו לדעת. ה. המשיב לא נתן תמורה בעד השיק. הפקדת השיקים בידי המשיב נעשתה לגבייה בלבד ואפילו נעשתה לניכיון הרי שהדבר נעשה בצורה מלאכותית כדי שהמשיב יוכל לטעון שהינו אוחז כשורה. ו. השיק איננו תקין על פניו שכן קיימת אי התאמה בין שם הנפרע: "תכשיטי סיידר בע"מ" לשם בהיסב למשיב: "תכשיטי סידר בע"מ". בתחילת הדיון בהתנגדות טען ב"כ המבקשת כי בתצהיר התומך בהתנגדות נפלה טעות סופר והמועד בו נוצר הקשר בין המבקשת לסיידר הינו תחילת אוגוסט 2009 ולא אוקטובר 2009, כפי שנרשם בשוגג. לאחר תיקון זה נחקר מנהל המבקשת והצדדים סיכמו טענותיהם בעל פה. בסיכומיה, חזרה המבקשת על טענותיה בהתנגדות והדגישה כי לנוכח כשלון התמורה המלא עובר הנטל למשיבה להוכיח שהינה אוחזת כשורה בשיק. המשיב מאידך, טען בסיכומיו כי הבקשה איננה מבוססת ואיננה מצדיקה מתן רשות להגן. דיון מעת שמוגשת התנגדות לביצוע שטר, הופכת בקשת ביצוע השטר לכתב תביעה בסדר דין מקוצר ועל הדיון בהתנגדות חלות תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות"), בהן תקנות 3 עד 5, הדנות בסמכות המקומית לדיון בהליך שהוגש. בבקשה לביצוע השיק דנא, טען המשיב כי הסמכות המקומית נתונה לבית משפט זה שכן "מקום יצירת ההתחייבות הינו בגבעתיים". בהתנגדות אשר הגישה המבקשת, נטען כי הסמכות המקומית נתונה לבית המשפט באשדוד לפי כתובת הבנק הנמשך הנקובה על גבי השיק. דא עקא, שדי ומתקיימת אחת החלופות המפורטות בתקנה 3 בתקנות כדי להקנות סמכות מקומית. המשיב טען כי הסמכות המקומית מתבססת על החלופה שבתקנה 3 (א) (2) בתקנות והמבקשת כלל לא כפרה בטענה זו ולא התייחסה אליה. בנוסף, די לעיין בשיק כדי להיווכח כי כתובת המבקשת הינה בתל אביב, כך שמתקיימת גם חלופת תקנה 3 (א) (1) בתקנות. לפיכך, הטענה להעברת מקום הדיון בשל חוסר סמכות מקומית - נדחית. מושכלות יסוד של דיני הפרוצדורה האזרחית המה, כי בשלב זה של דיון בהתנגדות לביצוע שטר עול ההוכחה המוטל על המבקש מצומצם. המבקש איננו נדרש בשלב זה להראות כיצד יוכיח את גרסתו ולפיכך תינתן רשות להגן אפילו נטענה טענה בעל פה כנגד מסמך בכתב. לא שוקלים בשלב זה את מהימנות המבקש או את סיכויי הצלחתו בתיק העיקרי. די לו למבקש בשלב זה להראות כי יש בידיו טענות הגנה לכאורה, אשר אם יוכחו יובילו לדחיית הבקשה לביצוע השטר. מאידך, חייב המבקש להיכבד ולפרט את טענותיו. טענות כלליות וסתמיות לא יצדיקו מתן רשות להגן. בהתנגדותה, טענה המבקשת לכשלון תמורה מלא הנובע מהפרת עסקת היסוד על ידי סיידר וטענה זו פורטה כדבעי ולא הופרכה בחקירה הנגדית של מנהל המבקשת. לפי סעיף 29 (ב) לפקודת השטרות [נוסח חדש] (להלן: "הפקודה"), חזקה לכאורה כי האוחז בשטר הינו אוחז כשורה, אלא אם כן הוכח, בין היתר, כי הוצאת השיק נגועה באי חוקיות. המשיב אמנם הינו צד רחוק לשיק וטענות כישלון התמורה מתייחסות לעסקת היסוד, אולם במידה ויתברר כי המשיב איננו אוחז כשורה כי אז ניתן יהיה להעלות כנגדו גם טענות הגנה הטובות כלפי צד קרוב. את שאלת מעמדו של המשיב לא ניתן לברר במסגרת הדיון בהתנגדות. "השאלה אם היה אוחז השטר אוחז כשורה אם לאו, אינה יכולה לבוא על פתרונה במסגרת הדיון בבקשת הנתבע למתן רשות להתגונן. האוחז מוחזק אמנם עפ"י סעיף 29 (ב) לפקודת השטרות כאוחז כשורה, אך אם הוכיח הנתבע את טענת ההגנה שלו, ובשלב זה נוכח התצהיר שהוגש, עלינו להניח לפי שעה, כי יעלה בידו להוכיחה, מוטל על התובע, האוחז, להוכיח, כי לאחר קום הטענה, ניתן ערך בעד השטר בתום לב. כל הפלוגתאות האלו - הוכחות טענת ההגנה מזה, והוכחות מתן הערך בתום לב מזה אינן ניתנות להכרעה על יסוד התצהירים, אלא הן מחייבות דינן בדרך הרגילה. היוצא מכך שאם גילה תצהיר הנתבע הגנה לכאורה זכאי הנתבע לקבל רשות להתגונן. ואילו בשאלה אם הגנתו נדחית מפני זכותו העדיפה של האוחז כשורה, יוכל ביהמ"ש לפסוק רק לאחר בירור המשפט." (המ' 506/59 פסח נאמן נ' ין זלבסקי, פ"ד יד(1)596, 598) בשלב זה איפה, כל עוד לא הוכח כי המשיב הינו אוחז כשורה, ההנחה הינה שאינו אוחז כשורה ולפיכך, לנוכח טענת כישלון התמורה של המבקשת וטענותיה כי המשיב איננו אוחז כשורה, די בכך כדי להצדיק מתן רשות להגן. זאת ועוד, בהתאם להלכה הפסוקה כאשר נכשלה עסקת היסוד, מקבל השיק היה חדל פירעון והבנק ידע על כך, עלול סיחור השיקים לבנק להיות נגוע בחריגה מהרשאה, מעילה באמון וחוסר תום לב (ראה למשל ע"א 1925/95 מלכה רפאל נ' בנק הבנייה לישראל). מובן שאף בירור הקשר שבין הבנק לסיידר מחייב מתן רשות להגן ולא ניתן לעשות כן בעת הדיון בהתנגדות. גם טענת המבקשת לפיה השיק איננו תקין לפי מראהו טעונה בירור. לפי סעיף 28 בפקודה אחד התנאים להיותו של אוחז בשטר אוחז כשורה הינו נטילת השטר "כשהוא שלם ותקין לפי מראהו". שטר איננו תקין לפי מראהו כאשר מראהו יכול לעורר בליבו של סוחר חשד שמשהו איננו כשורה (ד"ר י. זוסמן, דיני שטרות, 267). אי התאמה בין שם הנפרע לשם המסב עלולה להביא לכך שהשטר איננו "תקין לפי מראהו" ולכן גם לכך שהאוחז איננו אוחז כשורה (ראה: ע"א (ת"א) א.א.ח. פלסט בע"מ נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ). שם הנפרעת בשיק הינו "תכשיטי סיידר בע"מ" ואילו השם בהיסב למשיב הינו: "תכשיטי סידר בע"מ". השאלה באם שוני זה מגיע כדי פגם בשיק מחייבת אף היא בירור ומצדיקה מתן רשות להגן. אני סבור איפה כי יש מקום לתת למבקשת רשות להגן על בסיס הטענות אשר פורטו בהתנגדותה. במצב זה הנני מורה כדלהלן: ניתנת למבקשת רשות להתגונן בטענות המפורטות לעיל. הדיון יתקיים בפסים של סדר דין מהיר. בתוך 30 יום יגיש המשיב את כל המסמכים שיש לצרף לכתב תביעה בסדר דין מהיר. בתוך 30 יום מיום קבלת מסמכי המשיב תגיש המבקשת את כל המסמכים שיש לצרף לכתב הגנה בסדר דין מהיר. בתוך 45 יום ממועד הגשת מסמכי המבקשת יגישו הצדדים תצהירי עדות ראשית. בקשות מקדמיות יוגשו עד ליום 12.12.10. קדם משפט יתקיים ביום 12.1.11 בשעה 15:30. המשיב יישא בהוצאות הבקשה והדיון בסך 1,000 ₪ בצירוף מע"מ וזאת בלא קשר לתוצאות ההליך העיקרי. שיקיםאוחז כשורהאחיזה בשטר