התנגדות לביצוע תובענה דוגמא על סכום קצוב

1. בפני התנגדות לביצוע תובענה על סכום קצוב. 2. המשיבה, חברת סלולר, הגישה כנגד המבקשת תובענה על סכום קצוב בסך של 28,904 ₪. 3. המבקשת הגישה התנגדות לביצוע התובענה, שנתמכה בתצהירו של מר אבו חמיס מוחמד (מנהלה), במסגרתו הועלו טענות שעיקרן מפורט להלן: א. המבקשת הינה חברה המנהלת עסק של יבוא ושיווק מוצרי חשמל, אשר ממוקם בכפר יפיע. לטענת מר אבו חמיס, בכל התקופה הרלבנטית לכתב התביעה המשיבה לא סיפקה את השירותים המחוייבים על פי ההסכם, היא לא סיפקה שירותי קליטה לטלפון ו/או שירותי הקליטה היו לקויים ו/או לא תקינים, דבר אשר הסב לחברה הוצאות והפסדים. ב. המבקשת פנתה רבות אל המשיבה והתלוננה בפניה כי באיזור יפיע אין שירות קליטה וכי נבצר ממנה בכל התקופה הנ"ל לבצע שיחות טלפון באופן תקין בקווים שסופקו על ידי המשיבה. לטענתו, בשלוש הזדמנויות שונות הגיעו נציגים ו/או טכנאים של המשיבה למקום העסק לפתרון הבעיה אולם, כל ניסיונותיה של המשיבה לעשות זאת לא צלחו. ג. המשיבה לא עמדה בהתחייבותה לספק למבקשת מכשיר מסוג M-840-A. ד. למבקשת נגרמו הפסדים רבים עקב הפרעותיה של המשיבה שכן, המבקשת נאלצה לשלם לחברת מירס סך של 10,000 ₪ כדמי יציאה עקב התקשרותה בחוזה עם המשיבה, מבלי שתקבל את השירות הראוי ממנה. 4. במהלך הדיון שהתקיים בפני נחקר אבו חמיס קצרות על תצהירו והצדדים סיכמו טענותיהם בעל פה. 5. משעה שהתנגדות לביצוע תובענה מועברת לבית המשפט, היא נדונה כבקשה למתן רשות להתגונן לכל דבר ועניין. הלכה היא כי מטרתו של הליך סדר הדין המקוצר הינה למנוע דיון בתובענה רק אם ברור הדבר ונעלה מספק שאין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו (ע"א 544/81 מנחם קיהל בע"מ נ' סוכנות מכוניות לים התיכון בע"מ, פ"ד לו(3)518, 524; י' זוסמן סדרי הדין האזרחי (מהד' שביעית, 1995), בעמ' 675, ע"א 3374/05 אליהו אוזן נ' בנק איגוד לישראל בע"מ ). לפיכך, נפסק כי גם מי שההגנה שבפיו דחוקה וסיכוייו לדחיית התביעה נגדו קטנים, יקבל מתן רשות להתגונן. לעומת זאת מי שהגנתו "הגנת בדים" תידחה בקשתו למתן רשות להתגונן (ע"א 9654/02 חב' האחים אלפי בע"מ נ' בנק לאומי לישראל (לא פורסם)). עוד נפסק, כי ככל שהנתבע מציג הגנה לכאורה, יש ליתן לו רשות להתגונן ואין לבדוק כיצד יצליח להוכיח את הגנתו או מהו טיב ראיותיו. עם זאת, נדרש ממבקש הרשות להגן להגיש תצהיר הנכנס לכל פרטי העובדות עליהן הוא מבסס את טענת הגנתו (ע"א 6514/96 חניון המרכבה חולון בע"מ נ' עירית חולון, פ"ד נג(1)390, 400). המבקש רשות להתגונן נדרש להראות בתצהירו תשתית עובדתית מלאה לכל אחת מטענותיו, שהרי לימים ישמש תצהירו, ורק הוא, גם כתב הגנה בתיק (ראה גם ע"א 594/85 זהבי נ' מגרית בע"מ, פ"ד מב(1)721 וע"א 1471/06 עגיב יעוץ וניהול בע"מ נ' יאיר רבינוביץ, רו"ח - יו"ר הרשות לבקרת תקציבית). 6. טענתה העיקרית של המבקשת הינה כי המשיבה לא סיפקה למנויים שברשותה שירותי קליטה תקינים, דבר אשר הסב לה הוצאות. הטענה, כפי שבאה לידי ביטוי בתצהירו של מר אבו חמיס, הינה טענה כללית אשר אינה עומדת ברמת הפירוט הנדרשת על פי הפסיקה בכל הנוגע לתצהירו של מבקש רשות להתגונן. המבקשת לא נתנה, ולו דוגמא אחת, למקרה שבו הקליטה לא היתה תקינה, היא לא צרפה לבקשתה, ולו מכתב אחד ששלחה למשיבה בעניין זה ואף לא כימתה את ההוצאות וההפסדים שנגרמו לה כביכול מהשירות הלקוי. מנגד, במהלך חקירתו הנגדית של מר אבו חמיס, הוצגו בפניו חשבוניות שהוצאו למבקשת (מש/1), מהן עולה כי המבקשת (באמצעות מי מעובדיה) עשתה שימוש שוטף במכשירים של אלפי דקות זמן אוויר, היא עשתה שימוש נרחב בשירות הגלישה באינטרנט ושלחה מאות מסרונים (SMS). מר אבו חמיס אישר כי הרישום בחשבוניות נכון (עמוד 2, שורה 23 לפרוטוקול). טענתו לפיה, נאלצו המשתמשים לשוב ולהתקשר לאותו מספר עקב ניתוק שיחות, אף היא אינה מבוססת ולא הובאה אסמכתא כלשהי שתעיד על ניתוקים כלשהם, לרבות תדפיס פירוט שיחות, שיכול אולי להעיד על כך. בעניין זה, ראוי לציין כי בניגוד לטענת ב"כ המשיבה, נטל הוכחת הטענה בדבר ניתוק שיחות, ולו לכאורה, מוטל על כתפיה של המבקשת והיה עליה, ולא על המשיבה, לצרף תדפיס פירוט שיחות. המבקשת לא עשתה כן, ואף לא פנתה למשיבה טרם הגשת הבקשה או לאחריה, כדי לקבל העתק מתדפיס השיחות לצורך ביסוס טענתה ואף לא פנתה בעניין זה לבית המשפט. בנוסף, אינני סבור כי מר אבו חמיס נתן הסבר מניח את הדעת מדוע המשיכה המבקשת לעשות שימוש במכשירים ולהמנות על לקוחותיה של המשיבה החל ממאי 2006 ועד לשנת 2008, חרף הטענה שהמשיבה לא סיפקה לה שירותי קליטה תקינים. כל שטען הנ"ל הוא, שהגיעו אליו נציגים של המשיבה והבטיחו לו הבטחות שונות. אלא, שגם בחקירתו הנגדית, כמו גם בתצהירו, אף שניתנה לו ההזדמנות לכך, לא פרט מר אבו חמיס מתי כביכול הגיעו לעסקו נציגים של המשיבה ולא הציג אסמכתא כלשהי לכך. מעבר לאמירה זו, לא ניתן הסבר מניח את הדעת לעובדה שהמבקשת המשיכה להמנות עם לקוחותיה של המשיבה לאורך תקופה כה ארוכה. עצם השימוש הרחב שעשתה המבקשת לאורך תקופה ארוכה בשירותיה של המשיבה באמצעות המכשירים שסופקו לה, שומטת כלשעצמה את הטענה הכללית והבלתי מפורטת בדבר העדר קליטה במקום מושבה של המבקשת. אין מקום, אפוא, ליתן למבקשת רשות להתגונן בטענה זו. 7. גם הטענה לפיה, המשיבה לא סיפקה למבקשת מכשיר M-840-A נטענה באופן כללי ובלתי מפורט. המבקשת לא צרפה ראייה כלשהי בעניין התחייבות של המשיבה בעניין זה, מתי נוצרה התחייבות ואף לא ציינה מהו מספר המנוי אשר היה אמור להיות קשור לאותו מכשיר. המבקשת טענה כי היה על המשיבה לספק לה מכשיר תמורת זיכוי מלא וללא תשלום. צודקת ב"כ המשיבה כי יש בטענה זו משום דבר והיפוכו, שהרי על מנת לקבל זיכוי, יש צורך בחיוב ומנגד, טוענת המבקשת כי המכשיר הובטח לה ללא תשלום. אציין, כי לאחר שב"כ המשיבה סיימה לסכם את טענותיה, טען ב"כ המבקשת כי מצא את ההסכם במסגרתו התחייב נציג המשיבה לספק את המכשיר האמור ובקש להציגו בפני בית המשפט. אלא, שלאור התנגדות ב"כ המשיבה, חזר בו מהבקשה ובית המשפט לא נדרש להחלטה בעניין זה. בסופו של דבר, אין בידי, ולו שמץ של ראייה, לפיה התחייבה המשיבה לספק למבקשת מכשיר M-840-A. אני דוחה, אפוא, גם טענה זו. 8. בסופו של דבר, המבקשת מעולם לא בטלה את ההסכם עם המשיבה ורק חדלה מלשלם באופן חד צדדי עבור השירותים והציוד אשר סופקו לה. משעה שהמבקשת לא שילמה בגין השירותים שסופקו לה, לרבות הציוד שקבלה לידיה, הרי שהפרה באופן יסודי את ההסכם עם המשיבה ולכן, עליה לשאת בסכום התביעה, עליו לא חלקה באופן כלשהו. 9. לאור האמור לעיל, אני דוחה את ההתנגדות לביצוע התובענה ומורה כי הליכי ההוצאה לפועל כנגדה בתיק 02-27954-08-9 ימשכו כסדרם. 10. המבקשת תשלם למשיבה את הוצאות הבקשה בסך של 1,000 ₪ ומע"מ, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק, מהיום ועד למועד התשלום בפועל. תביעה על סכום קצוב