התובע עותר לחיוב הנתבעת בתשלום פיצויי פיטורין ופיצויי הלנה. בכתב ההגנה נטען כי התובע התפטר מיוזמתו ומשיקוליו בלא שחלה כל הרעה בתנאי העסקתו, כאשר הנתבעת, לפנים משורת הדין, הציעה לתובע לעבור לתפקיד אחר, במסגרת אותה מחלקה בה עבד, באופן שיענה על תנאי ההעסקה שדרש, אולם התובע בחר להתפטר. בנסיבות אלו אין לראות בהתפטרותו בדין פיטורים ודין תביעתו להידחות. דיון והכרעה 3. הנתבעת, חברה העוסקת, בין היתר, בהשכרת רכבים, אספקת שירותי ליסינג תפעולי ובמכירת רכבים יד שניה והידועה בתור "באדג'ט השכרת רכב - ישראל". 4. הצדדים חתומים על הסכם העסקה מיום 7.8.05 (להלן: "הסכם העבודה - ת/1"). התובע הועסק בנתבעת בתור נהג מובילית החל מיום 8.8.05 ועד ליום 27.3.09, במשרה מלאה, במשכורת חודשית וכמפורט בתלושי השכר (ת/2). התובע החתים כרטיסי נוכחות ממוחשבים שהוצגו לתיק (ת/3). 5. בתאריך 18.2.09 מסר התובע מכתב התראה טרם התפטרות (ת/4) ובתאריך 27.2.09 מסר התובע לנתבעת את מכתב ההתפטרות (ת/5). 6. לטענת התובע, בחודש 2/09 נמסר לו על ידי מר יקיר אלון, סמנכ"ל התפעול בחברה (להלן: "מר אלון"), שהחברה אמורה לקלוט עוד נהג מוביל שיעבוד עם התובע במשמרות מהשעה 11:00 ועד השעה 23:00, 7 ימים בשבוע, וזאת בשעה שהתובע נשכר לעבודה במשמרות בוקר בלבד, ועבד באופן רצוף משעה 06:30-06:00 ועד השעה 18:00-17:30, כמפורט בדו"חות הנוכחות. שינוי זה בתנאי העסקתו מהווה, לשיטת התובע, הרעה מוחשית בתנאי העסקתו, כמשמעותה בסעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-1963 (להלן: "החוק"), ומשכך יש לראות בהתפטרותו כפיטורים. 7. לטענת הנתבעת, לא חלה כל הרעה בתנאי עבודתו של התובע, כאשר מתחילת העסקתו נאמר לתובע כי בכוונת הנתבעת לגייס נהג מוביל נוסף אשר יחלוק את שעות עבודתו על המובילית עם התובע בהתאם להסדר ביניהם ועל מנת להפעיל את רכב המובילית כל יום מהשעה 06:00 ועד השעה 23:00. כמו כן, הוצע לתובע לעבור לתפקיד אחר במחלקתו, כנהג הפצה, על רכב רגיל בשעות הנוחות לו, ומבלי לפגוע בתנאי שכרו, אך התובע סירב להצעה. 8. סעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים קובע כי: "(א) התפטר עובד מחמת הרעה מוחשית בתנאי העבודה, או מחמת נסיבות אחרות שביחסי עבודה לגבי אותו העובד שבהן אין לדרוש ממנו כי ימשיך בעבודתו, רואים את ההתפטרות לעניין חוק זה כפיטורים". הנטל להוכחת קיומם של נסיבות כמפורט בסעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים מוטל על התובע (דב"ע לה/41-3 היגר נ' שוורץ, פד"ע ז 24). באשר לשאלה מתי תחשב הרעה בתנאי העבודה כמוחשית, נפסק: "כאשר הצר המעביד את צעדיו של העובד או הרע את תנאי עבודתו באופן מוחשי עד שלא השאיר בידו כל ברירה בלתי אם לנטוש את העבודה ולהתפטר" (ע"א 118/57 לזרוס נ' אחים ברנט את בורכרד בע"מ, פ"ד יב 1613). כן נקבע כי ההרעה צריכה להיות מוחשית עד כדי כך שאין לדרוש מהעובד כי ימשיך בעבודתו, או שניתן לייחס למעביד את הרצון להתפטר מן העובד (ע"א 235/67 מרכז החינוך העצמאי של אגודת ישראל נ' קרני פ"ד כא(2) 255). 9. ההרעה המוחשית לה טוען התובע בענייננו היא שינוי בשעות עבודתו, לרבות חיובו לעבוד במשמרות 7 ימים בשבוע. בהסכם העבודה נקבע כי התובע יעבוד 6 ימים בשבוע, ולעניין עבודה בימי מנוחה נקבע: "לפי הוראות החברה ובהתאם לחוק"). במכתב התשובה שנשלח לתובע על ידי מר אלון (נ/1), בתשובה למכתב ההתראה טרם התפטרות, ציין מר אלון בין היתר, כי בתמורה לעבודתו בסופי שבוע יקבל התובע יום חופשה בתשלום במהלך השבוע. לפיכך אין לקבל את טענת התובע, לפיה חוייב לעבוד 7 ימים בשבוע. מעיון בדו"חות הנוכחות עולה כי במשך תקופת עבודתו הועסק התובע על פי רוב בימי א' - ו' החל מהשעה 06:30-06:00 ועד השעה 18:00 לכל היותר. לעיתים רחוקות הועסק התובע גם בשעות הערב ובימי שבת. 10. מעדותה של גב' ענת הלוי, מנהלת מחלקת בקרת רכב בנתבעת, עולה כי בסמוך למועד התפטרותו של התובע אכן נקלט בנתבעת נהג מובילית נוסף, כאשר הנתבעת ביקשה להאריך את שעות הפעילות של רכב המובילית עד השעה 23:00, באופן שהתובע והנהג החדש יחלקו ביניהם את שעות העבודה (עמ' 8 לפרוטוקול). מכאן כי אכן צפוי היה שינוי בשעות עבודתו בעקבות הכנסת הנהג החדש. ואולם שינוי זה כשלעצמו אינו בהכרח בא בגדר הרעה מוחשית כהגדרתה בסעיף 11(א) לחוק ועל התובע להוכיח כי הוא מהווה פגיעה בתנאי עבודתו באופן שלא איפשר את המשך העסקתו בנתבעת. יצויין כי במסגרת הפררוגטיבה הניהולית שלו, רשאי מעסיק לערוך שינויים בסדרי העבודה בהתאם לצרכי העבודה, כך שאין לראות בכל שינוי בסדרי העבודה כהרעה מוחשית. 11. בענייננו טוען התובע כי עבודה במשמרות, ובפרט בשעות הערב לאחר השעה 18:00, אינה תואמת את צרכיו האישיים לאור מצבו המשפחתי והיותו אב לילד. לעניין זה ציין מר אלון במכתב תשובה לתובע (נ/1) כי קיימת אפשרות להעביר את התובע מתפקיד נהג מובילית לתפקיד נהג המבצע העברות רכבים באופן פרטני כמו כל נהג אחר במחלקה, בשעות הנוחות לתובע וללא פגיעה בתנאי שכרו. התובע לא הכחיש כי הוצע לו לעבור לתפקיד אחר בשעות הנוחות לו, אך טען כי גם שינוי תפקיד זה מהווה הרעה בתנאי העסקתו מאחר וכנהג רכב רגיל לא יוכל לצבור ותק כנהג משאית. 12. לאחר בחינת העדויות והראיות הגעתי לכלל מסקנה כי במקרה דנן לא חלה הרעה מוחשית בתנאי העסקתו של התובע המצדיקה את התפטרותו בדין מפוטר בהתאם להוראות סעיף 11(א) לחוק. מחומר הראיות עולה כי הנתבעת ביקשה לערוך שינוי בשעות הפעלת רכב המובילית, תוך הארכת שעות פעילותו עד לשעות הערב המאוחרות ובאמצעות נהג נוסף שיעבוד במקביל לתובע. לשם כך אכן נדרש שינוי מסויים בשעות עבודתו של התובע, כאשר בחלק מהימים נדרש היה לעבוד בשעות הערב. יש לציין כי בנסיבות העניין מדובר בפעולה לגיטימית של הנתבעת כמעסיקה במסגרת פעילותה העסקית ובהתאם לצורכי החברה. התובע העלה בפני הנתבעת טענות לעניין אי יכולתו לעבוד בשעות הערב, נוכח השינוי הצפוי, בשל מצבו המשפחתי. בתגובה נכונה היתה הנתבעת לבוא לקראת התובע ולאפשר לו לעבוד בשעות הנוחות לה, כנהג רכב רגיל, וזאת מבלי לפגוע בתנאי שכרו. אמנם מדובר היה בשינוי בתפקידו של התובע, אולם נוכח התחייבותה של הנתבעת כי העבודה תבוצע בשעות הנוחות לתובע ומבלי לפגוע בשכרו - הרי שאין לראות בשינוי זה כהרעה מוחשית בתנאי ההעסקה, כמשמעותה בסעיף 11 (א) לחוק. 13. אשר על כן, נסיבות התפטרותו של התובע אינן באות בגדר הוראת סעיף 11(א) לחוק לעניין התפטרות בדין מפוטר. לפיכך אין התובע זכאי לפיצויי פיטורין, ודין התביעה להידחות. סוף דבר 14. התביעה נדחית. 15. התובע ישא בהוצאות משפט בסך 1,500 ₪ צמודים כדין מהיום. התפטרותשינוי תפקיד בעבודה