1. לפנינו תביעה שבה טוענת התובעת שהנתבע סירב לבצע שישה פסקי דין שניתנו בעניינה - ערעורים על החלטות של ועדות רפואיות לעררים/ועדות לעררים לקביעת דרגת אי כושר, במסגרת תביעתה לנכות כללית מהנתבע - בתיקים בל 3584/09, בל 1936/10, בל 4098/09, בל 17710-06-10, בל 29417-04-12 ו-בל 951-11-12. הסעד המבוקש בתביעה הוא שהנתבע יבצע את האמור באותם פסקי דין, ייקבעו אחוזי נכות עבור תקופות מ-1.10.07 עד 30.11.08, 27.4.10 עד 31.5.10 והחל מיום 1.4.12, וכן תתכנס ועדת אי כושר מאחר שזו שדנה ביום 13.6.13 ניהלה פרוטוקול לפי אחוזי נכות שגויים שטרם תוקנו. מבוקש להורות לאותה ועדת אי - כושר לדון במצבה של המערערת בהתאם למצב הרפואי התפקודי והעובדתי. כמו-כן ביקשה ב"כ התובעת להשית על הנתבע הוצאות משפט לדוגמא כולל שכ"ט עו"ד. 2. ב"כ התובעת הבהירה בתגובה להחלטת בית הדין, כי אין מדובר בהליך של ערעור על ההחלטות של ועדות עררים, אלא מדובר בתביעה בשל אי קיום של פסקי הדין, כמפורט בתובענה. על כן חויב הנתבע בהגשת כתב הגנה בהחלטה מיום 16.9.13. על אף זאת לא הוגש כתב הגנה בתיק. התקיימו שני דיונים בתיק, כאשר בתום הדיון מיום 5.11.13 חויב הנתבע להגיב לטענות ב"כ התובעת ולהתייחס להצעות אופרטיביות שהועלו על ידה. בעקבות ההחלטה הגישה ב"כ הנתבע הודעה ובה הסכמות להן נתייחס בהמשך. ב"כ התובעת הגישה תגובה להודעה. בהעדר הסכמה מלאה בין ב"כ הצדדים, התיק הועבר להכרעה. 3. פסק דין שניתנו בעניינה של התובעת: א. פסק דין של כב' השופטת רוית צדיק מיום 27.12.09 על ההחלטה של הוועדה הרפואית לעררים מיום 10.5.09. פסק דין זה הורה להחזיר עניינה של המערערת לוועדה הרפואית לעררים אשר תתייחס למלוא החומר הרפואי המונח בפניה, לרבות תוצאות בדיקות רפואיות שביצעה המערערת וחוות דעתו של ד"ר גושן (להלן: "פסק הדין של השופטת צדיק"). ב. פסק דין של כב' השופטת אורנית אגסי מיום 15.5.2011 על החלטה של הוועדה הרפואית לעררים מיום 15.2.10, שקבעה לתובעת 44% נכות לתקופה 1.12.08 עד 31.5.08. פסק דין זה החזיר את עניינה של התובעת פעם נוספת לוועדה אשר תדון בעניין האנמיה, תזמן את התובעת לטעון טיעוניה וכן תבחן שוב את האישורים והבדיקות הרפואיות. באותו פסק דין נאמר: "ככל שהוועדה תחליט כי אין שינוי בקביעתה תנמק את החלטתה בשים לב לעובדה כי התובעת מקבלת עירויי דם אחת ליומיים שלושה וכן חלק מבדיקות הדם המצויות בפני בית הדין מצביעות על אנמיה" (להלן: "פסק הדין של השופטת אגסי"). ג. פסק דין של כב' השופטת מיכל לויט מיום 17.4.12 לפיו ובהסכמת ב"כ הצדדים מועד הגשת התביעה המקורית של התובעת לבדיקה מחדש עקב החמרה מיום 27.4.10 יראה כמועד בו הגישה התובעת את תביעת ההחמרה (להלן: "פסק הדין של השופטת לויט"). ד. פסק דין של כב' השופטת קרן כהן מיום 6.1.2013 (בתיק בל 29417-04-12) אשר הורה על החזרת עניינה של התובעת לוועדה הרפואית לעררים (נכות כללית) על מנת שתשקול שוב את מועד תחילת הנכות. זאת בשים לב לפסק הדין של השופטת לויט מיום 17.4.12, לפיו מועד הגשת התביעה לבדיקה מחדש עקב החמרה מיום 27.4.10 יראה כמועד בו הגישה התובעת את תביעת ההחמרה (להלן: "פסק הדין של השופטת כהן בתיק בל 29417-04-12"). ה. פסק דין של כב' השופטת קרן כהן בתיק בל 951-11-12 מיום 6.1.2013 אשר אישר הסכמת ב"כ הצדדים לפיה עניינה של התובעת יוחזר לוועדה הרפואית לעררים על מנת שתשקול שוב את עמדתה בעניין האנמיה, בשים לב לבדיקות הדם של התובעת מיום 8.7.10, 27.3.11, 13.4.12 ו-28.8.12 ולמכתב של ד"ר וסילביצקי מיום 28.8.12 (להלן: "פסק הדין של השופטת כהן בתיק בל 951-11-12"). ו. פסק דין של כב' השופטת דגית ויסמן מיום 3.4.2013 על החלטה של ועדת עררים - אי כושר מיום 23.6.09 לפיו "עניינה של המערערת יוחזר לוועדה לעררים - אי כושר, אשר תשקול מחדש את עמדתה לאחר שתשמע את התובעת, לרבות תיאור עברה התעסוקתי ותעיין בחוות דעתו של ד"ר גושן מיום 24.11.08. הוועדה תנמק את החלטתה" (להלן: "פסק הדין של השופטת ויסמן"). לטענת ב"כ התובעת הנתבע לא קיים אף אחד מפסקי הדין הנ"ל. התובעת הוזמנה לדיון בפני ועדת ערר רפואית, שהייתה אמורה להתכנס לצורך ביצוע פסקי הדין אך התברר כי התכנסה ועדת אי כושר, כאשר טרם נקבעה סופית הנכות הרפואית של המערערת. 4. ב"כ התובעת טוענת להתנהלות שלא כדין ואף התעמרות בתובעת בכך שלא קוימו כנדרש פסקי הדין ולא נקבעה דרגת אי כושר לה זכאית התובעת בגין נכותה. יצוין כי מעיון בפסקי הדין, הוועדות שהתקיימו וטיעוני ב"כ הצדדים, עולה כי הסרבול בניהול ענייניה של התובעת נובע מכך שוועדת אי כושר דנה בעניינה כאשר טרם נקבעה סופית הנכות הרפואית. זאת לאחר שניתנו פסקי הדין ובמקביל הוגשו בקשות לבדיקה מחדש עקב החמרת מצב. כן ראוי לציין שיש להבחין בין אי מימוש פסק דין בעניין של ועדת עררים לבין אי קיום פסק דין כפי שנדרש בו. אם פסק דין מורה להחזיר עניין לוועדה, הוא ימומש עת אותה ועדה דנה ומחליטה ללא קשר להחלטה גופא. ברם, אם ועדה התכנסה ודנה כמצוות פסק הדין אך פסק הדין לא קוים מהותית, אכן "בוצע" פסק הדין, וכנגד ההחלטה של הוועדה החדשה זכאית התובעת להגיש שוב ערעור לבית הדין האזורי לעבודה. מאחר שאנו מצויים במסגרת תביעה, אין זה המקום לבחון את החלטות הוועדות לגופן, אלא לבחון אם כתוצאה מההליכים בעניינה של התובעת לא קוימו פסקי הדין או שנותרו תקופות בגינן לא נקבעו אחוזי נכות/דרגת אי כושר. 5. טענות הנתבע: לטענת ב"כ הנתבע קוים פסק הדין של השופטת צדיק. ב"כ התובעת הסכימה לעיכוב ביצוע פסק הדין של השופטת אגסי על מנת להשלים את הטיפול בעניין אי הכושר של התובעת. פסק הדין של השופטת לויט הוא פסק דין הצהרתי לעניין מועד קביעת דרגת הנכות על פי התביעה החדשה לדרגת הנכות, בהסכמת הנתבע. לעניין פסק הדין של השופטת כהן בתיק בל 29417-04-12 הנתבע זימן את התובעת לוועדה רפואית כבר ביום 24.1.13, אך טרם התכנסה הוועדה נוכח התנהלות התובעת, שביקשה דחיות. כמו-כן, לגרסת הנתבע, קוים פסק הדין של השופטת ויסמן לעניין קביעת אי כושר. 6. ההצעה האופרטיבית של הנתבע ב"כ הנתבע הציעה כדלקמן: "לעניין סעיף א - פסיקת אחוזי נכות מחדש מתאריך 1/10/07 - 30/11/08 על פי קביעת וועדה רפואית מיום 17/12/07 נקבע כי לתובעת 30% נכות רפואית מיום 1/10/07. על ועדה זו לא הוגש ערר ומדובר בהחלטה חלוטה. בהתאם לכך, לא נקבעה לתובעת זכאות לקצבת נכות. התובעת הגישה תביעה חדשה לנכות בחודש 5/2008 (תביעה חוזרת). על פי תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) בדיקה מחדש ותביעה חדשה - תקנה 5 - תחילתה של החלטה בתביעה חוזרת לא תקדים את המאוחר מבין האפשרויות המפורטות בסעיף, כשהרלוונטי לענייננו הוא - מועד דחייה קודמת. מאחר ונקבעו 0% נכות לתובעת על פי החלטת וועדה מ 17/12/07 לא ניתן לדון בתקופה שקדמה למועד זה. מ 18/12/07 ועד 30/11/08- הנתבע מסכים כי עניינה של התובעת יידון בפני הוועדה לגבי תקופה זו, על פי הנחיות פסה"ד של השופטת אגסי בל 1936/2010. לעניין אי כושר לתק' זו - על פי פסה"ד של כב' השופטת ויסמן מיום 3/4/13 - הוחזר עניינה של תובעת לוועדת אי הכושר לגבי תק' זו. בעקבות פסה"ד ישבה וועדה שדנה בפסה"ד ככתבו וכלשונו..... לפיכך, הנתבע יטען כי ככל שלא ישתנו אחוזי הנכות הרפואיים על פי פסה"ד של השופטת אגסי לתק' זו - הרי שאין מקום לדון פעם נוספת בשאלה אי הכושר. ככל שישתנה % הנכות הרפואי, תדון וועדת אי כושר גם בתקופה זו. לעניין סעיף ב' פסיקת אחוזי נכות מחדש מתאריך 27/4/10 ועד 31/05/10 - הנתבע יבהיר כי בניגוד לנטען ע"י התובעת, קביעת 0% הנכות הרפואית מיום 1/6/2010 (60%) נעשה ללא קשר למועד הגשת תביעה התובעת (החוזרת) ב - 27/4/10. לתובעת נקבעו 55% נכות רפואית לתקופה מ 1/12/08 ועד 31/5/10. תשומת לב כב' ביה"ד והתובעת לכך שמועד הגשת התביעה החדשה - בטרם ההסכמה אצל השופטת לויט - היה בחודש יולי 2010, ולא נטען להגשת התביעה החוזרת בחודש יוני 2010. כך שברור שתאריך הנכות ב 1/6/10 אינו קשור למועד הגשת התביעה החדשה/ החוזרת. ... התובעת אינה מקבלת קצבת נכות בתקופה זו נוכח החלטת פ. תביעות לעניין אי כושר, ולא נוכח קביעת 0% הנכות הרפואית. עם זאת, מאחר וניתן פס"ד ע"י השופטת כהן להחזיר לוועדה לתקופה זו, מסכים הנתבע כי הוועדה הרפואית תדון בתקופה זו על פי פסה"ד של השופטת כהן. ככל שישתנה 0% הנכות הרפואי, תדון וועדת אי כושר גם בתקופה זו. ככל שלא ישתנו אחוזי הנכות הרפואיים לתק' זו - הרי שגם כאן אין מקום לדון פעם נוספת בשאלת אי הכושר. לעניין סעיף ג' פסיקת אחוזי נכות מחדש מתאריך מיום 1/4/12 - הנתבע מסכים כי ענינה של התובעת יידון בפני הוועדה לגבי תק' זו, זאת בהתאם לפסה"ד של כב' השופטת כהן מיום 6/1/13 בתיק 951-11-12. ככל שישתנו % הנכות הרפואיים, הנתבע מסכים כי התובעת תועמד בפני וועדת אי כושר חדשה אשר תתייחס לגובה הנכות המתאים לאור אחוזים אלו. ככל שלא ישתנו ה% - הרי שמאחר וישבה וועדת אי כושר עררים ומאחר ולא הוגש על וועדה זו ערעור לביה"ד, הרי שמדובר בהחלטה חלוטה ואין מקום לפתוח את הדיון בשאלת אי הכושר. הנתבע יציין בהקשר זה כי לתובעת נקבע אי כושר זמני בשיעור 65% החל מ 1/4/12. לגבי ההנחיות הכלליות אותן מבקשת התובעת לצרף לוועדות השונות הנתבע יטען כי לא ניתן לדון בערעוריה של התובעת פעם נוספת, לאחר שאלו כבר נדונו בביה"ד, וקיימים פסה"ד חלוטים לגביהם. הנתבע יבהיר כי כאמור לעיל - לגבי התקופה הראשונה יש לדון על פי פסה"ד של השופטת אגסי, לגבי התקופה השניה, על פי פסה"ד של השופטת כהן בתיק 29417-04-12. לגבי התק' השלישית - על פי פסה"ד של השופטת כהן בתיק 951-11-12. הנתבע יטען כי בעניינה של התובעת ישבו 3 וועדות שונות. לפיכך, ככל שהתובעת מבקשת להחזיר את עניינה לוועדה שדנה בו (לפי התקופה) - תדרש התובעת להגיע לוועדות השונות. ככל שהתובעת מבקשת להמנע מהגעה ל - 3 וועדות שונות, הנתבע מסכים, לפנים משורת הדין, ונוכח נסיבות התיק, לשינוי הרכב הוועדה, כך שתשב בעניינה של התובעת וועדה אחת, שתדון בכל התקופות כמוסכם לעיל. 7. ב"כ התובעת חזרה על עמדתה כפי שעולה מן התביעה, קרי, שיש לקבוע אחוזי נכות רפואית בגין כל התקופות הנדרשות בכתב התביעה, ולאחר מכן תתכנס מחדש ועדת אי כושר שתדון במצבה של המערערת בהתאם למצבה הרפואי התפקודי. 8. דיון והכרעה התקופה הראשונה שבגינה מבקשת התובעת לקבוע אחוזי נכות רפואית היא מ-1.10.07 עד 30.11.08, וב"כ הנתבע מסכימה שייקבעו בגין התקופה החל מ-18.12.07 עד 30.11.08. ב"כ הנתבע הסבירה כי ועדה רפואית (דרג ראשון) מיום 17.12.07 קבעה לתובעת 30% נכות מיום 1.10.07 (אחוז לא מזכה). על החלטה זו לא הוגש ערר. התובעת הגישה תביעה חדשה בחודש מאי 2008 ובהתאם לתקנה 5 לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (בדיקה מחדש ותביעה חדשה) התשס"א-2000 תחילתה של החלטה בתביעה חוזרת לא תקדים את המאוחר שבין האפשרויות הנקובות בתקנה - שהרלוונטית לגבינו היא מועד הדחייה הקודמת - 17.12.07. ב"כ התובעת לא התייחסה בתגובתה לטענות הנ"ל שהן מבוססות בדין, ולכן יש להורות לנתבע לכנס ועדה רפואית שתקבע אחוזי נכות רפואית לתובעת בגין התקופה 18.12.07 עד 30.11.08 על פי פסק הדין של השופטת אגסי. לגבי התקופה מ- 27.4.10 עד 31.5.10, הסכימה ב"כ הנתבע כי ועדה רפואית תדון בהתאם לפסק דין של השופטת כהן. כן הסכימה ב"כ הנתבע כי עניינה של התובעת יידון בפני הוועדה הרפואית לעררים בגין התקופה מ-1.4.12 בהתאם לפסק דין של השופטת כהן בתיק בל 951-11-12. אשר לקביעה בעניין אי כושר, טוענת ב"כ הנתבע כי אכן התכנסה ודנה ועדת אי כושר בהתאם לפסק דין של השופטת ויסמן ולכן, אם לא ישונו אחוזי הנכות הרפואית אין הצדקה לדיון מחדש בעניין אי כושר. ברם, ב"כ הנתבע מסכימה לדיון מחדש בשיעור אי כושר אם אחוזי הנכות הרפואית ישונו. פסק הדין של השופטת ויסמן התייחס לוועדת עררים (אי כושר) מיום 23.6.09, אשר לקחה בחשבון שיעור נכות רפואית שנקבעה קודם לכן והורה על החזרת העניין לוועדה לעררים שתשקול מחדש עמדתה לאחר שתשמע את המערערת, לרבות תיאור עברה התעסוקתי ועיון בחוות דעתו של ד"ר גושן מיום 24.11.08. הוועדה מיום 13.6.13 קבעה דרגת אי כושר רק מ- 1.4.12 ללא כל התייחסות לקביעה הקודמת, ולכן, לא יכולה להיות ועדה שמיישמת את פסק דין של השופטת ויסמן. ב"כ הנתבע הציעה כי כדי למנוע שהתובעת תתייצב בפני שלוש ועדות שונות, מסכים הנתבע, לפנים משורת הדין, לשינוי הרכב הוועדה כך שבעניינה של התובעת תתכנס ועדה אחת שתדון בכל התקופות. ב"כ התובעת לא הגיבה להצעה זו, שמייעלת את הדיון ללא כל ספק, ויש לראות בכך הסכמה. 9. לסיכום נוכח האמור לעיל, תתכנס ועדה רפואית לעררים שתדון בקביעת אחוזי הנכות הרפואית לתובעת בגין התקופות: 18.12.07 עד 30.11.08, מ- 27.4.10 עד 31.5.10 ומ- 1.4.2012. א. הוועדה תתייחס למלוא החומר הרפואי המונח בפניה, לרבות תוצאות בדיקות רפואיות שביצעה המערערת וחוות דעתו של ד"ר גושן. ב. הוועדה תדון בטענות התובעת על האנמיה, תזמן את התובעת לטעון טיעוניה לפניה וכן תבחן שוב את האישורים והבדיקות הרפואיות. הוועדה תתייחס לעובדה כי התובעת מקבלת עירוי דם אחת ליומיים- שלושה וכן שחלק מבדיקות הדם המצויות בפני בית הדין מצביעות על אנמיה. ג. הוועדה תיתן את דעתה לבדיקות הדם של התובעת מ- 8.7.10, 27.3.11, 13.4.12 ו-28.8.12 ולמכתב של ד"ר וסילביצקי מיום 28.8.12. לאחר שתיקבע נכות רפואית לתובעת בגין כל תקופת התביעה, תתכנס ועדת עררים (אי כושר) אשר תזמין את התובעת לטעון לפניה, תתייחס במנומק לטענותיה לרבות תיאור עברה התעסוקתי, ותעיין בחוות דעתו של ד"ר גושן מיום 24.11.08. בהתחשב בכך שהתובעת נאלצה להגיש את התובענה לבית הדין ובהתארכות ההליכים, ובמקביל בהתחשב גם בנכונות הנתבע לסיום הסכסוך כאשר חלק מההצעות התקבלו - אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 4,000 ₪. 10. לצדדים זכות ערעור על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מקבלתו. אי כושר עבודה