1. בפני בקשת הנתבעת להורות לתובעת לגלות ולאפשר לה לעיין בכל הפרוטוקולים של ישיבות ועד והאסיפה הכללית של התובעת שהינה אגודה שיתופית. לטענת הנתבעת גילוי ועיון במסמכים אלו יאפשר לה למצוא החלטות בדבר רשות שימוש במקרקעין הצמודים לחלקות ששמשו כמגרשי עזר. הנתבעת טענה, כי הינה חברת האגודה ולכן זכאית לעיין בכל מסמך הקשור במישרין, או בעקיפין, לנחלות אשר בבעלותה. 2. התובעת התנגדה לבקשה וטענה כי האגודה נוסדה בשנת 1958 ומאז ועד היום, קיימים אלפי עמודים של פרוטוקולים של הוועד והאסיפה הכללית. לטענת התובעת, המדובר בבקשה כוללנית במסמכים אשר אינם רלוונטיים למחלוקת נשוא התביעה. התובעת טענה כי על הנתבעת להצביע על מסמך ספציפי שבכוונתה לעיין בו, שאלמלא כן, עליה להוכיח את הרלוונטיות של המסמכים. בתשובה לתגובה זו, הפנתה הנתבעת לזכותו של חבר אגודה שיתופית לעיין במסמכי האגודה וזאת בהתאם לפקודת האגודות השיתופיות ולתקנון האגודה. עוד השיבה הנתבעת, כי המדובר בפרוטוקולים של ישיבות שנערכו על ידי הנהלת האגודה ואשר בהם נידונו ענייני הזכויות במקרקעי התובעת, ויש בהם לפיכך, חשיבות לסוגיה שבמחלוקת. דיון: 3. הליך של גילוי ועיון במסמכים נועד לאפשר לבעל דין לדעת מראש אילו מסמכים רלוונטיים מצויים בידי יריבו, לרבות מסמכים שאין בעל הדין שכנגד מתכוון להגישם כהוכחה במשפט. הכוונה היא הן למסמכים מזיקים העלולים לפעול לרעת מבקש גילוי המסמכים ואשר יהיה עליו להפריכם או להסבירם, והן למסמכים מועילים שתוכנם עשוי לתמוך דווקא בגרסת המבקש. נקודת המוצא העקרונית לעניין גילוי מסמכים ועיון בהם, היא גילוי מרבי, שכן המשפט עומד על האמת וביסוד ההליך השיפוטי עומדת חשיפת האמת (סוגיית בסדר דין אזרחי, אורי גורן, מהדורה שביעית בעמ' 162). יחד עם זאת לצד הגילוי, עומדים עקרונות וערכים נוספים, כגון: יעילות ההליך השיפוטי, הגנה על אינטרסים לגיטימיים של הצד המגלה, מניעת תביעה של צדדים שלישיים ופגיעה בצדדים שלישיים, ואי הטרדת הצד שכנגד מעבר לצורך בהמצאת דרישות מכבידות יתר על המידה. 4. בטרם אתייחס לגופם של דברים, אבהיר כי טענת הנתבעת כאילו קנויה לה זכות חוקית ויסודית, כחברת האגודה לעיין במסמכים, אין בה כדי להשליך על הסוגיה שבפני. כבר נקבע, אפילו לגבי גופים לגביהם חל חוק חופש המידע, כי זכות העיון במסמכים מכוח חוק זה, נובעת מתכלית שונה (שקיפות המנהל), מתכלית העיון במסמכים על פי סדר הדין האזרחי, שמטרתן, הכרעה בסכסוך ספציפי. קל וחומר, במקרה דנן, בו אף אין המדובר ברשות ציבורית כהגדרתה כל פי אותו חוק. זכות הנתבעת כחברת אגודה לעיון במסמכים מסוימים (בלי קשר להליך שבפני), הינה בהתאם ובכפוף לאמור בפקודת האגודות השיתופיות ובתקנות האגודה השיתופית. אם וככל שנמנעה מהנתבעת זכות עיון הקבועה באותו דין, רשאית היא לפנות בהליכים הנדרשים בפני המותב המוסמך, ולעמוד על מיצוי זכותה בכפוף להוראות אותו דין. אולם, אין בכך כדי להשפיע על ההכרעה בבקשה בהליך שבנידון. במקרה דנן, המדובר בבקשה לעיון במסמכים על פי תקנות סדר הדין האזרחי, אשר תכליתן כאמור שונה. לפיכך יש לבחון את הבקשה בהתאם לעקרונות שפורטו לעיל ובהתייחס לתביעה הספציפית שבפני. 4. המדובר בתביעה לסילוק יד הנתבעת משטח ציבורי. בהתאם למבחנים שנקבעו לעיל יש רלוונטיות בפרוטוקולים הנוגעים לנחלת הנתבעת, או לאותו שטח אליו מתייחסת התביעה. יחד עם זאת, הבקשה לעיון בכל הפרוטוקולים של הוועד והאסיפה הכללית בכל הזמנים (תקופה של עשרות שנים) וללא הגדרה של הנושאים שנידונו באותם פרוטוקולים, רק מפני שבין היתר, יתכן שנידונו בהם גם ענייני מקרקעין, אינה מידתית ואינה מוצדקת. בעניין זה כבר נקבע: "... הרלוונטיות לצורכי גילוי היא במידת האור שהמסמך עשוי לשפוך על המחלוקת שבין הצדדים. מסמך שיש בו כדי לסייע לקו חקירה הוא רלוונטי. לעומת זאת, מסמך שאין בו כדי לחזק טענה או להחלשה, וכל כולו לא בא אלא "לדוג" בענייניו של בעל דין אין לגלותו (ראה ע"א 40/49 כיאט ואח' נ. כיאט ואח' {1} בעמ' 162)". (ההדגשה שלי ר.א). 5. בקשה לעיון בכל הפרוטוקולים כאמור, הינה מעין מסע דיג, על מנת לנסות ולאתר בין היתר, מקרים בהם הותר, לטענת הנתבעת, לעשות שימוש בשטח ציבורי. הגם ספק בעיני אם המדובר בטענה אשר תקנה לנתבעת הגנה, הרי בכל מקרה, ברי כי ככל שהנתבעת יודעת על מקרים כאמור, היה על הנתבעת לתחום את המסמכים המבוקשים ביחס לאותם חברים, או אותם מקרקעין, אשר לגביהם לטענתה,הותר השימוש כאמור. 6. עוד אוסיף, כי בנוסף לנושא הרלוונטיות, המבחן הנוסף לבחינת בקשה לגילוי מסמכים הינו מבחן היעילות, דהיינו האם גילוי המסמכים הינו הדרך היעילה ביותר לבירור העובדות הרלוונטיות למחלוקת. מובן, כי בקשה לאפשר עיון באלפי מסמכים, בפרוטוקולים המתייחסים לעשרות שנים, אינה בגדר הדרך היעילה והמדובר בדרישה מכבידה יתר על המידה. ככל שלנתבעת טענות ביחס למקרים כאמור, עליה להציג עדויות ולא לנסות ולהוכיח טענתה באמצעות הטלת עול כבד על הנתבעת. 7. אשוב ואדגיש, כי אין בהחלטה זו כדי למנוע מהנתבעת לפעול בהליך הנכון, ככל שנמנעת ממנה זכות עיון במסמכים אשר לגרסתה עומדת לה כחברת אגודה שיתופית. יחד עם זאת, באשר להליך הספציפי שבפני -הבקשה כוללנית, מתייחסת למסמכים אשר לא ניתן לקבוע כי כולם רלוונטיים ויש בה משום הטרדה והכבדה מוגזמת על התובעת. 8. לאור כל האמור, אני נעתרת לבקשה באופן חלקי בלבד וקובעת כי על התובעת לגלות תוך 20 יום לנתבעת רק את אותם פרוטוקולים של ישיבות ועד ואסיפה כללית המתייחסים למקרקעין נשוא התביעה, או לנתבעת עצמה. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות. עיון במסמכיםמסמכיםזכות העיון