1. הנאשם הואשם בגרימת תאונת דרכים אשר ארעה בתאריך 25.5.07, בשעה 07:45, ברח' הבנאי בחולון. הנאשם נהג במשאית ויצא מחניון בית מס' 40. אותה שעה נסע אוטובוס ברח' הבנאי, משמאל לימין כוון יציאת הנאשם מהחניון. בכתב האישום נטען שהנאשם לא שם לב לדרך, לא הבחין מבעוד מועד באוטובוס המתקרב, חצה את רח' הבנאי תוך פניה שמאלה וחסימת דרכו של האוטובוס וגרם להתנגשות בין שני כלי הרכב. כתוצאה מההתנגשות נחבל נהג האוטובוס וכלי הרכב ניזוקו. הוראות החיקוק לפיהן הואשם הן: אי מתן זכות קדימה ביציאה מחצרים ונהיגה בחוסר זהירות בניגוד לתקנות 64(ב) ו-21(ג) לתקנות התעבורה. 2. הנאשם כפר באחריותו לתאונה וטען שהוא לא חסם את דרכו של האוטובוס וכי האוטובוס סטה לכיוון שלו ופגע בו. 3. שמעתי את עדותו של נהג האוטובוס אשר העיד שהוא נסע ברח' הבנאי, מצפון לדרום ובהגיעו למקום התאונה הוא ראה את הרכב, בו נהג הנאשם, פונה פניית פרסה לפני חזית האוטובוס, מימין לשמאל. הוא ניסה לבלום את האוטובוס אך לא הצליח למנוע את התאונה והחלק הקדמי של האוטובוס פגע בחלק האחורי של המשאית בדופן בצד שמאל. כתוצאה מהתאונה הוא נחבל ופונה לבית חולים ונזקק לטיפול עד עצם היום הזה. 4.בוחן של המשטרה הגיע למקום התאונה וצילם תצלומים (ת/2) במקום, בהם נראה הרחוב וכלי הרכב לאחר התאונה. הבוחן הכין גם דו"ח בוחן (ת/3) ותרשים (ת/4). בדו"ח הבוחן כתב שבזמן המקרה מזג האויר היה נאה, היה אור יום. הראות היתה טובה ולנאשם היה שדה ראיה של 50 מטר שמאלה מקו המדרכה. 5. שמעתי את עדותו של הנאשם שהעיד בבית משפט וקיבלתי את ההודעה שהוא מסר במקום התאונה. הנאשם סיפר שהוא יצא מחנייה של בית מס' 40 ברח' הבנאי מחולון ורצה לפנות שמאלה ברח' הבנאי. משמאלו היתה חומה שהסתירה לו את שדה הראיה לכן הוא התקדם לאט לאט לתוך הכביש. הוא ראה את האוטובוס נוסע רחוק משמאלו והעריך שהוא יספיק לפנות שמאלה לפני שהאוטובוס יגיע, לכן החל לפנות שמאלה לרח' הבנאי. במהלך הפניה פגע האוטובוס בארגז המשאית בצד שמאל בחלק האחורי. בעדותו בבית משפט חזר הנאשם על גירסתו כפי שנמסרה אחרי התאונה אלא שהפעם טען טענה חדשה שהאוטובוס סטה לעברו. 6. לאחר ששמעתי את העדים, שקלתי דבריהם והתרשמתי מהופעתם בבית המשפט, מצאתי שעובדות כתב האישום הוכחו בפני מעל לכל ספק סביר. 7. למעשה לא מצאתי כל מחלוקת בין הצדדים. הנאשם הודה בכך שהוא יצא מחצרים ונכנס לרח' הבנאי בפניה שמאלה למרות שהבחין באוטובוס הנוסע משמאלו ברח' הבנאי. מחובתו של הנאשם היה לתת זכות קדימה לאוטובוס לנסוע לפניו לפני שהוא נכנס אל הרח' בעת שיצא מהחצרים. הנאשם לא עשה כן מאחר וטעה בהערכת המרחק והמהירות של האוטובוס. משנכנס הנאשם אל הרחוב וחסם את דרכו של האוטובוס, הוא אחראי לארוע התאונה. 8. לאור האמור לעיל אני מרשיעה את הנאשם בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום: אי מתן זכות קדימה ביציאה מחצרים ונהיגה בחוסר זהירות בניגוד לתקנות 64(ב) ו-21(ג) לתקנות התעבורה. משפט תעבורהזכות קדימהחצר