זכות קדימה מעגל תנועה

1. ביום 25.1.11 אירעה תאונת דרכים שבה היו מעורבים מכונית מסוג קאיה מ"ר 20-961-72 (להלן: המכונית) וקטנוע מ"ר 52-166-64 (להלן: הקטנוע). במועד הרלוונטי היתה המכונית בבעלות התובעת (להלן: חברת אלדן) ובשימוש אם נהגהּ אוהד גנד (הנתבע שכנגד 2, להלן: נהג המכונית) שנהג בהרשאת אימו. הקטנוע היה בבעלות התובעת שכנגד 1 ובעת התאונה נהג בה הנתבע-התובע שכנגד 2 (להלן: נהג הקטנוע). 2. בעטיה של התאונה ניזוקו שני כלי הרכב: שמאי מוסמך העריך את נזקי המכונית בסך 17,035 ₪ כולל ירידת ערכה. חברת אלדן שילמה סכום זה וכן שכר טרחת השמאי בסך 400 ₪ (חברת אלדן זכאית לנכות את מס התשומות, ולכן הסכומים הללו אינם כוללים מס ערך מוסף). סך כול נזקיה מסתכמים אפוא בסך 17,435 ₪. בהתאם להערכת שמאי מסתכמים נזקי הקטנוע בסך 4,187 ₪ ועל סכום זה יש להוסיף שכר טרחת השמאי שבדק את הקטנוע, בסך 600 ₪. התובעים שכנגד גם תובעים 620 ₪ בגין עלות פינוי נהג הקטנוע באמבולנס ממקום התאונה לבית החולים. בסך הכול מסתכם הנזק הנתבע בתביעה שכנגד בסך 5,407 ₪ (קרן, נכון ליום 7.2.11). 3. תחילה הגישו נהג הקטנוע ובעליו תביעה כספית נגד הנתבעים שכנגד לבית משפט לתביעות קטנות בעכו בת"ק 8925-03-11 ובמהלך הדיון הגיעו לידי הסכם פשרה אשר קיבל תוקף של פסק דין. בהתבסס על חלוקת האחריות המוסכמת באותו הליך (שווה בשווה) הגישה חברת אלדן את התובענה דנן. בד בבד הגישה בקשה למתן פסק דין שכן לדעתה יצר פסק הדין של בית המשפט לתביעות קטנות מעשה בי-דין בשל השתק פלוגתא. בדיון לפניי הסכימו בעלי הדין כי הסכם הפשרה ופסק הדין של בית משפט לתביעות קטנות יבוטלו, כי תביעתה של חברת אלדן תועמד על מלוא סכום הנזק שנגרם לה וכי שתי התובענות יידונו יחדיו. כאמור, בפועל הוגשה תביעה שכנגד. 4. ההליך הוגש בסדר דין מהיר. לכן תהא ההנמקה תמציתית, כמצוות הדין. 5. התאונה אירעה בעיר כרמיאל בצומת המהווה מפגש ארבעה רחובות. במרכז הצומת נבנה מעגל תנועה. שני כלי הרכב הגיעו למעגל התנועה מכיוונים שונים והיה בכוונתם לחצותו. הקטנוע נכנס למעגל תנועה מצד שמאל כיוון נסיעת המכונית. מהתמונות אשר הוגשו עולה כי שדה הראיה פתוח, כך שכל נהג המגיע לצומת יכול להבחין בכלי רכב המצויים במעגל התנועה. במרכזו של מעגל התנועה עץ רחב צמרת וצמחיה נמוכה. סביב השטח המגוּנן קיים משטח מאבנים משתלבות, כשאבן השפה כמעט בגובה מפלס הכביש. 6. בהודעה שמסרה מעבידתו של אם נהג המכונית לחברת אלדן מצוין כי התאונה התרחשה בשעה 19.00 (דהיינו, בזמן תאורה). נהג המכונית לא חזר על אמירה זו ונהג הקטנוע העיד כי בזמן התאונה טרם שקעה השמש. גרסתו זו לא נסתרה ומי מהנהגים לא העיד כי פנסי התאורה של כלי הרכב דלקו. ניתן להסיק אפוא כי התאונה אירעה בשעת בין-ערביים. 7. אין חולק כי נהג הקטנוע היה נער בן 16, נהג חדש אשר קיבל רישיון נהיגה כחודש ימים לפני אירוע התאונה ונהג ללא ביטוח. 8. לגרסת נהג המכונית, לפני הכניסה למעגל התנועה מוצב תמרור 'תן זכות קדימה'. בהגיעו לצומת עצר את המכונית, הסתכל לשני הכיוונים ולאחר שווידא שהכביש פנוי החל בנסיעה כשבכוונתו לחצות את מעגל התנועה ולהמשיך בנסיעה ישר. בעודו באמצע מעגל התנועה, ומהירות נסיעתו כ-20 - 30 קמ"ש, חש לפתע חבטה בדופן השמאלית של המכונית. הוא בלם 'בכל הכוח' והמכונית נעצרה במרחק כחמישה מטר ממקום התאונה. עוד הוסיף, כי לאחר שעצר את המכונית עמד הקטנוע צמוד לדלת השמאלית האחורית, בניצב לה. כאשר פתח את דלת הנהג נפל הקטנוע ועף אחורה וכך פגע גם בדלת השמאלית הקדמית של המכונית. 9. לגרסת נהג הקטנוע, בהגיעו לצומת ראה רכב הנוסע במעגל התנועה, הוא נעצר בכניסה לצומת ולאחר שהרכב חלף נכנס למעגל התנועה במהירות הנע בין 15 - 20 קמ"ש. בעודו באמצע מעגל התנועה הבחין לפתע במכונית שנמצאה במרחק כמטר עד מטר וחצי ממנו. נהג הקטנוע בלם בבלם הקדמי ותוך כדי בלימה סטה שמאלה, עלה על האבנים המשתלבות אשר במעגל התנועה והתנגש בדלת השמאלית הקדמית של המכונית. היות שהמכונית המשיכה בנסיעה '[ו]גלש[ה] כמה מטרים קדימה הקטנוע גלש ופגע גם בדלת האחורית' (עמוד 8 שורות 8 ו-9). 10. בחרתי להעדיף בגרסת נהג הקטנוע על פני זו של נהג המכונית. ראשית, לפני הכניסה למעגל תנועה מוצב תמרור 'תן זכות קדימה'. לפיכך זכות הקדימה נתונה לרכב הנמצא בתוך מעגל תנועה והבא מצד שמאל. נהג המכונית ידע זאת ואישר עובדה זו בעדותו. הוא גם אישר כי לפני כניסתו למעגל התנועה לא ראה את הקטנוע אשר נסע משמאלו, ולו זכות הקדימה. שנית, מיקום התאונה (אשר אינו שנוי במחלוקת) מלמד כי הקטנוע נסע בתוך מעגל התנועה מרחק רב יותר מאשר המכונית. מכאן, כשהקטנוע היה כבר במעגל התנועה החלה המכונית בכניסתה אליו. שלישית, מיקום הנזק במכונית מתיישב אף הוא עם גרסת נהג הקטנוע (כאמור, לגרסתו פגע תחילה בדופן הקדמית של המכונית ומאחר שזו המשיכה בנסיעה פגעה גם הדופן האחורית). כאמור, נהג המכונית העיד כי בזמן שנסע במעגל התנועה הרגיש חבטה בדופן השמאלית, כי לאחר מכן הבחין בקטנוע עומדת בניצב לדלת האחורית וכי כאשר פתח את דלת הנהג נפל הקטנוע 'על הצד. הוא פגע בשמאל עף אחורה ופגע בדלת הקדמית מצד שמאל' (עמוד 4 שורה 5). גרסת נהג המכונית אינה אפשרית משני טעמים. האחד, נהג המכונית בלם רק לאחר שחש בחבטה והמכונית נעצרה במרחק כחמישה מטרים ממקום ההתנגשות. לא יתכן אפוא שמצא שהקטנוע עומדת בניצב לדופן המכונית. השני, כי אם פגע הקטנוע בדופן האחורית של המכונית והקטנוע 'עף אחורה' ונפל לאחר שנהג המכונית פתח את הדלת, לא יתכן שייפגע החלק החיצוני של דלת הנהג. רביעית, לגרסת נהג המכונית בהגיעו לכניסה למעגל תנועה עצר את המכונית, הסתכל לשני הכיוונים ורק לאחר מכן החל בנסיעה. התנהגות זו אינה מתיישבת עם נתוני השטח, שהרי לפניו הוצב תמרור 'תן זכות קדימה' ולא תמרור 'עצור'. בהיעדר הסבר מדוע עשה-כן, נראית עדותו ניסיון להציג עצמו כמי שנוהג בזהירות יתרה יותר מאשר תיאור העובדות לאשורן. חמישית, מגרסת שני הנהגים עולה כי נהג המכונית התנצל בפני נהג הקטנוע. לגרסת האחרון, הלה התנצל, הוסיף כי מצטער על שלא ראה אותו וכי 'הקטנוע עליי'. לגרסת נהג המכונית, לאחר התאונה פנה לנהג הקטנוע ואמר לו 'סליחה אני מצטער' וזאת 'מלחץ בלבד'. אף אם נהג המכונית רק התנצל והביע צער ייאמר, כי התנצלות 'טהורה' מלמדת על תחושת אשם של אומרה. לו סבר נהג המכונית כי האחריות לקרות התאונה רובצת על כתפי נהג הקטנוע ניתן היה לצפות כי יבטא את דאגתו לשלומו (ואולי גם יוסיף דבר מה בנוגע לנהיגתו הבלתי זהירה) ברם לא יביע את צערו ויבקש את סליחתו. 11. אני קובעת אפוא כי נהג המכונית נכנס למעגל התנועה בלא שהבחין בקטנוע ובכך הפר את חובתו לתת זכות קדימה לרכב הבא משמאלו והנמצא במעגל התנועה. 12. אין חולק שאימו של נהג הקטנוע פנתה לאם נהג המכונית. לפי טענת האחרונה, ביקשה אם נהג הקטנוע להסדיר את העניין בלי שתוגש תלונה. היות שאימו של נהג הקטנוע לא העידה במשפט יש לקבל את הגרסה אם נהג המכונית, שלא נסתרה ואף מקבלת חיזוק מהימנעות נהג הקטנוע מלזמן את אימו למתן עדות. חברת אלדן רואה בהתנהגות זו של אם נהג הקטנוע משום הודאה באחריות לקרות התאונה ולתוצאותיה. בנסיבות, מסקנה זו אינה המסקנה היחידה המתבקשת. בעת התאונה היה נהג הקטנוע נער בן 16 שנים, נהג חדש שזה עתה קיבל את רישיון הנהיגה ואשר נהג ללא ביטוח. אין צורך להכביר מילים בנוגע להשלכות נהיגה ללא ביטוח בכלל, ובנתוני נהג הקטנוע בפרט. התנהגות אימו של נהג הקטנוע מוסברת אפוא בחששה פן תגיע התאונה לידיעת רשויות האכיפה והדבר יפגע בעתיד בנה. לנוכח הסבר הגיוני זה וניתוח נסיבות קרות התאונה לא ראיתי לייחס משקל להתנהגות אימו של נהג הקטנוע. 13. עיקר האחריות רובצת אפוא על כתפי נהג המכונית. עם זאת ראיתי לייחס לנהג הקטנוע אשם תורם מסוים, אותו אני מעריכה בשיעור 15%. ראשית, נהג הקטנוע נסע בשעת בין-ערביים בלא שהדליק פנסים. לו עשה-כן, יכול היה נהג המכונית להבחין בו ולתת לו זכות קדימה. שנית, נהג הקטנוע הבחין במכונית במרחק קטן בלבד לפני הפגיעה, ומן הסתם מחמת חוסר ניסיונו בלם את הקטנוע בחוזקה וסטה שמאלה, לכיוון שאליו נסעה המכונית. סביר להניח כי לו סטה ימינה יכול היה למנוע את ההתנגשות. 14. על יסוד האמור לעיל, אני מחייבת את הצדדים כדלקמן: התביעה העיקרית - אני מחייבת את הנתבע (נהג הקטנוע) לשלם לתובעת (חברת אלדן) סך של 2,615 ₪ (15% מסכום התביעה). סכום זה ישא ריבית והפרשי הצמדה לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה, תשכ"א-1961 (להלן: החוק) החל מיום 10.10.11 (יום הגשת כתב התביעה) וכלה ביום התשלום המלא בפועל. כן אני מחייבת אותו לשלם הוצאות משפט בסך 1,600 ₪, נכון ליום מתן פסק הדין. התביעה שכנגד - אני מחייבת את הנתבעים שכנגד לשלם לתובעים שכנגד סך של 4,596 ₪ (85% מסכום התביעה שכנגד) כשסכום זה יישא ריבית והפרשי הצמדה כחוק החל מיום 7.2.11 וכלה ביום התשלום המלא בפועל. כן אני מחייבת את הנתבעים שכנגד לשלם לתובעים שכנגד הוצאות משפט בסך 1,600 ₪. חיובי הצדדים ניתנים לקיזוז. משפט תעבורהזכות קדימהכיכר (מעגל תנועה)