איסור מכירת סיגריות לקטינים

1. בפני בקשת המבקש לביטול צו סגירת עסק וחצרים, אשר הוצא בהתאם להחלטת סנ"צ אלון לבבי, מפקד משטרת רחובות, ביום 2/1/2007, ואשר במסגרתו הורתה המשטרה, למבקש, לסגור את "פיצוצית קופי שופ" ברחוב הרצל 185 ברחובות (להלן: "העסק") אשר בבעלותו לתקופה של 10 ימים. 2. א. המבקש טוען כי ביום 31/12/2006, בשעה 22:50, או בסמוך לכך, נחשד עובדו של המבקש, יצחק רייך (להלן: "העובד"), כי מכר משקה משכר לקטין בעסקו של המבקש. ב. ביום 2/1/2007 נערך שימוע בפני קצין המשטרה הנ"ל, ובו הבהיר המבקש כי פיטר את העובד מיידית כאשר נודע לו על האירוע הנ"ל. עוד טען המבקש, כי במקום ישנו שלט האוסר מכירת אלכהול לקטינים, כי לפני תחילת המשמרת של העובד תדרך המבקש את העובד כי חל איסור מכירת אלכהול וסיגריות לקטינים וכי הודיע לעובד כי אם ימכור אלכהול ו/או סיגריות לקטינים, תוגש נגדו תביעה על סך 30,000 ₪. ג. בסיום טיעוניו של המבקש בפני קצין המשטרה הוכנס העובד לשימוע ואישר את דברי המבקש, כי קיבל תדרוך לפני תחילת המשמרת, וכי אם יפר את האיסור למכור אלכהול ו/או סיגריות לקטינים, תוגש נגדו תביעה על סך 30,000 ₪. ד. עוד נטען כי צו הסגירה הנ"ל איננו תקף, שכן על פי האמור בו הוצא לפי סעיף 193 א (ה) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, שעניינו הצבת שלט, המציין במפורש האיסור על מכירת משקאות משכרים ו/או סיגריות לקטינים, בעוד שהשימוע נערך לגבי מכירת משקה משכר לקטין ולא בענין הצבת שלט. עוד נטען כי הצו מתייחס לסעיף 78 (א) לפקודת המשטרה [נוסח חדש] המתייחס לסגירת בתי קפה כאשר ישנה התקהלות בלתי חוקית, התפרעות וכד', וענין זה כלל לא הוזכר בשימוע. ה. המבקש מוסיף וטוען כי הצו מתייחס גם לסעיף 23 לחוק רישוי עסקים, המאפשר לקצין משטרה לסגור עסק כאשר הדבר דרוש לשמירת שלום הציבור, ואולם המבקש הודיע כבר לקצין המשטרה כי פיטר את העובד, ולפיכך אין עוד חשש כזה. ו. המבקש טוען כי סגירת העסק, המפרנס שתי משפחות, תגרום לו נזק כלכלי בלתי הפיך. 3. בתגובתה לבקשה, מפרטת המשיבה, בתמצית, את הראיות בתיק, מציינת כי עסקו של המבקש נסגר בצו סגירה מינהלי בתאריך 2/1/2005 בשל כך שמכר משקה משכר לקטין. בעקבות אירוע זה הוגש נגד המבקש כתב אישום לבית משפט זה בת.פ. 1014/05. במסגרת הסדר טיעון, נמחק האישום בגין מכירת משקה משכר והוטלה על המשיב, בין היתר, התחייבות בסך 20,000 ₪ להימנע מביצוע עבירה לפי סעיף 193 א לחוק העונשין, התשל"ז-1977 למשך 3 שנים. המשיבה טוענת כי ב"פיצוצית" המבקש נמכר משקה משכר הן לפני שנתיים והן במקרה נשוא הבקשה. במקרה הראשון נטען כי המבקש הקפיד על איסור מכירת משקה משכר וסיגריות לקטינים, במקרה השני נטען כי תדרך בדבר האיסור של זה, אולם בשני המקרים נמכרו משקאות משכרים לקטינים, על כן על בית המשפט לקבוע כי אין בפיטוריו של הפועל כדי לאיין או להפיג את החשש לשלום הציבור. המשיבה טוענת כי תקופת הצו מידתית בנסיבות הענין. 4. עיינתי בתיק החקירה, ונחה דעתי מהראיות בתיק כי הוצאת צו הסגירה על ידי קצין המשטרה היתה מוצדקת בנסיבות הענין. אינני מתעלמת מהעובדה כי מדובר באירוע שני של מכירת משקה אלכהול לקטין בעסקו של המבקש. יחד עם זאת, סביר כי המבקש לא יכול לעבוד בעסקו 24 שעות ביממה. המבקש אמר בשימוע כי תדרך את העובד לפני תחילת המשמרת בדבר האיסור על מכירת משקאות אלכהול ו/או סיגריות לקטינים, וכן כי במקום הוצב שלט האוסר מכירת אלכהול לקטינים, וכי הודיע לעובד כי אם יפר את האיסור האמור, תוגש נגדו תביעה על סך 30,000 ₪. העובד בשימוע, בפני קצין המשטרה, אישר את דברי המבקש. אמנם נציג המשיבה טען כי העובד לא אמר אמת בהודעתו במשטרה, כאשר הכחיש את המכירה הנטענת, ולפיכך לא ניתן לדעת אם אמר אמת בשימוע. ענין זה יבחן בבית המשפט בבוא היום. בשלב זה, קיימת הודאתו של העובד בדברי המבקש בשימוע. כמו כן, המבקש טוען כי פיטר את העובד לאלתר לאחר שנודע לו דבר האירוע. 5. לאחר ששקלתי את כל השיקולים הדרושים לענין, חומרת המעשה, מטרת הצו והאינטרס הציבורי, טענות המבקש כי עשה את כל המוטל עליו כדי למנוע מכירת משקה אלכהול לקטינים, וכן כי פיטר את העובד באופן מיידי לאחר שנודע לו הדבר, והנזק הכבד הנגרם לו מסגירת העסק, נראה לי כי ניתן להסתפק בתקופה קצרה יותר מהתקופה אשר נקבעה על ידי קצין המשטרה. לפיכך, אני מורה, כי תוקף צו הסגירה הנ"ל יסתיים ביום 7/1/2007 שעה 24:00. בשולי הדברים, אמנם נפלו טעויות קולמוס בצו הסגירה, ואולם הואיל והצו הוצא גם מכוח סעיף 23 לחוק רישוי עסקים ומכוח סעיף 78 (א) לפקודת המשטרה, אני סבורה כי לא נפל פגם מהותי בצו, וכאמור לעיל, בנסיבות הענין, היתה הוצאתו של הצו מוצדקת ונועדה לשמירת בטחון הציבור. קטיניםטבק / סיגריות