1. בפניי בקשה לדחייה על הסף. 2. כתב התביעה עניינו עתירה לחיוב המשיבה בתשלום תגמולי ביטוח מכח פוליסת ביטוח סיעודית שהוציאה המשיבה לטובת המבקשת עובר למקרה הביטוח נשוא כתב התביעה. 3. המבקשת עותרת לדחיית התובענה על הסף על יסוד ארבעה נימוקים חלופיים: א. התביעה אינה מתאימה להתברר בהליך של סדר דין מהיר, משעסקינן בטענות שבמומחיות רפואית ומשעולה הצורך בקיום הליכים מקדמיים. ב. אי צירוף מסמך מהותי לכתב התביעה, קרי: חוות דעת רפואית, בניגוד למצוות תקנה 214(ג) לתקנות סד"א, תשמ"ד-1984. ג. אי צירוף תצהיר המבקשת לאימות העובדות הנטענות בכתב התביעה. ד. שיהוי בהגשת התביעה, שגרם להכשלת בירור החבות הנטענת, תוך גרימת נזק ראייתי בלתי הפיך, משעה שפנייתה של המבקשת אל המשיבה נעשתה לראשונה רק לאחר שחדלה להיות במצב סיעודי. 4. לטענת המשיבה, יש לדחות את הבקשה על הסף, משאין בנימוקיה כדי להביא לדחיית התובענה, וזאת מן הנימוקים הבאים: א. לנוכח סכום התביעה - הרי שתובענה זו ראוייה להתברר בהליך זה. תובענה זו אינה עונה על החריגים המפורטים בתקנה 214ב(א) לתקנות סד"א. ב. באשר לאי צירוף חוות דעת רפואית, הרי שצורפו מסמכים רפואיים רבים המתארים בצורה ברורה ולא מעוררת כל ספק, את סוג מחלתה, התפתחותה והשלכותיה. ג. באשר לאי צירוף תצהיר - הרי שמאחר ונשוא התביעה הינו מצב סיעודי, הרי שמי שראוי ביותר לתאר מצב זה הינו דווקא הבת - עת זו טיפלה באמה במהלך כל תקופת היותה במצב סיעודי. הבת היא זו אשר גם ניהלה את המגעים עם המבקשת, ולפיכך - אין מקום לצרף תצהיר עדות מטעם המשיבה. ד. ביחס לטענת השיהוי - הרי שעל זכאותה לקבלת תגמולי סיעוד נודע לה רק בפרק האחרון של התקופה בה היתה המשיבה נתונה במצב סיעודי מלא, ומיד לאחר מכן נעשתה הפנייה הראשונה אל המבקשת. 5. לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה, מוחלט כדלקמן: א. ביחס לטענה לפיה התביעה אינה מתאימה להתברר במסגרת הליך של סדר דין מהיר, הרי שבצדק ציין ב"כ המשיבה כי על פי דין אין מקום לקבלה, באשר לשון התקנה קובעת מפורשות את הכלל ואת החריגים לכלל. המבקשת טוענת כי בירור התביעה בהליך של סדר דין מהיר פוגעת בזכותה לקיום הליכים מקדמיים לרבות הצגת שאלונים ועריכת בדיקות מטעמה. טענה זו אין בה כל ממש, שהרי אם נקבלה, בכך נסכל למעשה תכלית קיומו של סדר דין מהיר. ודוק: יש לזכור כי בהליך זה של סדר דין מהיר, מתקיים גילוי מסמכים מוקדם (ר' תקנה 214ח' לתקנות סד"א), לרבות הגשת תצהירי עדות ראשיים כבר עם מועד הגשת התובענה, ובהעדר המצאת הנ"ל - חלות הסנקציות הקבועות בתקנה 114א' ובתקנה 214ט(ג) לתקנות סד"א. ב. ביחס לטענת השיהוי, לאור הנימוק שביסוד הטענה, ובנסיבות העניין, לא מצאתי כל מקום להיעתר לבקשה על בסיס טענה זו. על פי הטענה, המשיבה פנתה לראשונה בתביעה לתגמולי ביטוח בגין מצבה הסיעודי הנטען, לאחר שכבר מצבה הרפואי נשתנה, ואיננה עוד במצב סיעודי. טענה זו, מטבעו של ההליך המשפטי, תידון במהלך בירור התביעה לגופה. ג. ביחס לטענה בדבר אי צירוף תצהיר: הרי שהדין בענין זה נהיר ואינו מצריך פרשנות, באשר לשון תקנה 214ג' לתקנות סד"א קובעת מפורשות כי כתב הטענות יכיל תצהיר לאימות העובדות הנטענות בכתב התביעה. התקנה אף מוסיפה וקובעת כי ככל שעותר התובע לצרף תצהיר של אדם אחר - הרי שניתן לצרפו אך ורק מטעמים מיוחדים שיפורטו בתצהיר התובע. התצהיר של בתה של המשיבה שצורף אינו יכול לשמש כתחליף לתצהיר המשיבה לתמיכה בעובדות הנטענות בכתב התביעה, אלא אך כהשלמה לו. ככל שקיימת מניעה עניינית להגשת תצהיר על ידי המשיבה הרי שיש להגיש בקשה מנומקת בעניין זה. בנסיבות דנן, מתירה צירופו של תצהירה של בתה של המשיבה, ואולם, לפנים משורת הדין, ניתנת ארכה בת 20 יום לצירוף תצהיר המשיבה (התובעת) - כמצוות התקנות. ד. באשר לאי צירוף חוות דעת מומחה: תקנה 127 לתקנות סד"א קובעת כי: "רצה בעל דין להוכיח עניין שברפואה לביסוס טענה מטענותיו, יצרף לכתב טענותיו תעודת רופא או חוות דעת של מומחה, לפי הענין…". המשיבה מודה כי יש בטענותיה "פן רפואי בלתי מבוטל". המסמכים הרפואיים שעליהם מתבססת היא, יש ולא יכולים הם לשמש תחליף לחוות הדעת, ויש כי לא יהא בהם די להוכחת ענין רפואי בו נדרשת חוות דעת כמצוות תקנה 127 לתקנות סד"א. ודוק: מלשון התקנה עולה כי יש לצרף חוות דעת רפואית להוכחת ענין שברפואה, הן כשעסקינן בעילה חוזית, הן כשעסקינן בעילה נזיקית או בכל עילה אחרת. הנטל להוכיח כי מצבה של המשיבה עונה על מקרה הביטוח כמוגדר בפוליסה, מוטל על המשיבה (התובעת), ועל המשיבה לפעול על פי הוראות הדין ולהגיש חוות דעת רפואית מטעמה. ניתנת בזאת למשיבה ארכה בת 30 יום לתקן תביעתה, באופן שתצורף חוות דעת רפואית לכתב תביעתה. 6. סיכומו של דבר, נוכח מהות התביעה וטיבה, לאור הדין החל בענייננו, ובנסיבות העניין, באתי לכלל מסקנה כי יש מקום להיעתר לבקשה, ככל שהיא מתייחסת לטענת אי צירוף חוות דעת רפואית ותצהיר לאימות העובדות הנטענות בכתב התביעה. 7. שאלת ההוצאות תידון בסוף ההליך. העתק ההחלטה לצדדים. סדר דין מהירחוות דעת מומחהמומחהחוות דעת