מכתב התפטרות עובד זר

השופט מ' טוינה 1. התביעה נושא פסק-דין זה עניינה תשלום פיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת ותשלום זכויות הקבועות בהסכם הקיבוצי בענף בתי המלון ובנספח להסכם הקיבוצי הכללי בענף המלונאות, תנאים מיוחדים לבתי מלון באילת ובים המלח, כמפורט להלן. 2. עד שניגש לטענות הצדדים רואים אנו לנכון להקדים ולציין את העובדות האלה: (א) הנתבעות הינן חברות בהתאחדות למלונאות בישראל. (ב) התובע הוא עובד זר, אזרח הודו. (ג) התובע עבד במלון ויסטה באילת, החל מיום 17.8.1999 ועד ליום 22.9.2001. (ד) בין התובע לנתבעות התקיימו יחסי עובד-מעביד בתקופה המצוינת לעיל (מיום 17.8.1999 ועד ליום 22.9.2001). (ה) ביום 17.9.2001 מסר התובע לנתבעות מכתב התפטרות שבו הוא מפרט את הסיבות אשר בעטיין התפטר ובו הוא מודיע על הפסקת עבודתו חודש מיום מסירת המכתב. (ו) בפועל נותקו יחסי עובד-מעביד ביום 22.9.2001. (ז) אין חולק כי לא שולמו לתובע פיצויי פיטורים. עוד מוסכם כי לא שולם לתובע שכר/דמי הודעה מוקדמת, מקום שהודיע התובע על סיום העסקתו חודש ממתן מכתב ההתפטרות מיום 17.9.2001, בעוד שעבודתו בפועל הסתיימה ביום 22.9.2001. לבסוף מוסכם כי הנתבעת לא דאגה לביצוע ההפרשות לקרן הפנסיה מבטחים לזכות התובע, כמו גם לתשלום תוספת ערבה ותוספת טיסות. (ח) ביום 24.10.2001 הגיש התובע לבית-הדין תביעה שעניינה, בין היתר, תשלום דמי הבראה, פדיון חופשה שנתית והפרשי שכר המתייחסים לאי-תשלום גמול בגין העסקה בשעות נוספות. (ט) בדיון שנערך ביום ה-10.4.2003 ניתן פסק-דין חלקי (בהסכמה) ולפיו על הנתבעות לשלם לתובע תשלום דמי הבראה ופדיון חופשה שנתית בסכות של9,038 ש"ח וגמול בגין העסקה בשעות נוספות בסכום בסך של 1,200 ש"ח, הכול בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 1.10.2001. (י) לבד מעילות התביעה אשר אליהן מתייחס פסק-הדין החלקי מיום 10.4.2003, תבע התובע במסגרת התביעה מיום 24.10.2001 את התשלומים האלה: (1) תשלום תוספת ערבה ותוספת טיסות - זכויות הקבועות בנספח להסכם הקיבוצי הכללי בענף המלונאות, תנאים מיוחדים לבתי מלון באילת ובים המלח, תוספת אשר אין חולק כי לא שולמה לתובע במהלך עבודתו. (2) תשלום דמי חגים ופיצוי בגין אי-ביצוע הפרשות לזכותו לקרן הפנסיה המקיפה מבטחים - זכויות הקבועות בהסכם הקיבוצי הכללי בענף בתי המלון. אין חולק כי לא שולמו לתובע דמי חגים ולא בוצעו הפרשות לזכותו לקרן הפנסיה המקיפה מבטחים. (3) תשלום פיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת לאור טענתו כי התפטר בנסיבות המזכות בתשלום פיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת/שכר עבודה, משהופסקה עבודתו בתוך תקופת ההודעה המוקדמת לנתבעות. 3. בקצירת האומר, הנתבעות טוענות כי דין התביעה להידחות מהטעמים האלה: (א) ההסכם הקיבוצי הכללי בענף בתי המלון, כמו גם הנספח להסכם הקיבוצי הכללי בענף בתי המלון, תנאים מיוחדים לבתי מלון באילת ובים המלח, אינם חלים על התובע באשר הוא עובד זר. (ב) מכאן שאין התובע זכאי לזכויות הנתבעות מכוח ההסכם הקיבוצי המצוינות לעיל, ובכלל זה תוספת ערבה, תוספת טיסות ודמי חגים ופיצוי בגין אי-ביצוע הפרשות לקרן הפנסיה המקיפה מבטחים, כמתחייב בהסכם הקיבוצי הכללי בענף בתי המלון. (ג) אין ממש בטענת התובע כי פוטר בתנאים המזכים בתשלום פיצויי פיטורים. (ד) הפסקת העבודה בתוך תקופת ההודעה המוקדמת נעשתה ביוזמת התובע ולפיכך אין הוא זכאי לתשלום דמי הודעה מוקדמת/שכר עבודה לתקופה שמיום סיום עבודתו בפועל (22.9.2001) ועד לתום תקופת ההודעה המוקדמת על-פי מכתב ההתפטרות (17.10.2001). (ה) לנתבעות זכות קיזוז בסכום כולל של 15,890 ש"ח, שנתייחס אליה בפירוט בהמשך הדברים. 4. בשים לב לטענות הצדדים כמפורט לעיל נתייחס להלן לשאלת זכותו של התובע לתשלום פיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת, לשאלת חלות ההסכמים הקיבוציים בענף בתי המלון (לרבות הנספח הדן בתנאי העסקתם של עובדי בתי המלון באילת) על התובע בשים לב להיותו עובד זר, ולבסוף לטענת הקיזוז. 5. במכתב ההתפטרות מיום 17.9.2001 מציין התובע שני נימוקים להתפטרותו. והאחד, יחס הצוות כלפיו. השני, אי-תשלום גמול בגין העסקה בשעות נוספות עבור שעות נוספות שעבד התובע בפועל. 6. כזכור, הטענה לגבי אי-תשלום גמול בגין העסקה בשעות נוספות הייתה עילה לתביעה בגין העסקה בשעות נוספות ואליה נדרש בית-הדין במסגרת פסק-הדין החלקי. נוסיף לעניין זה כי אין הנתבעות חולקות על כי התובע נדרש לעבוד שעות נוספות אשר בגינן שולם לו שכר בערך של שעה רגילה, ורק נזכיר כי התובע הועסק בשכר מינימום. עוד נציין כי מוסכמת על הנתבעות הטענה שלפיה השינוי בתנאי שכרו של התובע, במסגרתו הופסק תשלום גמול בגין העסקה בשעות נוספות, נעשה באופן חד-צדדי על-ידי הנבעות, חרף התנגדותו של התובע. ראה לעניין זה בסעיפים 6 ו-7 לתצהירו של מר אבי דהאן, מנכ"ל מלון ויסטה אילת. 7. אין דעתנו כדעת הנתבעות שלפיה יש להקל ראש בזכויות הקבועות בחוק מגן אשר נועד להגביל העסקה בשעות נוספות ולחייב את המעביד בתשלום גמול בגין העסקה בשעות נוספות. דעתנו היא כי מקום שהמעביד פוגע באורח חד-צדדי וחרף מחאות העובד בזכויות שהעובד זכאי להן מכוח חוק מגן, העובד רשאי להתפטר ויש לראות בהתפטרות זו כהתפטרות על רקע נסיבות שבהן אין לדרוש מהעובד להמשיך בעבודתו, כאמור בסעיף 11א לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-1963 (ראה: דב"ע לג/12-3 צ'יבוטרו - אטלקה [1]; דב"ע לב/39-3 גני - גני [2]). 8. לאור האמור לעיל ומשלא הציגו הנתבעות חישוב חלופי לפיצויי הפיטורים שהתובע זכאי להם, התובע זכאי לתשלום פיצויי פיטורים בסכום של 6,529 ש"ח כאמור בכתב-התביעה. התביעה לדמי הודעה מוקדמת 9. מתוך העדויות ששמע בית-הדין עולות העובדות האלה: (א) התובע נתן הודעה מוקדמת בת חודש במסגרת מכתב ההתפטרות. (ב) בפועל הופסקו יחסי עובד-מעביד בסמוך לאחר מתן מכתב ההתפטרות, קודם שהסתיימה תקופת ההודעה המוקדמת. (ג) לגירסת התובע הוא נדרש להפסיק מיד את עבודתו עם הגשת מכתב ההתפטרות. (ד) התובע התבקש על-ידי מנהל כוח האדם לפנות את הדירה אשר העמידו לרשותו הנתבעות (אשר בעדה שילם התובע דמי שכירות אשר נוכו משכרו) עוד לפני תום תקופת ההודעה המוקדמת אשר התובע מסר במכתב ההתפטרות (ראה סעיף 14 לתצהירו של מר אבי דהאן וכן עדותו של מר אבי דהאן, בעמ' 8 לפרוטוקול מיום 10.4.2003, שורה 20). 10. בנסיבות אלו מקובלת עלינו גירסת התובע שלפיה התבקש לעזוב את העבודה בתוך תקופת ההודעה המוקדמת מהסיבות האלה: (א) גירסת הנתבעות שלפיה נטש התובע את העבודה מיד לאחר מכתב ההתפטרות איננה מתיישבת עם מתן הודעה מוקדמת במסגרת מכתב ההתפטרות. ב) דרישת הנתבעות שלפיה התובע יפנה את הדירה אשר הועמדה לרשותו בתוך תקופת ההודעה המוקדמת עומדת יפה עם גירסת התובע ולפיה התבקש לעזוב את עבודתו בתוך תקופת ההודעה המוקדמת. (ג) הימנעות הנתבעות מלהביא את מנהל כוח האדם, אשר לטענתן חיפש ואיתר את התובע לאחר שהאחרון נטש את מקום העבודה, כך לגירסתן, פועלת לרעתן. 11. אשר-על-כן התובע זכאי לדמי הודעה מוקדמת בשיעור השווה לשכר עבודה של חודש, בסכום בסך של 3,266 ש"ח כאמור בכתב-התביעה. 12. אשר לתשלום פיצויי הלנת פיצויי פיטורים ופיצויי הלנת שכר הנתבעים בגין אי-תשלום פיצוי הפיטורים ואי-מתן דמי הודעה מוקדמת לתובע, בשים לב למחלוקת לעניין עצם זכאותו של התובע לתשלום פיצויי פיטורים, מוצאים אנו מקום להפחית את שיעורם של פיצויי הלנת פיצויי פיטורים ולהעמידם על הפרשי הצמדה וריבית החל ממועד הפסקת העבודה ועד למתן פסק-דין זה. ככל שפיצויי הפיטורים לא ישולמו לתובע תוך 21 יום מיום המצאת פסק-דין זה לנתבעות, יתווספו לחוב פיצויי הפיטורים פיצויי הלנת פיצויי פיטורים החל ממועד מתן פסק-הדין ועד ליום התשלום המלא בפועל. משלא עבד התובע בפועל בתקופת ההודעה המוקדמת, אין מקום לחיוב הנתבעות בתשלום פיצויי הלנת שכר בגין אי-תשלום דמי ההודעה המוקדמת לתובע עם סיום העסקתו. שאלת חלותם של ההסכמים הקיבוציים בבתי המלון על העסקתו של התובע 13. ההסכם הקיבוצי הכללי בענף בתי המלון מגדיר עובד כך: "'עובד' - כל העובדים המקצועיים והבלתי מקצועיים המועסקים על ידי בתי מלון וכן עובדי משרדים מרכזיים של רשתות בתי מלון או חברות מלונאות אשר חל עליהם הסכם זה". מכוח סעיפים 3 ו-4 להסכם הקיבוצי הכללי בענף בתי המלון, אשר עניינם תחולת ההסכם הקיבוצי דנן, חל ההסכם הקיבוצי בענף בתי המלון על "כל עובד" המועסק בבתי מלון בשירותו של המעביד שהוא חבר בהתאחדות בתי המלון, אשר היא צד להסכם. 14. בהתאם לנספח 5, תנאים מיוחדים לבתי מלון באילת ובים המלח, חלים "התנאים האילתים המיוחדים" המפורטים בנספח (ערבה וטיסות) על בתי המלון באילת ועובדיהם. 15. אשר-על-כן, כפשוטם חלים ההסכמים הקיבוציים בענף בתי המלון על העסקתו של התובע כאן, מכוח היותו עובד המועסק על-ידי בית מלון ומקום שהנתבעות חברות בהתאחדות בתי המלון אשר היא צד להסכמים הקיבוציים האלו. 16. "תורה אחת ומשפט אחד יהיה לכם ולגר הגר אתכם" (במדבר, טו, טז [א]), כך דורש מאיתנו הציווי המקראי המבטא מושכלות יסוד של שוויון, שהן הבסיס לחברה מתוקנת. יש להצטער כי ציווי זה נשכח מהנתבעות, אשר מצאו מקום לטעון לפנינו כי יש להחריג את התובע מתחולת ההסכמים הקיבוציים, בשל היותו עובד זר. נזכיר רק כי מכוח האמנה הבינלאומית של ארגון העבודה הבינלאומי הדן בעניינם של עובדים זרים, שמדינת ישראל חתומה עליה, נדרש מכל מדינה שהיא צד לאמנה: "לנהוג במהגרים הנמצאים בהיתר בתחומי ארצו, ללא הפליה מטעמי אזרחות, לאום, דת או מין, יחס שלא יהיה נופל מזה שהוא נוהג באזרחיו שלו בעניינים הבאים: (א) במידה שעניינים אלה מוסדרים בחוק או בתקנות או כפופים לפיקוחן של רשויות מנהליות: (1) שכר לרבות תוספות משפחתיות - מקום שתוספות אלה מהוות חלק מהשכר - שעת עבודה, הסדרים של שעות עבודה נוספות, חופשה בשכר... (2) חברות באיגודים מקצועיים והנאה מן היתרונות של משא ומתן קולקטיבי" (אמנה בדבר עובדים מהגרים; ההדגשות שלי - מ' ט'). מכאן ברור כי מכוח האמנה הבינלאומית בדבר עובדים מהגרים, התובע זכאי ליהנות מפירות המשא ומתן הקיבוצי אשר קיבל ביטוי בהסכמים הקיבוציים בענף בתי המלון. 17. עוד נוסיף כי טענה דומה שלפיה עובד שהוא תושב השטחים המועסק בתוך תחומי מדינת ישראל אינו זכאי לזכויות הקבועות בהסכמים הקיבוציים, בשל היותו תושב שטחים, נדחתה לאחרונה על-ידי בית-הדין הארצי הנכבד (ראה ע"ע 114/99 רחמים - אלסקאיה [3]). 18. לאור האמור, אין לנו אלא לדחות את הטענה שלפיה אין ההסכמים הקיבוציים בענף בתי המלון חלים על התובע, אשר עבד בבית מלון בשירותן של נתבעות החברות בארגון המעסיקים שהוא צד להסכם הקיבוצי בענף בתי המלון, בשל היותו עובד זר. 19. משנקבע כי הוראות ההסכמים הקיבוציים חלות על העסקתו של התובע, ומשאין חולק כי הנתבעות מנעו מהתובע את זכויותיו מכוח אותם הסכמים קיבוציים לתשלום תוספת ערבה, תוספת טיסות, ימי חג וביטוח בפנסיה מקיפה, התובע זכאי לזכויות אלו כאמור בכתב-התביעה. משלא הציגו הנתבעות בכתב-ההגנה, בתצהיר מטעמן ובסיכומיהן חישוב חלופי לסעדים הכספיים הנתבעים בשל אי-כיבוד הוראת ההסכמים הקיבוציים כמצוין לעיל, התובע זכאי לסעד הכספי המפורט בכתב-התביעה בעילות אלו. 20. לפיכך אנו מחייבים את הנתבעות יחד ולחוד לשלם לתובע את הסכומים האלה: (א) סכום בסך של 2,147 ש"ח, בגין תוספת ערבה. (ב) סכום בסך 3,581 ש"ח, עבור תוספת טיסות. (ג) סכום של 9,014 ש"ח, פיצוי בגין אי-ביצוע הפרשות לקרן פנסיה מקיפה. (ד) תשלום עבור דמי חג בסך של 2,672 ש"ח. טענת הקיזוז 21. במסגרת כתב-ההגנה ביקשו הנתבעות לקזז מכל סכום שייפסק לטובת התובע סכום בסך של 15,089 ש"ח המורכב מהרכיבים האלה: (א) פיצוי בגין אי-מתן הודעה מוקדמת בסך של 3,266 ש"ח. (ב) הפרשי שכר דירה לתקופה שמדצמבר 1999 ועד לספטמבר 2001 בסך של 9,292 ש"ח. (ג) דמי עיכוב החזרת מפתח בסך של 2,012 ש"ח. (ד) תשלום בגין החזרת מדים בסך של 418 ש"ח. 22. משקבענו כי הנתבעות הן שהביאו את הקשר ביניהן לבין תובע לסיום בתוך תקופת ההודעה המוקדמת, ממילא אין הנתבעות זכאיות לתשלום דמי הודעה מוקדמת כמבוקש על-ידיהן. 23. אף ביתר טענות הקיזוז שהעלו הנתבעות אין ממש. עניינן טענות בעלמא אשר לא פורטו לא בכתב-ההגנה ולא בתצהיר אשר הוגש מטעם הנתבעות. כך לדוגמה הטענה שלפיה זכאיות הנתבעות להפרשי שכר דירה. לעניין טענה זו אין כל פירוט על גובה שכר הדירה אשר התובע היה צריך לשלם ומהו הסכום אשר שולם בפועל, ומכאן להפרש הנתבע. נוסיף עוד כי הטענה להפרשי שכר דירה תמוהה כשלעצמה במקום שהנתבעת קיזזה את שכר הדירה משכרו של התובע באופן שוטף מדי חודש. כך גם לא הוצג שום הסבר לטענה שלפיה הנתבעות זכאיות לתשלום בגין עיכוב החזרת המפתח, סכום של 2,112 ש"ח דווקא. 24. בנסיבות אלה, כאשר אין כל יסוד בראיות שלפנינו לטענות הקיזוז, אין מנוס אלא מדחיית טענות הקיזוז. סוף דבר 25. הנתבעות (יחד ולחוד) תשלמנה לתובע את הסכומים האלה: (א) פיצויי פיטורים בסכום של 6,529 ש"ח. (ב) דמי הודעה מוקדמת בסכום של 3,266 ש"ח. (ג) תוספת ערבה בסכום של 2,147 ש"ח. (ד) תוספת טיסות בסכום של 3,581 ש"ח. (ה) פיצוי בגין אי-ביצוע הפרשות לקרן פנסיה מקיפה בסכום של 9,014 ש"ח. (ו) דמי חג בסכום של 2,672 ש"ח. (ז) לפיצויי הפיטורים יתווספו פיצויי הלנת פיצויי פיטורים כאמור בפיסקה 11 לפסק-דין זה. ליתר הסכומים יתווספו הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 1.10.2001. (ח) שכר טרחת עורך-דין בסכום בסך של 5,000 ש"ח בצירוף מע"מ, הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום. 26. הערעור על פסק-דין זה הוא בזכות. ערעור ניתן להגיש לבית-הדין הארצי לעבודה בירושלים בתוך 30 יום מיום המצאת פסק-דין זה לצד המבקש. מסמכיםמכתב התפטרות / הפסקת עבודהעובדים זריםהתפטרות