1. לפנינו בקשה למתן צו זמני אשר ימנע מהמשיבים למשוך את כספי הפיצויים הצבורים בפוליסת ביטוח מנהלים מספר 002980399, בה בוטחה המבקשת (להלן - הפוליסה). 2. לצורך ההכרעה בבקשה, נפרט להלן את התשתית העובדתית הלכאורית שנפרסה בפני בית הדין. בעניין זה נציין כי למרות שהתגובה לבקשה לא נתמכה בתצהיר מטעם המשיבים, מצאנו לנכון לראות בתצהיר המשיב שהוגש במסגרת התגובה לבקשה "למתן סעד דחוף" (בש"א 3097/09) ככזה שהוגש במסגרת הליך זה. משכך לפנינו הגרסאות העובדתיות של שני הצדדים. נחזור ונדגיש כי מטבע הדברים, כל העובדות הנקבעות הן לכאוריות בלבד ונגזרות מחומר הראיות הקיים בפני בית הדין. התשתית העובדתית: 3. המבקשת הועסקה ע"י המשיבה 1 (להלן - המשיבה) החל מיום 9.1.2005 ועד ליום 9.3.2008, בהתאם להסכם ההעסקה שנכרת בין הצדדים ביום 2.1.20051 (להלן - הסכם ההעסקה). 4. בהתאם להוראות הסכם ההעסקה ביטחה המשיבה את המבקשת בפוליסת ביטוח מנהלים בחברת הביטוח "מגדל" וכן הפרישה עבורה כספים לקרן השתלמות שנוהלה על שם המבקשת בחברת 'אקסלנס השתלמות'. 5. במהלך כל תקופת העבודה הציבה המשיבה את המבקשת בחברת אל-אופ תעשיות אלקטרו-אופטיות בע"מ (להלן - אל-אופ) בתפקיד של מהנדסת תוכנה. 6. בסמוך לחודש אוקטובר 2006 ביקשה המבקשת להתפטר מהמשיבה על מנת לעבור לעבוד באל-אופ כעובדת מן המנין. אולם מר רמי שפט, מנכ"ל המשיבה באותה תקופה, הפציר במבקשת לדחות את המעבר לאל-אופ עד לחודש מרץ 2008. 7. תחילה סירבה המבקשת לבקשתו של מר שפט, בין היתר, בשל גובה השכר בו השתכרה במשיבה. אולם מאוחר יותר, במהלך חודש 11/2006, שינתה המבקשת דעתה. הסיבה לכך הייתה שבאותו חודש נוהל מו"מ בין המבקשת למשיבה ובסיומו סוכם כי בתמורה להמשך עבודתה של המבקשת במשיבה עד ליום 9.3.2008 (המועד המתוכנן לסיום הפרויקט שלצרכיו גויסה המבקשת) יועלה שכרה מ- 18,500 ₪ ל- 20,000 ₪ באופן רטרואקטיבי החל מחודש 10/2006 וישולמו לה פיצויי פיטורים מלאים בסיום התקופה אם תבחר לעזוב. הסכמות אלו הועלו על הכתב במסמך שכותרתו "עדכון חוזה מתאריך 2006-11-19" שנוסח והודפס ע"י המשיבה (להלן - עדכון החוזה). עדכון החוזה לא נחתם2 אולם מפאת חשיבותו נצטט את תוכנו3: הסכם ההעסקה צורף כנספח א' לתצהיר המבקשת ובו נכתב בטעות כי נכרת בשנת 2004 ולא בשנת 2005, אלא שהצדדים מסכימים כי מדובר בטעות סופר. סעיף 28 לתגובת המשיבים; סעיף 9 לתשובת המבקשת. נספח ב' לתצהיר המבקשת. = 2 = "עדכון חוזה מתאריך 2006-11-19 החל ממשכורת חודש אוקטובר 2006 שכר היסוד יהיה 20000 ₪ ברוטו. מוסכם על גב' שרון לינדבאום (המבקשת - א.א) שעדכון השכר מחודש אוקטובר 2006 נובע עקב הסכמתה המפורשת להמשיך ולעבוד בחברת אלאופ באמצעות חברת טריניטי (המשיבה - א.א) עד תאריך 08.03.2008 (כולל) (להלן: 'התאריך הקובע') באם הגברת שרון לינדבאום לא תעבוד ברציפות בטריניטי עד התאריך הקובע מכל סיבה שהיא, התוספת שקיבלה לשכר היסוד, כפי המופיע בס"ק (1) תבוטל וההחזר לחברה יקוזז ממשכורתה האחרונה. באם הגברת שרון לינדבאום תעבוד ברציפות בטריניטי עד התאריך הקובע, ולאחר מכן תרצה להפסיק את עבודתה בחברה, תהא זכאית לפיצויי פיטורין ולתמיכת החברה בקבלתה לעבודה בחברת אלאופ". (ההדגשה במקור). 8. בחודש ינואר 2008 הוחלף מנכ"ל המשיבה דאז, מר שפט, ובמקומו מונה מר יוסף אלקובי - המשיב 2 (להלן - המשיב). ביום 10.1.2008 נפגשה המבקשת עם המשיב, הזכירה לו את הסיכום עם המשיבה כפי שבא לידי ביטוי בעדכון החוזה והודיעה לו כי ביום 10.3.2008 בכוונתה להתחיל בעבודתה באל-אופ כעובדת מן המנין. עוד ביקשה המבקשת כי ישולמו לה כל הזכויות המגיעות לה על פי החוק, לרבות פיצויי פיטורים. 9. ביום 11.1.2008 העביר המשיב למבקשת באמצעות הדוא"ל סיכום של הפגישה שהתקיימה ביניהם. וזה תוכנו של סיכום הפגישה4: "סכום פגישה מאתמול: שרון מעונינת לסיים את תפקידה בחברה ב- 9.3.08. שרון מעונינת לקבל מכתב המופנה לאל אופ המאשר כי טריניטי מסכימה לכך שהיא תעבור לאל אופ וכי היא מסיימת את תפקידה בחברה לאחר ששולם לה כל המגיע לה. סוכם כי החברה תוציא טיוטת הסכם בכתב המציינת כי לאחר העברת הפוליסות הקיימות לשרון על שמה אין לחברה או לשרון כל טענות האחד כלפי השני. נספח להסכם זה יהיה המכתב לאל אופ שבוקש ע"י דני, אשר אין בו להטיל חבות נוספת על טריניטי מעבר להעברת הפוליסות על שם שרון. ודאי כי החברה מתחייבת להפקיד לפוליסות הקיימות לשרון את כל ההפקדות בגין משכורתה עד ליום 09.3.08 וכן לשלם לה פדיון ימי חופש כאשר הבראה שרון כבר מקבלת מידי חודש" (ההדגשות אינן במקור - א.א.). המבקשת השיבה למשיב ביום 14.1.2009 בזו הלשון: "תודה על סיכום הפגישה. קבל תזכורת כי יש להכין את ההסכם ואת הנספח הנ"ל". 10. המבקשת סיימה עבודתה במשיבה ביום 9.3.2008 והחלה לעבוד באל-אופ כעובדת מן המנין ביום 10.3.20085. 11. בראות המבקשת כי המשיבה אינה פועלת בהתאם להתחייבויותיה, כפי שבאו לידי ביטוי בעדכון החוזה ובסיכום הפגישה, שלחה ביום 10.4.2008 מכתב למשיב ובו ביקשה תשלום עבור "משכורת חודש מרץ עבור עבודה בין 21.2.08 ועד 9.3.08 + תמורת כסף עבור יתרת חופש"; טופס 106 לשנת 2007; מכתבים לשחרור הכספים המופקדים בקרן ההשתלמות ובקרן הפנסיה6. עוד ציינה המבקשת כי אי קבלת המכתב לשחרור הכספים הצבורים בקרן ההשתלמות מונע מאל-אופ להפריש עבורה לקרן השתלמות7. 12. ביום 27.4.2008 שלחה המבקשת מכתב נוסף למשיב בו ביקשה לקבל הסבר לגובה התשלום ששולם לה והכולל שכר עבודה עבור התקופה שמיום 21.2.2008 עד ליום 9.3.2008 ופדיון ימי חופש. המבקשת אף חזרה על בקשתה לקבל את המסמכים שפורטו במכתבה מיום 10.4.2008. המשיב ענה למבקשת באותו מועד בשעה 11:47, באופן הבא: "אני בימים הקרובים אשלח לך הסברים מפורטים להכול. אני מזכיר לך שעד עתה לא קבלנו אישור מאל אופ על העובדה שאת עברת לעבוד אצלם כולל תאריך התחלה. אנא ממך המציאי לנו אישור שכזה בדחיפות. אבקש ממך כי באישור יהיה כתוב במפורש מתי התחלת לעבוד ומתי נחתם הסכם עבודה בינך לבין אל אופ. 4 נספח ג' לתצהיר המבקשת. 5 נספח ב' לתגובת המשיבים לבקשה לסעד זמני/דחוף (בש"א 6342/08) מיום 8.1.2009. 6 ככל הנראה הכוונה לביטוח המנהלים. 7 נספח ד' לתצהיר המבקשת. = 3 = ללא האישור לא נוכל לבצע גמר חשבון!!!" המבקשת השיבה למכתבו של המשיב בשעה 12:17. המבקשת כתבה, בין היתר, כי האישור המבוקש לא יומצא לפני יום 30.4.2008 כיוון שמר דני בן דור - האדם האמור להוציא את האישור - נמצא בחופשה עד לאותו מועד. עוד הוסיפה המבקשת כי "מה שרלוונטי מבחינתך הוא תאריך סיום שעבורו קיבלת תשלום לעבודתי. לא ברור לי למה אתה צריך פרטים על ההסכם שלי עם אל-אופ אבל אם דני מספק אותם אין לי התנגדות". המשיב השיב למכתב המבקשת בשעה 13:00. במכתב נכתב בין היתר כך: "...להזכירך, יש לנו הזכות המלאה לקבל עותק מההסכם שלך עם אל אופ ועצם הסתרת הדברים הינה התנהלות לא תקינה שלך. לפני שאת מאשימה מישהו בחוסר הגינות תבדקי את עצמך... אפילו לא מצאת זמן לבוא לפגישה בה יימסרו לך מכתבי השחרור ושוב הכול בתנאי שנקבל אישורים מאל אופ ... אני מחדד שוב אנחנו חייבים את האישור ולא נסכים לשום דבר ללא אשור כפי שביקשתי..." המבקשת השיבה למשיב בשעה 14:16. המבקשת הודיעה כי תשלח למשיב את דו"ח השעות לחודש מרץ בהוסיפה כי "כפי שתראה, דוח השעות משקף את עבודתי דרך טריניטי. גם אשלח לך את דוח השעות שלי מול אל-אופ כדי שתראה את התקופה"8. 13. במהלך התקופה ביקשה המבקשת מהמשיב להיפגש. ביום 17.6.2006 כתב המשיב למבקשת: "1.אבקשך להמציא לי קודם לכל פגישה מכתב התפטרות מסודר. 2. בנוסף, למען הסר ספק, באם לא נקבל מאל אופ תשלום עבור השמה - דבר שבינתיים אל אופ מתעלמים ממנו (עד היום דני לא דיבר איתי למרות כל בקשותינו הקודמות) לא נשחרר לך שום כספים, נהפוך הוא, לגבי כספי הפיצויים, לאור התפטרותך, בינתיים נבקש כי יועברו אלינו, להזכירך את התפטרת ואנו שקלנו ענין הפיצויים ולאור ההתנהלות עד היום לא נראה כי נסכים לשחרר כספים אלו. 3. לגבי כל ההתחשבנות בינינו, אני שולח לך התייחסות מדויקת אבל נראה שבינתיים מי שהתפטרה זו את ובחישוב מצטבר אנו אלו שאמורים לקבל ממך כספים. 4. פגישתינו כמובן תידחה עד לקבלת המסמכים לעיל - מכיון שאת מדברת עם אל אופ ישירות ועובדת שם, וממני מתעלמים, נשמח כי תעבירי רוח הדברים לאל אופ". המבקשת השיבה למכתב המשיב באותו יום (17.6.2006) בשעה 10:55. לעניין פיצויי הפיטורים כתבה המבקשת כי "יש הסכם ביני לבין טריניטי שאפשר לי לעבור לאל-אופ בסוף התקופה" וצרפה העתק מעדכון החוזה. המשיב הגיב למכתבה של המבקשת בשעה 17:14 באופן הבא: "אשמח לקבל עותק של ההסכמים שלך חתומים. אני לא מכיר כאלו סיכומים...". ובמענה למכתב נוסף של המבקשת כתב "...שרון עדיף שתתרכזי בלדבר עם דני ולשלוח לי הסכמים שמעולם לא אמרת שיש לך. אם זה נראה לך משחק אז תהני..." (ההדגשה במקור)9. 14. עד למועד הגשת בקשה זו טרם העבירה המשיבה לידי המבקשת מכתבים לשחרור הכספים המופקדים בחברת הביטוח. ההליכים שהתנהלו עד להגשת הבקשה: 15. ביום 25.12.2008 הגישה המבקשת כנגד המבקשים תובענה לתשלום זכויות שונות בגין תקופת עבודתה בנתבעת וסיומה. 16. במקביל הגישה המבקשת בקשה "למתן סעד דחוף/זמני" (בש"א 6342/08) (להלן - הבקשה הראשונה), במסגרתה התבקש בית הדין להורות למשיבים כדלקמן: 16.1 להעביר לחברת הביטוח "מגדל" (להלן - חברת הביטוח) ולקרן ההשתלמות "אקסלנס השתלמות" (להלן - קרן ההשתלמות) מכתבים לשחרור הפוליסות בהן בוטחה המבקשת על מנת שניתן יהיה להעבירן על שמה. 16.2 להמציא למבקשת טופס 106 לשנת 2006 ותלוש שכר לחודש מרץ 2008. 16.3 לחלופין התבקש בית הדין להורות לחברת הביטוח ולקרן ההשתלמות להקפיא את הנכסים שהצטברו לטובת המבקשת ולהימנע מלשחררם לטובת המשיבה עד למתן פסק דין בתביעה העיקרית. 8 תכתובות הצדדים צורפו כנספח ה' לתצהיר המבקשת. 9 תכתובות הצדדים צורפו כנספח ו' לתצהיר המבקשת. = 4 = 17. באותו היום נסע שליח המבקשת, מר מאור צעידי (להלן - השליח), לכתובת המשיבה ברח' מנחם בגין 48 בתל אביב (להלן - הכתובת) על מנת למסור לידיה את כתבי בי-הדין שהוגשו באותו מועד. בהגיע השליח לכתובת גילה כי שם המשיבה אינו מופיע על הלוח שבלובי הכניסה לבניין ולשאלתו בדבר מיקום משרדי המשיבה ענה לו השומר שישב בכניסה לבניין שהמשיבה אינה יושבת בכתובת מזה מספר חודשים. השליח התקשר למשיבה ונענה ע"י מזכירתה. המזכירה סירבה למסור לשליח את כתובת המשיבה בטענה שאלו ההנחיות שקיבלה מהממונים עליה. השליח ביצע פעולות איתור ומצא כי כתובת המשיבה נותרה באותו מען כאשר כל פעולותיה מתבצעות מתוך משרד רו"ח באותו בניין10. השליח ניגש למשרד רוה"ח ומשיחה טלפונית שניהל עם אותו רו"ח התברר לו כי המשיבה פועלת מאותו משרד11. 18. ביום 8.1.2009 הוגשו מטעם המשיבה כתב הגנה וכתב תביעה שכנגד ומטעם המבקש כתב הגנה ובקשה לדחייה על הסף. בנוסף הוגשה מטעם המשיב תגובה לבקשה הראשונה. לתגובה צורפו טופס 106 ותלוש שכר חודש 3/2008. 19. ביום 11.1.2009 ניתנה החלטת כבוד השופטת בן יוסף בזו הלשון: "1.משלתגובה זו צורפו טופס 106 ותלוש מרץ 08 תעביר המשיבה הנתבעת לתובעת מכתב לשחרור קרן ההשתלמות שהתנהלה על שם התובעת וזאת תוך 15 יום. 2.נוכח המחלוקת בין הצדדים בתיק התביעה באשר לזכאות לפיצויי פיטורין לא ניתן לתת צו להעברת בעלות בפוליסה בשלב זה". 20. ביום 25.2.2009 הגישה המבקשת את הבקשה שלפנינו שכותרתה "בקשה למתן סעדים זמניים במעמד צד אחד" (להלן - הבקשה השנייה). במסגרת הבקשה השנייה התבקש בית הדין להורות על הטלת עיקול זמני על כספי הפיצויים הצבורים בפוליסת ביטוח המנהלים המתנהלת אצל חברת הביטוח. לחלופין התבקש בית הדין ליתן צו זמני שימנע מהמשיבים למשוך את כספי הפיצויים הצבורים בפוליסה. 21. ביום 25.2.2009 הועברה הבקשה להטלת עיקול אל כבוד הרשמת בר"ג-הירשברג, אשר דחתה את הבקשה משלא הוכח יסוד ההכבדה. יחד עם זאת, התירה כבוד הרשמת למבקשת להשלים את הבקשה לעניין יסוד ההכבדה בתוך 10 ימים ולחלופין להודיע כי היא חוזרת בה מהבקשה להטלת עיקול אך עומדת על הסעד החלופי שפורט בבקשה. 22. ביום 8.3.2009 הודיעה המבקשת כי נוכח החלטת כבוד הרשמת היא מעוניינת בסעד החלופי שעניינו מתן "צו מתאים כנגד המשיבים וכנגד חברת הביטוח 'מגדל', אשר ימנע מהמשיבים למשוך את כספי הפיצויים הצבורים בפוליסה כאמור, ואשר ימנע מחברת הביטוח 'מגדל' לשחרר את אותם כספים וזאת עד לבירור טענות הצדדים". 23. ביום 15.3.2009 הועברה הבקשה למתן החלטה בסעד החלופי אל האב"ד. ביום 18.3.2009 ניתן צו ארעי המונע מהמשיבה למשוך את כספי הפיטורים הצבורים בפוליסה עד למתן החלטה אחרת. 24. ביום 19.4.2009 הוגשה תגובת המשיבים לבקשה למתן סעדים זמניים וביום 25.5.2009 תשובת המבקשת. 25. ביום 11.6.2009 התקיים דיון לפנינו. בדיון טענו הצדדים טענותיהם אך על פי החלטת בית הדין לא התקיימו חקירות. בפתח הדיון הודיעה המבקשת כי "הבקשה המונחת כרגע אינה לעיקולים זמניים, אלא להבטיח כי הכספים שהופרשו בזמנו לטובת התובעת (המבקשת - א.א.) בגין פיצויי פיטורים, ישמרו בפוליסה עד לסיום המשפט"12. במהלך הדיון הודיעו ב"כ המשיבים - אף כי הדבר לא צויין בפרוטוקול - כי בדעת המשיבים למשוך את הכספים המופקדים בקופת הפיצויים שבפוליסת ביטוח המנהלים. 26. נוכח האמור, הבקשה היחידה העומדת להכרעתנו היא הבקשה למתן צו זמני אשר ימנע מהמשיבים למשוך את כספי הפיצויים הצבורים בפוליסה בה בוטחה המבקשת עד לסיום ההליכים בתובענה העיקרית. דיון והכרעה: א. הבקשה למתן סעד זמני: 27. כידוע, על מנת שבית הדין ייעתר לבקשה למתן סעד זמני יש צורך שהמבקש יוכיח עילה תביעה רצינית המתבססת על זכות שלכאורה הקנויה לו ושבית הדין ימצא כי מאזן הנזקים נוטה לטובתו של המבקש. כלומר, אם ייקבע כי המבקשת הוכיחה ברמה הלכאורית שקיימת עילה לתביעתה לקבלת פיצויי פיטורים יהיה על בית הדין לבחון את מידת הנזק העלול להיגרם לכל אחד מבעלי הדין אם יינתן או לא יינתן הצו כאשר יש לערוך השוואה של הנזקים זה לזה ולאזן בין אינטרס המבקשת לקבלת סעד זמני לבין הפגיעה האפשרית במשיבים. כמו כן, בטרם מתן 10 בתצהיר השליח נכתב כי האיתור התבצע ביום 29.10.2008, אולם אנו מניחים כי מדובר בטעות סופר והכוונה היא ליום 29.12.2008. 11 תצהיר השליח צורף לבקשה השנייה. 12 עמ' 1 לפרוטוקול ש' 11 -13. = 5 = הצו הזמני יהיה על בית הדין אף לבחון אם קיימים שיקולים שלא להיעתר לבקשה כגון במקרה שבו המבקשת אינו באה בכתלי בית הדין ביושר ובנקיון כפיים. תחילה נדון בשאלה המהותית שלפנינו והיא אם יש מקום להיעתר לבקשה למתן סעד זמני, ולאחר מכן נדון בטענות המשיבים שעניינן התנהלות המבקשת. א.1. טענות הצדדים: 28. המבקשת טענה כי סיכויי תביעתה טובים מכמה סיבות: 28.1 דרישת המשיב לתשלום עבור השמה היא דרישה חדשה שמטרתה להתחמק מהתחייבויות קודמות של המשיבה ובכללן ההתחייבות לשלם למבקשת פיצויי פיטורים, כפי שבאו לידי ביטוי בעדכון החוזה. מדובר בהתנהגות חסרת תום לב מצד המשיבה על פי סעיף 39 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג - 1973, כאשר ההלכה היא כי על צדדים לחוזה עבודה מוטלת חובת תום לב מוגברת. 28.2 סיכום הפגישה שכתב המשיב הוא בבחינת הודאת בעל דין בדבר הסכמת המשיבים למעבר המבקשת לעבוד באל-אופ ולשחרור הפוליסה לידי המבקשת ללא תנאי נוסף. כמו כן, נוכח הסכמה זו מנועים המשיבים מלהציב תנאים ודרישות נוספות לאחר שהסתיימו יחסי העבודה. 28.3 למבקשת אין ידיעה על ההסדרים הפנימיים שבין המשיבה לאל-אופ ואין הם מעניינה, שכן אין היא צד לאותם הסדרים. לפיכך אין המשיבה יכולה להתנות את תשלום פיצויי הפיטורים שהתחייבה לשלם למבקשת בקבלת תשלום כספי מצד אל-אופ. 28.4 התנהלות המשיבים הינה בבחינת ניסיון פסול וחסר תום לב לעשות עושר ולא במשפט על חשבון המבקשת על לא עוול בכפה. 28.5 החלטת המשיב שלא לפעול על פי ההסכם שנכרת עם המבקשת התקבלה ללא הצדקה עניינית ותוך חריגה מסמכות; החלטה זו גורמת למשיבה להפר את ההסכם עם המבקשת; החלטה זו הינה פעולה בניגוד לטובת החברה ובניגוד לחובותיו של המשיב כאורגן של המשיבה; המשיב פעל באופן מודע בחוסר תום לב בכוונה לפגוע בזכויות המבקשת ודי בכך כדי להרים את מסך ההתאגדות ולחלופין לחייב את המשיב באופן אישי. המבקשת הוסיפה וטענה כי נודע לה שהמשיבה נקלעה לקשיים כלכליים והחלה לבצע פעולות שמטרתן התחמקות מנושים. המבקשת סמכה טענותיה בעניין זה על תצהירו של השליח. משכך נטען כי מאזן נוחות נוטה לטובת המבקשת. 29. מנגד טענו המשיבים כי המבקשת אינה עומדת בקריטריונים למתן צו זמני. לא הוכחה עילת תביעה לעניין תשלום פיצויי הפיטורים, מכיוון שהמבקשת התפטרה מעבודתה. כמו כן, הסכם ההעסקה הוא המחייב ולא עדכון החוזה שלא נחתם. עובדה זו ניתן ללמוד מהמייל ששלחה המבקשת ביום 14.1.2008 ולפיו על המשיב להכין הסכם ונספח להסכם. עוד נטען כי בידי המשיבה מסמך בחתימת המבקשת שבו ביקשה להפסיק את ביצוע הפרשות הכספים לקופת הפיצויים. המסמך לא הוצג בפנינו על אף שנכתב בתגובה כי הוא מצורף כנספח. המשיבה אף הוסיפה וטענה כי היא לא נמצאת בקשיים כלכליים ולראיה מספר הטלפון שלה ידוע לכל והיא אף מעסיקה מזכירה שתענה לכל הפונים. לפיכך נטען כי יש לדחות את הבקשה גם מן הטעם שהמבקשת לא הוכיחה שאי מתן הצו עלול למנוע ממנה להיפרע מהמשיבה. המשיבה הוסיפה וטענה כי עיכוב הכספים עד לבירור התובענה העיקרית יפגע בזכות הקניינית שלה. בהקשר זה נדגיש כי בדיון טענה המשיבה שברצונה למשוך את הכספים המופקדים בקופת הפיצויים המתנהלת על שם המבקשת. 30. המבקשת הוסיפה בתשובתה כי המשיבים לא התייחסו לטענת השליח ולפיה סירוב מזכירת המשיבה לומר לו את הכתובת הוא בהתאם להנחיות הממונים עליה. יתרה מכך, במכתב שהוצא ע"י המשיבה לקרן ההשתלמות, נמנעה המשיבה מלציין על נייר המכתבים את כתובתה ומספר הטלפון הנייח שלה. לפיכך נטען כי התנהלות זו של המשיבה אינה עולה בקנה אחד עם הטענה לפיה אין היא בקשיים כלכליים. לעניין סיכויי התביעה הוסף כי למרות שעדכון החוזה לא נחתם הרי שכיוון שהצדדים פעלו על פיו יש ליתן לו תוקף. כמו כן, גם הרשמת קבעה בהחלטתה כי "עילת פיצויי הפיטורים הוכחה לכאורה במסמכים ובראיות מהימנות במידה הנדרשת להטלת עיקול". אין בבקשה להפסקת ההפרשות לקופת הפיצויים, החתומה ע"י התובעת, כדי לבסס טענה של ויתור על פיצויי הפיטורים במיוחד כאשר המשיבה המשיכה להפריש כספים לקופת הפיצויים. המבקשת הוסיפה לעניין מאזן הנוחות כי הבקשה הינה בבחינת הקפאת מצב קיים עד לבירור טענות הצדדים. א. 2. הכרעה: 31. נקדים את המאוחר ונציין כי מצאנו שיש להיעתר לבקשה וליתן צו מניעה זמני מפני משיכת הכספים המופקדים בקופת הפיצויים בה מבוטחת המבקשת בחברת ביטוח. ואלה טעמנו. קיומה לכאורה של עילת תביעה: 32. אנו סבורים כי ברמה הלכאורית הוכיחה המבקשת כי קיימת לה עילת תביעה נגד המשיבים, מהטעמים הבאים: 32.1 לטענת המבקשת 'עדכון החוזה' הקובע את זכאותה לתשלום פיצויי פיטורים אם תמשיך בעבודתה אצל המשיבה ברציפות עד ליום 8.3.2008 נוסח ונכתב ע"י המשיבה. ואכן עיון בעדכון החוזה מעלה כי לכאורה מדובר במסמך של המשיבה המהווה המשך ישיר של הסכם ההעסקה (הסכם ההעסקה מסתיים בעמ' 10 ובעדכון החוזה נכתב עמ' 11). לכך יש להוסיף כי בהתאם לראיות שבפנינו עמדה המבקשת בתנאים המפורטים בעדכון החוזה, קרי - עבודה במשיבה ברציפות לפחות עד ליום 8.3.2008, על מנת שתקום לה הזכאות לתשלום פיצויי פיטורים. 32.2 אמנם אין מחלוקת כי עדכון החוזה לא נחתם אלא שהראיות שבפנינו מצביעות על כך שלכאורה פעלו הצדדים על פי ההסכמות המפורטות בו. מחד גיסא, המבקשת נותרה לעבוד אצל המשיבה תקופה נוספת של כשנה וחמישה חודשים ועברה לעבוד כעובדת אל-אופ רק בסיום התקופה הנקובה בעדכון החוזה ומאידך גיסא, המשיבה העלתה את משכורתה של המבקשת מהסכום הנקוב בהסכם ההעסקה (18,500 ₪) לסכום הנקוב בעדכון החוזה (20,000 ₪) כפי שניתן ללמוד מתלוש השכר לחודש ינואר 2007 שהוצג בפנינו. נציין כי אמנם מהדו"ח של קרן ההשתלמות13 עולה כי משכורת המבקשת שדווחה לקרן נותרה על סך של 18,500 ש"ח. אולם משהוצג בפנינו תלוש שכר לחודש ינואר 2007 המעיד על העלאת שכר הרי לצורך ההליך המקדמי בו אנו מצויים, יש להעדיף את תלוש השכר על פני דו"ח הקרן, במיוחד כאשר המשיבה מצידה לא הביאה כל ראיה אחרת לסתור את תלוש השכר. 32.3 יתרה מכך, המשיבים אף לא הביאו תצהיר מטעם מנכ"ל המשיבה באותה תקופה, מר שפט, על מנת לסתור את טענות המבקשת בדבר ההסכמות אליהן הגיעו הצדדים, הסכמות שהועלו על הכתב במסגרת 'עדכון החוזה'. 32.4 לא זו בלבד, אף אם לא היינו נותנים משקל לעדכון החוזה מן הטעם שלא נחתם, לא היה בכך כדי להועיל למשיבים. אנו סבורים, כי סיכום הפגישה, אשר אין מחלוקת בדבר כתיבתו ע"י המשיב, מהווה ראיה לכאורה לזכאותה של המבקשת להעברת כל הכספים שנצברו בפוליסה ובכלל כך בקופת הפיצויים על שמה. בסיכום הפגישה כתב המשיב כי סוכם שהמשיבה תכין טיוטת הסכם בכתב ולפיו "לאחר העברת הפוליסות הקיימות לשרון על שמה אין לחברה או לשרון כל טענות האחד כלפי השני" (ההדגשה אינה במקור - א.א.). משמע, בהתאם לסיכום בין הצדדים כל הפוליסות שנוהלו על שם המבקשת ובכלל כך הפוליסה בה נצברו פיצויי הפיטורים יועברו על שמה, וזאת ללא תנאים נוספים. 32.5 בהקשר זה נוסיף, כי לכאורה סיכום הפגישה סותר את טענות המשיבים בדבר אי עמידתה של המבקשת בתנאים אשר בגינם סירבו לבקשתה להעברת קופת הפיצויים על שמה. שכן, עיון בסיכום הפגישה מעלה כי המשיב לא התנה באותו מועד את העברת הפוליסות על שם המבקשת בהצגת הסכם העבודה עם אל-אופ או בתשלום עבור השמה מצד אל-אופ. תנאים שהוא מציב היום כתנאי להעברת הפוליסה על שם המבקשת. 33. משכך לטעמנו, הרימה המבקשת את הנטל להוכיח כי לכאורה קיימת לה עילת תביעה נגד המשיבים בכל הנוגע לתשלום פיצויי הפיטורים. מאזן הנזקים: 34. לאחר ששקלנו את טענות הצדדים אנו סבורים כי מאזן הנזקים נוטה בבירור לטובת המבקשת. בקביעתנו זו לקחנו בחשבון את השיקולים הבאים: 34.1 ראשית, תכליתם של הכספים המופקדים בקופת הפיצויים היא לשמש בטוחה לעובד במקרה בו יסתיימו יחסי העבודה באופן המקנה לו זכות לתשלום פיצויי פיטורים. 34.2 שנית, אין מחלוקת כי קופת הפיצויים נשוא הבקשה אינה קופת פיצויים כללית בה מופקדים כספים שנועדו להבטיח את תשלום פיצויי הפיטורים לכלל עובדי המשיבה במקרה שיפוטרו אלא קופת פיצויים בה מופקדים הכספים שנועדו להבטיח את תשלום פיצויי פיטורים המגיעים למבקשת בלבד. 34.3 שלישית, הובאו ראיות לכאורה לכך שהמשיבה מסתירה את כתובת משרדה: המשיבה הסירה את שמה מהלוח הנמצא בלובי הבניין; מזכירת המשיבה סירבה למסור לשליח את כתובת המשיבה בטענה כי מדובר בהוראת הממונים; המשיבה מנהלת את פעילותה ממשרד של רו"ח ושם נמסרו לה כתבי בי-הדין שהוגשו בבקשה הראשונה; כתובת המשיבה אינה מצוינת על גבי נייר המכתבים של המשיבה. בהקשר זה נוסיף, כי מנגד המשיבה לא הביאה כל ראיה לסתור את טענות המבקשת בדבר הסתרת הכתובת וכל טענותיה בעניין הסתכמו באמירה כללית בתגובה כי היא לא נמצאת בקשיים כלכליים, אמירה שכלל לא נתמכה בתצהיר. 13 נספח ח' לבקשה. = 7 = 34.4 רביעית, המשיבה לא הצביעה על טעם ענייני לאי מתן הצו פרט לטענה כי קיימת לה זכות קניינית לעשות כל פעולה בכספיה. 34.5 חמישית, תכליתו של הסעד המבוקש הוא שימור המצב הקיים ומניעת שינויו בשונה מסעד שתכליתו להביא לשינוי במצב הקיים. 35. מן המקובץ עולה כי מול זכותה הקניינית של המשיבה ניצבת זכותה של המבקשת - שפעלה על סמך סיכום עם המשיבה ונשארה לעבוד במשיבה תקופה של למעלה משנה וחמישה חודשים בתמורה לתשלום פיצויי פיטורים בסוף התקופה המוסכמת - שלא להיקלע למצב בו לא תוכל לממש את פסק הדין אם תתקבל תביעתה לקבלת פיצויי פיטורים. לטעמנו בשים לב לכך שתכליתם של הכספים המופקדים בקופת הפיצויים לשמש בטוחה למבקשת שישולמו לה פיצויי פיטורים במקרה בו ייקבע כי היא זכאית לכך ובשים לב לכך שהמשיבה לא הציגה בפנינו טעם ענייני למשיכת אותם הכספים אנו סבורים כי יש להעדיף את אינטרס המבקשת על פני אינטרס המשיבה ולהיעתר לבקשה למתן צו המניעה הזמני. כאמור, בכך לא תם דיוננו שכן נותר לנו לדון בטענות המשיבים לעניין ההתנהלות הדיונית של המבקשת, טענות שמצאנו כי יש בהן ממש. ב. התנהלות המבקשת: טענות הצדדים: 36. המשיבים טענו כי התנהלות המבקשת מתאפיינת בחוסר תום לב מובהק ונעשית תוך שימוש לרעה בהליכי משפט. 36.1 המבקשת כבר פנתה לבית הדין בבקשה דומה במסגרת בש"א 6342/08 ובקשתה נדחתה. הבקשה שלפנינו היא בבחינת נסיון לעקוף את ההחלטה בבקשה הראשונה. לכך אף התייחסה כבוד הרשמת בהחלטתה "קשה להשתחרר מן הרושם כי המדובר בניסיון לשנות את החלטת כב' השופטת בן יוסף מיום ה- 11.1.09 ולא על דרך של ערעור". 36.2 לא זו בלבד, המבקשת אינה נקיית כפיים מכיוון שהסתירה עובדות מהותיות מעיני בית הדין. המבקשת לא טרחה לציין בבקשה זו את העובדה שהגישה את הבקשה הראשונה ואת ההחלטה שניתנה באותה בקשה. 36.3 הבקשה לוקה בשיהוי. שכן מצד אחד מנסה המבקשת לשדר דחיפות - הגשת בקשה במעמד צד אחד מתוך חשש שהכספים שבקופת הפיצויים ימשכו ע"י המשיבים - בעוד שמצד שני המבקשת עצמה השתהתה בפעולותיה בכך שהגישה את תביעתה כשנה לאחר סיום יחסי העבודה ואת הבקשה השנייה כחודשיים לאחר הגשת התביעה ולא באותו מועד. 37. בתשובתה ובדיון שהתקיים בפנינו דחתה המבקשת את טענות המשיבים. ואלה עיקרי תשובותיה: 37.1 מדובר בבקשות שונות במהותן, משתי סיבות: האחת, מטרת הבקשה הראשונה היא להעביר לידי המבקשת מכתבים לשחרור כספים מקרן ההשתלמות וביטוח המנהלים בעיקר לעניין גמל העובד וגמל המעביד בעוד שמהותה של הבקשה השנייה היא למנוע מהמשיבים להעלים את הכספים המצויים בפוליסה14. השנייה, בבקשה הראשונה התבקש צו המופנה כלפי חברת הביטוח ואילו בבקשה השנייה מתבקש צו המופנה כלפי המשיבים15. 37.2 המבקשת פרטה בתצהיר ובבקשה השנייה כי הוגשה בקשה קודמת בה ניתן צו המורה למשיבים להעביר לידי המבקשת מכתב לשחרור הכספים שנצברו בקרן ההשתלמות. 37.3. המבקשת לא השתהתה בבקשתה. התביעה העיקרית הוגשה כעשרה חודשים לאחר סיום יחסי העבודה ולא לאחר שנה, כפי שנטען. כמו כן, הדחיפות בהגשת הבקשה נוצרה לאחר הניסיון הכושל למסור את כתבי בי-הדין לידי המשיבה; לאחר שהתברר כי המשיבה הסירה את שמה מהלוח שבלובי הבניין בו מצויים משרדיה וכי פעולותיה מתנהלות ממשרדו של רו"ח; לאחר שהמשיבה לא טרחה לציין על גבי המכתב שהוצא לקרן ההשתלמות את כתובתה. הכרעה: 38. לאחר ששקלנו את טענות הצדדים אנו סבורים שברמה הלכאורית להתנהלות המבקשת פנים לכאן ולכאן. לפיכך אנו סבורים כי למרות שקיים טעם לפגם בהתנהלותה הדיונית של המבקשת אין בכך כדי להצדיק את דחיית הסעד המבוקש. יחד עם זאת, התנהלות המבקשת תובא בחשבון בעת פסיקת ההוצאות בגין בקשה זו, ואלה טעמנו: 14 סעיף 3 לתשובה. 15 עמ' 3 לפרוטוקול ש' 2 -3. = 8 = 38.1 ראשית נציין כי אנו דוחים את הטענה ולפיה שתי הבקשות שונות במהותן ולדידנו ההבחנות שמבצעת המבקשת בין שתי הבקשות הן הבחנות מלאכותיות, ונבאר. לעניין ההבחנה הראשונה (מכתב שחרור אל מול צו למניעת העלמת הכספים): מהותן של שתי הבקשות היא מניעת שחרור הכספים לידי המשיבים. לפיכך אין זה משנה אם המניעה היא בדרך של מתן צו עשה המורה למשיבים להעביר מכתב לשחרור הכספים (כפי שהתבקש בבקשה הראשונה) או בדרך של מתן צו המונע את העברת הכספים לידי המשיבים (כפי שהתבקש בבקשה השנייה). מה גם, שהבקשה הראשונה כללה סעד חלופי שעניינו מתן צו מניעה. כמו כן, בניגוד לטענת המבקשת אין בבקשות הבחנה בין הכספים המופקדים בקופת התגמולים לבין אלו המופקדים בקופת הפיצויים. נכון הוא שהסעד בבקשה השנייה כוון לכספים שבקופת הפיצויים אלא שבבקשה הראשונה כלל לא נערכה הבחנה בין הכספים המופקדים. באותה בקשה התבקש בית הדין להורות על העברת מכתבים לשחרור ביטוח המנהלים וקרן ההשתלמות "על כל הסכומים שנצברו בהם" ולחלופין להורות על הקפאת "הכספים שהצטברו לטובת המבקשת". כלומר, הסעד שהתבקש בבקשה הראשונה שעניינו 'כלל הכספים שנצברו' כולל את הסעד שהתבקש בבקשה השנייה שעניינו הכספים המופקדים בקופת הפיצויים. לעניין ההבחנה השנייה (צו כלפי חברת הביטוח אל מול צו כלפי המשיבים): בשתי הבקשות התבקש סעד שמטרתו למנוע את העברת הכספים המופקדים בפוליסה לידי המשיבים ולטעמנו אין זה משנה אם מדובר בצו המופנה כלפי חברת הביטוח או בצו המופנה כלפי המשיבים עצמם. יתרה מכך, עיון בכתבי בי-הדין שהוגשו בהליך זה מעלה כי המבקשת עצמה אינה מבחינה בין הגורמים אליהם מבוקש להפנות את הצו. שכן מצד אחד בבקשה התבקש "צו זמני אשר ימנע מהמשיבים למשוך" את הכספים אך מצד שני בהודעת המבקשת לבית הדין התבקש סעד שהוגדר "צו מתאים נגד המשיבים וכנגד חברת הביטוח", סעד עליו שבה המבקשת גם בסעיף 14 לתשובה - "צו אשר ימנע מהמשיבים למשוך את כספי הפיצויים... ואשר ימנע מחברת הביטוח 'מגדל' לשחרר את אותם הכספים". משכך אנו קובעים כי שתי הבקשות אינן שונות במהותן ובשתיהן נכלל סעד, בין אם חלופי ובין אם עיקרי, שמטרתו למנוע את שחרור הכספים המופקדים בקופת הפיצויים שנוהלה על שם המבקשת בחברת הביטוח. 38.2. שנית, מצאנו כי על אף שטענת המשיבים ולפיה לא הזכירה המבקשת את הבקשה הראשונה שהוגשה לבית הדין אינה מדויקת - מכיוון שהמבקשת הצהירה בסעיף 4 לתצהירה כי הגישה בקשה לשחרור הכספים הצבורים בפוליסה ובקרן ההשתלמות - המדובר בהצהרה חלקית, לקונית והינה בחינת 'מגלה טפח ומכסה טפחיים'. יצויין כי לעיתים דווקא הצגת חלק מהדברים חמורה יותר. 38.3 יחד עם זאת, אנו סבורים כי לאחר הגשת הבקשה הראשונה השתנו הנסיבות כך שנוצרה עילה להגשת הבקשה השנייה באופן שבו הוגשה, ונסביר. לאחר הגשת הבקשה הראשונה, כאשר פעלה המבקשת על מנת להמציא את אותה הבקשה לידי המשיבה התברר לה כי המשיבה מסתירה את כתובת משרדה. השליח הצהיר שהתקשה למצוא את משרדי המשיבה כיוון שהמשיבה הסירה את שמה מהלוח המוצב בלובי הבניין; מזכירת המשיבה סירבה למסור לו את כתובת המבקשת בטענה כי היא פועלת על פי הנחיות הממונים עליה; הנתבעת מנהלת עסקיה מתוך משרד רו"ח שנמצא באותו בניין. מאוחר יותר, ביום 16.2.2009 הוציאה המשיבה מכתב להעברת הכספים הצבורים בקרן ההשתלמות לידי המבקשת, בהתאם להחלטת בית הדין בבקשה הראשונה. כאשר עיון באותו מכתב מעלה שהמשיבה הסירה מנייר המכתבים שלה את כתובתה פרט למספר פקס וטלפון נייד. לפיכך אנו סבורים כי השינוי בנסיבות שנוצר מאפשר את הגשת בקשה למתן צו עיקול ולחלופין למתן צו למניעת שחרור הכספים המופקדים בקופת הפיצויים בה בוטחה המבקשת. 38.4. יתרה מכך, לאחר הדיון שהתקיים בפנינו מצאנו כי מתקיים שינוי נסיבות נוסף אשר לטעמנו יש בו כדי לשנות מהחלטת בית הדין בבקשה הראשונה. כאמור, בדיון שהתקיים לפנינו הודיעה המשיבה כי בדעתה ליתן הוראה לחברת הביטוח להעביר לידיה את הכספים שנצברו לזכות המבקשת בקופת הפיצויים. לטעמנו די בעובדה זו כדי להיעתר לבקשת למתן צו מניעה זמני ולסטות מהחלטת בית הדין בבקשה הראשונה. 38.5. לכך יש להוסיף את ההלכה ולפיה החלטת ביניים אינה יוצרת מעשה בית דין ומשכך רשאי בית הדין לשוב ולדון בבקשה ואף לסטות ממנה. אמנם, בדרך כלל בית הדין יטה לשנות מהחלטת ביניים שקיבל כאשר מתרחשות נסיבות חדשות לאחר מתן ההחלטה הראשונה, כפי שהתרחשו במקרה שבפנינו, אולם לבית הדין נתונה הסמכות לשנות החלטת ביניים שקיבל אף אם לא חל שינוי בנסיבות, אלא שהדבר ייעשה במקרים נדירים16. 16 ע"א 3604/02 אולקו נ' שמי, פ"ד נו(4) 505 (2002). = 9 = בית הדין הארצי בעניין פורהנג17 קבע כי: "ניתן ... לשנות החלטת ביניים גם בדיעבד ולמפרע - כל אימת שיש טעם לכך ובסיס ממשי לשינוי, לרבות כאשר נפלה טעות או השמטה שלה נתפש בית הדין". במקרה שלפנינו בית הדין שדן בבקשה הראשונה לא התייחס לסעד החלופי שהתבקש. אין אלא להניח כי הדבר הוא תוצאה של השמטה. ולראייה, כל קביעותיו של בית הדין נגעו לסעד העיקרי שעניינו מתן צו להעברת הבעלות בפוליסה על שם המבקשת. לפיכך אנו סבורים כי אף אם לא היו מוכחות נסיבות חדשות שיש בהן כדי להביא לשינוי ההחלטה בבקשה הראשונה הרי שניתן היה להגיע לתוצאה של שינוי ההחלטה גם מהסיבה שהסעד החלופי נשמט מעיני בית הדין. אמנם נכון וראוי היה - ככל שהמבקשת עמדה על הסעד החלופי כי היתה נוקטת בהליך של הגשת בקשת רשות ערעור. אך בשים לב להצטברותן של הנסיבות במקרה זה אין בכך, לכשעצמו, כדי להוביל לדחיית הסעד. 38.6 בהקשר זה יוסף, כי מצאנו שיש לדחות את טענת השיהוי שהעלו המשיבים. הבקשה דנן הוגשה ביום 25.2.2009 כאשר מתצהיר השליח עולה כי לכאורה רק ביום 25.12.2008 נודע למבקשת לראשונה שהמשיבה אינה פועלת באופן גלוי מכתובתה ברשם החברות, וביום 16.2.2009 התברר מעיון במכתב המשיבה לשחרור קרן ההשתלמות כי לכאורה המשיבה אינה מפרסמת את כתובתה על נייר המכתבים שלה. משכך לטעמנו אין המדובר בשיהוי שאינו סביר. מה גם שלא הוכח כי המשיבים "הסתמכו" על חלוף הזמן. 39. כללו של דבר: על אף שלכאורה קיים טעם לפגם בהתנהלותה הדיונית של המבקשת, הרי שאין מקום בשל כך בלבד לבטל את הסעד הארעי שניתן, במיוחד נוכח קביעתנו כי המבקשת הוכיחה את עמידתה בתנאים הנדרשים לצורך מתן הסעד הזמני; נוכח שינוי הנסיבות שהוצג בפנינו; נוכח הלכה ולפיה רשאי בית הדין לסטות מהחלטת ביניים קודמת שנתן, וכן נוכח מהותו של הסעד המבוקש - שמירת כספי פיצויי הפיטורים שהופקדו בביטוח המנהלים, הכל כמפורט במאזן הנזקים. 40. לפיכך, אנו הופכים את הצו הארעי שניתן במעמד צד אחד לצו זמני המונע מהמשיבים למשוך את כספי פיצויי הפיטורים הצבורים בביטוח המנהלים מספר 002980399, וזאת עד למתן החלטה אחרת במסגרת התביעה העיקרית. 41. בשים לב להתנהלותה הלקויה של המבקשת, בכך שלא פרסה בפני בית הדין את מלוא העובדות הנוגעות לבקשה הראשונה ולהחלטה באותה בקשה ובכך שהעלתה טענות סתמיות בניסיון לתרץ את התנהלותה, אנו מחייבים את המבקשת לשלם למשיבים הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום של 1,500 ₪ בתוספת מע"מ כדין. 42. ביום 18.6.09 ביקשה המבקשת להוסיף ראיות נוספות התומכות בטענה לפיה לא ניתן להמציא למשיבה מסמכים. נוכח התוצאה החלטנו שלא לדון בבקשה. ההחלטה ניתנת לערעור ברשות בית הדין הארצי לעבודה בירושלים. בקשת רשות ערעור יש להגיש לבית הדין הארצי תוך 15 יום ממועד קבלת ההחלטה. פיצוייםהתפטרות