הורדת חגורת בטיחות ברמזור אדום

השאלה בקליפת האגוז 1.החוק דורש מכל נהג לנהוג כשהוא חגור בחגורת בטיחות. השאלה שלפנינו היא האם ניתן להתיר חגורה לפרק זמן קצר כשהאוטו מונע בעמידה ברמזור אדום? וזאת לצורך מוגדר וברור? 2.והתשובה היא כי ניתן לעשות כן לפרק זמן רגעי כשאין ברירה אחרת, אולם נטל הראיה בעניין כי פתיחת החגורה הייתה בעצירה הוא על הנהג. 3.במקרה שלפנינו עמדה הנהגת בנטל ועל כן החלטתי לזכות את הנאשמת מהעבירה שיוחסה לה. והכל כפי שיפורט. האשמה, מהלך הדיון, והעובדות שנקבעו על ידי 4.הנאשמת שלפנינו, גב' ענת קאופמן (להלן: "הנאשמת"), קיבלה הודעת קנס משוטרת בטענה כי נהגה ללא חגורת בטיחות ביום 13.7.08. לטענת השוטרת, הייתה הנאשמת בנהיגה ממש בעת שנעצרה על ידיה אם כי השוטרת לא זכרה מעבר לכתוב בדו"ח. 5.לטענת הנאשמת ועדת הגנה שהגיעה מטעמה, מדובר היה ביום חם והיא רצתה לשתות מבקבוק מים שהיה ברכב. אך הבקבוק היה על הריצפה רחוק ממנה ולא יכלה להגיע אליו עקב החגורה. אשר לכן, לאחר שנעצרה באור אדום, התירה את החגורה רק כדי שתוכל לקחת את הבקבוק לידיה, ואחר כך חגרה את עצמה שוב. 6.עובדתית, לאחר ששמעתי את הנאשמת ועדה שהייתה איתה, והיות והיו כאן שתיים כנגד אחת, והשוטרת לא זכרה את האירוע, הרי מסקנתי העובדתית היא כדברי הנאשמת. קרי, היא עצרה עצירה מוחלטת ברמזור אדום, פתחה את החגורה, לקחה את הבקבוק קרוב אליה, וסגרה שוב את החגורה. השאלה המשפטית - האם מותר להתיר את החגורה לפרק זמן קצר כשהרכב מונע? 7.לטענת התביעה, השוטרת אשר ערכה את הדו"ח, הבחינה בנאשמת ללא חגורת הבטיחות. וזאת על אף שרכבה של הנאשמת היה מונע. עוד טוענת התביעה כי ככל שהנאשמת רצתה להרים הבקבוק, היה עליה לעצור בצד, להתיר החגורה, ורק לאחר מכן להרימו. מאידך טענה הנאשמת כי מאחר שרכבה היה במצב של עצירה בעת התרת החגורה יש לזכותה מהאישום. 8.יצוין כי עדה שנסעה ברכבה של הנאשמת, גב' חיה קרפ, העידה פחות או יותר כדברי הנאשמת. לגרסתה, עלתה לרכבה של הנאשמת, וישבה במושב האחורי, ככל הנראה, בצד שמאל. לטענת העדה, הנאשמת הסירה החגורה על מנת להרים את בקבוק השתייה, והבחינה בשוטרת שערכה את הדו"ח רק לאחר שהנאשמת חגרה שוב את חגורה. העדה ציינה בעדותה כי הנאשמת לא ביקשה את עזרתה. 9.לאחר ששקלתי את מכלול הראיות, שמעתי עדויות, ובחנתי בקפידה הראיות שהובאו בפניי, אני קובע כי הנאשמת הסירה את החגורה במהלך עצירה ברמזור אדום על מנת להרים בקבוק, ולא במהלך נסיעה, כטענת התביעה. 10.השאלה המשפטית שלפנינו היא האם מותר להתיר החגורה רגעית במצב של עצירה ברמזור אדום? התביעה ניסתה לטעון כי אכן אסור לעשות זאת, וביקשה להקיש משאלת הדיבור בטלפון נייד. לטענתה, כשם שבטלפון נייד אסור לשוחח באור אדום, כך אסור לפתוח את החגורה ואפילו לרגע אחד. אשר לכן, נבדוק את ההיקש מטלפון נייד ואחר כך נתייחס במפורש לענייננו. האם ומה ניתן להקיש מהאיסור על טלפון נייד על עניין התרתחגורת הבטיחות? 11.תקנה 83ב(א) לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961, אשר עניינה חובת חגירה של חגורת בטיחות קובעת: "לא ינהג אדם ולא יסע ברכב מן הסוגים האמורים בתקנה 364א או בכל רכב שבו מותקנות חגורות בטיחות אלא אם כן הנוהג והנוסעים בו חגורים בחגורת בטיחות או רתומים במושב בטיחות או במושב מגביה כאמור בתקנה 83א, לפי הענין". 12.נסתכל כעת על החובה להחזיק הגה בשתי ידיים המעוגנת בתקנה 28 לתקנות התעבורה, ושוללת אפילו החזקה בטלפון נייד שזו לשונה: (א) נוהג רכב חייב להחזיק בידיו את ההגה או הכידון כל עוד הרכב בתנועה; אולם רשאי הוא להסיר יד אחת מן ההגה או הכידון אם עליו לעשות בה דבר להבטחת פעולתו התקינה של הרכב או לקיום כללי התנועה. (ב)(1) בעת שהרכב בתנועה, הנוהג ברכב - (א) לא יאחז בטלפון קבוע או נייד, ולא ישתמש בהם ברכב אלא באמצעות דיבורית; (ב) לא ישלח או יקרא מסרון (s.m.s); (2) בתקנת משנה זו - "דיבורית" - התקן המאפשר שימוש בטלפון בלא אחיזה בו ובלבד שאם ההתקן מצוי בטלפון, הטלפון יונח ברכב באופן יציב המונע את נפילתו; "טלפון" - מכשיר המיועד לתקשורת אשר קיימים בו לחצנים לחיוג". (ההדגשות אינן במקור, א.ט.) 13.יושם לב כי ישנו הבדל בניסוח. לגבי חגורה נאמר "לא ינהג" ולגבי טלפון נייד נאמר כי "הרכב בתנועה". שאלה פתוחה היא אם הבדלי הניסוח מהותיים, ועקב מסקנותינו הסופיות לא ניכנס אליה. ונתרכז קודם כל באשר לפסיקה בדבר טלפון נייד. 14.בפסיקה נחלקו הדעות ביחס לפרשנות של תקנה 28(א) לתקנות התעבורה, באם מתן מענה קצרצר לשיחת טלפון נייד בעת שהרכב אינו בתנועה, קרי: איננו בנסיעה (למשל פקק או אור אדום), נכלל בגדר האיסור שבתקנה 28(א)? 15.עניין זה נדון בפסק דינו של כב' השופט ע. קמא בפרשת שנידרמן, שם נקבע כי מתן מענה קצרצר לשיחת טלפון נייד כאשר הרכב אינו נמצא במצב של נסיעה, איננו נכלל בגדר האיסור שבתקנה 28(א) לתקנות התעבורה. וכך כותב כב' השופט ע. קמא בפסק דינו: "אילו היה רוצה המחוקק להגביל הגבלה ברורה וחד משמעית כל נוהג רכב- בין שהוא רכב נע ובין שהוא רכב עומד- כל עוד נוהג הרכב מצוי בתוך הרכב ונמצא "בסבך תנועה" כי אז היה עליו לאמר דבריו במפורש ובצורה ברורה, כי אל לו, לנוהג הרכב, להשתמש בטלפון נייד או קבוע ללא דיבורית, אף אם הרכב אינו נע. אולם, לא כך עשה המחוקק, והוא נזקק לעניין הטלפון הנייד והדיבורית לתקנה שעניינה אחיזת ההגה בשתי ידיים, ומה לנו לעניין שיחת הטלפון לעניין אחיזת ההגה בשתי ידיו" (בע"ת 85/98 התובע הצבאי הראשי נ' שנידרמן פסקה 16). 16.אכן, השופט היה מודע לכך כי לעיתים דיבור במכשיר נייד בפקק תנועה יכול להיות לא זהיר והמשוחח עלול לעבור עבירה של "נהיגה בחוסר זהירות" (תקנה 21 לתקנות התעבורה), אולם אין מדובר בעבירה של דיבור בטלפון נייד. עוד קבע בצורה ברורה כי האמור בתקנה 21(ג) לתקנות התעבורה חל גם כאשר הרכב עומד ברמזור אדום. 17.אולם ישנן גרסאות אחרות בפסיקה לפיהן גם בעצירה באור אדום או בפקק תנועה אסור לדבר בטלפון נייד. עמדת השופטים הייתה כי השימוש בפלאפון הנייד שלא באמצעות דיבורית, ולו רק לרגע, הינו מסוכן, וכי על הנוהג ברכב לעשות ככל שלאל ידו למניעת תאונות ומפגעים על הכביש. (ראו, למשל: פסק דינו של כב' השופט ש. איזקסון בע"פ (תל-אביב-יפו) 37529/00 הררי נ' מדינת ישראל, תק-של 2001(2), 11006); פסק דינה של כב' השופטת פלפל (ע"פ 70890/01 הררי נ' מדינת ישראל, תק- מח 2002(4), 15363). 18.מן האמור לעיל עולה, כי גישת הפסיקה בנוגע לשימוש בטלפון הנייד שלא באמצעות הדיבורית, בעת עצירה ברמזור אדום, אינה חד משמעית. עם זאת אציין, כי ישנן יותר דיעות הנוטות כי יש להרשיע בגין שימוש בטלפון הנייד שלא באמצעות דיבורית גם בעצירה ברמזור אדום או בפקק. 19.אלא שבכל מקרה, לא ניתן לדעתי להקיש מטלפון נייד לחגירת החגורה מהסיבות שיפורטו. מדוע לא ניתן להקיש מסוגיית הטלפון הנייד לעניין החגורה? 20.יש הבדל בין שימוש בטלפון נייד בעת עצירה ברמזור אדום, לבין הסרת הגורה כדי לבצע פעולה מהירה באותה עת ממש. אין שני המקרים שווים ואפילו אלה הסוברים כי אסורה שיחה בטלפון נייד, יסברו כי הסרת החגורה ארעית מותרת. 21.ראשית, אין לנוהג כל שליטה על שיחת טלפון ועל הזמן שתארך. כאשר נוהג ברכב מקיים שיחת טלפון ברמזור אדום, הוא איננו יכול לדעת כמה זמן תימשך אפילו ירצה להפסיקה. ממילא יכול להיווצר מצב בו הנוהג עשוי להמשיך לדבר לאחר התחלת הנסיעה ובכך לסכן את חייו ואת חיי אחרים. לעומת זאת, במקרה של הרמת חפץ, או הורדת חפץ, הנוהג יודע מראש את זמן הפעולה, מרים את החפץ, וחוגר את החגורה חזרה באופן מיידי. מדובר בפעולה הנמשכת שניות אחדות, ואמורה להסתיים עוד טרם התחלפות הרמזור לירוק. 22.שנית, לעיתים קיים הכרח להרים חפץ חיוני להמשך הנהיגה, בלעדיו עשויה להיות מועמדת בסכנה בטיחותו של נהג הרכב. כך, למשל, כאשר נופלים משקפי ראיה של נהג הרכב. 23.מעבר לכל אלו, קביעה כי נהג איננו זכאי לשחרר את החגורה לפרק זמן רגעי בזמן עצירה, היא גזירה שלא תמיד הציבור יכול לעמוד בה. בניגוד למענה לפלאפון, לעיתים נופל חפץ ברכב שמי מהנוסעים עשוי להיזקק לו; לעיתים מעוניין הנהג להתיר לרגע את החגורה מפאת לחצה; לעיתים יש צורך להושיט יד להזיז מראה, וכו'. במיוחד בולט הדבר בנסיעות ארוכות ולא ניתן להתכחש לכך. 24.אכן, יש חשש מהתרה כזו שכן יתכן ונהגים רבים יטענו כי התירו את החגורה בזמן עצירה ממש, אולם במקרה שכזה נטל הראיה יהיה עליהם. היישום במקרה שלפנינו 25.במקרה שלפנינו, הנאשמת דבקה בגרסתה כי כל האירוע היה בזמן עצירה. היא הסירה את חגורת הבטיחות על מנת להרים את הבקבוק ומיד חגרה חזרה. גרסה זו נתמכה על-ידי הנוסעת שהייתה ברכבה, שלה ולנאשמת אין הכרות אישית. עדות זאת עומדת מול עדותה היחידה של השוטרת שלא זכרה את האירוע מעבר למה שרשמה. אשר על כן, עמדה הנאשמת בנטל הראיה. סוף דבר לסיכומו של דבר, לאור כל מה שהוסבר למעלה, החלטתי לזכות את הנאשמת מביצוע העבירה המיוחסת לה. משפט תעבורהרמזורנסיעה באור אדוםחגורת בטיחות