חוזה הרשמה לפעוטון

1. א. התובעים ביקשו לרשום את בתם הפעוטה למשפחתון/פעוטון (להלן:"הגן" או: "משפחתון") לשנת לימודים המתחילה בחודש ספטמבר ולצורך כך, פנו התובעים למתנ"ס במקום מגוריהם על מנת להתחיל בהליך הרישום. שיקול הרישום במתנ"ס זה היה, הקרבה למקום מגוריהם של התובעים. המתנ"ס אליו פנו התובעים, הפנה אותם לרכזת משפחתונים בעיר והרכזת טענה, שזהו שלב עדיין מוקדם וראשוני לרשום את הבת לגן, אך אם בכל זאת רוצים הם לשמור על מקום - יהיה עליהם לשלם 276 ₪, שהם דמי הרשמה ובנוסף לכך, ציינה הרכזת שעל התובעים להתבונן ברשימת משפחתונים בעיר ולבחור את המשפחתון הרלוונטי. עוד הוסיפה הרכזת ואמרה, שאין לתובעים ממה לחשוש משום שתמצא לבת מסגרת לשנה הבאה. אף אחד לא טען בפני התובעים שהרשימה כבר סגורה. ב. מכאן ואילך, מעלים התובעים טענות שונות כנגד נציגי הנתבעת, על אופן התנהלותם והיות והתובעים נפגעו מהתנהלות זו - הגישו הם תביעה זו לחייב את הנתבעת לשלם להם פיצוי בסך של 31,900 ₪. התובעים סברו, שהסכום הכללי המגיע להם הוא 50,000 ₪, אך העמידו את תביעתם על סך 31,900 ₪ על מנת להכניס תביעה זו במסגרת הסמכות העניינית של בית משפט זה. 2. ואלו הן טענותיהם, העיקריות של התובעים - טענות אשר הביאו אותם להגשת תביעה זו: א. א) התובעים הודיעו לרכזת שהם מעוניינים בגן של גננת מסוימת, אך הרכזת הודיעה להם שהרשימה כבר סגורה ואין מקום לבתם בשום גן - זאת למרות שהתובעים כבר שילמו את דמי ההרשמה בסך של 276 ₪. בהודעה זו, ראו התובעים הפרת חוזה, שכן לדעת התובעים, הייתה גמירות דעת ומסוימות ואם לא היה מקום לרישום מלכתחילה, הרי שהרכזת לא הייתה מייעצת לתובעים להעביר דמי רישום. בעקבות כך, פנו התובעים אל מנהל המתנ"ס וזה ציין בפניהם, שהוא לא יודע מי הבטיח להם מקום משום שבפועל אין מקומות גם לאלה שנרשמו עוד לפניהם. ב) בהמשך לשיחות הנ"ל, פנו התובעים למבקרת המתנ"סים, למנהל המתנ"ס, לרכזת המעונות וליו"ר המתנ"ס ובעקבות פניות אלו, נאמר לתובעים, שנמצא בעבורם גן לרישום הבת. התובעים סירבו לקבל הצעה זו, משום שראו בכך חלופה לא הגיונית ואבסורדית, שכן הגן ממוקם בקומה רביעית ללא מעלית ויקשה עליו לעלות 4 קומות עם שתי בנות על הידיים, כל פעם שיצטרכו להביא את הבת לגן או לקחת אותה ממנו. ג) עוד נטען על ידי התובעים, שביום 19.6.11 נפגשה התובעת עם אחת הגננות ובשיחה עמה הוברר שלמרות רישומה של הבת - הודיעו לתובעים שאין מקום בשום גן במתנ"ס, בעוד שגב' נעמי יעבץ ציינה, שאצלה בגן הרשימה טרם נסגרה. 3. א. הנתבעת סבורה, שיש לסלק התביעה על הסף, בהיותה קנטרנית וטורדנית, נעדרת עילה ויריבות ולדעתה הוגשה תביעה זו בחוסר תום לב ותוך מטרה לעשות עושר ולא במשפט. היעדר יריבות נובעת מכך, שאין גוף משפטי בשם כפי שציינו התובעים בכתב התביעה - אם זאת לא התנגדה הנתבעת לתקן את שם הנתבעת על גבי כתב התביעה. משניתנה הסכמה זו, ממילא אין יותר מקום לסלק התביעה בשל היעדר יריבות, שכן התיקון יצר את היריבות המשפטית בין התובעים ובין הנתבעת - כפי ששמה תוקן בכותרת פסק הדין. ב. הנתבעת טוענת, שהיא פעלה ללא רבב וכפי שמחויב לעבוד במערכת אובייקטיבית שנקבעה על ידי משרד התמ"ת ובהנחיית החברה למתנ"סים וכך אכן פעלה. הנתבעת מסבירה, שמספר הילדים שנרשמו עלה על המספר שמשפחתון יכול להכיל ונרשמים חדשים חייבים לעמוד בקריטריונים של משרד התמ"ת. עוד צוין על ידי הנתבעת, שבשום שלב משלבי הרישום, אין הנתבעת מתחייבת בשום צורה לרשום לאותו משפחתון המבוקש על ידי ההורה. לאחר שמספר הנרשמים גדל, הגישה הנתבעת בקשה לפתיחת מעון ופעל להגדיל את מספר המשפחתונים - דבר שלא צלח. ביום שהנתבעת קיבלה ההודעה, שאין אישור לפתיחת מעון והיות ולא הייתה באפשרותה להגדיל את מספר המשפחתונים - הודיעה הנתבעת, על פי הנוהל, לכל ההורים שאין בשלב זה מענה לילדיהם. ג. גביית דמי הרישום היא הנחייה של משרד התמ"ת וכספים אלה מוחזרים למשפחות שלא שובצו. התובע מילא טופס ולא ציין העדפת משפחתון מסוים, מה עוד שגם אם היה מציין, היה זה רישום בגדר המלצה בלבד. בסופו של יום, הוחזרו לתובעים דמי הרישום. 4. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ולאחר ששמעתי את התובע ואת נציג הנתבעת, הגעתי למסקנה, שיש לדחות את התביעה - זאת מהנימוקים הבאים: א. א) התובעים חיפשו משפחתון/פעוטון במקום מגוריהם כזה שיהיה קרוב לבית מגוריהם, אך לטענתם, נתקלו בקשיים ולמרות ששילמו דמי הרשמה - לא נמצא לבתם מקום באחד הגנים הקרובים למקום מגוריהם. התובעים מלינים על שרשרת השיחות שניהלו עם גורמים שונים ועל העברתם ממקום למקום - עד כי בסופו של יום נאלצו לרשום הבת במתנ"ס במזכרת בתיה, שאין זה מקום מגוריהם. לאחר שהבת לא נרשמה באחד הגנים הסמוכים למקום מגוריהם ולאור דחיית בקשתם למצוא לבתם גן מתאים ולאחר שכבר רשמו את בתם בגן מחוץ לעיר מגוריהם ומאחר והתובעים כבר לא היו מעוניינים יותר בשירותי הנתבעת, ביקשו הם החזר דמי ההרשמה. רק כאשר ביקשו החזר דמי ההרשמה נאמר להם על ידי נציג הנתבעת מר ניסן גז (להלן:"מר גז") שהוא חושב שנמצא מקום עבור בתם ולמה הם עושים מזה כזה סיפור. דברי מר גז גרמו לתובעים עוגמת נפש, שכן רק לאחר שטורטרו למעלה משלושה חודשים - נשאלה השאלה הנ"ל, כאילו שלא קרה כלום וזה מאד פגע בתובעים. ב) התובע ראה בהתנהלות נציגי הנתבעת כהתנהלות פוגעת בו ובכבודו ועולה במרומז מכתב התביעה, שהתנהלות זו ואי קבלת בתו לאותו משפחתון שהוא בחר נבע כתוצאה מהעדה אליו משתייך התובע, שכן כך אומרים התובעים בתביעתם:" אנו חשים זילות, לעג, עוגמת נפש עד כדי פגיעה בכבודנו ואף בגין עדתנו- אין לדעת..."( ראה סיפא בעמ' בעמ' 2 לכתב התביעה, ההדגשה שלי- ג.ב.). ב. א) התובעים הזכירו נציגים רבים, שעמם היו בקשר בכל הקשור לרישום הבת, אך התובע לא הוכיח שמי מהם פעל בצורה שרירותית או מכוונת שלמרות שהיה מקום פנוי - בתו לא נרשמה. התובעים לא דאגו להזמין אף נציג מאותם שמות הנזכרים על ידם בכתב התביעה על מנת להוכיח, שהם פעלו שלא כדין, או שנהגו עם התובעים בשונה מנרשמים אחרים באותה תקופה. ב) בית המשפט מקבל את טענות התובע, על ניסיונותיו לרשום הבת לגן קרוב למקום מגוריו ואני בהחלט מקבל את גישתו לפנות שוב ושוב על מנת להגיע לתוצאה חיובית בקשר להרשמת בתו לגן קרוב, אך אם הדבר לא צלח - לא הוכח שהייתה זאת גישה מכוונת של נציגי הנתבעת למנוע דווקא מהתובע לרשום את בתו לגן שבו חפץ. ג. א) אני מקבל את עדותו של התובע, שהוא אכן ביקש משפחתון מסוים, אך לא הוכח שנציג מטעם הנתבעת, הבטיח שיבוץ במשפחתון אותו ביקש התובע, שכן בעניין זה מקבל אנוכי את טענתו של מר גז שלעניין השיבוץ קיימים קריטריונים של משרד התמ"ת היוצר מדרג מסוים. אני מקבל את עדותו של מר גז, שבשלב מסוים - בעת שבתו של התובע הייתה ברשימת ההמתנה- פנו אל התובע והודיעו לו שהתפנה מקום באחד המשפחתונים, אך התובע השיב בשלילה. טענה זו נתמכת על ידי התובע, שכן התובע גם ציין בכתב התביעה שנאמר לו שמצאו מקום, אך הוא נפגע מעצם השאלה, למה הם עושים מזה כזה סיפור ולכן השיבו:" חד משמעית שאנו לא מעוניינים יותר בשירותי המתנ"ס בקרית עקרון.." (ראה בעמ' 2 לכתב התביעה). ב) התובע מציין שלאחר תשלום דמי הרישום, הובטח לו שבתו תרשם במשפחתון אותו בחר התובע, ובעדותו בבית המשפט הוסיף, שהיה בקשר טלפוני עם רכז המתנ"סים, שאמרה לו שעם התשלום הוא מבטיח את המקום. (עמ' 1 לפ',ש' 23). הנתבעת מכחישה טענה זו וטוענת, שמטפלת זו או אחרת אינה יכולה להבטיח שיש מקום, משום שתהליך שיבוץ הילדים נעשה עם קבלת כל הנתונים של מועמדים ועל פי קריטריונים של משרד התמ"ת ולכן, היות ומול עדותו של התובע עומדת עדות הנתבעת, היה על התובע להזמין את אותה מטפלת או אותו רכז אשר הבטיחו לו, כביכול, שיש מקום פנוי במשפחתון המבוקש על ידו או שהבטיחו לתובע שבתו תתקבל באותו משפחתון. התובע אינו מכחיש הטענה, שטענו בפניו שיש קריטריונים לגבי שיבוץ הילדים. (עמ' 1 לפ',ש' 18- 19). ג) בכתב ההגנה הסבירה הנתבעת את הנהלים ואת תהליך אישור משפחתון ותהליך קבלת הילדים במשפחתון - תהליך שיש לנקוט על פי הנחיות משרד התמ"ת, לכן לא נראה לי וגם לא הוכח, שהנתבעת פעלה בניגוד להנחיות אלה. (במהלך הדיון הגיש מר גז את דף הקריטריונים - נ/1) 5. יש אמנם להצר, שכך התנהלו העניינים ונראה לי שהרגשתו של התובע היא הרגשה סובייקטיבית, שכן לא עלה מהדיון עצמו או משלב הראיות, שהנתבעת פעלה בשרירות לב או בכוונה תחילה על מנת לסכל רישומה של בתו של התובעים באותו משפחתון שבו חפצו ההורים, קל וחומר שלא הוכח, שלאי הרישום היה קשר כלשהו עם עדתם של התובעים. אני מקבל את טענת התובע, שאכן טורטר בפניות רבות אשר פנה אל נציגי הנתבעת, אך פניותיו אלו נעשו על מנת לעשות כל מאמץ לרשום את הבת במשפחתון שהוא חפץ בו. אין ספק, שפניות אלו נעשו כולן לטובת הבת ולשם נוחיות התובעים והבת, אך כפי שכבר נאמר לעיל, אי רישומה מלכתחילה כפי שרצו התובעים - לא נבע ממעשה או מחדל מכוון של מי מנציגי הנתבעת. לכן, לאור הנימוקים שפורטו לעיל, אני מחליט לדחות את התביעה. לאור הנסיבות המיוחדות של המקרה - אני מחליט שלא לחייב בהוצאות, למרות התוצאה אליה הגעתי. הזכות להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 ימים. קטיניםחוזהגן ילדים / פעוטון / משפחתון