1. מדובר בתובענה מנהלית, בה ביקשה התובעת לחייב את הנתבעת בפיצוי כספי בגין הפסקת החוזה של התובעת לאספקת שירותי ניקיון למוסדות חינוך באשקלון בהתאם למכרז 18/04 (להלן : "המכרז"), על ידי הנתבעת, בסכום של 381,000 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התובענה ועד התשלום בפועל ובהוצאות התובענה ושכר טרחת עורך דין ומע"מ. עובדות מוסכמות 2. התובעת זכתה במכרז (נספח א' לתובענה) והתחילה לעבוד עבור הנתבעת ביום 19.8.04, והחל ממועד זה שולמה לה התמורה שסוכמה עבור עבודתה. החתימה על ההסכם (נספח ד' לתובענה) התעכבה עד ליום 18.10.04. 3. בהסכם נקבע: "4.א.חוזה זה הוא לתקופה של שנה החל מיום חתימת חוזה זה (להלן - תקופת החוזה). 12.אהעירייה תהא רשאית להאריך את משך החוזה עד לשנתיים נוספות, כל פעם לשנה נוספת, מעבר לתקופת החוזה..." 4. כמו כן נקבע בהסכם: "10.ד. הקבלן מתחייב לערוך על חשבונו את כל הביטוחים לכיסוי אחריותו עפ"י האמור בהסבם זה, אולם אין בביצוע או אי ביצוע הביטוחים בשלמותם או בחלקם כדי לגרוע מהאחריות שנטל על עצמו הקבלן... 10.ה.להבטחת התחייבותו של הקבלן לביצוע הביטוחים ימציא הקבלן לביצוע לעירייה במעמד חתימת חוזה, אישור של קיום ביטוחים בתנאים ובנוסח האישור המהווה חלק ממסמכי המכרז כשהוא חתום ע"י חב' ביטוח. 11.א.אם הקבלן לא ימלא את התחייבויותיו כאמור בחוזה, כולן או מקצתן, תהיה לעירייה הזכות, מבלי לפגוע בכל הזכויות האחרות שיש לעירייה לפי חוזה זה, למסור את ביצוע עבודת הניקיון, כולה או מקצתה, לאדם אחר ..." 5. בתנאי המכרז נקבע: "14 אם המציע ימציא מסמך מהמסמכים הדרושים לחתימת ההסכם ו/או ימציא לעירייה ההסכם המבויל החתום על ידו, לאחר מועד החתימה והעירייה הסכימה לקבלם באחור בלי לבטל זכיית המציע במכרז זכאית העירייה, לפי שיקול דעתה, לראות בהצעת המציע למכרז ומתן הודעה על זכייתו במכרז כהסכם מחייב בינה לבין המציע, ובמועד החתימה בתוספת 7 ימים כמועד התחלת ביצוע העבודה או תחילת תוקפו של ההסכם (לרבות לעניין מועדי ביצוע של כל תשלום המוטל על המציע). לעניין זה, המצאת המסמכים/ההסכם באחור אינה מהווה ראייה להסכמת העירייה לקבלתם באחור. רק אישור מפורש ובכתב של גזבר העירייה יהווה הסכמה כאמור". 6. במהלך תקופת קיומו של המכרז, הוציאה הנתבעת במהלך שנת 2005 מכרז נוסף שמספרו 2/05 לביצוע עבודות ניקיון במוסדות חינוך אחרים מאלה המוסדרים במכרז הקודם ולניקיון משרדי העירייה באשקלון (נספח ו' לתובענה). 7. בחוזה העבודה הקבלני שצורף למסמכי מכרז 2/05 נקבע כי : העירייה רשאית להגדיל ו/או להקטין את היקף העבודה עד לשיעור של 25% מס"כ היקף ההסכם ובהתאם לכך תגדל או תקטן תמורת העבודה מבלי לגרוע מכלליות האמור לעיל יובהר כי, מחד, ייתכן ותהא הקטנה בהיקף העבודה לשנת הלימודים תשס"ו בשל יישום דו"ח ועדת דוברת במוסדות החינוך, ומאידך, ייתכן ותהא הגדלה בהיקף העבודה עם סיום חוזה קיים לקבלת שירותי ניקיון בין העירייה לבין חברה אחרת". 8. ביום 3.8.05 שלחה הנתבעת לתובעת מכתב החתום על ידי יובל זוזט, מנהל יחידת כוח אדם, הסעות וביטוח אצל הנתבעת, לפיו בבתי ספר מסוימים יש לבצע ניקיון יסודי ביום 18.8.05 וכי "המשך עבודה באופן שוטף החל מ-21.8.05" (נספח ז' לתצהיר עדות ראשית של ולדימיר גלמן, מנהל התובעת( 9. במכרז 2/05 זכתה חברת עדי שירותי בטחון בע"מ (להלן : "חברת עדי"), שלא השתתפה במכרז הקודם. לפי פרוטוקול ועדת מכרזים מיום 10.8.05 המליצה ועדת המכרזים על הצעתה של חברת עדי כהצעה הזוכה וראש העיר אישר את החלטות הועדה והמלצותיה המפורטות בפרוטוקול (נספח י"א לתצהיר עדות ראשית של ולדימיר גלמן מטעם התובעת). 10.ביום 6.9.05 קיבלה התובעת מכתב הנושא תאריך 1.9.05 מאת אלברט אלקובי, גזבר הנתבעת, ובו נכתב: "הריני להודיעכם כי ביום 18.10.05 יסתיים מכרז מס' 18/04 מיום 18.10.04. אנו מודים לכם על עבודתכם". 11.העבודות נשוא המכרז הועברו על ידי הנתבעת לידי חברת עדי 12.לאחר תכתובות בין הצדדים שלא הועילו לפתרון המחלוקת, הוגשה תובענה זו תמצית טענות התובעת 13התובעת טענה, כי העברת כל העבודות נשוא המכרז על ידי הנתבעת מידיה של התובעת לידיה של חברת עדי, שזכתה במכרז 2/05, נעשתה בעקבות החלטה של הנתבעת, שהייתה בלתי חוקית, בלתי סבירה ובלתי הגיונית, משיקולים זרים ולא ענייניים. 14 לטענת התובעת, לא ניתן היה למסור את העבודות נשוא המכרז, שהוסדרו על ידי מכרז, ללא מכרז, לחברה אחרת, בפרט בתוך התקופה שאליה מתייחס המכרז. יש לדחות את טענת הנתבעת, כי החוזה של מכרז 2/05 ותקנות העיריות (מכרזים), התשמ"ח-1987 (להלן : "תקנות המכרזים") מאפשרים הגדלה של עד 25% בהיקף העבודות כתוספת לחוזה קיים, מאחר שבענייננו הייתה ההגדלה למעלה מ-25%, ואין מדובר בתוספת פרטים לחוזה קיים, אלא ב"הלבשה" של מכרז שלם קיים על מכרז אחר. היקפו של מכרז 2/05 בהתייחס למוסדות חינוך, כפי שהודתה הנתבעת בהליכי הגילוי המוקדם, היה 47,964 מ"ר, ש-25% משטח זה הוא 11,991 מ"ר, ואילו העבודות של המכרז (18/04) העוסק כולו במוסדות חינוך הן בשטח של 12,666 מ"ר, מעבר לגבול החוקי האמור, וכמו כן העבירה הנתבעת לחברת עדי בחודש אוגוסט 2005, ולאחר מכן בחודש ינואר 2006, שטחים נוספים מעבר למכרז 2/05, המהווים סה"כ 31.8% מעבר לשטח מכרז 2/05. בקשר לכך הייתה התנהלות הנתבעת חסרת תום לב ובלתי ראויה, מאחר שמחקירות העדים מטעם הנתבעת עלה שהם לא בדקו את היקף התוספת לעבודות של מכרז 2/05 בזמן אמת, אלא בדיעבד. 15. במהלך הדיון התברר, כי הייתה למקבלי ההחלטות אצל הנתבעת כוונה מוקדמת ליטול את העבודות נשוא המכרז ולהעבירן למי שיזכה במכרז 2/05 כבר בעת פרסום מכרז 2/05, והמתמודדים במכרז 2/05 לא ידעו על כך ולא הביאו זאת בחשבון לעניין גובה הצעותיהם. הדבר עומד בניגוד לטענות הנתבעת, כי העברת העבודות נעשתה משיקולי יעילות עם כניסתו של יובל זוזט לתפקידו, אלא שכניסתו לתפקיד הייתה ביום 1.8.05 ומכרז 2/05 יצא זמן רב לפני כן, וכמו כן, העידה שרה זכריה, מנהלת מחלקת משק ואחזקה אצל הנתבעת, כי כל עבודות הניקיון בהתאם למכרז ולמכרז 2/05 היו בפיקוחה של רחל מימון, שהייתה מפקחת מטעם שני הקבלנים המבצעים באותה עת (חברת שמר וחברת עדי), כך שהנתבעת ממילא עבדה מול רחל מימון ביעילות, ככתובת לכל טענות הנתבעת נגד שני הקבלנים. 16.באשר לטענת הנתבעת, כי הגדלת העבודות האפשרית עד 25% מהיקף העבודות מתייחסת לאחוז מתוך סכום כספי, ולא מתוך שטח העבודות, טענה התובעת, כי שינוי החזית של הנתבעת ארע לאחר שבהליכי הגילוי המוקדם התברר גודל השטחים שנמסרו לחברת עדי, והטענה שיש לבחון את ההיקף הכספי מנוגדת לנטען בכתב ההגנה ואינה מסייעת לנתבעת, שערכה את החישוב לפי 194 ימי עבודה שנותרו עד לסיום השנה הראשונה של חברת עדי, וכך יצא הסכום נמוך מ-25% מהיקף החוזה של חברת עדי לשנה, ולא למלוא תקופת החוזה, של שלוש שנים. 17. העברת העבודות נעשתה לחברת עדי, שלא ביצעה לפני כן עבודות עבור הנתבעת, ועבודות הניקיון אצלה היו טפלות לשמירה כעולה משמה : "עדי - שירותי בטחון בע"מ". בהתחשב בכך שמדובר בחברה שלא הוכיחה את עצמה, יקשה לקבל את הדרך שבה התקבלה ההחלטה להעביר את העבודות לחברת עדי, שכן ההחלטה לא עירבה את ועדת המכרזים ואת ראש העיר, אלא רק את יובל זוזט ואת הגזבר, ללא תיעוד ראוי בכתב ובלי לבדוק תלונות קודמות שהיו נגד חברת עדי. לא זאת בלבד שחברת עדי לא הוכיחה את עצמה, אלא שהגזבר אלקובי נתן עליה חוות דעת שלילית לגבי עצם העסקתה, שאינה מאפשרת תשלום זכויות סוציאליות, וזכייתה במכרז אושרה בניגוד לדעתו בועדת המכרזים. בישיבת ועדת המכרזים מיום 1.8.05 (נספח י"א לתצהירו של ולדימיר גלמן מטעם התובעת) הוחלט לפסול את הצעותיהן של שתי המציעות הזולות ביותר, ביניהן חברת עדי. את חברת עדי הוחלט לפסול עקב סתירות בין הצהרתה בישיבה מיום 30.5.05 לתחשיב שהגישה לעניין גודל שטח הניקיון לעובד לשעה, ונוכח היותו של המחיר שהציעה בלתי ריאלי מן ההיבט של הבטחת הזכויות הסוציאליות של העובדים. לאחר ההכרזה על חברת "שלג לבן" כזוכה, הוחלט לתת זכות טיעון לשתי החברות שהצעותיהן היו הזולות ביותר, לרבות חברת עדי, ולאחר מכן זכתה חברה עדי במכרז, כשעמדת הגזבר נותרה במיעוט. בסופו של דבר, חברת עדי אכן לא עמדה בתשלום הזכויות הסוציאליות והפסיקה את עבודתה, לאחר שמרכיבי סיכון ברורים לא זכו להתייחסות מקבלי ההחלטות אצל הנתבעת. 18.לטענת התובעת, הנתבעת הפסיקה את החוזה עמה לאחר שהחוזה ביניהן כבר התחדש לשנה השנייה מתוך שלוש השנים, שכן תחילתו של החוזה הייתה עם תחילת ביצוע עבודות הניקיון ביום 19.8.04, כאשר ההודעה על הפסקת העבודות הייתה מיום 18.10.05. מכרזים מהסוג הנדון מיועדים לביצוע לפי שנות לימוד, דהיינו, תחילתם וסיומם בהתאם לשנות הלימודים, כפי שהודה גזבר הנתבעת בחקירתו הנגדית. על דרך השגרה, מכרזי עבודות ניקיון מתחדשים מדי שנה, אלא אם התגלעו מחלוקות בין הנתבעת לבין הקבלן. פרקטיקה זו הוכחה בסעיף 24 לתצהירו של ולדימיר גלמן, בסעיף 16 לתצהירה של שרה זכריה ובעדותה של רחל מכלוף בעמ' 40 לפרוטוקול. המועד הקובע לתחילת העבודות הוא מועד תחילת ביצוע העבודות ביום 19.8.04, ולא מועד חתימת ההסכם ביום 18.10.04, וזאת לפי אומד דעת הצדדים ולפי סעיף 106) לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973, הקובע כי "הקיבול יכול שיהיה במעשה לביצוע החוזה או בהתנהגות אחרת...", כאשר ביצוע עבודות בפועל מהווה ביצוע של חוזה, וכבר נפסק שתשלום בגין עבודה מהווה קיבול. כמו כן, התנאי של המצאת אישור הביטוחים התקיים גם לטענת הנתבעת ולכן החוזה לא התבטל, ומדובר היה בהסדרה של נושא שגרתי, שאיש לא התייחס אליו בחומרה. בעמ' 39 לפרוטוקול הודתה רחל מכלוף, שהנתבעת לא ראתה בנושא אישור הביטוחים בעיה והיא לא מצאה לנכון לדווח על כך לגורם נוסף. בנוסף, נושא הביטוחים לא עלה כלל במכתבי באי כוחה של הנתבעת ועלה לראשונה רק בכתב ההגנה. 19. התובעת טענה, כי הנזק הממוני שנגרם לה הוא של אובדן רווח, כאשר לפי הפסיקה בתובענות מנהליות יש להחיל זאת גם לתקופת האופציה. מדובר באובדן רווח של שנתיים, ברווח חודשי של 8,400 ש"ח וברווח שנתי של 84,000 ש"ח עבור עשרה חודשי עבודה בשנה, כאמור בתצהיר העדות הראשית (לפי חישוב של 26.8% מהתשלום ששולם לתובעת, בסך של 1,254 ש"ח ליום עבודה, לפי 25 ימי עבודה בחודש). 20.התובעת טענה, כי לא ניגשה למכרזים אחרים שרכשה, בגין הסתמכותה על המכרז, כאמור בסעיף 78 לתצהירו של ולדימיר גלמן מטעם התובעת, בעיקר בהתייחס לשני מכרזים בולטים שאליהם לא ניגשה. כמו כן טענה התובעת לנזק ממוני בגין הוצאות מנהליות וריביות בבנקים בסך של 20,000 ש"ח, בטענה שהנזק בפועל היה גבוה יותר. בנוסף טענה התובעת, שנגרם לה נזק בסך 60,000 ש"ח בגין פיצויים לעשרים ושלושה העובדים שלה ובגין דמי הבראה, שכן העובדים השלימו שנת עבודה, מאחר שהם חזרו לעבודתם לאחר חופשת הקיץ, ולא היה ניתוק של שלושה חודשים בהעסקתם. 21.התובעת טענה לנזק לא ממוני משוערך של 50,000 ש"ח עקב התנהלותה של הנתבעת ובשל העובדה שהתובעת "נזרקה" באופן פוגעני מביצוע העבודות, כאשר בביצוע עבודות ניקיון מקובל, כי הרשות האחראית על המכרז מבררת פרטים אודות המשתתפים במכרז, לרבות קבלת המלצות בכתב וניהול שיחות טלפון עם הגורמים שאיתם עבדה החברה המשתתפת במכרז 22. התובעת הוסיפה וטענה לנזק בסך 11,000 ש"ח בגין רווח כתוצאה מהגדלה צפויה של עבודות, שכן במהלך העסקים הרגיל מגדילה רשות מקומית בשיעור מסוים את היקף העבודות המבוצעות במוסדות חינוך, לאור הגידול המספר התלמידים, הגדלתם של בתי ספר וכיו"ב, והא ראיה היא שחברת עדי קיבלה בפועל גידול של למעלה מ-30% מהיקף העבודות. 23.לבסוף טענה התובעת להפרת חובת תום הלב של הנתבעת ולהתנהלות החורגת משמעותית מהמצופה מרשות ציבורית, ובגין כך נטען כי על הנתבעת לשלם לתובעת פיצוי ע"ס 20,000 ש"ח. תמצית טענות הנתבעת 24.לטענת הנתבעת, התחייבה התובעת בסעיף 10ד' להסכם לערוך על חשבונה את כל הביטוחים לכיסוי אחריותה על פי האמור בהסכם, וכן התחייבה בסעיף 10ה' להסכם להמציא לנתבעת במעמד חתימת החוזה, אישור על קיום הביטוחים. לפי סעיף 12 למכרז, התחייבה התובעת להמציא לנתבעת את כל המסמכים הנדרשים ולחתום על ההסכם תוך שבעה ימים מיום קבלת ההודעה על זכייתה, ולפי סעיף 14 למכרז, רק אישור מפורש ובכתב של גזבר הנתבעת יהווה הסכמה מטעם הנתבעת להמצאת המסמכים באיחור. דהיינו, התובעת נדרשה להמציא את המסמכים תוך שבעה ימים מיום 18.7.04, בו דנה ועדת המכרזים בהצעות וקבעה כי הצעתה של התובעת היא הזוכה. רחל מכלוף פנתה לתובעת מטעם הנתבעת בדרישות להעביר את אישור הביטוחים החתום כנדרש, ובפנייתה מיום 5.9.04 ציינה, כי "טרם העברת האישור על קיום ביטוחים-כפי שנדרש, ולכן אין אפשרות לחתום עמך על החוזה שבנדון. אציין כי במידה ולא יוסדר עניין זה באופן מיידי יועבר המכרז לדיון חוזר בועדת המכרזים". רק לאחר פניות דומות נוספות מיום 19.9.04 ומיום 27.9.04, העבירה התובעת, ביום 12.10.04, את האישור על קיום ביטוחים, כאשר לפני כן הומצאה לנתבעת רק רשימה, ואף לא פוליסת הביטוח במלואה, שממילא הנתבעת לא הייתה רשאית לקבל במקום האישור שנדרש, בהתאם לדיני השוויון בין המשתתפים במכרז 25.לטענת הנתבעת, ההסכם בין הצדדים השתכלל ביום חתימתו, יום 18.10.04, שכן על מנת שיחתם וישתכלל, היה על התובעת להמציא מסמך מהותי, הוא אישור הביטוחים. בין היתר, נקבע בסעיף 10ה' להסכם, כי הזוכה תמציא במעמד חתימת החוזה אישור על קיום הביטוחים בנוסח שצורף למכרז. לעניין זה, אין בהמצאת ההסכם המבויל על ידי התובעת, כדי להקדים את מועד החתימה על ההסכם. לפי עדויותיהם של שרה זכריה וגזבר הנתבעת, הובהר לתובעת, שתוכל להתחיל בביצוע העבודות בכפוף להשלמת התחייבויותיה לפי המכרז, כדי שניתן יהיה לחתום על הסכם, וכן הובהר לה, שהנתבעת נאלצת לפעול בצורה כזו בשל המועד הקרב של פתיחת שנת הלימודים. לפי סעיף 14 למכרז, כאשר מוגשים מסמכים הדרושים לחתימת ההסכם באיחור, זכאית הנתבעת, לפי שיקול דעתה, לראות בהצעת המציע ובמתן ההודעה על זכייתו כהסכם מחייב, ובמועד החתימה בתוספת שבעה ימים - כמועד התחלת ביצוע העבודה או תחילת תוקפו של ההסכם. עמדתה של הנתבעת הייתה ברורה, והיא לא ראתה בהצעה ובמתן ההודעה על הזכייה הסכם מחייב, אלא דרשה את השלמת אישור הביטוחים בטרם ייכרת ההסכם, כך שכל עוד לא השלימה התובעת את מלוא חיוביה, לא הגיעה לשלב של מימושו של המכרז ולא נכנסה לגדר המערכת החוזית, ומערכת היחסים נותרה במישור דיני המכרזים. 26.הנתבעת טענה, כי כאמור בסעיף 4א להסכם, תוקפו של ההסכם בין הצדדים הוא לשנה, לפי הפרשנות הלשונית הפשוטה, וזאת מיום חתימתו ביום 18.10.04. 27 התובעת השתתפה במכרז 2/05, ובהצהרת המשתתף אישרה שהיא מסכימה לתנאי המכרז וההסכם. לפי סעיף 5ג' רישא של ההסכם, נשמרה לנתבעת הזכות להגדיל את היקף העבודה עד לשיעור של 25% מסה"כ היקף ההסכם. בסעיף 5ג' להסכם צוין גם, כי יתכן ותהא הגדלה בהיקף העבודה עם סיום חוזה קיים לקבלת שירותי ניקיון בין הנתבעת לבין חברה אחרת. מכך צריך היה להיות ברור לתובעת, שהשתתפה במכרז, שיתכן שהחוזה עמה לא יוארך, וזאת בשעה שהנתבעת קיבלה שירותי ניקיון במוסדות ציבור משתי חברות קבלניות בלבד, חברת שמר והתובעת, כאשר מכרז 2/05 פורסם בנוגע לשטחי ניקיון שסיימה לבצע חברת שמר. לטענת הנתבעת, נוסחו של סעיף 5ג' מוכיח שהנתבעת שקלה את האפשרות לרכז את עבודות הניקיון תחת קבלן אחד, זמן רב לפני שנקבע כי אכן יבוצע איחוד כזה ולפני כניסתו של יובל זוזט לתפקידו. כמו כן, סעיף דומה לא הופיע במכרז 18/04. 28 באשר לבחירתה של חברת עדי כזוכה במכרז 2/05, ועדת המכרזים דנה בכובד ראש בהצעות השונות, ביקשה וקיבלה נתונים כלכליים והזמינה נציגים להסביר את הצעותיהם, ובסופו של יום קיבלה את החלטתה. בעת קבלת ההחלטה להעביר שטחי ניקיון נוספים לחברת עדי ובסמוך לאחר מכן, לא התקבלו תלונות כלשהן על תפקודה, כך שבמועד קבלת ההחלטה, ואף במועד ביצוע הוספת שטחי הניקיון, לא היה בפני הנתבעת כל נתון שיהיה בו כדי לבסס חשד בדבר בעיות עתידיות. 29 בנוגע להחלטה להוספת שטחי ניקיון לחברת עדי, טענה הנתבעת, כי שטחי הניקיון לפי מכרז 2/05 מסתכמים ב-52,096 מ"ר, שמתוכם 47,964 מ"ר מוסדות חינוך, וכי עפ"י סעיף 3 לתקנות המכרזים חישוב ההוספה של עד 25% הוא מכלל הוצאות העירייה על פי החוזה הקיים, דהיינו מדובר בתוצאה כספית, ולא לפי גודל שטח, כפי שגם העיד ולדימיר גלמן מטעם התובעת בחקירתו הנגדית (עמ' 10 לפרוטוקול). לפי תחשיב שערכה הנתבעת (של 274,117 ש"ח עבור תוספת העבודות, שהם תוצאת מכפלה של 15,275 מ"ר שהוספו לחברת עדי, במחיר של 0.0925 ש"ח למ"ר בהתאם לחוזה העבודה עמה, ב-194 ימי עבודה שנותרו מיום סיום ההתקשרות עם התובעת ועד תום השנה הראשונה של חברת עדי), טענה הנתבעת, כי לחברת עדי הוספו עבודות בהיקף של 18.5% משווי החוזה עמה, במסגרת מרחב התמרון הקיים לנתבעת לאור תקנות המכרזים. 30. הנתבעת טענה, כי הגדלת העבודות של חברת עדי היא בבחינת הוספת פרטים לחוזה קיים, שכן שני המכרזים הם לביצוע עבודות ניקיון במוסדות חינוך באשקלון, ומוסדות החינוך השונים הם "הפרטים" שבחוזה. 31 . עוד טענה הנתבעת, כי החלטתה של הנתבעת שלא להאריך את החוזה הקיים עם התובעת נבעה משיקולים ענייניים של יעילות וחסכון, ומדובר בהחלטה סבירה והגיונית. שרה זכריה העידה, שבמהלך כל השנים הביעה דעתה כי התנהלות מול שני קבלנים מקשה על תפקוד הנתבעת והיה לה קשה מאד לעבוד מול שני קבלנים. יובל זוזט העיד, שהציע שהנתבעת תרכז אצל קבלן אחד את כלל שירותי הניקיון מטעמי יעילות וחיסכון, כדי למנוע את הצורך לשייך בכל פעם את בית הספר לקבלן וכדי לעקוב ביתר קלות אחר העבודות המתבצעות. 32. הנתבעת טענה, כי כעולה מעדויותיהן של רחל מכלוף ושרה זכריה, לא קיים נוהג לפיו מאריכה הנתבעת את תקופות החוזה עם קבלני ניקיון עד מלוא התקופות המנויות בהסכם, אלא הנתבעת בוחנת בתום כל שנת חוזה, אם להאריך את החוזה או לא, ואף ולדימיר גלמן מטעם התובעת העיד, כי קבלני ניקיון שעובדים מול רשויות מקומיות לא תמיד יודעים בתום שנה, אם החוזה יוארך או לא. 33.לבסוף טענה הנתבעת, כי התובעת לא עמדה בנטל להוכיח את הנזקים הנטענים על ידה. לעניין פיצויי הפיטורים, הוגש רק תצהיר מנהל התובעת, ובעדותו של ולדימיר גלמן נאמר תחילה, כי לא נערך תחשיב ושמדובר בסכום סביר, ולאחר מכן ציין שנעשה תחשיב שאינו לפניו. במסמך נ/1 ציינה התובעת, שקיימת החלפת עובדים טבעית, שמקטינה באופן משמעותי את הסכום שנדרש לתשלום פיצויים ודמי הבראה, ועל כן נטען, כי לא כל עובד זכאי לפיצויים. בנוגע להוצאות מנהליות ונזקים ישירים, צירף ולדימיר גלמן לתצהירו תדפיסי בנקים, שאינם יכולים לשמש ראיה לאמיתות תוכנם, שכן הם לא הוגשו באמצעות עורכם או באמצעות כל פקיד בנק המוסמך לכך. לעניין פיצויי קיום בגין אובדן רווח קבלני, לא הוצגו הנתונים הדרושים, ואין בסיס לנטען בסיכומי התובעת בדבר 26% רווח קבלני. כמו כן לא ביססה התובעת את טענתה בדבר הגדלה צפויה של עבודות, ובמהלך השנה שהיא עצמה עבדה לא הייתה כל הגדלה כזו. בנוסף, התובעת לא הוכיחה פגיעה במוניטין, וולדימיר גלמן אף אישר בחקירתו הנגדית שלא הייתה לתובעת ירידה ברווחים בשנים 2005 -2006, וכן אין בסיס לפיצוי בגין חוסר תום לב מצד הנתבעת, שהתנהלה בתום לב. דיון א.כללי 34. נראה לי שיש לקבל את התובענה, כפי שיפורט להלן. 35. ככלל, שיקולי היעילות והחיסכון בהעסקת קבלן אחד על ידי הנתבעת מתקבלים על הדעת. שרה זכריה, מנהלת מחלקת משק ואחזקה אצל הנתבעת, שהייתה אחראית על ביצוע עבודות הניקיון על ידי קבלני הניקיון שזכו במכרזי התובעת, העידה בחקירתה הנגדית, שהיה לה קשה מאד לעבוד מול שני קבלנים, וכי עבודות הניקיון אצל הנתבעת היו מפוצלות לשני קבלנים החל משנת 2000 עד שנת 2005, אז יצאה לגמלאות. כמו כן, עבודה מול קבלן אחד עשויה להקל על עבודת הנתבעת מבחינה ארגונית וביצועית, מההיבטים של השקעת זמן, משאבים וכוח אדם מצומצמים יותר מצד הנתבעת, וכן להוזיל את המחיר המשולם על ידי הנתבעת לקבלן המבצע את העבודות בשל היקף עבודה גדול יותר מול אותו קבלן. אולם לב העניין הוא כי הנתבעת לא פעלה בענייננו בדרך ראויה, על מנת להגיע לתוצאה שאליה ביקשה להגיע, של עבודה מול קבלן אחד, כפי שיפורט להלן. ב.התנהלותה הלקויה של הנתבעת 36 לפי סעיפים 13-12 לתצהירו של יובל זוזט, ביום 29.8.05 הודיע במכתבו לגזבר הנתבעת על החלטתו, שלא להאריך את תקופת החוזה מתוך רצון לאחד את כל עבודות הניקיון תחת קבלן אחד, וביקש ממנו להודיע לתובעת על סיום ההתקשרות עמה. 37 במכתבו האמור של יובל זוזט לגזבר (נספח א' לתצהירו של יובל זוזט), נכתב : "הנדון: י.י.א. אחזקה ושירותים בע"מ אבקש להודיע עם סיום חוזה עם הנדון. כמו כן, אבקש לצרף את מוס' (מוסדות - ב.א.) החינוך שאותם ניקה י.י.א. אחזקה לזוכה החדש - "עדי" החל מה-18.10.05". 38. גזבר הנתבעת אישר את ההמלצה והוציא מכתב מתאים לתובעת ביום 1.9.05.. 39. בחקירתו הנגדית הסביר יובל זוזט, בתשובה לשאלה, מדוע מלכתחילה לא יצא מכרז 2/05 על כל עבודות הניקיון שכוללות גם את מכרז 18/04, כי לא יכול היה לצאת למכרז 2/05 כמכרז הכולל את שטחי העבודה של התובעת, מכיוון שהשטחים הללו היו בחוזה עד 18.10.05 (ח"נ זוזט : עמ' 26). דהיינו, מראש הייתה לנתבעת כוונה לאחד את כל העבודות תחת קבלן אחד, בלי לתת הזדמנות אמיתית והוגנת לתובעת להמשיך את תקופת החוזה, והסיבה לכך שהדבר לא נעשה באופן ברור במסגרת מכרז 2/05, אלא באמצעות הגדלת היקף העבודות של החברה הזוכה במכרז החדש 2/05, הייתה, לגישת הנתבעת, שבעת פרסום מכרז 2/05 טרם הסתיימה שנת ההתקשרות הראשונה בין הנתבעת לתובעת. בקשר לכך, יש ליתן את הדעת לשינוי בגרסתו של יובל זוזט, שהצהיר בתצהירו, כאמור, כי החליט שלא להאריך את תקופת החוזה של התובעת וכי ביקש מהגזבר להודיע לתובעת על סיום ההתקשרות עמה (סעיף 12 לתצהירו), לעומת דבריו בחקירתו הנגדית, כי העביר את המלצתו לגזבר והגזבר היה הגורם המחליט אצל הנתבעת (ח"נ זוזט : עמ' 29). 40. ההחלטה להעביר את העבודות נשוא מכרז 18/04 לחברת עדי שזכתה במכרז 2/05 לא הייתה ראויה והתקבלה לפי החלטתו של יובל זוזט, מנהל היחידה לכוח אדם, הסעות וביטוח אצל הנתבעת, שנכנס לתפקידו זמן קצר לפני כן (ח"נ זוזט: עמ' 29), באופן בלעדי, ללא התייעצות עם גורמים נוספים פרט לגזבר הנתבעת, בהעדר החלטה של ועדת המכרזים (ח"נ רחל מכלוף : עמ' 40) וללא קבלת חוות דעת מהמחלקה המשפטית אצל הנתבעת, כפי שראוי היה לעשות. מדובר בהחלטתו של אדם אחד, המצוי בתחום הניהולי של כוח אדם, ואינו בקיא במצב המשפטי, שאושרה על ידי גזבר הנתבעת, שאף הוא אינו משפטן ונקודת ראותו מתמקדת בהיבטים הכספיים בלבד, וכפי שהעיד הגזבר בחקירתו הנגדית : "למיטב זכרוני, מר זוזט קיים איתי ישיבה בנושא והציג בפניי נתונים גם לגבי ה-25 אחוז והעלה בפני את נושא היעילות, ועל בסיס הישיבה הזו נעשה הדבר" (ח"נ אלקובי: עמ' 22). 41 כמו כן, החלטת הנתבעת על הגדלת העבודות לטובת חברת עדי ועל חשבונה של התובעת, התקבלה ללא תיעוד ראוי בכתב. בחקירתו הנגדית של יובל זוזט, השיב בתשובה לדברי ב"כ התובעת, כי לא היה חוזה עם חברת עדי או אפילו מכתב או מסמך אחר בכתב לחברת עדי לגבי הגדלת העבודות, כי הוא אינו מטפל במסמכים, וכי נכתב בחוזה בין הנתבעת לחברת עדי שהנתבעת רשאית להוסיף שטחים (ח"נ זוזט : עמ' 30-29). 42 . ההחלטה אף התקבלה לאחר שקדמה לה חוות דעת שלילית של גזבר הנתבעת, בנוגע להצעתה של חברת עדי במכרז 2/05 בשל אחוז העמסה על שכר מינימום נמוך מאד ביחס למתחייב על פי חוק, במסגרת חוות דעת שכתב לועדת המכרזים, ובה פירט את המלצותיו וחיווה את דעתו לגבי כל אחת מהחברות שהשתתפו במכרז 2/05, וועדת המכרזים לא קיבלה את עמדתו בקשר להצעתה של חברת עדי (ת/2, חוות דעתו בנוגע להצעות החברות שהשתתפו במכרז 2/05, וכן ח"נ אלברט אלקובי : עמ' 17). הגזבר הסביר בחקירתו הנגדית, כי המליץ לוועדה שלא לקבל את הצעתה של חברת עדי, לא משום שהכיר את פעילותה, אלא בגלל ההצעה הכספית שהייתה נמוכה, והוא חשב שהיא לא תעמוד בתשלום שכר המינימום והתנאים הסוציאליים לעובדים (ח"נ אלקובי: עמ' 18). הגזבר אף אישר, שבסופו של דבר, החוזה עם חברת עדי לא חודש לשנת עבודה נוספת, הן בגלל תלונות על טיב עבודתה, והן בשל טענות של עובדים לעניין תשלום שכרם וזכויותיהם. 43. נראה לי, כי ההחלטה בדבר הגדלת העבודות לטובת חברת עדי ועל חשבונה של התובעת התקבלה ברשלנות, אך לא מתוך כוונת זדון וחוסר תום לב, אלא מתוך חוסר ידיעה של המצב המשפטי והתנהלות שנעשתה ללא שיקול דעת מספק ובחינת הדברים לעומקם, ועל אף שהייתה קיימת בפני הנתבעת חוות הדעת האמורה של הגזבר (ת/2), שבקשר אליה העיד יובל זווט בחקירתו הנגדית, כי הגזבר לא אמר לו שהייתה לו המלצה שלילית על חברת עדי (ח"נ זוזט : עמ' 31). התנהלות הדברים וקבלת ההחלטה על הגדלת העבודות לטובת חברת עדי נעשו ללא בדיקה ראויה, והדבר עולה גם מכך שלא נבדק ניסיון קודם של חברה: עדי מול הנתבעת, כפי שהעיד יובל זוזט בחקירתו הנגדית, כי רק בדיעבד נודע לו שלחברת עדי לא היה ניסיון קודם עם הנתבעת (ח"נ זוזט: עמ' 29), וכן לא נערך תחשיב כלכלי על ידי הנתבעת לגבי העמסת העבודות נשוא מכרז 18/04 על חברת עדי, כפי שאישר יובל זוזט בחקירתו הנגדית (ח"נ זוזט: עמ' 29), אף כי בהמשך חקירתו הנגדית סתר יובל זוזט את עצמו, בכך שהעיד שלמיטב ידיעתו קיים מסמך בהנהלת החשבונות המלמד שהגדלת העבודה אינה חורגת מ-25%, אך כשנשאל אם ראה מסמך כזה, השיב שלא ערך מסמך כזה ולא ראה אותו, ולא היה צריך לראות מה כותבים בהנהלת החשבונות. למותר לציין, כי מסמך כאמור לא הוגש לתיק בית המשפט. 44.למעשה, מדובר בהעברת כל העבודות נשוא מכרז 18/04 לחברה שזכתה במכרז אחר מאוחר יותר בהעדר סיבה עניינית מוצדקת לסיום ההתקשרות מול הזוכה במכרז 18/04, בניגוד לדיני המכרזים ובאופן חסר תקדים אצל הנתבעת, כפי שהעידו עדים מטעמה (ראו, למשל, ח"נ שרה זכריה : עמ' 37). בקשר לכך, אין לקבל את טענת הנתבעת, כי מדובר רק ב"הגדלת" עבודות רגילה, כביכול, של היקף עבודות לפי תנאי מכרז שאפשרו זאת, באופן שהנתבעת שמרה לעצמה את האפשרות לעשות כן. לו ביקשה הנתבעת להפסיק את עבודתה עם התובעת בהתקיים סיבה עניינית לכך, היה עליה לפרסם מכרז חדש בנוגע לעבודות שביצעה התובעת, ולא להעביר עבודות נשוא מכרז שלם לחברה אחרת, שזכתה במכרז מאוחר יותר ולא התמודדה במכרז הראשון. 45. גם לאחר שהנתבעת החליטה על הגדלת העבודות, ראוי היה לתעד את הדברים בכתב ולהגדיל את הערבויות והביטוחים מצד חברת עדי. הגזבר העיד בחקירתו הנגדית בקשר לכך, כי הנתבעת רשאית להגדיל או להקטין את היקף ביצוע העבודות בלי לשנות או להגדיל את ההסכם, וכי מהלך הדברים הרגיל הוא שיובל זוזט, כגורם המבצע, פונה לגזברות, לאחר מכן מודיעים לקבלן על הגדלת העבודות, על מנת לקבל את הסכמתו לכך בתנאים שסוכמו במכרז, ולאחר מכן מתחילים לבצע. הגזבר היה סבור שכאשר מסכמים את העניין עם הקבלן, אין צורך להחתימו, וכן היה סבור שצריך להגדיל את הערבות ולעדכן את הביטוחים, אך הוא לא בדק ואת בענייננו, והדבר חורג מתפקידו - לעניין הביטוחים אחראיות רחל מכלוף ומירב בוסקילה, ולעניין הערבות אחראית מירב בוסיקלה (ח"נ אלקובי : עמ' 24). מירב בוסקילה, שטיפלה בנושא אישור הביטוחים אצל הנתבעת, העידה בחקירתה הנגדית, כי סביר להניח שלא היה צריך לשנות את אישור הביטוחים עם הגדלת העבודות, וכי אינה יודעת אם מישהו בדק זאת, מכל מקום היא לא בדקה את הדבר, וכי באשר לכל נותן שירות היה לנתבעת אישור על ביטוחים, כי החוזה עם חברת עדי היה בהיקף גדול לעומת התוספת שהייתה קטנה, וכי מניסיונה "זה סביר שבטווח שנתנו לעדי זה היה מתאים, אבל אני לא בדקתי". לפי דבריה, כשמגיע חוזה, הוא מגיע יחד עם אישור ביטוחים (ח"נ בוסקילה : עמ' 32), אולם לעניין תוספת העבודות של חברת עדי לא נערך חוזה נפרד. 46. יצוין, כי שיקולי היעילות והחיסכון בכוח אדם, שעליהם התבססה הנתבעת, אינם עולים בקנה אחד עם שיקולי חסכון אחרים. בחקירתו הנגדית הסכים יובל זוזט, כי הפרספקטיבה של מי שניגש למכרז על כל מוסדות החינוך באשקלון, לעומת מכרז 2/05, היא שונה, כי ככל שהמכרז גדול יותר, השיקולים של הניגש למכרז הם שונים (ח"נ זוזט : עמ' 26), והתמחור ליחידה בדרך כלל נמוך יותר. על כן, אין בהחלטת הנתבעת להגדיל את העבודות המבוצעות על ידי חברת עדי, לאחר שזו שקלה את שיקוליה ותמחרה את הצעתה לפי השטחים המובטחים במכרז 2/05 בלבד, במחיר שנקבע לפי מכרז 2/05, ששולם הן עבור העבודות שהוספו והן עבור העבודות נשוא מכרז 2/05, משום חסכון מצד הנתבעת, נהפוך הוא. 47. כמו כן, שיקולי החיסכון והיעילות של הנתבעת אינם עולים בקנה אחד עם העובדה, כי בעת קבלת ההחלטה על הגדלת העבודות על ידי חברת עדי, כבר הייתה מונחת בפני הנתבעת חוות דעתו של גזבר הנתבעת, לפיה חשב, כאמור, שחברת עדי לא תעמוד בתשלום שכר המינימום והתנאים הסוציאליים לעובדים בשל הצעתה הכספית הנמוכה, ויובל זוזט אישר בחקירתו הנגדית, כי בסופו של יום הייתה כמות חריגה של תלונות: נגד חברת: עדי שבגללה הפסיקה הנתבעת את עבודתה של חברת עדי ויצאה לאחר שנת התקשרות עם חברת עדי למכרז נוסף, מכרז 42/06 לניקיון כל מוסדות החינוך באשקלון (ח"נ זוזט : עמ' 27), בו זכתה חברת "שלג לבן". דהיינו, ההחלטה לבחור בהצעתה של חברת עדי כהצעה הזוכה, ובפרט ההחלטה להגדיל את עבודתה לאחר מכן, לא תרמה בסופו של דבר לחסכון וליעילות, והתברר כי "מה שעלה בהתחלה בזול, עלה בסופו של דבר ביוקר". 48. עם זאת, לא ניתן לקבוע, כי מלכתחילה ידעה הנתבעת שהזוכה במכרז 2/05 תהיה חברת עדי, שכן הדבר לא עולה מהפרוטוקולים של ועדת המכרזים, וחברת עדי אף נפסלה תחילה לפי פרוטוקול ועדת המכרזים מיום 1.8.05 (נספח י' לתצהירו של ולדימיר גלמן מטעם התובעת), כמו גם הצעה של חברה אחרת שהשתתפה במכרז 2/05, ורק לאחר קבלת החלטה זו, התקבלה הודעת סגנית היועץ המשפטי, שלפיה יש לתת זכות טיעון גם למציעים הזולים, בטרם קבלת החלטה סופית של הועדה על ההצעה הזוכה והעברת ההמלצה לראש העיר. לפיכך הוחלט להזמין את נציגי שתי החברות הזולות ביותר, חברת עדי והחברה האחרת, להשמיע טענות בעניין העמסות על שכר מינימום ומכסות הניקיון, והתקיימה ישיבה נוספת של ועדת המכרזים לצורך זה. בישיבה זו, מיום 10.8.05 (פרוטוקול הועדה צורף כנספח י"א לתצהירו של ולדימיר גלמן מטעם התובעת), רק לאחר דין ודברים ארוך של הועדה עם נציגי כל אחת משתי החברות בנפרד, קיבלה הועדה החלטה לפסול את הצעת החברה האחרת (שאין בטחון בע"מ) כדי להגן על העובדים ועל זכויותיהם, והמליצה על הצעת חברת עדי כהצעה הזוכה, מכיוון שהייתה הזולה ביותר לאחר פסילת הצעתה של חברת שאין בטחון בע"מ. דהיינו, החלטת ועדת המכרזים להכריז על הצעת חברת עדי כהצעה הזולה הייתה החלטה אפשרית במסגרת מתחם הסבירות, שהתקבלה בתום לב, בהעדר ראיות סותרות לכך. ג.מסגרת הזמנים של מכרז 18/04 49. לעניין טענת התובעת, כי מכרזי שירותי ניקיון למוסדות חינוך הם שנתיים בהתאם לשנות לימוד, נראה לי כי ככלל כך הדבר, כפי שהעיד גם גזבר הנתבעת בחקירתו הנגדית, כי ההתנהלות של נושא עבודות הניקיון במוסדות חינוך, הן מבחינת המוסדות עצמם והן מבחינת הקשר מולו, היא בפרספקטיבה של תכנית עבודה שנתית, בהתאם לשנת לימודים (ח"נ אלברט אלקובי : עמ' 25), והיוצא מן הכלל הוא אם מתעוררת בעיה מיוחדת באמצע שנת לימודים, כמו קבלן שסיים את ביצוע העבודות במפתיע, הליכי פירוק וכן הלאה, כפי שעולה גם מחקירתו הנגדית של ולדימיר גלמן, מנהל התובעת (עמ' 5 לפרוטוקול). 50. לעניין קיומו של נוהג אצל הנתבעת לחדש את החוזים מדי שנה מול הקבלן שזכה במכרז, העידה רחל מכלוף, מנהלת יחידת המכרזים אצל הנתבעת, כי בדרך כלל הזכיין מסיים את כל שנות עבודתו לפי המכרז, והנתבעת מאריכה לו את העבודה עד לתום התקופה המנויה במכרז, אלא אם כן התברר שהוא התרשל או שהגיעו איתו לסכסוך (ח"נ רחל מכלוף : עמ' 40). בדומה העידה שרה זכריה בחקירתה הנגדית, כי לא היו קבלנים שלא האריכו להם את שנות העבודה האפשריות לפי המכרז אם לא התרשלו בעבודתם (ח"נ שרה זכריה : עמ' 37). כמו כן הצהירה שרה זכריה בסעיף 16 לתצהירה, שנבדקות תלונות או סיבה מיוחדת אחרת נגד הקבלן, דבר שלא הוכח בענייננו, שכן לא הובאו ראיות לעניין תלונות על עבודתה של התובעת, למעט האמירה הכללית בסעיף 12 בתצהירה של שרה זכריה, כי הגיעו אליה תלונות, שלא הוכחו, בקשר לעבודתה של התובעת במהלך החודשים הראשונים לעבודתה. 51 למעשה, כאמור, ממילא לא ניתנה לתובעת הזדמנות אמיתית להמשך ההתקשרות עמה, כי מראש הייתה כוונה לאחד את עבודות הניקיון תחת קבלן מבצע אחד משיקולי יעילות וחסכון בכוח אדם בעירייה, לגרסת הנתבעת, ולשם כך הוצא מכרז 2/05. בעניין זה הצהירה שרה זכריה בסעיף 22 לתצהירה, כי סעיף הגדלת העבודות הוסף למכרז 2/05 על מנת לאפשר לנתבעת לאחד את עבודות הניקיון הניתנות על ידי קבלני ניקיון תחת מסגרת אחת. כמו כן הצהיר יובל זוזט בסעיף 11 לתצהירו, כי כשעמדה להסתיים השנה הראשונה להסכם שבין הצדדים, המליץ שלא להאריך את תקופת החוזה, מתוך רצון לאחד את כל עבודות הניקיון תחת קבלן אחד. בנוסף העידה רחל מכלוף בחקירתה הנגדית, כי הכוונה הייתה כנראה לאפשר למי שיזכה במכרז 2/05 לבצע גם את העבודות נשוא מכרז 18/04 (ח"נ רחל מכלוף : עמ' 37). 52. יש לדחות את הטענה, שהיה על התובעת להבין מתוך תנאי מכרז 2/05, שיתכן שהחוזה עמה לא יוארך (סעיף 22 לתצהירה של שרה זכריה). אף כי התובעת השתתפה במכרז 2/05, לא היה עליה להבין מהסעיף המאפשר הגדלת העבודות, כי הדבר יבוא על חשבונה, ולמעשה באופן מלא במקום עבודתה, אף כי ידעה שיש רק שתי חברות שמבצעות עבודות ניקיון במוסדות החינוך באשקלון, וכי בקשר לשטחי החברה השנייה פורסם מכרז 2/05 (ח"נ ולדימיר גלמן : עמ' 9). ניתן היה לחשוב, למשל, על הוספת שטחי ניקיון של מוסדות חינוך חדשים, לאו דווקא מתחילת תקופת החוזה עם הזוכה במכרז 2/05, אלא אף לעניין שינויים שיחולו במהלך תקופת החוזה, ומנהל התובעת, ולדימיר גלמן, העיד בחקירתו הנגדית, כי סבר שהנתבעת מעוניינת לשמור לעצמה את האפשרות של הפסקת עבודות למקרה של פירוק החברה או שהחברה אינה מבצעת את עבודותיה כראוי, דבר שלא התקיים בענייננו. 53.כמו כן, ממכתבו של יובל זוזט לתובעת מיום 3.8.05 בדבר "המשך עבודה שוטף החל מ21.8.05" (נספח ג' לתצהירו), לא ניתן היה לצפות את הפסקת העבודות, אלא את המשך העבודה לשנת לימודים נוספת, ולא לפרק זמן קצר של פחות מחודשיים (מיום 21.8.05 עד יום 18.10.05). 54.לאור האמור, עולה, כי במסגרת הזמנים לפי מכרז 18/04 ולפי הנוהג שהוכח אצל הנתבעת, היה על הנתבעת להמשיך את תקופת החוזה מול התובעת, ובמצב של חוסר שביעות רצון של הנתבעת מעבודת התובעת או חילוקי דעות ביניהן, דבר שלא הוכח בענייננו, יכולה הייתה הנתבעת לפרסם מכרז חדש לעבודות נשוא מכרז 18/04, אך לא יכולה הייתה לפעול כפי שפעלה, כשהעבירה את העבודות נשוא מכרז 18/04 לביצוע במסגרת מכרז אחר שהסתיים, מכרז 2/05, ללא מכרז מתאים לכך. ד. התייחסות לטענות נוספות שהעלו הצדדים 55 נראה לי, כי אין בטענות נוספות שהעלו הצדדים, כדי לשנות את התוצאה האמורה. כך למשל, טענת הביטוחים, בה התמקדה הנתבעת, אינה מועילה לה בענייננו, שכן גם לו היה מקום לקבל את טענת הנתבעת כי מועד תחילת מכרז 18/04 היה 18.10.04, היה על הנתבעת להמשיך את תקופת החוזה של התובעת בנסיבות העניין. 56. כמו כן, המחלוקת לעניין שאלת הגדלת היקף העבודות עד גבול של 25%, בשאלה אם מדובר בהגדלה שיש לבחון מבחינה כספית או לפי שטחי העבודות, אינה יכולה לסייע לנתבעת, שכן, כאמור, לא היה מקום בנסיבות העניין, להגדיל את העבודות של חברת עדי, באופן בו בא הדבר במקום מכרז שלם קודם ובדרך של העברת עבודות נשוא מכרז אחד למסגרת מכרז אחר, שהזוכה בו הייתה ידועה באותה עת, אך לא התמודדה במכרז על העבודות שהועברו אליה. ה. גובה הפיצוי הכספי שתשלם הנתבעת לתובעת 57.נראה לי, שיש מקום לפסוק פיצוי לטובת התובעת בדרך האומדן, שכן מדובר לרוב בהערכת סכומים והסתברויות, להבדיל מסכומים ידועים וברורים, שניתן להוכיח את הזכאות להם או ששולמו בפועל. 58. לעניין אובדן רווח (פיצויי קיום), ביקשה התובעת לפצותה לתקופה של שנתיים בסכום של 84,000 ש"ח לשנה, לפי רווח קבלני בשיעור של 26.8%, לאור הפירוט בסעיף 79 לתצהירו של ולדימיר גלמן, מנהל התובעת, בנוגע לרווחי התובעת מעבודתה עם הנתבעת בשנה הראשונה לחוזה. נראה לי, כי בהתחשב בחקירתו הנגדית של מנהל התובעת ובמסגרת הכללית של טווח שיעור הרווח הצפוי בעבודה הרלוונטית של מבצע סביר, יש לפצות את התובעת על בסיס של 18% רווח קבלני, באופן מלא עבור השנה השנייה לחוזה, ובאופן חלקי של 2/3 משנה מלאה עבור השנה השלישית לחוזה, בהעדר ודאות בנוגע להמשך העבודות בשנה השלישית לחוזה, ובהתחשב באפשרות ובהסתברות, שבמהלך השנה השנייה לחוזה, שלא יצאה אל הפועל, היו מתעוררות מחלוקות בין הצדדים, שהיו גורמות לנתבעת להפסיק את עבודתה מול התובעת בשנה השלישית לחוזה. דהיינו, בגין אובדן רווח בשנים השנייה והשלישית לפי החוזה הייתה הנתבעת נדרשת, כביכול, לשלם לתובעת סכום של 93,654 ש"ח. אולם מסכום זה יש לנכות את הרווח של התובעת בפועל מעבודות שביצעה בשנים אלה, שלא הייתה מבצעת לו הייתה ממשיכה לעבוד מול הנתבעת. בהעדר נתונים לעניין זה, ובהתחשב בעדותו של מנהל התובעת, שלא הייתה ירידה ברווחיות התובעת בשנים 2005-2006 בשל עבודות אחרות שביצעה (ח"נ : עמ' 14), הנני מעמיד את הפיצוי בראש נזק זה ע"ס של 76,000 ש"ח. 59 לעניין הפיצוי שביקשה התובעת לפסוק לה מהסיבה שלא ניגשה למכרזים אחרים, ולשני מכרזים מסוימים בפרט, נוכח הסתמכותה על ההסכם עם הנתבעת, מדובר בפיצוי בגין עבודות פוטנציאליות אחרות, שנמנעו מהתובעת. פיצוי בגין ראש נזק זה לא יוכל להתווסף לפיצויי הקיום שנפסקו לעיל, שכן לו הייתה התובעת ממשיכה לבצע את העבודות עבור הנתבעת, לאור הסתמכותה על החוזה לטענתה, הרי שלא הייתה ניגשת למכרזים חדשים, ולפיכך אין מקום לפסוק כפל פיצוי, ואין מקום לפסוק פיצוי נוסף בגין ראש נזק זה. 60. באשר לפיצוי בגין הוצאות מנהליות וריביות ששולמו לבנקים, ביקשה התובעת לפסוק לה סכום פיצוי של 20,000 ש"ח. בהסתמך על תדפיסי הבנקים שצירפה התובעת לתצהירו של מנהלה, ולדימיר גלמן, המלמדים על סכומי ריביות והוצאות כאמור בסכום נמוך מהמבוקש, ובהתחשב בכך שצורפו תדפיסים מחודש פברואר 2006 ואילך, ולא לפני כן, ובשל העובדה שלא ברור לעניין כל הוצאה והוצאה שפורטו בתדפיסים הקשר הסיבתי דווקא לענייננו, הנני מעמיד את הפיצוי בראש נזק זה ע"ס 10,000 ש"ח. 61. בנוגע לראש הנזק של פיצויי פיטורים ודמי הבראה, שעל התובעת לשלם לעשרים ושלושה העובדים שלה לטענתה, ביקשה התובעת לפסוק לה פיצוי בגובה 60,000 ש"ח. במהלך התנהלות התיק לא הוכח ולא הוברר סכום זה, וכאמור בחקירתו הנגדית של ולדימיר גלמן, מנהל התובעת (ח"נ: עמ' 11): "תחשיב לא צירפתי, בי הסכום נראה לי סביר. לגבי שילמתי או לא שילמתי פיצויי פיטורים, אני בקשר עם העובדים ואמרתי שיש לנו שבע שנים לשלם והעובדים מחכים לזה... ברור שעשינו תחשיב לפי הותק של כל עובד ועובד. בדקנו את ה-60,000 ש"ח לפי כל אחד מהעובדים, לאחד מגיע יותר ולאחד מגיע פחות... לשאלת בית המשפט, שקודם אמרתי שלא עשינו תחשיב, אלא זה סכום סביר, אני משיב שעשינו תחשיב, אך הוא לא מפורט פה. התחשיב נעשה בהנהלת חשבונות. יתכן שנמצא את התחשיב. אין לי אותו פה". בהתחשב בכך שתחשיב כאמור לא הוגש לבית המשפט ואף לא צורף בשלב מאוחר יותר של הסיכומים, בהעדר ראיות כלשהן לעניין גובה הסכום, ובהתחשב בכך שהתשלום טרם שולם לעובדים, והוא בגדר פיצוי תיאורטי בשלב זה, נראה לי שאין מקום לפצות את התובעת, בשלב זה, בגין ראש נזק זה. 62.באשר לראש הנזק של פגיעה במוניטין בשל התנהלותה הפוגענית של הנתבעת כלפי התובעת, ביקשה התובעת לפסוק לה פיצוי בסכום של 50,000 ₪ . נראה לי, שאין מקום לפסוק פיצוי בגין ראש נזק זה, בהעדר ראיה לכך, ובהתחשב בכך שלא הוכח שהנתבעת פגעה בשמה הטוב של התובעת, בנסיבות בהן הופסקו עבודותיה של התובעת על רקע רצונה של הנתבעת לאחד את עבודות הניקיון תחת קבלן אחד, ולא בשל טענות נגד התובעת בגין עבודה לקויה. כמו כן, לא הוכחה פגיעה במוניטין, לאור עדותו של ולדימיר גלמן, מנהל התובעת, שבשנים 2006-2005 לא הייתה ירידה ברווחי התובעת, מאחר שהיו לתובעת עבודות אחרות (ח"נ ולדימיר גלמן : עמ' 14( 63. בנוגע לראש הנזק של הגדלה צפויה של עבודות, ביקשה התובעת לפסוק לה פיצוי בסכום של 11,000 ש"ח. בהתחשב בכך שלא הייתה הגדלה של העבודות בשנת עבודתה הראשונה של התובעת, אך בהתחשב בסיכוי שיכולה הייתה להיות הגדלה של העבודות בשנה השנייה לחוזה ו/או בשנה השלישית לחוזה, וכן בהתחשב בשיעור של 18% רווח קבלני, יעמוד הפיצוי בגין ראש נזק זה ע"ס 4,000 ₪. התובעת ביקשה לפסוק לה פיצוי נוסף, בסך 20,000 ש"ח, בגין חוסר תום הלב של הנתבעת, בפרט בהתחשב בהתנהלותה כרשות ציבורית, המחויבת בחובת תום לב מוגברת. נראה לי, שאין מקום לפסוק פיצוי מסוג זה, שכן אין מדובר במקרה של זדון או חוסר תום לב של ממש מצד הנתבעת, אלא ברשלנות, כאמור לעיל. 65.לאור האמור, יעמוד הפיצוי שתשלם הנתבעת לתובעת ע"ס 90,000 ש"ח נכון ליום 18.10.05, בו הופסקו עבודות התובעת על ידי הנתבעת, וזאת במסגרת האומדן ואף על פי שנזקים מסוימים התגבשו במועד מאוחר יותר, ולסכום זה יצורפו הפרשי הצמדה וריבית כחוק. הנתבעת תישא בהוצאות המשפט ובשכר טרחת עורך דין של התובעת בסכום של 15,000 ש"ח בתוספת מע"מ. חוזה שירותחוזהמכרזפיצוייםשירותי ניקיון