בר"ע על החלטת בית משפט השלום (כב' השופט משה סובל) מיום 6.9.2011. בהחלטתו דחה בית משפט קמא בר"ע שהגיש המבקש על החלטת רשמת ההוצל"פ (כב' הרשמת מירב כפיר) מיום 16.6.2011 בתיק הוצאה לפועל מספר 01-19062-10-6. עניינן של החלטות הערכאות שלפניי הוא בבקשה המבקש להכריז עליו כעל חייב מוגבל באמצעים וכן בקשתו לאיחוד כלל תיקי ההוצל"פ שנפתחו נגדו. כנגד המבקש מתנהלים שבעה תיקי הוצאה לפועל. ביום 16.6.2011 הגיש המבקש בקשה לאחד את תיקיו ולהכריז עליו כחייב מוגבל באמצעים. ביום 16.6.2011 ניתנה החלטת כב' הרשמת בבקשת החייב האמורה. בהחלטתה ציינה כב' הרשמת כי החייב אינו עומד בצו החיוב בתשלומים שנקבע לו בסכום של 1500 ₪ לחודש, ובבקשתו להכריז עליו כחייב מוגבל באמצעים ציין כי ביכולתו לשלם סכום של 150 ₪ לחודש בתיק האיחוד. כב' הרשמת קבעה בהחלטתה כי "תכלית קיומו של תיק האיחוד נועדה לאפשר לחייב לפרוע את חובותיו, מבלי שיידרש לפעול במקביל במספר הליכים. תכלית זו איננה מושגת אם החייב אינו משלם מאומה על חשבון חובותיו ותיק האיחוד משמש אך ככלי בידי החייב להתחמק מתשלום...לטעמי הדבר מצביע על קיומו של חשש שבמידה ובקשתו תאושר, ישמש תיק האיחוד כלי להתחמקויות החייב מחיוביו בצילו תוקנה לו הגנה מפני נושיו. בנסיבות אלו, הבקשה נדחית ואשקול אותה ככל שהחייב ישלים תשלום פיגוריו בתיק וזאת בתוך 20 ימים מהיום, ואותם אני מעמידה לפנים משורת הדין לאחר עיון בבקשתו ע"ס 5000 ₪ אשר יחולקו על ידי המזכירות בין נושי החייב בהתאם להוראות חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967. לאחר התשלום האמור יגיש החייב בקשתו בשנית ואדרש לה בהתאם" (נספח 7 לבר"ע). ביום 21.6.2011 הגיש המבקש בקשה נוספת לרשמת ההוצל"פ, בה עתר להפחית את הסכום שנקבע בהחלטת הרשמת, מ- 5,000 ₪ ל- 3,000 ₪. בקשה זו נדחתה על ידי כב' הרשמת שקבעה כי ככל שהמבקש מעוניין להשיג על החלטתה עליו להגיש ערעור, וכי לא מצאה כי בקשת המבקש מקימה עילה ל'עיון חוזר'. ביום 28.6.2011, לאחר שהגיש המבקש בקשה נוספת, הפנתה כב' הרשמת את החייב להחלטתה מיום 21.6.2011. ביום 14.7.2011 הגיש המבקש, כאמור, בר"ע לבית משפט שלום על החלטות רשמת ההוצל"פ. למעט המשיב 6 אשר מסר בתגובתו לבר"ע כי הוא משאיר את ההחלטה בבר"ע לשיקולו של בית משפט, שאר המשיבים לא הגישו תגובה לבר"ע. ביום 6.9.2011 דחה בית משפט קמא את הבר"ע מן הנימוקים דלהלן: "בבקשה שבפניי מפרט המבקש את מצבו הבריאותי והכלכלי ולמעשה מציע לשלם בתיק המאוחד 150 ₪ לחודש כאשר סך כל החובות כ-120,000 ₪. למבקש התקיימה חקירת יכולת בחודש ינואר ונקבע לו צו תשלומים של 1,500 ₪ לחודש. המבקש לא שילם את הצו התשלומים ואף לא כל סכום אחר. הכרזתו של חייב בתור מוגבל באמצעים מסורה לשיקול דעתו של רשם ההוצל"פ, בהתאם לסעיף 69ג(א) לחוק ההוצל"פ ואין לחייב זכות קנויה להיות מוכרז כאמור. הכרזה על חייב בתור מוגבל באמצעים משמעותה איחוד תיקיו לתיק מאוחד וקביעת תשלום מאוחד לכל התיקים. מהיתרונות של תיק מאוחד, אגב חייב מוגבל באמצעים לא אמור להנות חייב שאיננו מקיים את החלטות ההוצל"פ ואיננו משלם צו תשלומים שנקבע, ובמיוחד כאשר נקבע לאחר חקירה. תיק איחוד איננו תיק מקלט לסרבני תשלום או למי שמבקש להתחמק מתשלום. על המבקש להכריז עליו בתור מוגבל באמצעים ולאחד את תיקיו חובת ההוכחה בדבר רצינות כוונותיו ורצינות הכוונות יכולה להילמד מתשלום חלק מחוב הפיגורים, בדיוק כפי שהורתה הרשמת. אם מעוניין המבקש בהכרזה של מוגבל באמצעים ואיחוד תיקיו, יתכבד וישלם את הסכום שקבעה הרשמת ולשם כך ניתנת לו ארכה עד ליום 25.9.2011". על החלטת בית משפט קמא הבר"ע שלפניי. בבר"ע טוען המבקש כי הוא עובד כטכנאי שכיר ומשתכר סך של 4,794 ₪ נטו בחודש, וכי הוא אב לשלושה ילדים קטינים ומשלם עבורם מזונות בסכום של 4,500 ₪ לחודש, כך שנותר לו סכום זעום למחיה. בנוסף מציין המבקש, כי בשל מצבו הרפואי הוא נאלץ להוציא הוצאות רפואיות בסכום של כמה מאות שקלים בחודש, ולשם כך הוא נעזר, לעיתים, באימו, שהיא אלמנת צה"ל. בנסיבות אלה טוען המבקש כי אין באפשרותו לעמוד בתשלום חודשי בסכום של 1,500 ₪, וכן אין ביכולתו לשלם 5,000 ₪ על חשבון חוב הפיגורים בתיקי ההוצל"פ, כפי שנקבע על ידי רשמת ההוצל"פ. המבקש מבהיר בבר"ע מטעמו כי כוונתו ומטרתו היא להסדיר את חובותיו, ואין לו כוונה להתחמק מתשלום החובות או להבריח נכסים. לטענתו התניית הדיון בבקשתו לאיחוד תיקים בתשלום ראשוני, עולה כדי פגיעה בזכותו החוקתית לגישה לערכאות. המבקש טוען עוד כי למעשה מעולם לא השמיע, באופן בלתי אמצעי, את טענותיו לפני רשמת ההוצל"פ, וכל החלטות רשמת ההוצל"פ ניתנו על בסיס מסמכים בכתב בלבד. המשיב 1, המשיבה 5 והמשיב 6 הודיעו כי הם מותירים את ההחלטה בבר"ע לשיקולו של בית המשפט. גם המשיב 4 אשר הגיש תחילה תגובה מפורטת, הודיע בהמשך כי הוא משאיר את ההחלטה בבר"ע לשיקולו של בית המשפט, והוא חוזר בו מהתנגדותו לקבלת הבר"ע (הודעת המשיב 4 מיום 14.3.2012). שאר המשיבים לא הגישו כל תגובה מטעמם לבר"ע. בבר"ע שלפניי עותר המבקש למתן רשות ערעור שני על החלטת רשמת ההוצל"פ. ההלכה בעניין זה ברורה וידועה, ולפיה הרשות לערעור שני אינה ניתנת כדבר שבשגרה, אלא מוגבלת היא למקרים המעוררים שאלה בעלת חשיבות, בין משפטית ובין ציבורית, החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה), פ"ד לו(3) 123 (1982). בבר"ע לא העלה המבקש כל כל טענה בעלת חשיבות כאמור, החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים, ומסיבה זו דין הבר"ע להידחות. זאת ועוד, לא מצאתי כי נתפס ביהמ"ש קמא לכלל טעות כלשהי בהחלטתו, המקובלת עלי לחלוטין. ברי כי חייב שאיננו מקיים את החלטות רשם ההוצל"פ ואיננו עומד בתשלום צו החיוב בתשלומים, איננו זכאי להנות מיתרונות תיק איחוד. יחד עם זאת, יצוין שאיש מהמשיבים לא הביע התנגדות לקבלת טענות המבקש, וכן חלק מן מהמשיבים כאמור הגישו הודעה פוזיטיבית כי הם מותירים את ההכרעה בבר"ע לשיקולו של בית משפט זה. כמפורט בהחלטה, הבר"ע נדחית. יחד עם זאת, אם יפקיד המבקש סכום של 3,000 ₪ שיחולקו בהתאם להוראות רשמת ההוצל"פ, תובא בקשת החייב לאיחוד תיקים והכרזתו כ'חייב מוגבל באמצעים' לדיון לגופו של עניין לפני רשמת ההוצל"פ. אין צו להוצאות בהליך זה.חייב מוגבל באמצעיםמזונות