א. בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה (כב' השופטת ו' פלאוט) מיום 1.12.02, אשר לא התיר השמעת עד בקובעו כי העד שימש כמגשר בין הצדדים ועל פי הגדרת סעיף 79 ג לחוק בתי המשפט תשמ"ד-1984, לא ישמשו הדברים שנמסרו לעד במהלך הליכי הגישור כראיה בהליך משפטי אזרחי. אני מחליטה ליתן רשות ערעור ולדון בבקשת רשות הערעור כבערעור. ב. העובדות העיקריות הצריכות לענייננו הן כדלהלן: המערער 1 והמשיב הם אחים. בין המערערים לבין המשיב מתנהל, בימים אלה, דיון בתביעה כספית שהגיש המשיב כנגד המערערים, בגין תשלום יתרת תמורתו של נכס מקרקעין, אשר המשיב טוען שהוא זכאי לה. במסגרת ההליך המתנהל בבית המשפט לענייני משפחה ביקשו המערערים להעיד עד הגנה, מר י' ד', כעד מטעמם. המשיב התנגד לעדותו של העד מר ד', וטען כי הדברים שישמעו בעדותו של מר ד', הם חסויים, באשר הובאו לידיעתו של מר ד' במהלך הליך גישור. בית המשפט קמא קיבל את טענתו של המשיב, לפיה על עדותו של מר ד' חל חיסיון בהיותו מגשר, ומשכך הופסקה שמיעת עדותו. על כך הערעור שבפני. לטענת המערערים, ההליך שהתקיים בין הצדדים בתיווכו של מר ד' לא היה הליך גישור. הצדדים לא נתנו הסכמה מפורשת לקיומו של הליך גישור לא בכתב ואף לא בעל פה. לטענת המערערים לא התקיימו כללי תקנה 3(ב) לתקנות בתי המשפט (גישור) תשנ"ג-1993, באשר בית המשפט קמא לא הסביר לצדדים כי דברים שימסרו במסגרת הליך הגישור לא ישמשו כראיה בהליך משפטי אזרחי. עוד לטענת המערערים, למגשר לא ניתן כל מינוי, ובאין מינוי למגשר, במובן המשפטי של מינוי מגשר, אין לקיים הליך של גישור. העד מר ד', כונה על ידי הצדדים "בורר", והדבר מלמד על כך שלא היתה לצדדים כל כוונה שהעד ד' יהיה מגשר. לטענת המערערים, אם לא תשמע עדותו של העד ד' יגרם עיוות דין חמור. זכותם של המערערים להעיד את העד כדי להוכיח את גרסתם, ואם יתברר, במהלך שמיעת הראיות, כי עדות העד ד' חסויה היא, יסיק בית המשפט את מסקנותיו, בענין עדות זו, בהמשך. בסיכום טוענים המערערים, כי בית המשפט לענייני משפחה, מכח הוראות סעיף 8 (א) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, איננו כבול לסדרי הדין ולדיני הראיות, ומשכך, ועל מנת לעשות צדק עם הצדדים, היה על בית המשפט לשמוע את העד ולהחליט בדבר חיסיון עדותו בשלב מאוחר יותר. לטענת המשיב, אין לקבל את טענות המערערים ובדין קבע בית המשפט קמא כי אין להשמיע את העד מר ד', ששימש כמגשר. לטענת המשיב, לו ידע מראש שעל ההליך המתנהל בפני העד מר ד', לא יחול חיסיון, לא היה מסכים לקיים כל הליך בפניו. לטענת המשיב, כאמור, יש לדחות את הערעור. ג.סבורה אני כי דין הערעור להדחות. בית המשפט קמא קבע כי העד מר ד' אומנם הגדיר עצמו כבורר, אולם ברור לחלוטין שאין המדובר בהליך בוררות, על פי חוק הבוררות, שכן לא נחתם הסכם בוררות על פי סעיף 1 לחוק הבוררות. בית המשפט קמא קבע כי העד שימש בפועל כמגשר, עפ"י הגדרת המנוח "גישור" בסעיף 79 ג לחוק בתי המשפט, ומשכך הדברים שנמסרו במסגרת ההליך שקיים העד עם הצדדים, לא ישמשו ראיה בהליך אזרחי. אינני רואה להתערב בקביעה זו של בית המשפט קמא. בנסיבות הענין, אינני סבורה כי עלי להכריע בשלב זה, בסוגיה האם העד שימש כמגשר, אם לאו. קביעת בית המשפט קמא לפיה תשמע עדות עד, מטעם כלשהי, היא החלטה בעלת אופי דיוני, אשר מן הראוי שערכאת הערעור תמנה מלהתערב בה, אלא אם היא נוגדת את הדין או גורמת לעיוות דין. אף אם ראוי לנקוט בדרך דיונית אחרת, ואינני קובעת כי כך במקרה זה, עדיין אין בכך כדי להצדיק את התערבותה של ערכאת הערעור בהליך הדיוני. (ר' רע"א 266/88, סאן אינטרנשיונל לימיטד ואח' נ' מדינת ישראל ואח', פד"י מד(2) 206. ר"ע 457/83, OHIO נ' קופת חולים, פד"י לז(4) 309) אין זה סביר כלל ועיקר כי ערכאת הערעור תתערב בהחלטות ביניים הנוגעות לאופן ניהול הדיון, לרבות השמעת עדים וחקירתם, אלא במקרים קיצוניים, ועל מנת למנוע עיוות דין, שאם לא תאמר כן, תגרום התערבות ערכאת הערעור קשיים בניהול שוטף ויעיל של ההליכים בערכאת הדיונית. כמובן, שהשגות כל אחד מהצדדים על החלטות הביניים, שמורות להם לשלב הערעור. מכל מקום, התערבות בהחלטות הביניים בשלב שאיננו שלב הערעור הכולל, נזקה רב ויש לנקוט בה במשורה, וכאמור במקרים קיצוניים בלבד. (ר' ע"א 55/89, קופל (נהיגה עצמית) בע"מ נ' טלקאר חברה בע"מ, פד"י מד (4) 595. רע"א 3602/01, חברה למשק וכלכלה של השלטון המקומי בע"מ נ' ר.מ מתתיהו ארסנל הבניה בע"מ, תק- על 2001 (3) 2117. רע"א 1138/01, גרציקוב נ' עיריית רחובות ואח' תק-על 2001(2) 1334) ד. לסיכום, סבורה אני כי אין להתערב, בשלב זה, בקביעת בית המשפט קמא, לפיה העד י' ד' שימש כמגשר, באשר לא יגרם כל עיוות דין למערערים אם בשלב זה לא יחקר העד. כמובן, ששמורה למערערים זכותם, לערער גם על החלטות הביניים, אם יגישו בתום הדיון, ערעור על פסק הדין. סוף דבר - הערעור נדחה. המערערים ישלמו למשיב הוצאות ההליך ושכר טרחת עו"ד בסך 6,000 ש"ח בתוספת מע"מ, שישאו ריבית והצמדה כחוק מהיום ועד מועד תשלומם בפועל. גישורחיסיוןיישוב סכסוכים