החלטה זו ניתנת בבקשה לגילוי מסמכים שהגישה התובעת (המבקשת, להלן: התובעת) ובה ביקשה כי אורה לנתבע (המשיב, להלן: הנתבע) ליתן תצהיר גילוי מסמכים כללי, וכן לגלות באופן ספציפי את כל חשבוניות המס של לקוחה מסוימת וילדיה, בגין הליך משפטי מסוים. הרקע העובדתי וההליכים בתיק: א. התובעת עבדה מספר שנים כעורכת דין במשרדו של הנתבע ובהסכם הפרישה שבין הצדדים סוכם בין היתר כי: "לגבי תיקים מס' 3711 (ת.א. 3330/97 (מחוזי באר שבע) אור בן יאיר ים ואח' נ' הפניקס ו-3712 ת.א. 3092 (מחוזי באר שבע) חגית בן יאיר ים ואח' נ' הפניקס) אשר ממתינים לפסק דין יעביר המעביד לעובדת שליש משכר הטרחה שיגבה מהלקוחה בתיקים אלו, עם קבלת שכר טרחתו. מוסכם שהעובדת לא תהא זכאית לשכ"ט שיגבה המעביד מהלקוחה בין טיפול משפטי כלשהו מעבר לפסק הדין הנ"ל". על סמך סעיף זה ומכוח טענות נוספות הגישה התובעת לבית הדין תביעה להפרשי שכר טרחה, כאשר אין חולק כי בגין תיקים אלו התובעת כבר קיבלה כ-25,000 ₪. ב. הנתבע טען בכתב ההגנה כי דין התביעה להדחות על הסף , היות ואינה נובעת מיחסי עובד ומעביד, ועל כן איננה בסמכות בית הדין. כמו כן טען הנתבע כי הסכום ששולם כבר, מכסה את מלוא הסכום המגיע לתובעת, שכן יש לנכות מכל סכום שהלקוחה שילמה את הוצאות המשרד, והשליש מחושב רק מהסכום "נטו". ג. בדיון המוקדם הראשון שהתקיים בפני ביקש הנתבע, באמצעות בא כוחו, כי יוארך לו המועד להגשת בקשה למחיקה על הסף. בעניין בקשה זו נקצבו מועדים באותו דיון, ולבסוף הבקשה נדחתה. ד. הנתבע הגיש גם בקשה לפיצול הדיון, כך שקודם תתברר טענתו כי אין יחסי עובד מעביד לעניין התביעה להפרשי שכר טרחה, וגם בקשה זו נדחתה. נימוקי הבקשה: התובעת מבקשת כי הנתבע יגלה את כל החשבוניות שהוציא בגין הסכומים שגב' בן יאיר ים שילמה וזאת כדי לבסס את טענתה כי היא זכאית להפרשי שכר טרחה. גילוי מסמכים חיוני לבירור האמת והמחלוקות בתיק, מה גם שהנתבע בכתב ההגנה לא כפר בזכותה של התובעת לעיין בחשבוניות. נימוקי ההתנגדות: א. מסמכים אלו חסויים מכוח יחסי עורך דין לקוח שכן יש בהם מידע שנוגע ללקוחה, ואין הנתבע יכול לוותר על החיסיון, אלא רק הלקוחה. לפיכך ראוי כי התובעת תזמין את הלקוחה לעדות, ואז תתברר השאלה של התשלומים. ב. מסמכים אלו חסויים מכוח הגנת הפרטיות שכן יש בהם מידע שנוגע לפרטיותה של הלקוחה וילדיה, ויש בהם מידע שיכול לחשוף את מצבה הבריאותי והאישי של הגב' בן יאיר ים. ג. הטיפול בגב' בן יאיר ים כלל טיפול גם בענינים משפטיים אחרים, שאינם קשורים לתיקים בהם טיפלה התובעת, ועניינים אלו אינם רלבנטיים לתביעה ובית הדין אינו מוסמך לתת צו לגביהם. ד. החשבוניות הרלבנטיות כבר הוצגו לתובעת. ה. לבסוף טען הנתבע כי התביעה הוגשה בחוסר תום לב שכן על התובעת עצמה לגלות מסמכים הנוגעים ללקוחות שהיא טיפלה בהם לאחר שהפסיקה לעבוד אצל הנתבע, ושלגביהם התחייבה להעביר חלק משכר הטרחה לנתבע. בעניין זה גם הגיש הנתבע בקשה משלו לגילוי מסמכים. התובעת הגיבה לבקשה זו וטענה בקליפת אגוז כדלקמן: א. לטענה בדבר חסיונות מכוח יחסי עורך דין - לקוח ומכוח הגנת הפרטיות אין כל בסיס בדין ובפסיקה. התובעת הפנתה לאסמכתאות שונות בעניין זה. ב. העובדה שהנתבע כבר העביר חלק מן המסמכים הללו, מעידה אף היא כי אין בהם כל מידע חסוי, ומדובר בחשבונות בלבד. בעקבות עמדות הצדדים קבעתי ביום 6.11.06 כי המסמכים יועברו לעיונו של בית הדין בלבד תוך 7 ימים כדי לבחון את הטענות הנוגעות לחיסיון עורך דין - לקוח. המסמכים הוגשו לבית הדין ביום 6.12.06 והנתבע צירף למסמכים אלו טענות חוזרות בדבר החיסיון וכן טענות לעניין הבקשה שהגישה התובעת למחיקת כתב ההגנה, שאינן רלבנטיות לבקשה זו. התובעת ביוזמתה הגישה תגובה להודעה שהגיש הנתבע, וחזרה בעיקרו של דבר על טענותיה הקודמות. ביום 24.12.06 לאחר שעיינתי בחשבוניות ובתגובות הצדדים הוריתי לנתבע להבהיר תוך 3 ימים אילו חשבוניות אינן בגין התיק שהתובעת טיפלה בו. תגובה לא הוגשה על אף חלוף המועד ועל אף ארכות שונות שניתנו לנתבע בפועל. דיון והכרעה: א. השאלה הראשונה אותה יש לבחון בכל בקשה לגילוי מסמכים היא הרלבנטיות של המסמכים המבוקשים להליך שבתובענה . הנתבע טוען כי החשבוניות שלא הוצגו לתובעת, כלל לא רלבנטיות לתובענה שכן הם הוצאו כנגד תשלומים שהלקוחה שילמה בעניינים אחרים. דין טענה זו להדחות. כאמור, בית הדין עיין בחשבוניות ותחת הכותרת הערות/תיאור השירות נכתבו הפרטים הבאים: תשלום תכוף או פיצויים על פי פסק הדין או עבור ייצוג בערעור בבית המשפט העליון או שכ"ט בין גביית חלק מסכום הפיצויים שנתקבל בתביעות חגית, אור ומעין בין יאיר ים בגין תאונת דרכים מיום 7.9.97 וכן הוצאות למומחים ופיקדון חוב ושכ"ט עו"ד פנר. על חשבונית אחת בלבד כתוב תחת הכותרת הערות 167. מכאן שלכאורה אולי חשבונית אחת נובעת מטיפול בנושאים אחרים. יחד עם זאת, היות והנתבע לא הגיב להחלטת בית הדין מיום 24.12.06 ולא פירט אלו חשבוניות נובעות מהתקשרות אחרת עם הגב' בן פורת ים, הרי שלכאורה כל החשבוניות רלבנטיות. יתר על כן, ראוי כי כל הטענות בדבר ייצוג של הלקוחה בנושאים אחרים, תתבררנה בתיק העיקרי ולא בשלב זה, ועל כן אני קובעת כי המסמכים המבוקשים רלבנטיים. ב. לאחר שקבעתי כי המסמכים רלבנטיים יש לבחון אם הם חסויים מכוח יחסי עורך דין לקוח. בעוד שטענות התובעת בעניין זה לוו באסמכתאות רבות של בתי המשפט על ערכאותיהם השונות הרי שהנתבע לא צירף כל אסמכתא לביסוס טענותיו. חיסיון עורך דין - לקוח נקבע בהוראת סעיף 48 לפקודת הראיות (נוסח חדש), תשל"א 1971: "(א) דברים ומסמכים שהוחלפו בין עורך דין לבין לקוחו או לבין אדם אחר מטעם הלקוח ויש להם קשר ענייני לשירות המקצועי שניתן על ידי עורך הדין ללקוח, אין עורך הדין חייב למסרם כראיה, אלא אם ויתר הלקוח על החיסיון..." פן נוסף של הזכות לחיסיון עורך דין לקוח מצוי בסעיף 90 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א 1961 - הקובע כדלקמן : "דברים ומסמכים שהוחלפו בין לקוח לבין עורך-דין ויש להם קשר עניני לשירות המקצועי שניתן על-ידי עורך-הדין ללקוח, לא יגלה אותם עורך-הדין בכל הליך משפטי, חקירה או חיפוש, מלבד אם ויתר הלקוח על חסינותם." תכליתו של החיסיון, בקצרה, היא לאפשר ללקוח להציג בפני עורך הדין את מלוא העובדות ואת טענותיו וזאת מבלי שיחשוש כי הדבר יעמוד לו לרועץ. יחד עם זאת החיסיון דנן אינו מונע מעורך הדין את השימוש במידע ובמסמכים שהגיעו לידיו בתקופת התקיימותם של יחסי עורך הדין והלקוח, וזאת למשל לצורך התגוננות בסכסוך שפורץ בין הלקוח לעורך הדין (וראה למשל בש"א (ב"ש) 3005/04). כמוכן כבר נפסק כי: "לכאורה אין מטרת החסינות להעניק ללקוח מגן להסתתר מאחוריו כדי לשלול בעזרתו את שכרו של עורך הדין, או כדי למנוע מעורך הדין הגנה בסכסוך אחר שנפל בין השניים" (בעל"ע 17/85 עו"ד פלונית נ' לשכת עורכי הדין פ"ד מא(4) 770, 781-782). מטרת החסינות גם אינה לאפשר לעורך דין אחד להסתיר מעורך דין אחר שטיפל באותו לקוח מידע הנוגע לתשלומים של אותו לקוח . כאשר קיימת מחלוקת בין עורכי דין בדבר שכר הטרחה המגיע לאחד מהם על בסיס אחוזים משכר הטרחה ששולם, לא יכולים הצדדים למנוע מבית המשפט לברר את המחלוקת על ידי העלאת טענת חיסיון. (וראה גם את ההחלטה בעניין תא 1519/97 בן שיפטן עו"ד נ' דוד קירשנבאום, עו"ד, ניתן 18.11.02). משכך הטענה כי החשבונות חסויים מכוח יחסי עורך דין לקוח נדחית. ג. האם החשבונות חסויים מכוח חוק הגנת הפרטיות: הזכות לפרטיות אינה זכות מוחלטת ויש לאזנה מול זכויות ואינטרסים אחרים. במקרה זה כאשר החשבונות רק מגלים את המידע הנוגע לתשלומים שהלקוחה שילמה, ואין בהם כל מידע הנוגע למצבה הבריאותי או אישי, ואילו מנגד, יש לברר את האמת בהליך זה, הרי שאין כל חיסיון על החשבונות. ד. לבסוף עוד נותר לבחון את הטענה כי בקשת התובעת לגילוי מסמכים הוגשה בחוסר תום לב, שכן על התובעת לגלות מסמכים המצויים ברשותה. דין טענה זו להדחות וטוב היה אם לא הייתה נטענת כלל. הזכות לגילוי מסמכים אינה מותנית בגילוי מסמכים מראש, וככל שהנתבע זכאי לעיין במסמכים שבידי התובעת, הרי שבקשה זו היא בקשה נפרדת והיא תישקל בנפרד. אין להתנות או לקשור את גילוי המסמכים של צד אחד בגילוי של הצד שכנגד. מטעמים אלו הבקשה לגילוי מסמכים מתקבלת. הצדדים יתנו באופן הדדי תצהיר גילוי מסמכים ויאפשרו עיון במסמכים תוך 30 יום. הנתבע יעביר לידי התובעת את כל החשבונות נשוא בקשה זו תוך 14 יום. שאלת ההוצאות בגין בקשה זו תישקל בסיום ההליך. חיסיוןשכר טרחהלקוחותעורך דין