1. בפניי בקשה להורות על מחיקת כותרת התביעה וכן בקשת רשות להתגונן שהוגשה על ידי המבקשות. המדובר בבקשה שהוגשה במסגרת תביעה בה נתבעו המבקשות, חברה ובעליה לשלם לה סך של 125,765 ₪ בגין תשלומי ארנונה. לטענת המבקשות דין הכותרת להימחק שכן תביעה כנגד המבקשת מספר 2, מנהלת ובעלת מניות בעילת הרמת מסך, הינה עילה נזיקית וככזו אינה ראויה להתברר בהליך של סדר דין מקוצר. כן נטען שהמשיבה לא טרחה לציין את מלוא העובדות הנדרשות לניהול ההליך בסדר דין מקוצר שכן לא פרטה מועדי אחזקתה בנכס ובהיעדר ראיות לאחזקתה, דין כותרת התביעה להימחק . 2. לטענתן, המבקשת מספר 1 לא החזיקה בנכס בתקופות האמורות ואף בהתאם לספרי המשיבה הינה אינה רשומה כמחזיקה בנכס ואף מטעם זה אין לחייבן. בנוסף, טענו המבקשות שבהתאם להוראות פקודת העיריות היה על המשיבה לעדכן מחזיקים עם הגשת חוזה שכירות ובהיעדר הסכם שכזה המבקשות הרי שאינן הנתבעות הנכונות. לגרסתן, הואיל והמשיבה לא עדכנה פרטי מחזיקים ברישומיה, הרי שהתביעה אינה נסמכת על פקודת העיריות והואיל והודעות חיוב נשלחו לחברת אולם ומסעדת החוף השקט והמבקשת 1 מעולם לא נרשמה כמחזיקה, לא עמדה לה כל זכות הקיימת בדין למחזיק. 3. כך גם נטען שפעילות המבקשת 1 היתה כאולם אירועים בלבד ואין לחייבה כמסעדה. כן נטען שהואיל ולא החזיקה בנכס על פי הגדרת פקודת העיריות לא ניתן להחיל בנסיבות המקרה דנן את הוראות חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי תקציב), התשנ"ד- 1992, כפי שתוקן בסעיף 79 לחוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה), התשס"ד- 2004 (להלן: "חוק ההסדרים"). לטענתן, המשיבה לא פרטה קיומם של התנאים המוקדמים לחוב שכזה הנובע מהוראות חוק ההסדרים ואין די בטיעון סתמי באשר לתחולת חוק ההסדרים. 4. מנגד, טענה המשיבה שדין הבקשה להידחות. לגרסתה, המבקשת החזיקה בנכס מיום 1/9/2010 ועד ליום 11/12/2010 עת ניתנה למשיבה הודעה על חדלת חזקה בנכס. לטענתה, תדפיס החוב שצורף כנספח לכתב התביעה מפרט מהם החיובים בגינם נתבעו המבקשות. לטענתה, בהתאם להוראות סעיף 318 לפקודת העיריות (נוסח חדש) (להלן:"פקודת העיריות") הרי שפנקסי העירייה מהווים ראייה לכאורה על קביעת הארנונה. כך גם נטען שהטענה בדבר סיווג הנכס אינה נכונה שכן המבקשות חויבו בתשלום ארנונה עבור גן אירועים בלבד ומדובר בטענה שמקומה במסגרת השגה מינהלית. בהתייחס לטענת הגבייה הכפולה, טענה המשיבה שמעולם לא גבתה כספים מגורמים אחרים עבור תקופות אחזקה זהות. לעניין הודעות החיוב, נטען כי אלו נשלחו לכתובת המשלם כפי שדווחה וזאת בהסתמך על הודעת העברת חזקה שקבלה על פי דין. בכל הנוגע לטענת המבקשות לפיה אין לבצע הרמת מסך, נטען שבהתאם להוראות סעיף 8(ג) לחוק ההסדרים, יש להרים מסך בין חברה לבעל מניות בנוגע לחובות ארנונה שהותירה החברה ואף טענה שבנסיבות העניין מתקיימים התנאים הנדרשים בהתאם להוראות סעיף 119 א(א) לחוק ההסדרים והמבקשת לא הרימה הנטל בעניין, שכן הנטל לסתור החזקות בחוק מוטל על המבקשת ובנסיבות העניין המדובר בתביעה שהוגשה בהתאם להוראות תקנה 202 (2) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 (להלן: "התקנות"). 5. בתגובה לתגובה, טענו המבקשות שאין לקבל טענות המשיבה שאינן נתמכות בתצהיר ואף צרפו העתק הסכם הפשרה שנערך בין המשיבה לבין חברת אולם ומסעדת החוף השקט בע"מ הכולל גם יתרת חוב בגין ארנונה, אגרת מים, ביוב ושמירה הכוללים גם את שנת 2009 למספר נכסים לרבות הנכס שמספרו הפיזי 321900200 הוא הנכס שבגינו נתבעות המבקשות כעת. 6. לאחר עיון בכתב התביעה ונספחיו ובשים לב לאמור בבקשה ובתגובה לה הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה למחיקת כותרת התביעה להתקבל שכן עילת התביעה על פי חוק ההסדרים אינה מפורטת דיה. המשיבה לא מצאה לנכון לפרט בכתב תביעה המוגש בסדר דין מקוצר החקיקה הרלוונטית וכל שציינה הוא קיומו של חוק ההסדרים. כך גם הפנתה המשיבה להוראות סעיף 119 א לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש). (להלן: "פקודת מס הכנסה"). המשיבה הפנתה בתגובתה להוראות סעיף 8 (ג) לחוק ההסדרים הקובע כדלקמן: " על אף הוראות סעיף קטן (א) והוראות כל דין, היה הנכס נכס שאינו משמש למגורים, והמחזיק בו הוא חברה פרטית שאינה דייר מוגן לפי חוק הגנת הדייר[נוסח משולב], התשל"ב-1972 (בסעיף זה - עסק), ולאשילם המחזיק את הארנונה הכללית שהוטלה עליו לפי סעיף קטן (א), כולה או חלקה, רשאית הרשותהמקומית לגבות את חוב הארנונה הסופי מבעל השליטה בחברה הפרטית, ובלבד שהתקיימו לגביו הנסיבות המיוחדות המנויות בסעיף 119א(א) לפקודת מס הכנסה, בשינויים המחויבים; בסעיף זה - "חוב ארנונה סופי" - חוב לתשלום ארנונה, שחלף לגביו המועד להגשת השגה, ערר או ערעור, לפי הענין (בסעיף זה - הליכי ערעור), ואם הוגשו הליכי ערעור או תובענה אחרת - לאחר מתן פסק דין חלוט או החלטה סופית שאינה ניתנת לערעור עוד; "חברה פרטית" כהגדרתה בחוק החברות התשנ"ט- 1999 "בעל שליטה"- כהגדרתו בסעיף 119 לפקודת מס הכנסה. והוראות סעיף 119 א לפקודת מס הכנסה קובעות לעניין זה כדלקמן: "(א)(1) היה לחבר-בני-אדם חוב מס ונתפרק או העביר את נכסיו ללא תמורה או בתמורה חלקית בלי שנותרו לו אמצעים בישראל לסילוק החוב האמור, ניתן לגבות את חוב המס שהחבר חייב בו ממי שקיבל את הנכסים בנסיבות כאמור. (2) היה לחבר בני אדם חוב מס סופי והוא העביר את פעילותו לחבר בני אדם אחר, שיש בו, במישרין או בעקיפין, אותם בעלי שליטה או קרוביהם (בפסקה זו - החבר האחר), בלא תמורה או בתמורה חלקית, בלי שנותרו לו אמצעים בישראל לסילוק החוב האמור, ניתן לגבות את חוב המס שהחבר חייב בו מהחבר האחר. (3) בלי לגרוע מהוראות פסקאות (1) ו-(2), היה לחבר בני אדם חוב מס סופי והוא התפרק או הפסיק את פעילותו בלי ששילם את חוב המס האמור, יראו את הנכסים שהיו לחבר כאילו הועברו לבעלי השליטה בו בלא תמורה, וניתן לגבות מהם את חוב המס, אלא אם כן הוכח אחרת להנחת דעתו של פקיד השומה". בעניין הנדון אין מחלוקת שהמבקשת 2 היא בעלת שליטה בחברה. משכך, עסקינן ב"הרמת מסך סטטוטורית" כקביעת כבוד השופט רפי ארניה (כתוארו כיום) בבש"א (ראשל"צ 4597/05 פנסו נ' עיריית חולון, ובהתאם להוראות החקיקה לעיל, נראה שניתן לגבות ארנונה גם מבעלי שליטה בחברה בגין חוב סופי של החברה בהתקיימם של תנאים מסויימים. עם זאת, אין די באמור לעיל אשר פורט ונטען לראשונה בתגובה לבקשת המחיקה וכל שנטען בכתב התביעה הוא כי המבקשת 2 חייבת בהתאם להוראות חוק ההסדרים. הוראות תקנה 9 (5) לתקנות קובעות שעל התובע לפרט בכתב התביעה את העובדות העיקריות המהוות עילת התביעה ומתי נולדה. לעניין זה קבע ד"ר י.זוסמן בספרו סדרי הדין האזרחי, מהדורה חמישית, עמוד 133: "בנסחו את כתב התביעה, חייב הפרקליט לשוות לנגד עיניו: מה היא ההוראה שבדין, עליה תתבסס התביעה? ועל פי אותה הוראה, מה הן העובדות המקנות לתובע את הזכות לקבל את הסעד המבוקש בתביעה? אותן העובדות צריכות טיעון ופירוט בכתב התביעה, ועל הפרקליט לזכור, כי כל עובדה שלא נטענה בכתב התביעה, התובע לא יורשה להסתמך עליה ולהוכיחה בעת בירור". המשיבה לא עשתה כן, לא פרטה העובדות הרלוונטיות, לא פרטה באם במקרה דנן מתקיימים התנאים בסעיף 119 א(א) לפקודת מס הכנסה אליה מפנה סעיף 8 (ג) לחוק ההסדרים, שכן חסר הפירוט הנדרש על מנת להקים עילת תביעה ראויה בעילה זו ולהלן הפירוט הנדרש על מנת שרשות תוכל לגבות ארנונה מבעלי שליטה בנכס בהתאם להוראות סעיף 8 (ג) לחוק ההסדרים: האם הנכס ראוי למגורים. האם מחזיקה בו חברה פרטית שאינה דייר מוגן. האם המחזיקה שלמה ארנונה כללית. האם מדובר בחוב ארנונה סופי. האם החברה התפרקה או הפסיקה פעילות. האם מדובר בבעל שליטה בחברה המחזיק בעצמו או עם קרובו לפחות ב- 25% מהזכויות של "בעל שליטה" כהגדרתו בסעיף 32 (9)(א) לפקודה. האם היו לחברה נכסים טרם הפסיקה פעילותה. המשיבה לא פרטה דבר בזיקה לתביעה בגין העילה בהתאם להוראות סעיף 8 (ג) לחוק ההסדרים ללא כל הסבר מניח הדעת והשלימה החוסר רק בתגובה לבקשה למחיקת כותרת התביעה. כידוע, "הכלל הוא שעניין כשירותה של התביעה להתברר בסדר דין מקוצר צריך ויבחן לפי האמור בכתב התביעה ונספחיו" (ד"ר יואל זוסמן, "סדרי הדין האזרחי", מהדורה שביעית - 1995, בעמ' 665, הדגשה שלי ע.ג). משכך, די באמור בכדי להצדיק מחיקת הכותרת אף מבלי להידרש ליתר טענות המבקשות ואין לאפשר למשיבה מקצה שיפורים במסגרת תגובה לבקשה. 7. יתרה מזאת, המשיבה גם לא מצאה לנכון לפרט בכתב התביעה את המועדים הרלוונטים בגינם בקשה לחייב המבקשות. אומנם, המשיבה הפנתה לנספח שצורף לכתב התביעה, אולם נספח זה מציין שנים בלבד, אינו מתייחס לחודשים הרלוונטים בגינם מבוקש לחייב המבקשות ובמיוחד נדרש פירוט זה לנוכח טענת המבקשות לפיה מדובר בחיובים כפולים נוכח הסכם הפשרה שנטען שהמשיבה ערכה עם בעלת הנכס, אולם ומסעדת החוף השקט בע"מ. 8. למעלה מן הצורך, אוסיף ואומר שלעת עתה לא נסתרה הטענה לפיה מדובר בחיובים כפולים לנוכח הסכם הפשרה שצורף ולכאורה נראה כי היה מקום ליתן למבקשות רשות להתגונן, אך מטעם זה. בהתייחס ליתר טענות הצדדים, לא מצאתי מקום להידרש להן לנוכח התוצאה אליה הגעתי. בשולי הדברים אוסיף ואומר שעילת תביעה בהתאם להוראות סעיף 8 (ג) חוק ההסדרים מאפשרת תביעה בגין ארנונה בלבד מבעלי החברה. בעניין הנדון נתבעה המבקשת מספר 2 בגין רכיבים נוספים, כגון אגרת מים, אגרת שמירה, אגרת אכיפה ועוד, אולם בשים לב לתוצאה אליה הגעתי והואיל והחברה, המבקשת מספר 1, נתבעת גם כן, איני מורה על מחיקתם, אולם נוכח עילת התביעה כנגד המבקשת מספר 2 המבוססת על הוראות סעיף 8 (ג) לחוק ההסדרים, לא ניתן לגבותם מהמבקשת מספר 2. 9. סוף דבר מורה על מחיקת כותרת התביעה. התביעה תתברר בהליך של סדר דין רגיל. המשיבה תישא בהוצאות המבקשות בסך כולל של 1000 ₪. התיק יועבר להליך של סדר דין רגיל והבקשה והתצהיר שצורף לה, ישמשו ככתב הגנה. אולם / גן אירועיםארנונה