השאלות העומדות לדיון הן: השאלה העומדת לדיון היא האם יש לחייב את הנתבעת לשלם לתובעת דמי ארנונה לשנת 2005 בסכום כולל של 178,995 ₪ נכון ליום הגשת התביעה. כללי: התובעת היא עירייה שהוקמה על פי פקודת העיריות. הנתבעת היא חברה בע"מ המפעילה עסק בתחומי התובעת (להלן-"העסק") ברחוב דני מס 8 ברמלה, אשר לטענתה הינו מעון הפטור מארנונה. אין מחלוקת בין הצדדים לגבי שטחו של הנכס וסיווג השימוש בכל חלק ממנו. ביום 14.4.05 שלחה התובעת לנתבעת דרישת תשלום ארנונה לשנת 2005, אך הנתבעת טענה שאינה חייבת לשלם את הארנונה על פי הוראות פקודת הפיטורין מארנונה והוראות חוק העזר המטיל את הארנונה. מאחר והנתבעת לא שילמה את הארנונה לשנת 2005 הגישה התובעת את תביעתה בסדר דין מקוצר כנגד הנתבעת לתשלום הארנונה בסך 178,995 ₪ (להלן-"הארנונה"). הנתבעת הגישה בקשה למתן רשות להגן (בש"א 2279/05). ביום 7.12.05 נתן כב' הרשם סעדון לנתבעת רשות להגן מפני התביעה. בעלי הדין הגישו תצהירי עדות ראשית מטעם בעלות הדין. ביום 23.5.06 הודיעו ב"כ בעלי הדין כי הם מוותרים על שלב ההוכחות, ועל כן יוגשו סיכומי הצדדים על פי כל המסמכים המצויים בתיק בית המשפט. טוענת התובעת בסיכומיה כדלקמן: 1) את הפטור על הנתבעת לבקש במסגרת השגה, שהיא ההליך הבלעדי לענין השימוש הנעשה בנכס שבגינו הוטלה הארנונה; 2) לא הוכח שהנכס משמש כמעון יום, ועל כן יש לגביו פטור מתשלום ארנונה; 3) לא הוכח שהנכס פטור מתשלום ארנונה בהיותו מעון על פי תקנות העובדים הסוציאליים. טוענת הנתבעת בסיכומיה כדלקמן: 1) אין חובה על הנתבעת לבקש פטור במסגרת השגה, שכן ההשגה אינה ההליך הבלעדי לבחינת השימוש הנעשה בנכס שבגינו הוטלה הארנונה; 2) כוונת המחוקק במונח "מעון יום", הוא לכל מעון בו מצויים ילדים, יש לפרש את המונח "מעון יום" פרשנות תכליתית, ועל כן יש ליתן פטור לנתבעת מתשלום ארנונה; 3) הוכח שהנכס פטור מתשלום ארנונה בהיותו מעון על פי תקנות העובדים הסוציאליים. דיון ומסקנות: האם הפטור הוא אוטומטי או שעל הנתבעת לבקשו: בבג"צ3585/94 אגודת בריכת מגדלי דוד המלך נ. עירית תל-אביב, תק-על 94(3) 1909 קבע בית המשפט העליון בפירוש כי בבקשות לפטור מארנונה יש לנהוג כבהשגה ו/או ערר על תשלום ארנונה, ולפיכך יש להביאן בפני מנהל הארנונה. ראה לענין זה גם את בש"א 2998/00 קופת חולים מאוחדת נ. המועצה האזורית מטה יהודה וכן את ת.א. 736/96, 5652/96 עירית ירושלים נ. מפעלי יד עידוד-קרן מילגות לבני תורה, אשר צורפו לסיכומי ב"כ התובעת. לאור האמור לעיל, אין הנתבעת פטורה באופן אוטומטי מתשלום הארנונה, אלא היה עליה לפנות תחילה למנהל הארנונה ולבקש פטור זה, בהתאם לקבוע בחוק ובפסיקה. אציין שהצדדים יצאו מנקודת הנחה שמדובר בפטור מתשלום ארנונה, וגם אני אלך בדרכם של בעלי הדין שמדובר בפטור אותו על הנתבעת להוכיח. היזקקות בית המשפט לדיון בענין הפטור: בשאלה זו דן כב' הרשם בסעיף 7 להחלטה בבש"א 2417/05 והחליט לאפשר לנתבעת להעלות טענותיה בענין השימוש שנעשה בנכס. התובעת לא הגישה ערעור על נקודה זו, ובפסק דין אינני יושב כערכאת ערעור על כב' הרשם. על כן, החלטתו של כב' הרשם בענין זה בעינה עומדת. אי הטלת ארנונה ופטור מתשלום ארנונה: טוענת התובעת כי בעת שמבקשים את הפטור יש ללכת בדרך שהותוותה בע"א 8879/99 עיריית תל-אביב-יפו נ. המכללה לביטוח, פד"י נ"ז (2) 577 (להלן-"פס"ד המכללה") שם נקבע בסעיף 10 לפסק דינו של כב' השופט ריבלין כדלקמן: "ראוי להעיר עוד באשר להליך שיש לנקוט בבקשה לקבלת פטור מארנונה לפי הוראת סעיף 4 לפקודת הפטור: הארנונה הכללית מוטלת, מידי שנת כספים, על -ידי ה"מועצה", כהגדרתה בסעיף 7 לחוק ההסדרים בשנת 1992. מכיוון שכך, מובן מאליו כי מנהל הארנונה בעירייה הוא זה שצריך לקבוע, לבקשת המחזיק בנכס, כי התקיימו בעניינו התנאים לקבלת פטור מתשלום הארנונה. ברם, הוראת סעיף 14 לפקודת הפטור מהווה חריג לכלל האמור, בקובעה כי דבר התקיימותו של תנאי מסוים מהתנאים לקבלת הפטור מארנונה יוכרע על-ידי גורם אחר ולא על-ידי מנהל הארנונה בעירייה. וכך קבוע בסעיף 14: "סמכותו של ממונה על מחוז להחליט מתי חלה הפקודה כל שאלה באם איזו עדה, גוף או מוסד הם עדה דתית או מוסד דתי או אם איזו אגודה היא אגודת-צדקה או אם איזה מוסד הוא מוסד-חינוך, יחליט בה הממונה על המחוז שבו נמצא הנכס אשר ביחס אליו נתבעים הפיטורין ע"י אותה עדה או אותו מוסד דתי או אותה אגודת-צדקה או אותו מוסד-חינוך". על-פי הוראה זו, מי שמבקש לקבל פטור מתשלום ארנונה בהיותו עדה דתית או מוסד דתי, או אגודת צדקה, או מוסד חינוך, יפנה, תחילה, בבקשה לממונה על המחוז במשרד-הפנים, שיקבע אם זכאי הוא לקבלת פטור. אם תהא תשובתו של הממונה שלילית, רשאי המבקש לערער לבית המשפט המחוזי בתוך שלושה חודשים מיום מתן ההחלטה (הוראת סעיף 15 לפקודת הפטור). מכל מקום, רק לאחר שמבקש הפטור הוכר כאחד מן הגופים הנזכרים בהוראת סעיף 4 לפקודת הפטור, יוכל הוא לפנות למנהל הארנונה בעירייה על-מנת שיקבע אם נתקיימו בעניינו יתר התנאים לשם קבלת פטור. זוהי, אם כן, הדרך הדיונית הנוהגת לשם קבלת פטור לפי הוראת סעיף 4." סבור אני שהוראות סעיף 14 לפקודת מיי העיריה ומיסי הממשלה (פיטורין) אינן חלות על פטור למעון ואין צורך לקבל את אישור הממונה על המחוז להיותו של המוסד מעון יום או מעון, שכן סעיף 14 לפקודת הפיטורין אינו מתייחס למעונות אלא קובע שהממונה על המחוז יחליט בשאלה האם מבקש הפטור מארנונה הוא עדה דתית, או איזה מוסד או מוסד דתי, או איזו אגודה שהיא אגודת צדקה או אם איזה מוסד הוא מוסד חינוך. הפטור אותו מבקשת המבקשת הוא פטור לפי סעיף 5ג(ה)(4) או פטור לפי סעיף 5ג(ה)(6), שסעיף 14 לפקודת הפיטורין אינו מתייחס אליהן. פטור על פי סעיף 5ג(ה)(4) לפקודת הפיטורין: בסעיף 5ג(ה)(4) לפקודת הפיטורין נקבע כי לא תוטל ארנונה כללית על: "מעון יום, כמשמעותו בחוק הפיקוח על מעונות, ה'תשכ"ה-1965" הוראה זהה קיימת בפרק ג' סעיף 2(ו)(25)(ג)(4) להודעת התובעת להטלת הארנונה לשנת 2005. האם עומדת הנתבעת בהגדרה של מעון יום, והאם הוכיחה טענה עובדתית זו? בחוק הפיקוח על מעונות, תשכ"ה-1965 הוגדר המונח "מעון" כדלקמן: "מקום המשמש, או הנועד לשמש, כולו או בחלקו, מקום מגורים או מקום שהיה לילדים, לזקנים, לבעלי מום גופני או ללוקים בשכלם, והכל כשהם מחוץ למשפחתם, או מוסד כמשמעותו בחוק הפיקוח על מוסדות למשתמשים בסמים, תשנ"ג-1993, המשמש או הנועד לשמש לטיפול (להלן-חוסים)." בחוק לא מצויה הגדרה של המונח "מעון יום". הגדרה של מונח זה מצויה בתקנה 1 לתקנות הפיקוח על מעונות (אחזקת ילדים במעון יום), תשכ"ח-1968 בנוסח כדלקמן: "מעון יום - מעון כמשמעותו בחוק הפיקוח על מעונות, תשכ"ה-1965, המיועד למקום אכסון לילדים עד גיל 6 למשך שעות היום." בתקנות אלו הוגבל הטיפול במעון לידים עד גיל 6, אך פקודת הפיטורין מתייחסת למעון יום כהגדרתו בחוק הפיקוח על המעונות, שאינו מגביל את גיל החוסים השוהים בו. לאור זאת סבור אני שמשמעות המונח מעון יום בפקודת הפיטורין הוא מעון כמשמעותו בחוק הפיקוח על המעונות, אשר מיועד לאכסון חוסים למשך שעות היום. אם לא תאמר כן, מדוע הוסיף המחוקק את המלה "יום" למונח "מעון", והיה מסתפק במונח "מעון" בלבד. מתצהירו של מנהל הנתבעת עולה שהחוסים נמצאים בעסק במשך 24 שעות ביממה, הרי שלא הוכיח שהעסק הינו מעון יום, כהגדרתו בפקודת הפיטורין. נשאלת השאלה האם לא ניתן ללמוד על הפטור מקל וחומר, אם למעון יום ניתן פטור, ודאי שלמעון בו שוהים החוסים במשך 24 שעות ביממה יינתן פטור. אלא שלכך שתי תשובות, והן: 1) המדובר בחוק פיסקלי, ואין לנו אלא מה שיש בחוק; 2) כאשר רצה המחוקק ליתן פטור למעון, עשה זאת במפורש בסעיף 5ג(ה)(6) לפקודת הפיטורין, כך שפקודת הפיטורין בעצמה מבחינה בין מעון יום למעון סתם. לאור האמור לעיל, לא ניתן ללמוד שמעון סתם פטור מתשלום ארנונה מקל וחומר ממעון יום. לאור האמור לעיל, אני דוחה את טענת הנתבעת שהיא פטורה מתשלום ארנונה מכיוון שהנכס מהווה מעון יום. פטור על פי סעיף 5ג(ה)(6) לפקודת הפיטורין: בסעיף 5ג(ה)(6) לפקודת הפיטורין נקבע שלא תוטל ארנונה כללית על: "מעון כמשמעותו בתע"ס המספק הגנה וטיפול לילדים ולנערות בסיכון ובמצוקה; לענין זה תע"ס - הנחיות והוראות המנהל הכללי של משרד העבודה והרווחה (תקנון לעבודה סוציאלית - תע"ס), כתוקפן מזמן לזמן, המצויות לעיון הציבור בלשכות הסעד ובלשכות המחוזיות של המשרד האמור." הוראה זהה קיימת בפרק ג' סעיף 2(ו)(25)(ג)(6) להודעת התובעת להטלת הארנונה לשנת 2005. מנהל הנתבעת צירף לתצהיר עדותו הראשית את העתק תע"ס, והגדרת המונח "מעון" במסמך זה זהה להגדרת המונח "מעון" בחוק הפיקוח על המעונות. מנהל הנתבעת צירף לתצהירו כנספח ז' תעודת עובד ציבור מיום 17.5.06 ממשרד העבודה והרווחה כי הנתבעת הינה מעון כמשמעותו בחוק הפיקוח על המעונות ובתע"ס. אלא שבתעודה זו לא נקוב המועד בו החלה הנתבעת להיות מעון כאמור לעיל. על כן, תוקף תעודת הציבור יכול להיות ממועד הוצאתה ולהבא, ולא ממועד הוצאתה ולעבר. אשר על כן, סבור אני שהנתבעת לא הוכיחה שבשנת המס 2005 היא היתה בגדר "מעון" כהגדרתו בסעיף 5ג(ה)(6) לפקודת הפיטורין. סוף דבר: לאור כל האמור לעיל, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת כדלקמן: 1) את הסך 178,995 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית לפי חוק הרשויות המקומיות (רבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה) תש"מ-1980 מיום הגשת התביעה (15.6.05) ועד ליום התשלום בפועל; 2) את הוצאות המשפט בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל; 3) שכ"ט עו"ד בסך 10,000 ₪ + מע"מ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל. מעון יוםארנונה