1. רקע הסכסוך (העובדות תוארו אף בפסק דינה של כב' השופטת ג'דעון בת.א. (חי') 22251/01, שניתן ב 23.5.10 ): א. המשיבים (להלן "דגן") הם בעלי דירת פנטהאוז בבית משותף הבנויה מעל לדירת המבקש מר כהן, ומעל לדירת משפחה נוספת, משפחת סידיס. דירות סידיס וכהן מצויות פיסית בשני בנינים, וביניהם קו תפר. בעקבות חדירת רטיבות לדירת משפחת סידיס שמקורה הנטען במרפסת דגן, ביצעו סידיס (על חשבונם) עבודות במרפסת דגן שאכן הפסיקו הנזילות. אלא שאז החלו נזילות לדירת המבקש, מר כהן. המבקש הגיש תביעה בפני המפקחת על רישום המקרקעין, ושם מינתה המפקחת מומחה , מר משה מגן, שביצע ניסוי הצפה במרפסת דגן, וקבע שמקור חדירת הרטיבות לדירת המבקש הנו אכן במרפסת דגן. בפסק דינה מיום 30.7.01 חייבה המפקחת את דגן לתקן ליקוי הרטיבות בדירת המבקש, על פי מבחן התוצאה. ב. הלכו המשיבים ושכרו שירותיו של אותו מומחה מגן, וביצעו המלצותיו. אלא שהתברר שאותן המלצות לא הועילו ולא פתרו בעית הרטיבות אצל המבקש. נותרו אפוא הצדדים מחד עם פסק דין הקובע שמקור הרטיבות בדירת המבקש היא במרפסת המשיבים, ומאידך עם נסיונות כושלים לפתרון על פי מתווה המלצותיו של המומחה (שעל יסוד קביעותיו הושתת גם הממצא בפסה"ד בדבר מקור הרטיבות, וכאשר אותן המלצות לא הועילו לפתרון). ג. המבקש הגיש אפוא למפקחת בקשה לפי פקודת בזיון בית המשפט, היא ההליך שבפני, בו מבקש הוא לכוף על המשיבים ביצוע פסק דינה של המפקחת המחייב את המשיבים בתיקון ליקוי הרטיבות בדירתו במבחן התוצאה. בהחלטה מיום 13.11.06 העבירה המפקחת את ההליך שלפי פקודת בזיון בית המשפט לבית משפט זה, בהיעדר סמכות. זהו ההליך שבפני. ד. ההליך המקביל (ת.א. (חי') 22251/01) : בהליך שבפני המפקחת שלחו המשיבים שבפני, ה"ה דגן הודעת צד שלישי לסידיס. המפקחת העבירה הדיון באותה הודעה לבית משפט זה מטעמי חוסר סמכות, כך שנפתח כתביעה עיקרית בביהמ"ש בה תובעים דגן את סידיס. סידיס מצידם הגישו תביעה שכנגד מול דגן, לשם החזר עלות התיקונים שהוציאו, שלטעמם היה ממילא באחריות דגן. במקביל אף שלחו סידיס הודעת צד שלישי כנגד הקבלן שביצע עבורם התיקונים במרפסת דגן. דגן מצידם הגישו בתביעה הנגדית של סידיס הודעת צד שלישי נגד משפחת תורן שמכרה להם הדירה, ולא הודיעה להם לפי הנטען קיומם של נזילות מן המרפסת לדירות מתחת . תורן התגוננו בטענה כי הבעיה היתה אכן ידועה אך נפתרה ע"י מומחה מטעמם , מספר שנים לפני שנמכרה הדירה לדגן, בלא שחזרה הבעיה ונשנתה. כצד שלישי נוסף תבעו דגן את הקבלן שביצע התיקונים במרפסתם עבור משפחת סידיס. בפסק הדין שניתן כאמור לאחרונה נדחתה תביעת דגן כנגד סידיס - אותה תביעה בה טענו דגן כי סידיס הם שגרמו לבעיה של חדירת הרטיבות לדירת המבקש, בעבודות שביצעו במרפסת דגן . טענה זו לא התקבלה בזמנו ע"י המומחה מגן, וכאמור בפסה"ד לא הוכחה על ידי דגן. היות ונדחתה התביעה כנגד סידיס, נדחתה ממילא אף ההודעה ששלחו האחרונים כנגד הקבלן מטעמם. סידיס מאידך זכו בתביעתם הנגדית כנגד דגן. כב' השופטת ג'דעון ציינה כי שלושה מומחים (המהנדס קרמר שנשכר בזמנו ע"י סידיס, מר מגן שמונה ע"י המפקחת, והמומחה מטעם ביהמ"ש בהליך המקביל מר דימנט), היו תמימי דעים כי חדירת המים לדירות סידיס וכהן מקורה בכשל באיטום במרפסת דגן, וממצאיהם לא הופרכו על ידי דגן. דגן חויבו אפוא להשיב לסידיס עלות התיקונים בהם התחייבו האחרונים ופתרו אכן הבעיה של חדירת רטיבות לדירת סידיס. התקבלה בתביעת סידיס הודעת צד שלישי ששלחו דגן כנגד משפחת תורן (האחרונים לא התייצבו לדיונים למעט דיון אחד, לא הגישו תצהירים ואף לא סיכומים). ההודעה לצד שלישי ששלחו דגן כנגד הקבלן שביצע התיקונים עבור סידיס נדחתה. 2. בהליך שבפני, ועל מנת לבחון ישימות פסה"ד של המפקחת ופרוגרמת התיקון, מיניתי מומחה לאיטום, אינג' מרטון, בהחלטה מיום 9.10.07. לנגד עיני עמדו מאמצי התיקון שבוצעו על ידי המשיבים וכשלו, והעובדה שאותם מאמצים בוצעו כאמור על פי פרוגרמת התיקון של המומחה שמינתה המפקחת, שפסק דינה הוא נשוא הליך הביזיון שבפני. במינוי המומחה ותיקון לפי המלצותיו, היה משום מתן הזדמנות נוספת למשיבים להראות כי לא ביזו את פסק דינה של המפקחת, במבחן התוצאה (כפי ההתוויה בחלק האופרטיבי באותו פס"ד). חוו"ד המומחה ניתנה ב 3.12.07. גם חוות דעתו של אינג' מורטון, כמו חוות דעתם של שלושת המומחים האחרים שנזכרו, לא חלקה על כך שמקור הבעיה הנו במרפסת דירתם של המשיבים, ה"ה דגן. המומחה הציע שני מסלולי תיקון אפשריים אליהם התייחסתי בהחלטות עבר כאל "מסלול א'" ו"מסלול ב'". מסלול ב' הנו מסלול מקיף יותר שעלותו לפי המומחה - כפולה (בקירוב). אלא שהצדדים , למעשה המשיבים, נתקלו בקשיים ביישום המסלול "הזול" שעיקרם מציאת קבלן שיהא מוכן לקבל על עצמו הנחיות המומחה בבחינת כזה ראה וקדש, כאשר עסקינן גם בעלויות פיקוח עליון וצמוד. הנושא בואר בהרחבה בדיונים שהתקיימו בפני. בהחלטה מ 15.12.08 נתתי אפוא הזדמנות למשיבים, שהאינטרס שלהם הוא בפתרון הבעיה תוך חסכון בעליות, ואפשרתי להם שהות לאתר קבלן שיסכים לתת אחריות בכתב במסלול "ב" של המומחה כאשר אותה אחריות תהא גם לתכנון וגם לביצוע במבחן התוצאה, ותוך נטילת אחריות לפיקוח העליון והצמוד (ברי שאותו פיקוח יכול שייעשה ע"י איש מקצוע מתאים מטעם הקבלן). במידה והתיקון משביע רצון במבחן התוצאה - תם ונשלם. במידה ולא , בידי המבקש לתבוע אותו קבלן על סמך האחריות שנתן, ותם ונשלם בהליך הביזיון. מאידך במידה ולא יודיעו המשיבים דבר בתוך 45 יום, קבעתי שיש להמשיך במסלול ב' של המומחה מרטון, כאשר מומחה ביהמ"ש הוא שישמש כמתכנן וכמפקח העליון, כפי הסכמתו, והוא שיוכל לבחור המפקח הצמוד. ציינתי שפתרון זה אינו אלא הרע במיעוטו בנסיבות, כאשר במידה וימוצה מסלול ב' של המומחה כפי הנחיותיו ושוב לא נמצא מזור לבעיה, לא יהא מנוס מן המסקנה כי המשיבים לא ביזו את פסק דינה של המפקחת, וכי הוא אינו ניתן ליישום. אלא שברור שמסקנה לא פשוטה זו (הן משפטית, והן כלפי המבקש) מחייבת השקעת מאמץ מצד המשיבים, היינו מיצוי מסלול התיקון המקיף כפי הנחית מומחה ביהמ"ש. 3. בהיעדר הודעה מצד המשיבים, קבעתי בהחלטה מיום 26.2.09 כי התיקון יבוצע במסלול של איטום כל הגג (הפתרון הכולל - מסלול ב') , כי מומחה ביהמ"ש ישמש כמפקח העליון, הוא שיבחר הקבלן המבצע וכן המפקח הצמוד, ובעלות כולה ישאו הנתבעים. מאז השתהו המשיבים, לא התקבלה התייחסותם ולא שולם על ידם למומחה בגין התכנון כך שהעבודה התעכבה. בהחלטה מ 26.4.09 נדרשו המשיבים להתייחס לשאלה מדוע לא אקבע כבר כעת כי ביזו את פסה"ד לאור אי העברת התשלום למומחה. ב 15.6.09 התקבלה תגובת המשיבים המלינים על העלות הצפויה שנאמדת לשיטתם ב 86,000 ₪, כאשר ב"כ המבקשים לא נתן הסכמתו עד היום לכך שבמידה ויבוצע מסלול ב' המקיף בכך תמו טענותיו כלפי המשיבים. בתגובה ניתנה החלטתי מיום 29.6.09 בה הפניתי להחלטה מיום 15.12.08 וציינתי כי באם ישלמו המשיבים הנדרש מהם על ידי מומחה ביהמ"ש, מוצה מסלול התיקון המקיף ושוב לא נמצא מזור לבעיה, הרי שמבחינתי תם ונשלם מבחינת הליך הביזיון ועם כל הצער מבחינת הצד שכנגד צריך אז להגיע למסקנה שפסק דינה של המפקחת אינו ניתן לביצוע בשים לב למשך הזמן והממון שהושקע בעניין בכמה סבבים. הבהרתי כי על המשיבים לשאת בעלות כדי להימנע כבר כעת מהחלטה על ביזיון. שוב לא הועיל הדבר, וב 4.8.09 חייבתי את המשיבים בקנס יומי בשיעור 100 ₪ ליום עד לתיקון הליקוי. כאשר במקרה של מחלוקת האם תוקן הליקוי - הבהרתי שלא יהא מנוס אלא מהיזקקות נוספת לשירותיו של מומחה. רק לאחר החלטה זו, "נאותו" המשיבים לשלם למומחה. ב 22.11.09 , מטעמים שהובהרו אף בהחלטה, הארכתי המועד לתשלום למומחה, ובכך למעשה בטלה ההחלטה שחייבה דגן בקנס יומי נמשך. עם זאת נעתרתי למבקש והטלתי קנס חד פעמי כהרתעה מפני הפרות נוספות שיסודן באי נשיאה בעלויות התיקון כפי מתווה הנחיות המומחה. 4. ב 1.2.10 עם התקדמות הליכי בדיקת העלויות שיסודם גם בבחירת הקבלן "הזול" מבין אלו שהוצעו על ידי המומחה, הוגשה הודעת דגן כי עלויות הביצוע המוערכות על ידי המומחה עומדות על 150000 ₪ ובנוסף עלויות תכנון ופקוח בשעור מקורב של 27000 ₪ (בתגובה האחרונה צוין כי העלות מוערכת ב 100,000 ₪). דגן ציינו בנוסף כי לאחרונה ובאופן מקרי , התגלה על ידי שכן אחר סדק רחב בתפר של שני הבניינים (זה שבו דירת סידיס וזה שבו דירת כהן). צורפו צילומי אותו סדק, שלטענת דגן המומחה מרטון לא מודע לקיומו. דגן פנו אפוא וביקשו לאשר להם לפעול בשני שלבים, תוך קבלת אחריות על ביצוע העבודות: להביא מומחה איטום מטעמם שיבדוק האם מקור הרטיבות אצל המבקש הנו באותו סדק, ואם כן לפעול לאטימת הסדק, וביצוע הצפה תוך חסימת פאנלים באזור הסדק - הכל על חשבון הנתבעים. במידה והבדיקה תעלה שהבעיה אינה באותו סדק יביאו הנתבעים על חשבונם קבלן ומומחה לאיטום שיבצע הרמה של כלל המרצפות במרפסת וביצוע איטום עם יריעות ביטומניות על כל השטח ועלות הביצוע על חשבונם. לאחר עיון בהודעת התובע ציינתי כי כי במידה ואכן מקור הבעיה הנו באותו סדק שאותר לאחרונה הרי שהמשך טיפול במתווה חווה"ד של אינג' מרטון לא יפתור את הבעיה , ויותיר את המבקש מאידך עם החלטה הדוחה הבקשה לביזיון ביהמ"ש. ומאידך - יותיר את המשיבים עם עלויות עתק. ציינתי כי לטעמי יש עניין אפוא לשני הצדדים ליתן הזדמנות נוספת לברר הנושא. משכך , בהחלטה מיום 26.4.10 הצעתי המתווה הבא "כעסקת חבילה " דיונית (בין לבין הגיש המבקש בקשה לקבל הבקשה לבזיון ביהמ"ש ולחייב המשיבים בקנס יומי כבר כעת, לאור העובדה שאינם משתפים פעולה ואינם משלמים למומחה ביהמ"ש): "יותר למשיבים לבצע הבדיקה הנדרשת בסעיף 27א' לבקשתם מיום 1.2.10 ובלבד שהדבר יבוצע בתוך 30 יום.לאחר מכן - לאור האמור בסעיף 27ב' לבקשה - נוטלים על עצמם הנתבעים האחריות לתיקון על פי מבחן התוצאה ובאמצעיהם, ויהא מקור הרטיבות לשיטתם אשר יהא. בהתאם: אם לא תיפתר הבעיה עד 30.8.10 ולאחר שנעשו בדיקות הצפה - כי אז יחובו הנתבעים בתשלום קנס יומי נמשך של 200 ₪ החל מ 30.8.10. אם לא תיפתר הבעיה על ידי המשיבים עד ל - 30.1.11, יעמוד הקנס היומי על 400 ₪ החל ממועד אחרון זה. במקרה של מחלוקת האם נפתרה הבעיה יוכלו הצדדים לצרף צילומים צבעוניים עדכניים. כמובן שככל שנפתרה הבעיה לאחר שהחל מרוץ הקנס היומי, בידי המשיבים להגיש בקשה נתמכת בחוות דעת רק לענין אחד: פתרון בעית הרטיבות ולא מקורה, והמועד בו נפתרה (שממנו ולא קודם יש להפסיק מרוץ הקנס). כמובן שנדרש שיתוף פעולה של התובע בביצוע הבדיקות בדירתו ומעקב אחר רטיבות לאחר ביצוע צביעה, כאשר המצב יתועד "לפני ואחרי". ככל שנכונים הצדדים למתווה זה - יודיעו בתוך 20 יום, ותינתן החלטה בהתאם. ככל שאין נכונות - תינתן החלטה בבקשה האחרונה שהגיש המבקש לחייב כבר כעת בסנקציה לפי סעיף 6 ל פקודת בזיון בית המשפט לאחר עיון בתגובת המשיבים שתוגש " 5. ב 29.4.10 ניתנה תשובת דגן לפיה נכונים הם למתווה המוצע על כל האמור בו. המבקשים הדגישו שהיות ועל פי דרכו של המבקש הקובע הוא רק מבחן התוצאה ממילא אין לו עילה להתנגד, והם מצידם נכונים לעמוד במבחן זה. 6. בתגובתו מיום 9.5.10 הפנה המבקש שימת הלב כי אינג' מרטון היה מודע לאותו סדר צידי נטען, ואין עסקינן בעובדה חדשה (על פני הדברים נחזית עובדה זו כנכונה מעיון בסע' 8.4 לחוו"ד מרטון, אלא שבין אם נכונה העובדה ובין אם לאו השאלה הבסיסית נותרה בעינה אם לא ראוי במצרף הנתונים, לאפשר למשיבים לנסות ולתקן הבעיה על פי דרכם, ואם תיכשל דרך זו יחובו בקנס יומי נמשך על מתווה החלטה שתינתן כבר כעת, עד לפתרון הבעיה). המבקש נאות למתווה ההצעה הכללי, אך התנה זאת בתנאים נוספים שעיקרן ביצוע בדיקות הצפה ע"י אינג' מרטון כדי לוודא שנפתרה הבעיה (כאשר לא יהא משקל לחוות דעת פרטיות), טיב בדיקות ההצפה שתבוצענה, וביצוען בשני סבבים . לטעמו של המבקש, והיות והמשיבים אינם עומדים במתווה החלטות ביהמ"ש שקבע את המסלול בו חייבים המשיבים לעמוד , יש לקבוע כבר כעת כי הם מבזים את פסה"ד, ככל שלא יסכימו למכלול התנאים שהועמדו בתגובתו. המשיבים ציינו כי אינם נכונים לעמוד בכל התנאים שהוצבו על ידי המבקש. חלק מתגובת המשיבים תמוהה ואינה עולה בקנה אחד עם תגובתם שלהם מ 29.4.10 (למשל: חוסר הנכונות לשאת בעלות תיקון או צביעה של דירת המבקש, והרי בהחלטתי מ 26.4.10 לה נתנו המשיבים הסכמה כבר בואר כי יש לצבוע מחדש לאחר התיקון, ולתעד מצב הרטיבות לפני הצביעה מחדש ולאחריה. מדובר בחלק אינגרלי מהליך התיקון ווידוא האפקטיביות שלו). 7. אכן , ניתן (שוב) לקבוע כבר עתה כי המשיבים , שאינם נכונים להמשיך ולשאת בעלויות המחויבות במסלול התיקון בו חויבו - חוטאים בביזיון ביהמ"ש. אכן עלויות אלה אינן מבוטלות, אך למרות חריגות המקרה, יש לזכור כי חוות דעת מומחה ביהמ"ש מצטרפת לשלוש חוות דעת נוספות שכולן תולות שורש הבעיה בשטח שהנו קניינם הפרטי של משפחת דגן, ולא רכוש משותף; לפיכך אכן חלה עליהם החובה מכוח התקנון המצוי, למצוא מזור לבעיה (אף בלא אשם, כקביעת המפקחת בפסק דינה). עוד לא למותר לשוב ולציין כי אכן מעיון בחוו"ד מרטון בסע' 8.4, עולה כי האחרון כן היה מודע למה שכונה על ידו תפר ההתפשטות שבין הבניינים, ותואר על ידו כנקודת תורפה. עוד נזכור כי במבחן התוצאה - שהוא המבחן בו חויבו המשיבים בפסק הדין, כשלו המשיבים, והמסלול בו חויבו נועד ליתן להם "הזדמנות נוספת", כאשר מן העבר שכנגד ניצב המבקש שכבר שנים סובל מרטיבות בדירתו. וכעת אין המשיבים נכונים לשאת בעלות התיקון על פי קביעות מומחה ביהמ"ש כאשר אם ישאו בה , חסל סדר הליך הביזיון (כאמור, או שנפתרה הבעיה, או שיש לקבוע כי פסה"ד כמות שניתן אינו ישים). המשיבים עצמם נכונים למעשה לקביעה לפיה יחובו בקנס יומי נמשך לפי מבחן אחד - מבחן התוצאה, אך מבקשים שוב שתינתן להם הזדמנות לתיקון על פי דרכם. אתן ההזדמנות, אך כאמור מדובר בשטר ושוברו בצידו, כאשר במידה ותימשך תופעת הרטיבות, יחובו המשיבים בקנס יומי ברוח הצעתי לה הסכימו המשיבים, לא ינתן כל משקל לחוות דעת פרטיות, והמשיבים לא ישמעו בטענה בדבר מקור הרטיבות. חלק מהשגות המבקש מקובלות עלי אפוא, אך לא כולן. כך למשל, לא ברור לי מדוע אין די בניסוי הצפה אחד, ובלבד שיהא יסודי ויבוצע לפרק הזמן הנדרש על ידי מומחה ביהמ"ש או בפיקוחו, ולא על ידי מומחה מטעם המשיבים שעשוי להיות בעל ענין בתוצאה. בחינת התוצאה של התיקון אכן צריך שתתבצע על ידי מומחה נייטרלי . לא כך כמות ההצפות החוזרות לאורך חודשים, וענין זה לא עולה גם מחוו"ד מומחה ביהמ"ש (ראה סע' 10 לחוות דעתו). כמו כן היות והמשיבים מתחייבים במבחן התוצאה, אין מקום להתניות בהליך הביזיון בדבר תעודות אחריות של איש מקצוע מטעמם, כאשר בסופו של יום, אם לא תיפתר הבעיה, ימצאו המשיבים לוקים בקנס יומי משמעותי שרק נשיאה בהן ופתרון הבעיה תביא להפסקתו, ובעלויות תיקון עודפות. 8. לפיכך, אני מורה כדלקמן: א. יותר למשיבים לבצע בדיקות ופעולות תיקון נדרשות על חשבונם כפי הבנתם ורצונם. מדובר בהזדמנות אחרונה, ועל פעולות התיקון להסתיים עד 30.9.10. האחריות לתיקון הנה על הנתבעים על פי מבחן התוצאה , היינו הפסקת הרטיבות בדירת המבקש , ויהא מקור הרטיבות לשיטתם אשר יהא. ב. על מנת להסיר ספק במבחן התוצאה: בטרם תיקון יתעדו הצדדים מצב הרטיבות "העכשווי" בדירת המבקש בצילום ווידאו וסטילס. כדי לאפשר פרק זמן של התייבשות לרטיבות שכבר קיימת ומחלחלת לאחר התיקון, הרי שבטווח התאריכים שבין 30.10.10 עד 30.11.10 תיצבע דירת המבקש מחדש, על ידי קבלן מטעם המשיבים ועל חשבונם. ג. בחלוף 20 יום נוספים ובהקדם הניתן יבוצע ניסוי הצפה בפיקוח מומחה ביהמ"ש אינג' מורטון, וככל הנדרש על ידי קבלן שיבחר. הכל על חשבון הנתבעים. הצדדים יתעדו שוב מצב הרטיבות בדירת המבקש בטרם ביצוע ניסוי ההצפה, (ולאחר הצביעה) בצילום ווידאו. ד. משך הזמן להצפה, אופיה ושטחי ההצפה ייקבעו על ידי המומחה. המומחה מתבקש להתחשב מבחינת העלות הנדרשת, בשים לב לשכר שכבר שולם , ולכך שלשם ביצוע ניסוי הצפה מבוקר אישית על ידו, ניתן לכאורה לבחור גם בקבלן בעלות מוזלת . אין עסקינן בביצוע עבודות האיטום עצמן אלא רק בבקרה על הצלחתן, כאשר על המומחה להיזקק רק למבחן התוצאה. ה. המומחה יקבע בחוו"ד משלימה האם הצליח הניסוי אם לאו, והדבר יתועד בצילומים המלמדים על מצב הרטיבות בדירת המשיב. ככל שמסקנתו חיובית הרי קיימו המשיבים פסק דינה של המפקחת. ככל שמסקנתו שלילית המשיבים יחובו בתשלום קנס יומי נמשך של 200 ₪ החל מיום המצאת חווה"ד המשלימה. אותו קנס יומי יגדל ויעמוד על 400 ₪ בחלוף ארבעה חודשים נוספים, עד שימחישו המשיבים כי נפתרה הבעיה במבחן התוצאה, כשעליהם הנטל לפנות בבקשה להפסיק הקנס, ולהוכיח כי נפתרה הבעיה, ולשאת שוב בעלות הבדיקה של מומחה מטעם ביהמ"ש. נזקי מיםהצפה