הורדת שכר של יום אחד

1. התביעה שבפני הינה לתשלום שכר בסך 1,497₪, לחודשים מרץ - אפריל 2005 וכן הוצאות משפט. 2. התובע הינו מורה לנגינה בתופים שהתקבל לעבוד אצל הנתבעת כמורה מחליף מקום מחודש מרץ עד יוני 2005. בפועל, התובע עבד רק בחודשים מרץ ואפריל, עד שהתפטר מבלי שנתן הודעה מוקדמת. לטענת התובע, אותה הכחישה הנתבעת, התפטר בשל מספר סיבות, כמו איכות מערכת התופים, לא ניתן לו מקום ראוי להוראה וארוע של התפרצות אחד מתושבי המקום לשיעור בעת שלימד. 3. הנתבעת טענה כי לא היו יחסי עובד - מעביד בין הצדדים, שכן התובע הגיש חשבוניות וכי מהסכומים שהוא זכאי להם, יש לקזז יום הודעה מוקדמת וכן נזק כספי שנגרם לנתבעת עקב התפטרותו הפתאומית, שהוא החזר שכר לימוד לתלמידים בעקבות עזיבתו של התובע. 4. ביחס לטענה כי לא היו יחסי עובד - מעביד בין הצדדים, כל שהוצג הוא חשבונית של התובע. חשבונית אינה יוצרת סטטוס ואינה שוללת סטטוס, אלא הסטטוס נקבע על פי מכלול נסיבות ההעסקה. בעניין שבפני, כאשר הנתבעת מנהלת בית ספר למוסיקה והתובע הינו מורה למוסיקה, כך שעל פניו הוא משתלב בעסקה של הנתבעת ולא הובאה כל ראיה בדבר ניהול עסק עצמאי על ידי התובע, אין מקום לקבל טענה מקדמית זו, שנטענה ללא תשתית עובדתית מתאימה. 5. לגופו של עניין, במכתב שצורף הן לכתב התביעה והן לכתב ההגנה (אינו נושא תאריך), אשר הנתבעת שלחה לתובע, מצויין כי השכר המגיע לתובע בגין עבודתו הינו 1,497 ₪. יש לראות בכך הודאת בעל דין בקיומו של החוב. מכאן עובר הנטל אל הנתבעת, שכן הגנתה מבוססת על טענת קיזוז. טענה זו מתחלקת לשני חלקים - האחד, קיזוז יום הודעה מוקדמת והשני - קיזוז נזקים. 6. לגבי קיזוז הודעה מוקדמת, כיוון שאין חולק כי התובע התפטר לאלתר, הנתבעת היתה רשאית לקזז משכרו שכר יום אחד, בסך 176 ₪. יש לציין, כי גם אם היה ממש בטענות התובע בדבר תנאי הוראה לא מספקים, אין הם מצדיקים התפטרות לאלתר. גם הארוע בו היה מעורב אחד מתושבי המקום, ולא נציג של הנתבעת, אינו מצדיק התפטרות לאלתר. 7. שונה הדבר לגבי קיזוז נזק שלטענת הנתבעת, התובע גרם. על פי הוראת סעיף 25(ב) לחוק הגנת השכר, התשי"ח - 1958, המעביד רשאי לנכות משכרו האחרון של העובד כל יתרה של חוב שהעובד חייב לו. טענה בדבר נזק אינה יתרת חוב, ויש להוכיח בראיות את הנזק שנגרם לנתבעת. לעניין זה, איני סבורה כי די בכך שנציגי הנתבעת טענו כי החזירו שכר לימוד לתלמידים והיה מקום להביא ראיה חיצונית בנושא זה. מעבר לכך, הקיזוז יכול להעשות רק כנגד השכר האחרון, היינו, רק עד גובה של 824 ₪ (על פי מכתבה של הנתבעת, זהו השכר לחודש אפריל). אולם הדברים נכתבים למעלה מהצריך, שכן לא הובאו ראיות בתמיכה לטענת הנזק ולכן טענה זו נדחית, בהעדר תשתית ראייתית מתאימה. 8. סוף דבר - התביעה מתקבלת באופן חלקי, כך שעל הנתבעת לשלם לתובע סך של 1,321 ₪. סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק, מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל. איני סבורה כי במקרה בו הוסכם מלכתחילה בין הצדדים כי התשלום יעשה כנגד חשבוניות, גם אם בדיעבד נפסק כי היו יחסי עובד - מעביד בין הצדדים, יש מקום לפסוק פיצויי הלנת שכר. בנוסף, הנתבעת תשא בהוצאות התובע בסך 500 ₪, שאם לא ישולמו תוך 30 ימים, ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק. 9. על פסק דין זה ניתן להגיש בקשת רשות לערער לבית הדין הארצי לעבודה, תוך 15 ימים. הפחתת שכר / ירידה בשכר