מונחת לפניי בקשה דחופה מיום 21.05.13 שהגיש מר דוד פריג' (להלן: "המבקש") להוספת עילה לבקשה לביטול פסק בוררות שהוגשה על ידו ביום 24.10.12 (הפ"ב 420069-10-12), ותגובת מר יצחק כהן (להלן: "המשיב") לבקשה זו, מיום 18.06.13. במסגרת הבקשה טוען המבקש, כי ביום 21.05.13 נודע לו כי הבורר, מר בני מזרחי, והמשיב, מר יצחק כהן, הינם קרובי משפחה, משום שסבתא של אשת הבורר, הינה אחותו של סבתא של המשיב. המדובר בקרובי משפחה פעילים אשר מתראים לעיתים תכופות. לטענת המבקש, עד ליום 21.05.13 לא ידע מאום על קשר משפחתי זה, וברי כי אילו ידע על כך, היה מסרב להתדיין בפני אותו בורר. על כן, עותר המבקש להוספת עילה לפי סעיף 24(10) לחוק הבוררות, התשכ"ח- 1968 (להלן: "החוק"), לפיה יוכל לטעון כי די בכך כדי לפסול את פסק הבוררות. בתגובה, טוען המשיב כי עד לדיון מיום 21.05.13, אף הוא לא ידע דבר אודות הקשר המשפחתי הנטען בין סבתו של אשת הבורר לבין סבתו שלו. עוד לטענתו, עד היום הוא אינו יודע כלל מיהי אשת הבורר, וכן כי סבתו שלו נפטרה לפי כארבעה עשורים, וככל הידוע למשיב, אחותה של סבתו נפטרה עוד קודם לכן. כמו כן, המשיב כלל אינו מכיר את כל ילדיה ונכדיה של אחות סבתו. עוד לטענת המשיב, אין כל יסוד לטענת המערער כי המשיב והבורר הינם קרובי משפחה המרבים להתראות, שכן למשיב אין כל קשר עם הבורר ו/או עם אשתו והוא אינו מתראה עימם כלל, כך שאין להתייחס לעצם קיומה של הקרבה כגורם משפיע על הליך הבוררות. כמו כן, תמוהה בעיניו העובדה כי מצד אחד טוען המבקש כי נודע לו אודות ה"קרבה המשפחתית", ברם, הוא נמנע מלפרט הכיצד נודע לו דבר זה. כמו כן, היה זה המבקש אשר הציע את הבורר, ומן המפורסמות הוא כי צד אשר מציע בורר מטעמו, אינו יכול לטעון לאחר מכן בדבר פסלותו, שכן היה עליו לבצע שקידה סבירה אודות זהות הבורר וקירבתו לאחד הצדדים. (לצורך הוכחת טענתו מפנה המשיב למספר רב של אסמכתות אשר יש בהן, לדידו, להוכיח את טענתו, כי המבקש מנוע מלטעון, בשלב זה , ובכלל, טענת פסלות מעין זו). לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, מזה ומזה, נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות. ראשית אומר, כי אף בעיני תמוהה העובדה, כי המבקש לא סיפק הסברים הכיצד נודע לו דבר הקרבה המשפחתית בין סבתא של אשת הבורר לבין סבתו של המשיב, וכן לא סיפק הסברים אימתי נודע לו הדבר. שנית, המבקש הוא שהציע את הבורר, מר בני מזרחי, ומשהוצע על ידו, היה עליו לבצע את כלל הבירורים הנדרשים, אודות קיומה של קרבה לאחד מהצדדים לבוררות, ולאחר שהצדדים הסכימו למינוי אותו בורר, לא יישמע מפיו של המבקש טענות בדבר משוא פנים מצדו של הבורר, אלא אם כן, הגיע לידי המבקש אותו מידע ולא יכול היה להשיגו בשקידה סבירה קודם לכן. לסברתי, יכול היה המבקש לערוך את הבירור הנ"ל בנקל, וצריך היה לעשותו בטרם התחיל ההליך בין הצדדים; ואולם, המבקש לא טען דבר בעניין הבירור שערך קודם לכן, ועל כן, אין לי אלא להניח כי הבירור שנעשה על ידו לוקה בחסר, ועל כן, מנוע הוא מלהעלות טענה זו כעת, בייחוד לאור כך שטענת הפסלות מועלת לאחר שהתקבלו החלטות מהותיות על ידי הבורר, וניתן פסק בוררות (ראו: 269/08 ארט-בי חברה בערבות מוגבלת (בפירוק) נ' עיזבון המנוח ג'ק ליברמן ז"ל ואח' (05.12.10);בר"ע 8005/08 קבוצת גאיות בע"מ נ' תפעול בע"מ (08.03.09)). שלישית, על מנת לטעון לבטלות הפסק מחמת קרבת הבורר לאחד הצדדים, יש להוכיח קיומו של חשש ממשי למשוא פנים (להבדיל מחשש סביר). בעניין דנן, איני סבור כי בעובדת היות סבתא של אשתו של הבורר וסבתא של המשיב אחיות, יש כדי להצביע על חשש ממשי למשוא פנים. ראשית, סבירה בהחלט טענת המשיב כי אכן כלל לא ידע אודות אותו הקשר האמור, שכן אין זה מופרך כי הוא אינו מכיר את נכדתו של אחות סבתו, וסביר מאוד להניח כי אף הבורר לא ידע על קשר זה. נוסף על כך, שתי הסבתות נפטרו לפני כארבעה עשורים, עובדה המחזקת את טענת המשיב כי לא ידע אודות הקרבה האמורה. לפיכך, לסברתי, אין כל חשש למשוא פנים מצדו של הבורר; ומכל מקום, החשש אינו עולה כדי חשש ממשי. אשר על כן, הבקשה להוספת עילה לביטול פסק הבוררות, מכוח סעיף 24(10) לחוק, נדחית בזאת. הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד על המבקש בסך 2,000₪. יישוב סכסוכיםבורר