1. בתמ"ש 2400/98 מערער המשיב על החלטות ראש ההוצאה לפועל בחדרה מיום 97/12/28, ומיום 98/01/05. החלטת יו"ר ההוצאה לפועל הינן בענין ביצוע פסק דין של בית הדין הרבני, אשר נתן תוקף של פסק דין להסכם גירושין בין הצדדים. 2. המערער טוען כי כב' יו"ר ההוצל"פ חרג מסמכותו, כאשר הורה לצבע את ההוראות הממוניות שבהסכם הגירושין, מאחר ואין בסמכותו של בית משפט/בית דין לתת תוקף של פסק דין לתניות ממוניות בהסכם גירושין אלא לאשרו בלבד. 3. בטרם יתקיים דיון בערעור ברצוני להתייחס לטענה מקדמית זו, שהרי אם תתקבל תוביל לכך שהחלטתו של יו"ר ההוצל"פ ניתנה תוך חריגה מסמכותו. 4. בנוסף לכך בפני בקשה של המשיבה בערעור, לפיה יש לדחות את הערעור על הסף מחמת חוסר סמכות עניינית. טענת המשיבה בערעור ביא שפסק הגירושין איננו פסק דין בענייני משפחה כהגדרת מונח זה בסע' 1 לחוק ביהמ"ש לעניני משפחה, התשנ"ה 1995-, ולכן אינו נכנס בגדר סמכות ביהמ"ש לעניני משפחה. לטענתה הסמכות בענין זה מסורה לבית המשפט המחוזי כאמור בסע' 80 (ב) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז 1967. 5. בכוונתי לדון ב2- הטענות המקדמיות הנ"ל יחד, ראשית אתייחס לטענת המשיבה בערעור, לפיה יש לדחות את הערעור על הסף. 6. הנני מפנה לדברים שנאמרו בספרו של כב' השופט בר אופיר - הוצאה לפועל הליכים והלכות, מהדורה רביעית 1996, שם בעמ' 482-483: "בסע' 80 (ב1) לחוק ההוצאה לפועל נקבעה מערכת ערעורית נפרדת לעניין ערעור בזכות על החלטות שניתנו על ידי ראשי ההוצאה לפועל, במהלך ביצוע פסקי דין בענייני משפחה.... ערעורים אלה לא ידונו עוד בפני בית המשפט המחוזי, אלא בפני בית המשפט לענייני משפחה המכהן כערכאה מקצועית, שהתמחותה המיוחדת היא בתחום עניני המשפחה.... הכוונה היא לביצוע פסקי דין והחלטות אחרות שניתנו על ידי בתי משפט ובתי דין רבניים ב"עניני משפחה" כמשמעות מונח זה בסע' 1 לחוק בית המשפט לעניני משפחה...". 7. הביטוי לעניני משפחה הוגדר בסע' 1 לחוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה 1995-. עניני משפחה כוללים בין היתר תובענות אשר הוגשו לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג 1973. 8. הצדדים שלפני ביקשו מבית הדין הרבני לאשר את הסכם הגירושין אליו הגיעו, על פי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, החוק לתיקון דיני משפחה (מזונות), חוק יחסי ממון בין בני זוג וכל חוק ודין. ולתת תוקף של פסק דין. (ראה סע' 14 להסכם הגירושין מיום 92/06/28). 9. בית הדין הרבני נתן פסק דין ביום ה' בכסלו תשנ"ג, לפיו יוסד גט פיטורין בין הצדדים וניתן בזאת תוקף של פסק דין להסכם שערכו הצדדים. 10. סע' 2 (ד) לחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג 1973-, קובע: "הסכם בין בני זוג שאושר בפסק דין גירושין על ידי בית הדין דינו כדין הסכם ממון שאושר לפי סע' זה". 11. גם המשיבה בערעור, טוענת בעצמה, בסע' 2 לבקשת הדחייה על הסף אשר הוגשה על ידה, כי דינו של פסק הגירושין של בית הדין הרבני כדין הסכם ממון שאושר על פי חוק יחסי ממון בין בני זוג. 12. הווה אומר כי אם דינו של הסכם גירושין, אשר אושר בביה"ד הרבני כדין הסכם ממון, אזי תובענה בגין ההסכם הינה תובענה הנובעת מחוק יחסי ממון בין בני זוג. משכך, ודאי שיש סמכות לביהמ"ש לעניני משפחה לדון בערעור על החלטת כב' יו"ר ההוצל"פ, שעניניה ביצוע הסכם גירושין, אשר קיבל תוקף של פסק דין לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג. 13. אשר על כן, אני דוחה את הבקשה לדחייה על הסף ומחייבת את המשיבה בערעור בהוצאות בקשה זו בסך 14. כעת אעבור לדון בטענת המערער לפי אין בסמכות בית המשפט/בית הדין הרבני לתת תוקף של פסק דין לתניות ממוניות בהסכם. 15. טענת המערער יסודה בטעות ולא ברור לי על מה נסמכים דבריו. קיימת שורה ארוכה של פסקי דין והלכות של בית המשפט העליון לפיהם הסכמי גירושין בין צדדים, אשר כוללים תנאים ממוניים קיבלו תוקף של פסק דין. 16. בע"א 468/85 דונדושנסקי נ' דון (פורסם בפ"ד מ (2) 609), היה מדובר בהסכם גירושין אשר קיבל תוקף של פסק דין בבית הדין הרבני. השאלה שעמדה לדיון הייתה: האם מתן תוקף של פסק דין להסכם גורר את אכיפתו של סע' השיפוי כנגד האשה, ככל פסק דין בר אכיפה. בעמ' 610 לפסק הדין נאמר: "כידוע הסכם מעין זה הוא בעל מהות כפולה, מחד גיסא זה הסכם אשר דיני החוזים חלים עליו ומאידך גיסא, זהו פסק דין לכל דבר וענין, אלא שגם אם מתן תוקף של פסק דין הוא תנאי הכרחי להוצאתו אל הפועל, יש ואין הוא תנאי מספיק, ולשם מימושו נדרש תנאי נוסף והוא שהחיוב יהא "בשל" להוצאה לפועל, דהיינו כי הגיע המועד הנכון לאכיפתו של פסק הדין". 17. בע"א 419/84 טוכמינץ נ' כרמל (פד"י ל"ט (1) 287), נאמר (שם בעמ' 287): "הסכם גירושין, שקיבל תוקף של פסק דין, הינו הסכם ממון במובן חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג 1973-, כאר קובע סע' 2 (3) כי הסכם בין בני זוג שאושר בפסק דין גירושין על ידי בית הדין, דינו כדין הסכם ממון שאושר לפי סע' זה. 18. בע"א 149/88 פרי נ' פרי (פד"י מ"ב (3) 289 שעם בעמ' 290): "משניתן להסכם תוקף של פסק דין דינו כפסק דין... ומשמבקשים לאכוף הוראותיו....יכול בעל דין הנוגע בדבר לנקוט בין היתר, באחת מן החלופות הבאות: (א) לפנות ללשכת ההוצאה לפועל כדי להניעה לפעולת אכיפה". 19. בבג"צ 6103/93 סימה לוי נ' בית הדין הרבני הגדול (פד"י מ"ח (4) 591), מצטט כב' השופט חשין בעמ' 613 לפסק הדין מספרו של פרופ' רוזן צבי את הדברים הבאים: "בתי המשפט האזרחיים מוסמכים לדון בתביעות שענינין פרשנות הסכם גירושין ואכיפת החלק הממוני שבו (ההדגשה שלי צ.ק.). סמכות זו אינה מוגבלת להסכמים שאושרו בבית המשפט האזרחי בלבד. היא משתרעת גם על הסכמים שאושרו בבית הדין הרבני...". פרשת סימה לוי כמונ פרשת דונדושנסקי עוסקת בשאלת השיפוי, כאשר הבג"צ יוצא מנקודת הנחה כי הסכם הגירושין שבו דיבר, אשר כלל הסדרה של יחסי הממון, קיבל תוקף של פסק דין. 20. לאור הפסיקה העניפה בענין, לא ברורה לי טענתו של המערער ולכן אני סבורה שהיא נטענה בטעות. 21. מאחר ובית הדין הרבני נתן תוקף של פסק דין להסכם הגירושין שבין הצדדים, החלטה שניתנה כדין ובסמכות, אין מניעה שאחד מבעלי הדין יפנה אל ההוצאה לפועל על מנת להניעה לפעולת אכיפה. כב' יו"ר ההוצאה לפועל פעל בסמכות כשביקש לבצע את פסק הדין ככתבו וכלשונו, והיה חורג מסמכותו לו היה קורא לתוכן ההסכם דברים שלא נאמרו בו. המזכירות: תעביר החלטתי זו לצדדים בלווית אישורי מסירה. חוזהפרשנות חוזהפרשנותגירושיןהסכם גירושין