העובדות העיקריות וטענות הצדדים 1. התובע עבד אצל הנתבעים מיום 29.5.2007 ועד ליום 11.6.2007 כשליח על קטנוע והיה זכאי לשכר שעתי בסך 22 ₪. 2. בפני תביעה לתשלום שכר עבודה, על סך 3,000 ₪. לטענת התובע, היה זכאי לשכר בסך 1,995 ₪ שכן עבד 90.7 שעות, וכן לתמורה בגין עבודה בשעות נוספות, ואלה לא שולמו לו. 3. הנתבעים מכחישים את טענות התובע. לעמדתם, היה התובע זכאי לשכר בסך 1,628 ₪ עבור 74 שעות עבודה שעבד. הנתבעים טוענים כי שילמו לתובע סך 1,000 ₪ במזומן ומשכרו יש לנכות ניכויים כדין בסך 57 ₪. עוד נטען, כי התובע גרם נזק לקטנוע בשווי 350 ₪ וכן נדרשו הנתבעים לשלם הוצאות בגין גרירת הקטנוע מביתו של התובע למקום העסק במועד סיום העבודה של התובע, בסך 350 ₪. לאחר ניכוי סכומים אלה עמדת הנתבעים היא כי לתובע חוב כלפיהם. 4. המחלוקת בין הצדדים נוגעת, ראשית, למספר שעות העבודה של התובע. נוסף לכך חלוקים הצדדים בשאלה האם שולם לתובע חלק משכרו והאם עומדת לנתבעים זכות קיזוז בגין נזק לקטנוע והוצאות גרירת הקטנוע. 5. בתיק נשמעו עדויות הצדדים. לתמיכה בעדות העיד התובע עצמו ולתמיכה בעמדת הנתבעים העידו הנתבעים וכן העידה גב' נטע פרץ, המועסקת כפקידה אצל הנתבעים. 6. כמו כן הגיש התובע ריכוז שעות עבודה בכתב ידו. הנתבעים הגישו ריכוז ממוחשב של שעות עבודת התובע וקבלה בגין גרירת הקטנוע ביום 11.6.2007 על סך 350 ₪. עוד הגישו הנתבעים שני תלושי שכר, לחודשים מאי ויוני 2007. דיון והכרעה 7. הלכה היא, כי הנטל להוכחת התביעה מוטל על התובע שכן "המוציא מחברו- עליו הראיה". בנסיבות העניין, כאשר אין חולק כי התובע היה זכאי לשכר, והמחלוקת הינה אם שולם לו השכר בחלקו, טענתם של הנתבעים בעניין התשלום החלקי הינה מסוג "הודאה והדחה" ועליהם הנטל להוכיח את ביצוע התשלום לו הם טוענים. 8. אשר לשעות העבודה של התובע - מאחר שהתובע לא הציג בפני מסמך אותנטי, כגון יומן שעות עבודה, המעיד על היקף שעות עבודתו, לא הרים התובע את הנטל להוכחת טענותיו בדבר מספר שעות העבודה. התובע אף לא פירט את השעות הנוספות בהן הועסק לטענתו אף שתביעה לתמורה בגין שעות נוספות לא ניתן להגיש על דרך האומדנה בלבד. לפיכך, הנני מקבלת את מסמך פירוט השעות שהגישו הנתבעים כמשקף את שעות העבודה של התובע. בהתאם למסמך שהגישו הנתבעים, עבד התובע 76.2 שעות בסך הכל. עיון בטבלת השעות מעלה כי גם לגרסת הנתבעים הועסק התובע ביום 30.5.2007 משך 9 שעות, מתוכן חצי שעה היא שעה נוספת וביום 6.6.2007 משך 13.5 שעות מתוכן חמש שעות נוספות. כלומר, בהסתמך על נתוני הנתבעים עצמם עבד התובע 70.7 שעות רגילות וחמש וחצי שעות נוספות. משמע, התובע היה זכאי לשכר בסך 1,555.4 בגין עבודתו הרגילה ולתמורה בגין עבודה בשעות נוספות בסך 717.75 ₪. ובסך הכל לשכר בסך 2,273.15 ₪. 9. לטענת הנתבעים, שולמה לתובע מקדמה במזומן בסך 1,000 ₪. התובע מכחיש מכל וכל טענה זו. הנתבעים תמכו את גרסתם בעדותו של הנתבע 1 (עמ' 3 שו' 25) וכן בעדותה של הפקידה ממשרדם, גב' נטע פרץ, אשר העידה בפני כי: "ש. האם את זוכרת שאורן היה במשרד וביקש מפרעה. ת.כן. ש. את זוכרת סכום. ת. כן 1,000 ₪. הוא ביקש את זה לחוב שהיה לו, אני לא זוכרת לאיזה חברה." (עמ' 3 שו' 10-13) וכן העידה כי: "ת. המקדמה שולמה על ידי איציק במשרד בנוכחותי. הוא ביקש את זה לפני. אורן ביקש מאיציק במירס ושמעתי את זה. הוא אמר שזה לגבי חוב מסוים. שהוא בא למשרד הוא נתן לו את הכסף במזומן. זה לא קורה הרבה שעובדים מקבלים כסף במזומן. התובע עבד אפילו לא חודש מלא." (עמ' 4 שו' 13-15). בנסיבות אלה, הרימו הנתבעים את הנטל הנדרש להוכחת תשלום המקדמה בסך 1,000 ₪. 10. אשר ליתרת שכרו של התובע, טענתם של הנתבעים הינה, כאמור, כי עומדת להם זכות קיזוז למול התובע בסך 700 ₪ - 350 ₪ בגין נזק שנגרם לקטנוע ו- 350 ₪ בגין הוצאות גרירת הקטנוע ביום עבודתו האחרון של התובע. הנתבעים לא הציגו כל ראיה בדבר נזק שנגרם לקטנוע בו נאלצו לשאת ולפיכך טענתם בהקשר זה נדחית. בנוגע ליום עבודתו האחרון תיאר התובע את הנסיבות, כדלהלן: "אמרתי לו אדון איציק או שעכשיו אני בא ומחזיר את הקטנוע למשרד שזה למעשה בקסטל או שאני מושך עד שעה 16:00 לפי בקשתו ואני משאיר את הקטנוע במרכז העיר. אדון איציק אמר לי בסדר, נשארתי עד שעה 16:00 עליתי מולו במירס והסברתי לו שאני משאיר את הקטנוע בעיר ב"ארומה" כנראה שזה לא היה מוצא חן בעיניו והוא התחיל לקלל ולאיים." (עמ' 2 שו' 10-13) עדותו של התובע בהקשר זה מהימנה עלי ובנסיבות אלה לא עומדת לנתבעים זכות קיזוז למול התובע אף בגין הוצאות גרירת הקטנוע. 11. בנסיבות העניין, כאשר בין הצדדים שוררת מחלוקת ממשית ביחס לשכר לו זכאי היה התובע ולשיעורו, יופחתו פיצויי ההלנה לשיעור הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 1.7.2007 ועד ליום התשלום המלא בפועל. סיכום 12. סיכומו של דבר, הנתבעים ישלמו לתובע את יתרת שכרו בסך 1,273.15 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 1.7.2007 ועד ליום התשלום המלא בפועל. 13. כמו כן, ישאו הנתבעים בהוצאות התובע בסך 750 ₪. ערעור על פסק דין זה הוא ברשות בלבד. בקשת רשות ערעור ניתן להגיש לבית הדין הארצי לעבודה בתוך 15 יום מיום שפסק הדין יומצא לצד המבקש לערער. קיזוזשעות נוספות