אישור ביטול רישום משכון

1. ביום 11.2.04 הגישה המבקשת בקשה דחופה לעיכוב הליכי מימוש נכסים נשוא ה"פ 200029/04 בה עתרה היא לפסק דין הצהרתי בו מתבקש כב' בית המשפט להצהיר כי הזכויות בנכסים - דירת מגורים ברח' חיבת ציון 7 עפולה, 2 חנויות מחברת גילרון השקעות ופיתוח בע"מ, נמצאות על שטח הידוע כגוש 16702, חלקה 57, תת חלקה 11/12 וזכויות או כספים בפוליסות בחברות הביטוח "המגן" ו"הדר" שהן לצורך ענייננו "מחזיקות" ולא נושות במבקשת, הן זכויות המבקשת. 2. המשיבים 5, 6, 8, 9, 10 ו- 13 לא מסרו כל תגובה לבקשה וכלפיהם העתירות בבקשה לעיכוב הליכים מתקבלות . 3. המשיבים 4 ו- 12 השאירו את מתן הסעד לשיקול דעת בית המשפט, מבלי שיש בעמדתם זו כדי להוות הסכמה ו/או הודאה בנכונות טענות המבקשת. 4. משיבה מס' 11 נתנה הסכמתה לבקשת המבקשת ולפיכך כלפיה העתירות בתיק זה מתקבלות. 5. המשיבה 7 מתנגדת למתן הסעד הזמני כמפורט בטענות המשיב בפרוטוקול הדיון בפני היום. 6. המשיב 3 - מתנגד אך לעיכוב הליכי מימוש הנכסים ככל שאלה מתייחסים לחנויות באזור התעשייה עפולה בגוש 16702, חלקה 11/12. מכאן שכלפי המשיב 3 מתקבלת עתירת המבקשת ככל שהיא מתייחסת לנכסים המפורטים בסעיף 1א' ו-1ג' לבקשתה. עיכוב הליכים כנגד מימוש החנויות 7. עיקרה של המחלוקת בנושא עיכוב ההליכים נוגעת איפוא למימוש החנויות. בסעיף 3 לתצהירה התומך בבקשה טוענת המבקשת כי המשיב 3, הבנק, רשם ביום 23.11.00 הערת אזהרה לטובתו ללא ידיעתה, הסכמתה או הרשאתה על חנות הידועה כחלקה 57, תת חלקה 12 בגוש 16702. הערת האזהרה נרשמה, לטענתה, למרות שהמשכנתא שנלקחה על ידה ועל ידי המשיב 13, בעלה לשעבר בשנת 1995 לצורך רכישת החנות - הוחזרה במלואה ואף נתקבלה ההודעה על ביטול המשכון ביום 8.8.00. 8. ביחס לזכויותיה לכאורה של המבקשת בחנויות הללו נחקרה היא בדיון שהתקיים בפני על ידי ב"כ המשיבה מס' 7. 9. לאחר ששבתי ועיינתי בבקשה על נספחיה בתגובת המשיב 3 בטיעוני הצדדים בדיון שהיה בפני - הגעתי למסקנה כי אין מקום להמשך עיכוב ההליכים כנגד מימוש החנויות באזור התעשייה בעפולה. טענות המבקשת 10. בקשת המבקשת עניינה כבקשת צו מניעה זמני כנגד המשך הליכי מימוש משכון. סעד של צו מניעה זמני הינו סעד שבשיקול דעת ובטרם יעתר בית המשפט לבקשה למתן הסעד מוטל על המבקשת את הסעד להוכיח כי עומדת לה זכות לכאורה, כי יגרם לה נזק בלתי הפיך וכי מאזן הנוחות ושיקולים מדיני היושר פועלים לטובתה. 11. אשר לזכות לכאורה הכלל הוא כי מי שעותר לסעד זמני אשר יצדיק התערבות של בית המשפט בשלב מוקדם לפני בירור התביעה צריך להראות כי יש בידו זכות לכאורה. 12. המבקשת טוענת כי זכויותיה בחנויות עומדות לה מכוח הסכם גירושים שנחתם בינה לבין משיב 13 ואשר קיבל תוקף של פסק דין ביום 27.9.00 . בסעיף 3ג' להסכם נקבע: "שתי החנויות שנרכשו ע"י ומכספי הצדדים מאת חברת גילרון השקעות בע"מ יהיו רכוש בלעדי של האישה". רישום הערת אזהרה מכח שטר משכון שבוטל 13. המבקשת טוענת כי מאחר והסכם הגירושים קדם בזמן לרישום הערת אזהרה על החנויות לטובת הבנק, רישום שהתבצע ביום 23.11.00 בסמוך למשכון החנויות הרי שזכויותיה בחנויות גוברות לכאורה על זכויותיו הרשומות של הבנק. 14. אסלק תחילה מדרכי את טענת המבקשת לפיה הערת האזהרה נרשמה למרות שהמשכנתא שנלקחה ע"י המבקשת והמשיב בשנת 1995 לצורך רכישת החנות, הוחזרה במלואה ואף נתקבלה הודעה על ביטול המשכון ביום 8.8.00. אני דוחה את הטענה. 15. מסמך אישור ביטול רישום המשכון מיום 8.8.00 של רשם המשכונות מחוז הצפון, עליו מסתמכת המבקשת, מתייחס לרישום משכון מיום 8.5.00, לגבי מבנה תעשייה בשטח של 126 מ"ר ברח' חיבת ציון 7 עפולה בחלק מחלקה 11 בגוש 16702. כתובת זו מייחסת המבקשת בסעיף 1א' לעתירתה לדירת המגורים ברח' חיבת ציון 7 בעפולה. בסעיף 8 למסמך מש/1 מיוחס השטח של 126 מ"ר לשטח שתי החנויות בלבד. בין אם בוטל המשכון שהיה על דירת המגורים, ובין אם בוטל המשכון שהיה על אחת מן החנויות, באישור ביטול רישום המשכון קיימת הערה לפיה: "בהסכם המשכון קיימת קביעה לגבי משכון נוסף". 16. על פי מסמכים מב/1, מב/2 ו- מב/3 אותו "משכון נוסף" מתייחס לחנות ושירותים בקומת קרקע בשטח של 58.14 מ"ר (ולא 126 מ"ר) בחלקה 11 תת חלקה 12 בגוש 16702 ברח' קהילת ציון (ולא רח' חיבת ציון 7 בעפולה). 17. על פי מב/1, כרשום באותו מסמך, המספר הישן של החלקה מס' 11 בגוש 16702 הוחלף על פי שטר תיקון מס' 4899/02 לחלקה 57. 18. במילים פשוטות, הוכחה לכאורה טענת המשיב 3 כי אין המדובר כטענת המבקשת ברישום משכנתא בלשכת רישום המקרקעין על יסוד שטר משכון שבוטל. 19. הוכח לכאורה כי רישום המשכון מיום 23.11.00 מתייחס "למשכון נוסף" על המשכון שבוטל ועליו מצביע רשם המשכונות מחוז צפון באישור ביטול המשכון מיום 8.8.00. 20. הליכי מימוש המשכון על החנויות מטעם משיב 3 הם מכוח זכויותיו החוזיות של המשיב 13 בחנויות ועל יסוד שטר משכון שנחתם על ידו ביום 31.10.00 לטובת המשיב 3. 21. טענת המבקשת כי יש לה זכויות בחנויות מכוח הסכם הגירושין שקדם בזמן לרישום הערת האזהרה לטובת המשיב 3 בכחודשיים. המבקשת לא רשמה הערת אזהרה לטובתה בלשכת רישום המקרקעין מכוח פסק הדין של הגירושין. למבקשת אם כן - זכויות אובליגטוריות שאינן רשומות בלשכת רישום המקרקעין. 22. עסקינן בזכויות נוגדות במטלטלין של המבקשת - זכויות אובליגטוריות שאינן רשומות במרשם המקרקעין הנוגדות ואינן גוברות על זכויותיו הרשומות של המשיב 3. מדובר בזכויות נוגדות במטלטלין אשר אינן גוברות על זכויותיו הקנייניות הרשומות של הבנק, שלטובתו ניתן משכון רשומה הערת אזהרה. 23. הוראת סעיף 12 לחוק המטלטלין תשל"א - 1971, קובעת: "התחייב אדם להקנות לחברו בעלות או זכות אחרת במטלטלין ולפני שמסר לו את המטלטלין הוא הקנה לו את הזכות חזר והתחייב עם אדם אחר בקניה נוגדת, זכותו של הראשון עדיפה, אך אם השני התקשר בעסקה וקיבל את המטלטלין או את הזכות בתום לב ובתמורה זכותו עדיפה". 24. הוראות חוק המטלטלין חלות על זכויות אובליגטוריות במקרקעין. ראה ע.א. 189/95 בנק אוצר החייל בע"מ נ. מזל אהרונוב, פד"י נ"ג (4) 199, 245. 25. זכויותיו של הבנק בחנויות, מכח הערת אזהרה שנרשמה לטובתו עומדות אל מול זכויותיה הבלתי רשומות של המבקשת מכח הסכם גירושין שקיבל תוקף של פסק דין, והן כפופות להוראות סעיף 12 לחוק המטלטלין, על הזכויות האובליגטוריות שבמקרקעין נשוא מחלוקת זו. 26. המבקשת לא טענה ולא סתרה ולוא לכאורה את טענת הבנק כי קיבל את זכותו בתום לב ובתמורה, ולפיכך לכאורה גוברות זכויותיו על זכויותיה של המבקשת. 27. טען הבנק, וטענתו לא נסתרה, כי בנסיבות הענין פעל הוא בתום לב שעה שמשכן לטובתו את החנויות ורשם בגינן ביום 23.11.00 הערת אזהרה, וזאת לנוכח חובותיו של המשיב 13 ואחרים כעולה מתביעתו בת.א. 22316/02, בית משפט שלום בחיפה והצהרתו בפני כב' ראש ההוצאה לפועל בבקשה למימוש משכון ומינוי כונס נכסים בתיק הוצל"פ 1-03-361-02-02. 28. טענת הבנק שלא ידע ולא יכול היה לדעת בעת רישום הערת אזהרה, על הסכם הגירושין בין משיב 13 למבקשת עומדת לכאורה בדיון בפני. לכאורה, פעל הבנק לאור הרישומים נשוא נסחי רישום המקרקעין בהם לא נרשמו זכויות כלשהם לטובת המבקשת. 29. טענת הבנק כי רכש את זכויותיו בתמורה לאחר שהעמיד אשראים שונים במסגרת ניהול חשבונות אף היא לא נסתרה לכאורה. 30. כאמור המבקשת מצידה לא דאגה לרשום את זכויותיה בלשכת רישום המקרקעין. על כך עמד כב' הנשיא אהרן ברק בפסק דין שניתן ביום 5.2.03 בו הדגיש כי במקרה של עסקאות נוגדות יש לייחס לאי רשומה של הערת אזהרה על ידי בעל העסקה הראשונה כהפרת חובת תום לב. 31. הטעם לכך כפי שמציין כב' הנשיא הוא: "תום הלב דורש כי מי שהתחייבו כלפיו לעשות עסקה במקרקעין יעשה ככל יכולתו לרשום הערת אזהרה על דבר העסקה שנעשתה בפנקסי המקרקעין. בכך לא רק מגן על האינטרס העצמי שלו אלא גם מתחשב באינטרס של בעל עסקה שניה אשר עשוי לרכוש הנכס לאחר עיון בפנקסי המקרקעין, מתוך מחשבה מוטעית כי לא נערכה עסקה ראשונה ... עקרון תום הלב דורש כי בעל העסקה הראשונה יפעל בהגינות, תוך התחשבות בציפייה הסבירה של בעל העסקה השניה. על כן נגזר עקרונית, מעקרון תום הלב כי בעל העסקה הראשונה יעשה ככל יכולתו לרישום האזהרה, ובכך למנוע את כניסתו של בעל העסקה השניה להתקשרות עם המוכר ... אי רישום הערת אזהרה מהווה סטייה מהמקובל בשוק המקרקעין הישראלי. עובדה זו תומכת בכך שיש להכיר בהימנעות מרישום הערה רישום הכשלת קונים אחרים והפרתה של נורמת ההתנהגות המקובלת." ע.א. 2643/97 גנז שלמה נ. בריטיש וקולוניאל חברה בע"מ, תקדין עליון 2003 (1) עמ' 1113. 32. במילים אחרות, אי רישום הערת האזהרה ע"י המבקשת על זכויותיה הנטענות בחנויות מכוח הסכם הגירושין עולה לכאורה כדי חוסר תום לב מצידה. 33. באי רישום הערת האזהרה על ידי המבקשת יש לכאורה משום הפרת חובת תום הלב כלפי הבנק אשר - לכאורה - משתיקה את המבקשת בעלת העסקה הראשונה מלטעון לקיומה של הזכות. הדירה ברח' חיבת ציון 7 עפולה 34. פרט למשיבה מס' 7 - לא התנגד מי מטעם המשיבים האחרים לעתירת המבקשת לעיכוב הליכים למימוש זכויותיה של המבקשת בדירה. 35. בא כוח המבקשת הודיע בדיון: "אשר למשיבה 7 - עירית עפולה אין אנו מבקשים עיכוב הליכים לגבי חובותיה של המבקשת באופן ישיר אם יש לה חובות כאלה, ולכן אני מצמצת העתירה לגבי משיבה מס' 7 רק ביחס לחובותיו של משיב 13". 36. בהיות החוב כלפי המשיבה 7 עירית עפולה - חוב של תשלומי ארנונה - ואין חולק כי המבקשת מתגוררת בדירה אין מקום לעכב את ההליכים של המשיבה 7 ביחס לדירת המגורים. ניתן בזה עיכוב ההליכים ביחס למימוש זכויות המשיבה ברח' חיבת ציון 7 בעפולה, עד למתן החלטה אחרת וכנגד הערבויות שהפקידה המבקשת ביום 18.2.04 בתיק בש"א 155776/04. צו זה לא יחול כלפי המשיבה 7. כספים וזכויות אצל חברת הביטוח 37. בהעדר התנגדות לעתירת המבקשת - מעוכבים ההליכים גם ברכיב זה - עתירה 1ג' לבקשת המבקשת. מאזן הנוחות 38. שאלת מאזן הנוחות בהחלטתי זו מתייחסת אך לעיכוב ההליכים למימוש זכויות המבקשת בחנויות, לאור עמדת המשיבים ביחס לנכסים האחרים, פרט לזכויות המשיבה 7 ביחס לדירת המגורים. 39. המבקשת לא הביאה ראיות כלשהן בנוגע למצבה הכלכלי. המבקשת לא פרטה לבית המשפט מדוע מכירת החנויות, אשר על פי עדות המבקשת הן סגורות והיא איננה עושה בהם שימוש כלשהוא, תגרום לה נזק. לכל היותר מדובר בנזק כספי הניתן בקלות לפיצוי כאשר מדובר במשיב 3. 40. הכלל הוא שבית המשפט הבוחן את מאזן הנוחות בהליך מסוג זה - מימוש משכון - לא די שישתכנע שמימוש המשכון יגרום נזק - אלא עליו להשתכנע שעיכוב מימוש משכון לא יגרום נזק לבעל המשכון, ולא יגרע מסיכוייו להפרע מן הבטוחה באותה מידה גם אם יושהה המימוש. הלכה זו חלה לא רק ביחס לחייבים עצמם אלא גם ביחס לערבים. ראה ע.א. 732/00 אסתר רפאלוב נ. המגן חברה לביטוח בע"מ ואח' אשר ניתן מפי כב' השופט אליהו מצא, ביום 14.1.01 ופסקי הדין המאוזכרים בו. 41. בענייננו, כאמור, לא זו בלבד שהמבקשת פרט לטענה סתמית לא הביאה ראיות כלשהם, ולוא לכאורה בנוגע למצבה הכלכלי, אלא שאף לא הראתה לבית המשפט כי בעיכוב מימוש שטר המשכון לא יגרם כל נזק לבנק. טענת הבנק כי לכאורה הכרה בזכויות המבקשת בחנויות לאור אי רישום הערת אזהרה לטובתה, גורמת נזק רב לבנק אשר הסתמך בתום לב על רישום בלשכת רישום המקרקעין ונתן תמורה בעדו - מתקבלת. מאזן הנוחות נוטה איפוא לעניין עיכוב ההליכים למימוש החנויות - לטובת הבנק. תניית שיפוט ייחודית 41. בסעיף 25 לשטר המשכון לטובת הבנק המשיב 3 נקבע כי: "הממשכנים קובעים בזה את העיר חיפה למקום השיפוט לכל צורכי שטר משכנתא זה אולם שום דבר האמור בזה לא יפגע בזכות הבנק לפנות לכל בית משפט מוסמך אחר". 42. תנייה זו היא תניית שיפוט ייחודית לפיה הסמכות לדון בכל הענינים הנוגעים לשטר המשכון נתונה אך ורק לבתי המשפט בחיפה. 43. תקנה 5 לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד - 1984 קובעת: "היה קיים הסכם בין בעלי הדין על מקום השיפוט, תוגש התובענה לבית המשפט שבאזור שיפוטו מצוי אותו מקום ...". וכן - י. זוסמן "סדר הדין האזרחי" מהדורה 7 (1995) עמ' 78-77. 44. בענייננו נבחר מקום השיפוט, על פי מקום מושבם של חלק מן הנתבעים - בבית משפט השלום בתל-אביב. המשיבים אשר מקום מושבם כגון עפולה ובית שאן, אינם חולקים על סמכותו המקומית של בית המשפט השלום בתל-אביב לדון בתובענה זו. 45. המשיב 3 החולק על הסמכות מכוח תניית שיפוט ייחודית אינו זכאי להפרדת הדיון שלו מן התובענה הנדונה בפני בית משפט השלום בתל-אביב, שכן - המבקשת איננה צד להסכם שטר משכון - ותניית השיפוט היחודי המתייחסת לכל עניין הנוגע למימוש המשכון בין הצדדים להסכם המשכון. איננה חלה על המבקשת שאיננה צד להסכם. ראה: רע"א 2339/92 עמידר החברה הלאומית לשיכון נ. חי פד"י מ"ו (3) 777 בעמ' 780: באותו עניין קבע בית המשפט כי יש להפריד את הדיון בין בעלת הדין שעתרה על יסוד תניית שיפוט ייחודי לבין נתבעים אחרים. אלא שבמובחן מן המקרה שבפני המערערת שם - עמידר - הייתה צד להסכם שקבע את מקום השיפוט. 46. אשר על כן אני דוחה את טענת המשיב 3 ומורה כי התובענה ככל שהיא מתייחסת למשיב 3 הבנק, תמשיך ותתנהל בבית משפט השלום בתל-אביב. סוף דבר 47. מהוראות הדין עולה כי בהתנגשות שבין זכות הקניין של הנושה למימוש שטר משכון או פסק דין בענייננו - מעמד הבכורה שמור לאינטרס של הנושה הבנק - מחמת אי רישום הערת אזהרה לטובת המבקשת, ואין כל הצדקה לכאורה לגרום לעיכוב ביצוע שטר משכון ביחס לחנויות. צו עיכוב ההליכים אשר ניתן במעמד צד אחד ביום 17.2.04 ביחס לחנויות בגוש 16702 חלקה 57 תת חלקה 12 ; גוש 16702 חלקה 11 תת חלקה 12 - בטל, והליכי המימוש יימשכו בתיק הוצל"פ 1-03-02361-02 כסידרם. 48. צו עיכוב ההליכים אשר ניתן במעמד צד אחד ביום 17.2.04 ימשיך לחול ביחס לזכויות וכספים בפוליסות בחברות הביטוח "המגן" ו"הדר" עד למתן החלטה אחרת - וכנגד הערובות שהופקדו ע"י המבקשת לתיק זה. 49. צו עיכוב ההליכים אשר ניתן ביחס לדירת המגורים ברח' חיבת ציון 7 עפולה, במעמד צד אחד ביום 17.2.04 יעמוד בתוקפו פרט לעירית עפולה - המשיבה מס' 7, כנגד הערבויות שהופקדו ע"י המבקשת לתיק זה. 50. נוכח התוצאה אליה הגעתי, אני מחייבת את המבקשת בהוצאות המשיבים כדלקמן: א. אינני פוסקת הוצאות המשפט, אלא שכ"ט עו"ד בלבד. ב. שכר טרחת עו"ד - למשיב 3, בסך של 5,000 ש”ח, בצירוף מע"מ צמוד ונושא ריבית כחוק מהיום ועד התשלום בפועל. ג. שכר טרחת עו"ד למשיבה מס' 7 בסך של 2,500 ש”ח, בצירוף מע"מ צמוד ונושא ריבית כחוק. ד. לא ראיתי לפסוק שכר טרחה למשיבה מס' 4, אשר את עמדתה הודיעה מבעוד מועד לבית המשפט ולא היה צורך בהתייצבותה לדיון. משכון