1. המאשימה הגישה כתב אישום נגד הנאשם בו נטען שהנאשם הפר את חובת ההשגחה על מכונה מונעת, עבירה על פי סעיפים 219 (א) (ב) ו - 225 לפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התשל"ה - 1970 (להלן: "פקודת הבטיחות בעבודה") ותקנה 17 לתקנות בטיחות בעבודה (בטיחות במכונות חקלאיות), התשמ"ח - 1988 (להלן: "תקנות בטיחות במכונות חקלאיות"). בנוסף, הזכירה ב"כ המאשימה בכתב האישום עבירה על סעיפים 222 ו- 223 לפקודת הבטיחות בעבודה אולם בתגובת ב"כ המאשימה לסיכומי הנאשם ביקשה למחוק את הסעיפים האלה. 2. בדיון להקראה שהתקיים בתיק הודה ב"כ הנאשם בסעיפים 1 ו - 2 לכתב האישום, שבהם נאמר כדלקמן: "א. הנאשם הינו אגודה שיתופית שתופשת, בין היתר, את מחלבת קיבוץ כנרת (להלן: "המפעל"). ב. ביום 3.11.03 ארעה במפעל תאונת עבודה (להלן: "יום התאונה") בקירבת מיכל החלב שהיה רתום לטרקטור מדגם פורד 3000, מס' רישוי 583 - 726 (להלן: "הטרקטור"). " בסעיף 3 לכתב האישום, נאמר: "בתאריך 30.11.03 נערך במפעל ביקור פיקוח מטעם משרד העבודה והרווחה ונמצא כי ביום התאונה עזב העובד רונן משולם את הטרקטור כאשר המנוע שלו פועל. הטרקטור התחיל לנסוע אחורנית ומיכל החלב שהיה רתום אליו הצמיד את מרגרט אינגרם לקיר והיא נפגעה". לגבי סעיף זה, הודה ב"כ הנאשם באמור במשפט הראשון וכפר באמור במשפט השני וכן כפר בעבירות המיוחסות לנאשם בכתב האישום. 3. בדיון אשר התקיים בתיק, נשמעה עדותה של הנפגעת בתאונה, גב' מרגרט אינגרם (להלן: "מרגרט"); מר אלון מלמד (להלן: "אלון") עובד במחלבה שהיה מעורב באירוע התאונה; מר רונן משולם (להלן: "רונן") נהג הטרקטור; מרכז משק אצל הנאשם מר ירון חלמוני; ממונה על בטיחות בקיבוץ מר יוסי צור (להלן: "יוסי") ומפקח משרד העבודה הממונה על בטיחות בעבודה אצל הנאשם ואשר חקר את האירוע, מר אביב צאלון (להלן: "אביב"). 4. התרחשות התאונה אין מחלוקת באשר לנסיבות התרחשות התאונה, למעט לגבי פרטים שוליים. עיקר הגרסה באשר להתרחשות התאונה עלה מעדותה של גב' מרגרט שנפגעה בתאונה. מרגרט, האחראית על המחלבה בקיבוץ, הגיעה ביום התאונה 3.11.03, בסביבות השעה 07:00, למחלבה וראתה שהטרקטור לא היה במקום, עובדה שלא הדאיגה אותה מאחר והיה מקובל שחבריו של הנאשם יקחו את הטרקטור לצרכי המשק, תוך התחייבות להחזיר אותו למחלבה ולרתום אותו לעגלה עם מיכל החלב (להלן: "הטנק"). מרגרט התחילה לבצע את הפעולות השגרתיות במקום העבודה, פעולות חיטוי. מספר דקות לאחר מכן, מרגרט שמעה שהטרקטור מגיע למחלבה מכיוון הרפת, יצאה לבדוק מי לקח את הטרקטור וראתה את רונן. בסמוך לאותה שעה הגיע אלון למחלבה, הוא עובד במחלבה והוא גם שותף לחיים של מרגרט. אלון הפנה את תשומת ליבה של מרגרט שמצינורית אשר מודדת את כמות הנוזל בטנק נוזלים מים, מרגרט ניגשה למקום מאחורי טנק החלב כדי לבדוק ולתקן את הצינורית אשר נפלה. באותו זמן שמרגרט נמצאת מאחורי טנק החלב ובצמוד לקיר של המחלבה, היא הרגישה שהטרקטור והטנק זזים אחורנית, היא קיבלה מכה מהטנק או מהעגלה ביד ימין ונדחפה אחורנית פנימה עם הגב לקיר הבטון של המחלבה, כאשר הטרקטור עדיין נוסע לכיוון אחורי. אלון עלה לטרקטור שהיה ללא נהג ועצר את המנוע, הוא הניע שוב את הטרקטור על מנת לנסוע קדימה ואז מרגרט צעקה לעברו לא לעשות שום דבר ולבוא להוציאה מן המקום. כך עשה אלון והזעיק עזרה. מרגרט פונתה למרפאה ולאחר מכן לבית החולים שם אובחן שבר פתוח ביד ימין. 5. באשר לנסיבת נסיעת הטרקטור וגרימת התאונה, התברר כי רונן, אשר נהג בטרקטור והשאיר אותו במחלבה, ירד ממנו מבלי לכבות את המנוע למרות שעל פי עדותו הוא סבר שהמנוע כבוי. כך עולה מעדותו בדיון ומהודעתו שנגבתה על ידי אביב (מ/3). בעדותו בבית הדין, אמר רונן שהוא היה עם אטמי אוזניים ולכן לא שמע את המנוע של הטרקטור, עובדה שלא צויינה בהודעתו מ/3. לאחר שרונן ירד מן הטרקטור ורתם אותו לעגלת החלב, על מנת להיות בטוח שהוא לא יזוז, העביר הילוך כאשר הוא עומד ליד הטרקטור. לדברי רונן, בטעות הוא העביר את דוושת ההילוכים להילוך אחורי (רוורס) ומאחר והמנוע לא היה דומם הטרקטור התחיל לנסוע אחורנית ובכך נגרמה התאונה. רונן נכנס ללחץ כאשר הוא ראה את התוצאה של מעשיו ולא היה מסוגל לשלוט במצב או לעצור את הטרקטור ואף לא ניסה לעשות זאת. לפי עדותם של מרגרט ואלון, רונן רץ מסביב וצעק. 6. עובדות נוספות שהוכחו בדיון הוגש דו"ח תאונה שנערך על ידי יוסי ודוח מתוקן (מ/4), צולמו תמונות של מקום האירוע על ידו (מ/5) וכן על ידי אביב (מ/8). מעיון בדו"חות ובתמונות עולה כי בסמוך למקום הימצאות טנק החלב קיימים שני מעצורים בגובה של כ - 20 ס"מ. אותם המעצורים לא מנעו את התקדמותו של טנק החלב שעלה עליהם ומה שעצר באופן זמני את התקדמות המיכל לכיוון מקום הימצאותה של מרגרט היה שולחן ממתכת אשר נמצא בצמוד לקיר. בהתאם לעדויות, מפתח הטרקטור נמצא בטרקטור עצמו ואלון השתמש בו כדי לכבות את המנוע. רונן היה בעת התאונה בעל רשיון לנהיגה על טרקטור, מלפני כחודשיים (מ/2). על אף האמור בתשובת ב"כ המאשימה לסיכומי ב"כ הנאשם, הטרקטור שהיה מעורב בתאונה היה הטרקטור אשר שייך למחלבה. רונן, שעבד ברפת, לקח אותו מאחר והטרקטור של הרפת היה מקולקל ובהתאם לסיכום הקיים בין הענפים השונים של הקיבוץ. 7. נקודות עובדתיות שבמחלוקת בהתאם לעדויות שנשמעו ישנן מספר נקודות שבמחלוקת באשר לנסיבות התרחשות התאונה. יש לציין כי נקודות אלו הן שוליות ואין בהן כדי להשפיע על ההכרעה במשפט. נקודות אלה הן כדלקמן: א. האם רונן הרגיש שהמנוע פועל ושהוא לא כיבה אותו כראוי עת ירד מהטרקטור: רונן הצהיר בעדותו כי באותה עת היו לו אטמי אוזניים ולא שמע שהמנוע של הטרקטור פועל. אין חשיבות לנקודה זו, מאחר ואין ספק וכך עולה מעדותו של רונן עצמו, כי אפילו אם הוא סבר שהוא כיבה את המנוע, מדובר בטעות וכאשר הוא ירד מן הטרקטור המנוע פעל. ב. אם הטרקטור וטנק החלב עמדו בשיפוע או במישור: לפי עדותו של רונן, הוא התכוון להעביר את הטרקטור להילוך, מאחר והשטח עליו הוא עמד היה בשיפוע. לפי עדותה של מרגרט אין במקום שיפוע אלא מדובר במישור. שוב, אין לנקודה זו כל חשיבות מאחר והפעולה של העברת הטרקטור להילוך גרם לנסיעתו לכיוון אחורי ולתאונה. ג. האם האמברקס של הטרקטור ו/או של העגלה היו לחוצים: לפי עדותו של רונן הוא לחץ על האמברקס של הטרקטור בטרם ירד ממנו, אך הוא אינו יודע אם יש לעגלה אמברקס משלה. בהתאם לראיות שנשמעו בדיון, לא הוכח כי קיים אמברקס לעגלה שעליה נמצא טנק החלב ולכן זו לא נעצרה. 8. קיומן של יסודות העבירה כתב האישום מבוסס על תקנה 17 לתקנות הבטיחות במכונות חקלאיות אשר קובעת: "מפעיל מכונה חקלאית לא יעזוב את המכונה, כל עוד פועל המנוע שלה, ללא השגחתה, ולא ישאיר בה מפתח התנעה בהעדרו". לטענת המאשימה, רונן הפר את חובתו על פי תקנה 17 שהוזכרה לעיל, עת עזב את המכונה המונעת כאשר המנוע פועל והשאיר בה מפתח התנעה בהעדרו. האחריות של הנאשם מבוססת על פי כתב האישום על פי סעיף 219 לפקודת הבטיחות בעבודה, אשר קובע: "(א) על כל הפרה, במפעל או בקשר למפעל, של הוראות פקודה זו או תקנה לפיה, יהיה תופש המפעל - או בעל המפעל, אם האחריות להפרה מוטלת עליו בפקודה זו או לפיה - אשם בעבירה, בכפוף לנאמר להלן. (ב) תופש מפעל הפועל בהסתמך על פטור מיוחד שניתן בפקודה זו או לפיה ואינו מקיים את התנאים המצורפים לפטור, יראו אותו כמפר הוראות פקודה זו." הוראת סעיף 219 לפקודת הבטיחות בעבודה קובעת אחריות שילוחית על תופש המפעל, במקרה זה הנאשם, בשל הפרה שנעשתה במפעל. מדובר בעבירה של אחריות מוחלטת, שבה לא נדרש כל אלמנט של יסוד נפשי. 9. משמעות של אחריות מוחלטת בעבירות על בטיחות בעבודה משמעותה הבסיסית של אחריות מוחלטת היא אחריות שאינה מותנית בקיום של "אשם" אצל העבריין אשר נעוץ בקיומה של מחשבה פלילית או בקיומה של רשלנות. אחריות מוחלטת משמעה, איפוא, אחריות להתנהגות לבדה, על רקע הנסיבות ובהתחשב בתוצאה, ללא מתן הדעת להלך הנפש המלווה אותה. הרשעה בעבירה של אחריות מוחלטת נעוצה בהוכחת קיומו של היסוד הפיזי שבעבירה בלבד (ראו י. קדמי, על הדיון בפלילים (חלק ראשון , תשנ"ד) עמ' 110). נאמר על ידי בית הדין הארצי לעבודה בדב"ע מד/3-8, מיפרומאול ירושלים בע"מ נ' מדינת ישראל, פד"ע יט 339: "יש לזכור גם כי עוסקים אנו בעבירות בנות אחריות מוחלטת ובעבירות אלה כל מה שקובע הוא המעשה ואין בודקים את הכוונה. עבירות אלה באות לשרת מטרה שהמחוקק רואה בה עניין חשוב לתועלת הציבור ולטובתו ובענייננו הגנה על העובד מפני פציעה או מוות. ברצותו להחדיר נושא זה לתודעת הציבור ולהפכו נורמה מקובלת - הטיל המחוקק על המעביד, שבידו האמצעים לקבוע את דפוסי ההתנהגות במקום העבודה, את החובה המוחלטת לנקוט בכל הצעדים שיש בהם כדי לשמור על בריאותו של העובד וחייו. בעבירות אלה יכול אדם להימצא אשם "גם אם לא התכוון לתוצאות מעשהו או מחדלו. גם אם לא ידע ולא ראה מראש מה תהיינה התוצאות ואפילו לא התרשל באי - ראייתן. " במאמר של כב' הנשיא השופט ס' אדלר וד"ר ה' בר - מור, "חוקי הבטיחות בעבודה כמגן על העובד", שנתון משפט העבודה (תשנ"ב) עמ' 11 נאמר: העבירות בפקודת הבטיחות בעבודה הן בנות אחריות מוחלטת ובעבירות אלו כל מה שקובע הוא המעשה ואין בודקים את הכוונה. עבירות אלו באות לשרת מטרה שהמחוקק ראה בה עניין חשוב לתועלת הציבור - הגנה על בטיחות העובד. 10. אחריות הנאשם כתופש המפעל עבירות של אחריות מוחלטת מטילות התנהגות מסוימת אשר בשל הפרתה הוטל עונש, גם ללא יסוד נפשי. סעיף 223 לפקודת הבטיחות בעבודה קובע: "עובד שהפר את הוראות פרק ז', סימן ד', או כל אדם שהפר תקנה לפי פקודה זו המטילה עליו במפורש חובה פלונית - הוא יהיה אשם בעבירה, ותופש המפעל או בעל המפעל לא יהיו אשמים בה אלא אם הוכח שלא נקטו אמצעים סבירים למניעת ההפרה." בענייננו רונן, שהוא לכאורה ה"אדם שהפר תקנה לפי פקודה זו המטילה עליו במפורש חובה פלונית", כלשון סעיף 223 לפקודה, לא הואשם בביצוע העבירה. כתב האישום הוגש כנגד הקיבוץ - הנאשם, כתופש המפעל. לכן, הוטל נטל על המאשימה להוכיח כי הנאשם לא נקט אמצעים סבירים למניעת ההפרה. ב"כ הנאשם ניסתה להוכיח כי על הנאשם היה לפרסם הוראות ונוהלים לגבי נהיגה של טרקטור ורתימה לעגלה, כאמצעים סבירים למניעת העבירה. נאמר בעדותו של הממונה על בטיחות של הנאשם באשר להוראות החלות לעניין דימום טרקטור או נוהל רתימת טרקטור: "לגבי דימום טרקטור ההוראות הרגילות, אין הוראות כתובות, במסגרת הדרכה של עובדים אנחנו מסבירים התנהגות בעבודה בטרקטור. אני לא קיבלתי הוראה כזאת, יש נוהל לא להשאיר מפתחות בטרקטור, אלה הוראות של מפקח של משרד העבודה" (עמ' 9 ש' 22-24 לפרוטוקול הדיון). העבירה המיוחסת לנאשם במסגרת האחריות השילוחית הינה של עזיבת מכונה חקלאית כאשר המנוע פועל, ללא השגחה והשארת מפתחות התנעה בהעדר המפעיל. במקרה זה, בהתאם לעדויות שנשמעו בתיק, היו הוראות ונוהלים (אמנם בעל פה) באשר לנהיגה של כלים חקלאיים, ביניהם טרקטור, ולא הוכח באמצעות העדויות שנשמעו (המפקח מר אביב והממונה לבטיחות אצל הנאשם - מר יוסי) כי הייתה חובה מוטלת על הנאשם לדאוג לקיום ו/או פרסום של הוראות וכי חובה זו הופרה. המסקנה אשר עולה מהראיות שנשמעו בדיון הינה שהתאונה נגרמה עקב רשלנותו של רונן, עת ירד מהטרקטור כאשר המנוע פועל ולא דאג לכבותו, או בשל טעות בעובדות, אם הוא סבר שהוא אכן כיבה את המנוע למרות שלא עשה זאת. רונן ידע כי עליו היה לכבות את המנוע כפי שעולה מעדותו (עמ' 7 ש' 10 לפרוטוקול הדיון). לא היו צריכות להיות במקרה זה הוראות מיוחדות של הנאשם כתופש המפעל מאחר ואין ספק כי הוראות אלו ניתנו באמצעות ההדרכה שרונן קיבל בקורס לקבלת רישיון לנהיגה על טרקטור והוא ידע בוודאות כי עליו היה לכבות את המנוע בטרם הוא ירד מהטרקטור ואף הוא סבר שעשה זאת. לכן, הגורם לתאונה הינו רשלנותו של רונן בשל מחדל או בשל טעות בעובדות. בנוסף, לאחר שרונן ירד מן הטרקטור כאשר המנוע פועל, הוא ניסה להעביר אותו להילוך, פעולה שבה הוא פעל ברשלנות נוספת מאחר ובמקום להעבירו להילוך קדמי, הוא העבירו להילוך אחורי תוך כדי שהמנוע פועל ובכך גרם לנסיעת הטרקטור ללא נהג. 11. מסקנות באשר לאחריות בפלילים המוטלת על הנאשם לפי האמור בסעיף 223 לפקודת הבטיחות בעבודה, שהוזכרה לעיל, כאשר עובד או אדם אחר הפר תקנה לפי אותה פקודה (כמו במקרה שבפנינו) תופש המפעל (הנאשם) לא יהיה אשם בעבירה, אלא אם הוכח שלא נקט אמצעים סבירים למניעת ההפרה. לא נאמר בכתב האישום ולא הוכח בדיון כי הייתה חובה מוטלת על הנאשם שבאמצעותה ניתן היה למנוע את הפרת התקנה שבתקנות בטיחות במכונות חקלאיות אשר גרמה לתאונה. ההוראות הקשורות לדימום המנוע ואי השארת מפתחות על הטרקטור מוסברות בקורס להענקת רשיון שניתן על ידי משרד הרישוי ולא על ידי הנאשם ואלה, כפי שנאמר, היו נהירות לרונן. מותר לציין כי גם אם הנאשם היה דואג לפרסום נוהל של כיבוי מנוע ו/או אי השארת מפתח על הטרקטור, לא היה בכך כל השפעה על הפרת התקנה על ידי רונן, מאחר והוא היה מודע לנוהלים, אך סבר שהוא אכן כיבה את המנוע למרות שלא עשה זאת. לכן, פרסום הנוהלים במקרה זה לא מהווה "אמצעי סביר למניעת ההפרה", כפי שנדרש בסעיף 223 לפקודת הבטיחות בעבודה. לא הוכח בכל דרך שהיא על ידי המאשימה כי הייתה מוטלת חובת התנהגות זו או אחרת על הנאשם שלא קוימה על ידו וכי לא נקט באמצעים סבירים למניעת ההפרה על ידי רונן. לכן, לא קיימת תשתית ראיתית כדין על מנת להטיל על הנאשם אחריות בשל ההפרה. 12. לאור האמור לעיל, אני סבורה כי המאשימה לא הוכיחה כי בוצעה עבירה על ידי הנאשם כפי שנאמר בכתב האישום. לכן, אני מחליטה לזכות את הנאשם בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום. 13. נקבע דיון להקראת פסק דין זה לתאריך 30/10/05 שעה 10:50. בנוסף, מזכירות בית הדין תשלח עותק מפסק הדין לב"כ הצדדים, אשר לא חייבים להופיע לדיון אשר נקבע להקראת פסק הדין. 14. לצדדים זכות ערעור בפני בית הדין הארצי בירושלים תוך 45 יום מתאריך המצאת פסק הדין. אחריות מוחלטתבטיחות בעבודה