מבוא 1.תביעה לתשלום תגמולי ביטוח בגין נזקי פריצה. 2.התובע, אזרח ותושב צרפת, רכש בשנת 2000, דירת מגורים הנמצאת ברחוב החשמונאים 66 בתל-אביב (להלן: "הדירה"). 3.התובע ביקש לבטח את הדירה ותכולתה ולצורך כך נפגש ביום 27.8.00, עם הנתבע מס' 2, גבריאל ברכה אשר פעל כסוכן ביטוח עצמאי במסגרת הנתבעת מס' 1, מ.י. ישראלית סוכנות לביטוח בע"מ (להלן: "הסוכן" או "סוכן הביטוח"). 4.במהלך הפגישה, מולאה על ידי הסוכן, הצעת ביטוח, בה נרשם: "דירת מגורים כל חודשיים בארץ וחודשיים בחו"ל". על בסיס הצעת הביטוח האמורה, הוצאה על ידי הנתבעת מס' 3, הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ (להלן: "הנתבעת" או "המבטחת") פוליסת ביטוח לדירה "הבית שלי" (להלן: "הפוליסה"). ברשימת הפוליסה, צויין "מוצהר ומוסכם בזה כי המבוטחים נמצאים בדירה לסרוגין למשך חודשיים, וחודשיים בחו"ל". 5.ביום 17.3.06, ארעה פריצה במהלכה נגנבה מרבית תכולת הדירה. 6.התובע פנה למבטחת בדרישה לתשלום תגמולי ביטוח בגין נזקי הפריצה אך תביעתו נדחתה בנימוק שהדירה בוטחה על יסוד הצעת הביטוח "כדירה תפוסה" בעוד שבפועל התברר כי התובע מתגורר בדירה בחודשי הקיץ בלבד כך שמדובר ב"דירה לא תפוסה", כהגדרתה בפוליסה. 7.מטעם התובע העידו התובע עצמו וכן גב' איבון פרז ומר רפאל פרז, חמותו וחמו של התובע, אשר העידו בדבר תדירות ביקוריהם בדירה. מטעם הנתבעים העידו סוכן הביטוח, השמאי ירון זלינגר (להלן: "השמאי"), אשר העריך את נזקי הפריצה כאמור בחוות הדעת נ/2, ומר מאיר אוקטן, העובד כסוקר אצל הנתבעת (להלן: "אוקטן" או "הסוקר"). גרסת התובע וטענותיו 8.התובע ציין בתצהירו כי נפגש עם סוכן הביטוח בדירה וכי סוכן הביטוח מילא את הצעת הביטוח ונקב בערך התכולה, על פי נסיונו והערכתו. התובע הודה כי חתם על הצעת הביטוח אך ציין כי לא קרא את פרטי הצעת הביטוח שכן אינו קורא ואינו מבין עברית וכי סוכן הביטוח הראה לו היכן לחתום, והוא חתם. התובע ציין כי סוכן הביטוח ידע כי הינו מתגורר בפריס ומגיע לתל-אביב, כל שנה, לחופשה וכי מעולם לא אמר לסוכן הביטוח שהינו מתגורר בדירה, כל חודשיים, לסרוגין. התובע ציין בתצהירו כי מאז 27.8.00, ביטוח הדירה חודש, מדי שנה בשנה, באופן אוטומטי ושולם באמצעות הוראת קבע שניתנה בסניף בנק דיסקונט בנתניה. התובע הוסיף וציין כי הפוליסה עצמה, מעולם לא נמסרה לו וכי ראה לראשונה את הצעת הביטוח ורשימת הפוליסה, רק לאחר שארעה הפריצה. 9.התובע הוסיף וציין בתצהירו כי חמו וחמותו, נהגו לבקר בדירה, מדי שבוע, וכאמור גב' ומר פרז, העידו אף הם בדבר ביקוריהם בדירה. 10.התובע טוען בסיכומיו כי על פי תנאי הפוליסה, במידה ומבקרים בדירה, פעם בשבועיים, הדירה נחשבת כתפוסה כך שהכיסוי הביטוחי תקף והתביעה נדחתה שלא כדין. לחלופין טוען התובע כי סוכן הביטוח התרשל בעריכת הביטוח ובמילוי הצעת הביטוח, לרבות בהערכת שווי תכולת הדירה בסך של כ- 300,000 ₪ בעוד שעל פי הערכת השמאי, שווי תכולת הדירה, הסתכם בכ- 150,000 ₪, כך שבפועל נגבתה מהתובע פרמיה כפולה. התובע מוסיף וטוען כי משהצעת הביטוח לא צורפה לפוליסה, מנועים הנתבעים מלהסתמך עליה מכח הוראות סעיף 4 לחוק חוזה ביטוח, התשמ"א-1981 (להלן: "חוק חוזה ביטוח"). כן טוען התובע כי תכולת הדירה בוטחה על פי ערך כינון וכי על המבטחת לפצותו בגין נזקי הפריצה בערכי כינון בצרוף הפרשי הצמדה וריבית מיוחדת לפי סעיף 28 לחוק חוזה הביטוח ולהחזיר לו את הפרש הפרמיה בין ביטוח תכולה של 150,000 ₪ לבין פרמיה שנגבתה בפועל לביטוח תכולה, בסך של 300,000 ₪. גרסת הנתבעים וטענותיהם 11.הנתבעים טוענים כי הדירה בוטחה כדירה תפוסה, בהתאם למידע שנמסר על ידי התובע לסוכן הביטוח ומשהתובע לא רכש הרחבה לביטוח דירה שאינה תפוסה, דין התביעה להדחות מחמת העדר כיסוי ביטוחי. הנתבעים מוסיפים וטוענים כי דין התביעה להדחות מחמת הפרת חובת הגילוי המוטלת על התובע, מכח סעיפים 6 ו- 7 לחוק חוזה ביטוח, בכך שמסר פרטים לא נכונים כפי שנרשמו בהצעת הביטוח: "דירת מגורים כל חודשיים בארץ וחודשיים בחו"ל" וכי התובע אשר חתם על הצעת הביטוח, מוחזק כמי שידע והסכים לתנאיה. לחלופין טוענים הנתבעים כי במידה והתובע היה מוסר מידע נכון ורוכש הרחבה לכיסוי ביטוחי לדירה שאינה תפוסה, הרי שעלות הביטוח היתה גבוהה באופן משמעותי, התובע היה מחוייב בדרישות מיגון ודברי ערך היו מוחרגים מגדר הכיסוי הביטוחי. שאלת הכיסוי הביטוחי - הגדרת "דירה שאינה תפוסה" 12."דירה שאינה תפוסה" - מוגדרת בפרק ההגדרות בפוליסה כ"דירה הפנויה למעלה מ- 60 יום רצופים או דירה שבפועל לא התגוררו בה באופן סדיר למעלה מ- 60 יום רצופים". בפרק י' לתנאים הכלליים שבפוליסה, העוסק בהרחבות מיוחדות ובין היתר ב"ביטוח דירה שאינה תפוסה", נאמר כדלקמן: "הביטוח לפי פרקים א' עד ד' מכסה נזקי פריצה, שוד, פעולות זדון והימלטות או דליפה של מים, גם בתקופה שבה הדירה אינה תפוסה. למעט נזק מלא או חלקי לכסף מזומן, תכשיטים, פרוות, כלי זהב ודברי-ערך אחרים. תנאים מוקדמים לאחריותה של הפניקס לפי סעיף זה - ביצוע וקיום כל הנדרש להלן: א.קיומם, תקינותם ופעולתם של כל אמצעי המיגון שסוכמו עם המבוטח. ב.המפסקים הראשיים של מערכות המים, החשמל והגז בדירה יהיו סגורים. ג.הדירה תבוקר לפחות פעם בשבועיים על-ידי המבוטח או אדם מטעמו שגילו עולה על 17 שנה". 13.התובע טוען כאמור כי מקום בו מבקרים בדירה, לפחות אחת לשבועיים (כפי שנטען כי נעשה בפועל, על ידי גב' ומר פרז), "הרי שלמרות האמור בפרק ההגדרות תיחשב הדירה כתפוסה" (סעיף ב' 4 לסיכומי התובע) - אין בידי לקבל טענה זו. גם אם אצא מנקודת הנחה כי אכן ביקרו בדירה, אחת לשבועיים, הרי שהדרישה של ביקור בדירה, בתדירות של אחת לשבועיים, הינה תנאי לקיום כיסוי ביטוחי לדירה שאינה תפוסה. יחד עם זאת, אין בביקורים בדירה, בתדירות האמורה, כדי להוציא את הדירה מכלל "דירה שאינה תפוסה" המוגדרת בפרק ההגדרות בפוליסה כדירה פנויה למעלה מ- 60 ימים או דירה שלא התגוררו בה באופן סדיר, למעלה מ- 60 יום רצופים. על פי גרסת התובע, גב' ומר פרז, ביקרו בדירה, בתדירות של כפעם בשבוע-שבועיים, אך לא התגוררו בה באופן סדיר. התובע עצמו, התגורר דרך קבע בפריס והגיע לדירה כפעם בשנה לחופשה (עמ' 9 לפרוטוקול). בנסיבות אלה, הדירה הינה בגדר "דירה שאינה תפוסה", כהגדרתה על פי תנאי הפוליסה ואין לקבל טענת התובע כי יש לראות בדירה כדירה תפוסה. 14.משהדירה עונה על הגדרת "דירה שאינה תפוסה" ומשלא נרכשה הרחבה לדירה שאינה תפוסה, הרי שלכאורה אין כיסוי ביטוחי על פי הפוליסה שהוצאה על ידי הנתבעים. עריכת הביטוח - אי גילוי או התרשלות בעריכת הביטוח 15.בנסיבות העניין, סבורה אני כי סוכן הביטוח התרשל בעריכת הביטוח בכך שמילא את הצעת הביטוח, על בסיס שיחה עם התובע שאינו דובר עברית על בוריה באופן שהצעת הביטוח נערכה בתנאים של העדר תקשורת מלאה ויעילה - מה שהוביל לרכישת פוליסה שלמעשה אינה מעניקה לתובע כיסוי ביטוחי כלשהו - ואפרט את דברי. 16.נראה כי לא יכול להיות ספק בכך שהתובע ביקש לבטח את דירתו ותכולתה ולצורך כך פנה, בשנת 2000, לסוכן הביטוח בבקשה לערוך ביטוח לדירה. התובע המשיך לחדש את הביטוח ושילם את הפרמיות, משך 5 שנים רצופות, עד ארוע הפריצה. חיזוק נוסף לכך שהתובע היה מעוניין ברכישת כיסוי ביטוחי מתאים, ניתן למצוא בעצם העובדה שלאחר ארוע הפריצה, התובע ביצע את דרישות המיגון שנדרשו על ידי המבטחת כפי שהסוקר אוקטן, אישר בעדותו (ראה עמ' 17 לפרוטוקול). 17.בהתחשב בכך שהתובע חפץ בעריכת ביטוח לדירה, לא סביר כי היה מוסר שהינו מתגורר בדירה כל חודשיים לסרוגין, במידה והיה מקבל הסבר מלא ומפורט על ההבדל בין ביטוח "דירה תפוסה" לביטוח "דירה שאינה תפוסה", כהגדרתן על פי תנאי הפוליסה. בנסיבות אלה, איני סבורה כי התובע חטא באי גילוי פרטים מהותיים, בעת עריכת הצעת הביטוח ויותר סביר בעיני כי הרישום בהצעת הביטוח: "דירת מגורים כל חודשיים בארץ וחודשיים בחו"ל", נובע מהעדר תקשורת ברורה וישירה בין סוכן הביטוח והתובע אשר אינו דובר עברית על בוריה. 18.אשר לידיעתו ושליטתו של התובע, בשפה העברית, ראיתי להעדיף את גרסת התובע על פני עדות סוכן הביטוח כי התובע שלט היטב בעברית. הטענה כי התובע שולט בעברית, לא נזכרה בתצהיר עדותו הראשית של סוכן הביטוח, נ/4. סוכן הביטוח, הודה בחקירתו הנגדית כי הוא עצמו, אינו דובר צרפתית וכי מילא את הצעת הביטוח, על סמך תשובות שהתובע השיב לשאלותיו. סוכן הביטוח העיד כי התובע חתם על הצעת הביטוח אם כי אישר שאינו יודע אם התובע קורא עברית (עמ' 4-3 לפרוטוקול ישיבת 9.11.08), וכדבריו בעמ' 8 לפרוטוקול: "לא אמרתי קרא (את הצעת הביטוח - ב.ט.) אמרתי שאיני יודע אם הוא קורא עברית או לא". מאידך, התובע העיד כי ידיעותיו בשפה העברית, מבוססות על נוסח התפילה וכי הינו קורא עברית אך אינו מבין את מה שהינו קורא (סעיף 4 לתצהיר, ת/2, ועדות התובע בעמ' 9 לפרוטוקול). עדותו של התובע כי אינו שולט בשפה העברית, מוצאת תימוכין בעדות השמאי אשר העיד כי בפגישה שקיים עם התובע, לאחר ארוע הפריצה, נכח אדם נוסף אשר עזר בתרגום באותן נקודות בהן התובע התקשה בהבנה, וכדבריו: "יש לי פרוטוקול של פגישה עם המבוטח בדירה. אני לא דובר צרפתית. הפגישה נערכה בנוכחות חבר של המבוטח, בשם מאיר, כאשר חלק מהדברים הוא הבין וחלק מהדברים מאיר תרגם..." (עמ' 14 לפרוטוקול), ובהמשך: "האדון (התובע - ב.ט.), עד כמה שאני זוכר הבין חלק מהשאלות, כשהוא התקשה בהבנה או שאני התקשתי להבין אותו, נעזרנו בבחור שהיה שם" (עמ' 15 לפרוטוקול). 19.הלכה היא כי בעל מקצוע לרבות סוכן ביטוח, חב חובת זהירות מושגית כלפי הנזקקים לשרותיו המקצועיים, ראה לעניין זה, ע"א 3214/98 שלוס נ' רגומי (1978) בע"מ, פ"ד נח (4) 445, 456-455. בענייננו, נוכח העובדה שסוכן הביטוח היה מודע לכך שהתובע מתגורר דרך קבע בפריס ובהתחשב בכך שהתובע אינו שולט בשפה העברית על בוריה ומאידך סוכן הביטוח אינו דובר צרפתית, היה על סוכן הביטוח לברר את מצב הדירה כ"דירה תפוסה" או כ"דירה שאינה תפוסה" ולהסביר לתובע, באופן ברור ומפורש את ההבדל בהגדרות על פי הפוליסה ולוודא כי הכיסוי הביטוחי שנרכש, עונה על צרכיו של התובע, בהתאם למצב הדירה. סוכן הביטוח לא טען ולא העיד כי הסביר לתובע את ההבדל בין הגדרת "דירה תפוסה" להגדרת "דירה שאינה תפוסה", על פי תנאי הפוליסה. בנסיבות אלה משסוכן הביטוח לא דאג לנוכחות מתורגמן ולא וידא כי התובע מבין את ההבדל בין הגדרת "דירה תפוסה" ו"דירה שאינה תפוסה" על פי הפוליסה, הפר סוכן הביטוח את חובת הזהירות המוטלת עליו כלפי התובע לדאוג להוצאת פוליסה שיהא בה כדי לכסות את הסיכונים המבוקשים. 20.בנסיבות העניין, אין בידי לקבל טענת הנתבעים כי משהתובע חתם על הצעת הביטוח אשר מולאה על ידי הסוכן, הינו מוחזק כמי שהבין, הסכים ואישר את תנאיה. הכלל כי אדם החותם על מסמך, מוחזק כמי שקרא, הבין ואישר את האמור בו, הינו בגדר חזקה הניתנת לסתירה. בענייננו כאשר התובע אינו קורא ואינו שולט בעברית ועל פי עדות סוכן הביטוח עצמו, לא קרא את הצעת הביטוח טרם שחתם עליה, נראה כי חזקה זו נסתרה, וראה לעניין זה פסק דינו של כב' השופט ישעיה בה"פ (מחוזי תל-אביב יפו) 948/06 קובסי חנה נ' בנק לאומי למשכנתאות (לא פורסם, 31.3.09). 21.אשר לטענת התובע בדבר אי קבלת הפוליסה ומניעות הנתבעים מלהסתמך על תנאיה, משהתובע אישר במסגרת תשובות לשאלון כי בעת עריכת הביטוח, ביקש כי הפוליסות ישלחו לסניף הבנק (תשובה לשאלה 9 בשאלון, נ/1), אין הוא יכול להישמע בטענה כי לא קיבל את הפוליסה. יחד עם זאת, כאשר התובע אינו שולט בעברית ומשלא הוכח כי סוכן הביטוח הסביר לו, בשפה ברורה ומובנת, בעת עריכת הביטוח את ההבדל בין ביטוח "דירה תפוסה" לביטוח "דירה שאינה תפוסה", איני סבורה כי בכך שברשימה צויין "מובהר ומוסכם בזה כי המבוטחים נמצאים בדירה לסרוגין למשך חודשיים, וחודשיים בחו"ל" - יש כדי לרפא את מחדלו של סוכן הביטוח בעת עריכת הפוליסה בכך שלא הסביר לתובע את ההבחנה בין ביטוח "דירה תפוסה" לביטוח "דירה שאינה תפוסה". 22.משהגעתי לכלל מסקנה כי סוכן הביטוח התרשל בעריכת הביטוח, הרי שיש להעמיד את התובע במצב בו היה נמצא אלמלא התרשלותו של הסוכן, דהיינו כאילו רכש כיסוי ביטוחי ל"דירה שאינה תפוסה", כהגדרתה בפוליסה. גובה הפיצוי 23.על פי חוו"ד השמאי, נ/2, נזקי הפריצה הוערכו בסך של 101,810 ₪ בערכי כינון ובסך של 76,900 ₪ בערכי שיפוי. משהתובע לא צרף קבלות המאשרות רכישת פרטי תכולה חלופיים ולא הוכיח כינון הנזק, בהתאם לסעיף 4 (ג) לתנאים הכללים של הפוליסה, הינו זכאי לפיצוי בערכי שיפוי, בסך של 76,900 ₪. 24.אין בידי לקבל טענת התובע כי נוכח הערכת השמאי בדבר נזקי הפריצה מחד וערך הרכוש שנותר בדירה מאידך, המסתכמים, שניהם ביחד, בסך של כ- 150,000 ₪, סוכן הביטוח התרשל בהערכת שווי התכולה בסך של 300,000 ₪, כך שנגבתה פרמיה כפולה שעל הנתבעים להשיבה לתובע. ראשית טענה זו לא נטענה בכתב התביעה ועל כן מהווה היא הרחבת חזית אסורה. מעבר לכך, התובע העיד כי ידע והבין שמדובר בביטוח על סך של 300,000 ₪ (עמ' 8 לפרוטוקול), וחזקה עליו שידע מה שווי התכולה והיה מוחה על הערכת שווי התכולה, בסך של 300,000 ₪, במידה וזו חרגה, באופן משמעותי, משוויה בפועל. יצויין כי הערכת השמאי נערכה כחמש שנים לאחר עריכת הביטוח כך שיתכנו הפרשים בהערכת שווי פריטי התכולה ומכל מקום משהתובע לא העמיד חוו"ד נגדית ולא טען להערכת שווי התכולה ביתר, בכתב התביעה, אין לקבל טענתו בדבר התרשלות בהערכת שווי התכולה ו/או בדבר זכאותו להפרשי פרמיה. 25.על פי תצהירו של הסוקר, אוקטן, נ/3, בביטוח "דירה שאינה תפוסה" נדרש המבוטח לעמוד בדרישות מיגון (אשר בוצעו על ידי התובע לאחר ארוע הפריצה, ראה עדותו של אוקטן בעמ' 17 לפרוטוקול), ופרמיית הביטוח גבוהה באופן משמעותי מהפרמיה לגבי דירה תפוסה. עצם העובדה שהתובע לא נדרש לעמוד בתנאי מיגון וסוקר נשלח לדירה, רק לאחר הפריצה, נובעת ממחדלו של סוכן הביטוח מלסווג את הדירה כ"דירה שאינה תפוסה" על פי תנאי הפוליסה ואין לפקוד מחדל זה לחובתו של התובע. כן אין בידי לקבל הטענה כי התובע אינו זכאי לפיצוי בגין "דברי ערך" שכן על פי תנאי ההרחבה לדירה שאינה תפוסה, לא ניתן לבטח, בדירה שאינה תפוסה, דברי ערך לרבות תכשיטים, כלי זהב, תמונות ודברי ערך אחרים. כאמור התובע לא קיבל הסבר בדבר ההבדל בין "דירה תפוסה" ל"דירה שאינה תפוסה" לצורך רכישת כיסוי ביטוחי ועל אחת כמה וכמה שלא הוסבר לו על ידי הסוכן כי הכיסוי הביטוחי ל"דירה שאינה תפוסה" מצומצם יותר ואינו כולל כיסוי לדברי ערך. לו התובע היה מקבל הסבר בדבר היקף הכיסוי הביטוחי, יתכן ולא היה משאיר בדירה דברי ערך כהגדרתם בפוליסה או שהיה בוחן אפשרות לבטחם. לפיכך לא ראיתי לנכות מסכום נזקי הפריצה כפי שהוערכו על ידי השמאי את שווי דברי הערך, כנטען בסיכומי הנתבעים. 26.אשר לגובה הפרמיה - עדותם של אוקטן ושל סוכן הביטוח כי הפרמיה לביטוח דירה שאינה תפוסה, גבוהה מהפרמיה לביטוח דירה תפוסה, לא נסתרה. סוכן הביטוח ציין בסעיף 13 ב' לתצהירו, כי: "...על פי תעריפי "הפניקס" בתקופה הרלוונטית, עלות ההרחבה של ביטוח דירה לא תפוסה עמדה בביטוח תכולה על 0.1% לחודש מסכום הביטוח ומקסימום של 0.5% לשנה. המדובר בתוספת חיוב לעלות הביטוח הרגילה ומכאן שעלות הביטוח לתובע הייתה עולה בסך של 1,600 ₪ לשנה ומכפילה הלכה למעשה את עלות הביטוח". הסוכן אף חזר על הדברים בעדותו בחקירה נגדית (עמ' 10 לפרוטוקול ישיבת 9.11.08) ועדותו, בעניין זה, לא נסתרה. נוכח קביעתי כי יש להעמיד את התובע במצב בו היה לו היה נערך ביטוח לדירה שאינה תפוסה, הרי שיש להפחית מסכום הנזק את דמי פרמיות הביטוח בהן היה התובע מחוייב בגין ביטוח דירה שאינה תפוסה. על פי עדות הסוכן, מדובר בפרמיה כפולה מזו ששולמה בפועל, לפיכך יש לנכות מסכום הנזק סך של 9,746 ₪, כמפורט בסעיף 83 לסיכומי הנתבעים. 27.התובע זכאי על כן לתגמולי ביטוח, בסך של 76,900 ₪, בניכוי תוספת פרמיה לביטוח דירה שאינה תפוסה, בסך של 9,740 ₪ והשתתפות עצמית בסך של 450 ₪, מכאן שהפיצוי מסתכם בסך של 66,710 ₪ ובצרוף הפרשי הצמדה וריבית חוקית מיום 1.4.06, סך של 80,966 ₪. 28.בנסיבות העניין, אין בידי לקבל טענת התובע לפסיקת ריבית חריגה על פי הוראות סעיף 28 לחוק חוזה הביטוח. מעבר לעובדה שהפיצוי נפסק שלא על פי תנאי הפוליסה אלא על פי דיני הנזיקין, מכח קביעתי בדבר התרשלות הסוכן בעריכת הפוליסה, הרי שאין להתעלם מכך שגם על התובע שאינו דובר עברית, מוטלת אחריות מסויימת לוודא כי הבין את תנאי עסקת הביטוח שערך לאשורם. בנסיבות אלה, לא ראיתי מקום או הצדקה לפסיקת פיצוי נוסף מעבר לתשלום תגמולי ביטוח בניכוי הפרמיות בהן היה התובע מחוייב לו ביטח את הדירה כ"דירה שאינה תפוסה". סיכום 29.מהנימוקים המפורטים לעיל, ראיתי לחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובע, סך של 80,966 ₪. על הסכום האמור יתווספו שכ"ט עו"ד בשיעור 20% ומע"מ כחוק והחזר הוצאות המשפט. הסכומים האמורים ישולמו תוך 30 יום מהיום, אחרת ישאו הפרשי הצמדה וריבית חוקית מהיום ועד מועד התשלום בפועל. פריצהמקרקעין