1. בקשת חייב להכריזו פושט רגל. רקע כללי 2. החייב יליד 1967 ואב לשני ילדים קטינים, הסמוכים על שולחנו. 3. בבקשתו הצהיר על חובות בסך 300,000 ₪ ל-8 נושים. ביום 9.6.05 ניתן צו כינוס לנכסי החייב, במסגרתו הושת עליו צו תשלומים בסך 400 ₪ לחודש, החל מיום 1.7.05. ההליך 4. ביום 29.3.06 הגיש הכונ"ר חוות דעת לפי סעיף 18 ד' לפקודה, הימנה עולים הממצאים הבאים: א. נגד החייב הוגשו 7 תביעות חוב בסכום כולל של 322,298 ₪; מתוכם נתבעו בדין קדימה: 90,783 ₪ ע"י אגף המכס והמע"מ, 16,525 ₪ ע"י מס הכנסה, 2,706 ₪ ע"י המל"ל ו-1,931 ₪ ע"י עיריית חיפה. ב. בין השנים 2004-1998 הפעיל החייב עסק בתחום השיפוצים ובינוי מחיצות גבס בשם "איציק בניה מתקדמת". לטענת החייב, הסתבכותו בחובות החלה בשנת 2001, כשעבד בתור קבלן משנה של "נעים סאלח בע"מ" (להלן: החברה) וביצע עבורה עבודות שונות. החברה שילמה לו בשיקים דחויים. החייב טוען כי לאחר ששיק אחד ע"ס 17,000 ₪ של החברה לא כובד, בוטלה מסגרת האשראי שלו וחשבונו בבנק הבינלאומי הוגבל. החייב טוען כי החברה עודנה חייבת לו שכר עבודה בסך כ-250,000 ₪. ג. כיום, עובד החייב כשכיר בחברת "דיפו גלוב בע"מ" בתפקיד מחסנאי ועובד גבס ומשתכר כ-5,424 ₪ לחודש. אשתו של החייב, גם היא עובדת באותה חברה כעוזרת למנהל חשבונות ומשתכרת כ-3,677 ₪ לחודש. ד. בבעלות החייב דירת 4 חדרים ברח' ששת הימים בקריית חיים, אותה רכש בסכום של כ-100,000 $. החייב טוען ש-20,000 $ מומנו ע"י אמו והיתר ע"י נטילת משכנתא מבנק משכן. החייב בעל רכב מתוצרת מיצובישי (שנת 1992). ע"ש אשתו של החייב רשום רכב מסוג אופל אסטרה (שנת 1992), עליו רשום עיקול לטובת מע"מ בגין חוב בסך כ-15,000 ₪. ה. לטענת הכנ"ר, החייב לא המציא אסמכתאות לעניין הסכום שקיבל במתנה מאמו לרכישת הדירה. החייב גם לא המציא סימוכין לטענתו בדבר השיקים שחוללו באי פירעון אותם קיבל, לטענתו,מחברת "נעים סאלח בע"מ". 5. ביום 1.11.06 הגיש החייב תגובה ("הודעה דחופה") לחוות דעת הכנ"ר; וביום 3.12.06 הגיש הכנ"ר תגובה מטעמו להודעת החייב. 6. ב-11.4.06 וב-16.10.06 התקיימו דיונים בבקשת החייב. טענות הצדדים 7. הכנ"ר מתנגד לבקשה להכרזה על פשיטת רגל וסבור כי יש לבטל את ההליך: א. הכנ"ר טוען כי החייב שיתף עימו פעולה באופן חלקי בלבד; החייב לא המציא אסמכתאות התומכות בגרסתו לגבי אופן הסתבכותו הכלכלית ולגבי הכסף שקיבל מאמו לרכישת הדירה (כ-20,000 $). ב. עיון בדו"חות הכספיים של העסק שהפעיל החייב, מגלה כי בכל שנות פעילותו לא נרשמו בגינו הפסדים. ג. לפיכך, לשיטת הכנ"ר, החייב לא הרים את הנטל המוטל עליו להוכיח כי יצר חובותיו בתום לב. 8. בהודעתו מיום 1.11.06 טען החייב כי שילם את חוב הפיגורים במלואו וכי הוא במגעים עם רשויות המס (מע"מ) להפחתת החוב בדין קדימה. להודעתו צירף החייב תדפיסי חשבון בנק, המוכיחים לטענתו את עניין השיקים הדחויים שקיבל ושלא כובדו. דיון והכרעה 9. סעיף 18ה (א) לפקודת פשיטת הרגל קובע: "(א) בית המשפט יחליט, בתום הדיון בבקשת פשיטת הרגל ולאחר שהוגשה לו חוות דעת הכונס הרשמי, אחת מאלה: (1) להכריז בצו שהחייב הוא פושט רגל כאמור בסעיף 42; (2) לדחות את הבקשה, אם שוכנע כי הוגשה שלא בתום לב, במטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל, או כי החייב יכול לפרוע את חובותיו;" 10. בבואו לדון בבקשת חייב להכרזתו פושט רגל, שומה על ביהמ"ש ליתן דעתו להתנהגות החייב ותום ליבו עובר ובמהלך הליכי פשיטת הרגל (לוין וגרוניס, מהד' שנייה, עמ' 169). 11. השיקולים שיביא ביהמ"ש בחשבון לעניין זה הם רבים ושונים. בין היתר, יבחן ביהמ"ש את אופן יצירת החובות - האם נוצרו בדרך רמייה או אגב הברחת נכסים; האם הציג החייב מצגי שווא בפני נושיו במטרה להתחמק מחיוביו; האם התנהגותו הייתה בלתי חוקית וכתוצאה מאי חוקיות זו נוצרו חובותיו ועוד כהנה וכהנה. ביהמ"ש ישווה לנגד עיניו גם את התנהגות החייב במסגרת הליכי פשיטת רגל - שהרי, ניצול לרעה של ההליך, מלמד מניה וביה על העדר תום לב. 12. הפסיקה שבה והדגישה כי חייב שלא גילה את כל מצבת נכסיו וחובותיו בדו"חות שהגיש, נמנע מלהתייצב לחקירה, לא הציג מסמכים שנדרש להמציאם ע"י נציגי הכונ"ר, נמנע מלשתף פעולה עם הכונ"ר, צבר חובות נוספים במהלך פשיטת רגל, חי ברמת חיים גבוהה ופזרנית על חשבון נושיו, נמנע מלשלם את התשלומים החודשיים שהוטלו עליו, נמנע מלהתפרנס ונוקט בדרך של שב ואל תעשה - כל אלה מעידים על חוסר תום ליבו במהלך הליכי פשיטת הרגל. וראו לעניין זה: ע"א 4892/91 שבתאי אשכנזי נ' הכונס הרשמי, פ"ד מח (1)45; ע"א 5178/92 סמיר ואיטה אליהו נ' הכונס הרשמי, פ"ד מט (1)435; ע"א 6416/01 בנבנישתי נ' הכונס הרשמי, פ"ד נז (4)197; פש"ר (מחוזי-חי') 514/03 קרן עמית ואח' נ' הכונס הרשמי, תק-מח 2004(3) 2871 (ניתן ביום 15.8.04); פש"ר (מחוזי-חי') 343/00 איגר נ' הכונס הרשמי, (לא פורסם) 3(1) 275; פש"ר (מחוזי-חי') 230/01 אגא עלי נ' הכונס הרשמי, 02 (3) 207 (ניתן ביום 30.1.02). מן הכלל אל הפרט 13. לאחר ששבתי ועיינתי במסמכים שהוגשו ובפרוטוקולים, שוכנעתי כי דין הבקשה להידחות. 14. בדיון שהתקיים בפניי ב-16.10.06 טען ב"כ הכנ"ר, כי "לחייב היתה יותר מחצי שנה להמציא את כל האסמכתאות. הוא לא עשה כן ואף לא עומד בתשלומים. מתוך תביעת חוב של 320,000 ₪, נתבעים בדין קדימה כ-110,000 ₪. אם החייב לא יסדיר את החוב בדין קדימה, לא תהיה כל תועלת לנושים בהליך זה" (עמ' 4, שורות 15-13). 15. מאז הדיון האחרון דאג החייב לסלק חלק מהסכום שבפיגור (לגבי חודשים 10/06-08 בלבד) אך לא את כל החוב שצבר, כעולה מהודעת החייב ומתגובת הכנ"ר לאחריה. כאן המקום להדגיש, שביהמ"ש התריע בחייב בדיון האחרון, כי אי תשלום החוב עד לתאריך 5.11.06 יגרור אחריו דחיית בקשתו וביטול ההליך. 16. בנוסף, נקבע באותה החלטה כי "על החייב להבהיר כיצד בדעתו לסיים את החוב בדין קדימה". לעניין החוב למע"מ, טען החייב בהודעתו כי "החוב נכון להיום 122,000 ₪ כאשר מתוך זה הקרן 86,000 ₪. מע"מ מסכים לקבל את הקרן ללא ריבית וקנסות". אך באותה נשימה ממש, טען גם כי אין לו מהיכן לשלם את החוב למע"מ ואף לא את סכום הקרן. יוצא אפוא, שהמו"מ עם מע"מ הינו תיאורטי בלבד ונועד למשוך זמן. 17. נוכח הסכום הגבוה הנתבע בדין קדימה, העומד על כשליש מהנשייה, מקובלת עליי עמדת הכנ"ר כי לא נראה שתצמח תועלת לנושים מקיום ההליך. 18. הפסיקה קבעה כי העדר תועלת לנושים איננו טעם מספיק, להורות על ביטול הליכי פשיטת רגל. במקרה זה, נסיבות נוספות עליהן ארחיב, בהן אי הוכחת תום לב בשלב יצירת החובות, הביאוני למסקנה כי אין הצדקה להכריז על פשיטת רגל. 19. לשיטת הכנ"ר, הדוחות הכספיים מצביעים על כך שבכל שנות פעילותו היה עסק השיפוצים של החייב, רווחי. החייב טען שהסתבכותו בחובות נובעת בעיקר מאי כיבוד שיקים דחויים, ששילמה לו חברת נעים סאלח בע"מ, עבורה עבד כקבלן עצמאי. גרסת החייב נראית לי תלושה ביותר. לא סביר שהחייב יעבור לסדר היום כאשר שיקים של קבלן ראשי, עבורו ביצע עבודות בהיקפים גדולים, חוזרים בהעדר כיסוי מספיק בסכום של כרבע מיליון ₪. החייב גם לא ידע לציין ו/או להציג אסמכתאות אודות הליכי גבייה שנקט נגד החברה ו/או האם היא בעצמה נקלעה להליכי חדלות פירעון. למעשה, למעט תדפיסי חשבון החח"ד של העסק - שלעצמם אינם מציגים תמונה של שיקים שסורבו בסכום הנטען - לא המציא החייב דבר וחצי דבר התומך בגרסתו. 20. זאת ועוד, החייב גם לא ביסס טענתו בדבר 20,000 $ שקיבל במתנה מאימו לרכישת הדירה. לטענת הכנ"ר, העובדה שהחייב שינה גרסתו המקורית, לפיה מקור הכספים הינה אמו ולא חמתו, מעידה גם היא על חוסר תום ליבו במסגרת ההליך. 21. החייב גם ניצל לרעה את הליך הפש"ר בכך שלא הגיש דוחות חודשיים ולא שילם את התשלומים החודשיים כסדרם ואף נותרו לו פיגורים שלא שילם, בגין התשלום החודשי שהושת עליו. התנהלות זו, כבר נקבע, הינה חסרת תום לב באופן המצדיק ביטול ההליך. סוף דבר 22. מכל הטעמים שצויינו, וודאי מצירופם, יש מקום לדחות את הבקשה. אין צו להוצאות. צו כינוס הנכסים בטל ועימו כל הצווים שהוצאו מכוחו, לרבות עיכוב יציאה מהארץ. תום לבפשיטת רגל